История жизни
Лейтенант Янай Каминка родился тридцатого октября 2002 года и вырос в Цур-Хадассе, общинном поселении в Иудейских горах. Он был старшим сыном Эяля и Иланы, братом Лиама, Тимны и Нево. Он был первым из их четверых детей, и в доме, где он рос, почётное место отводилось мысли, творчеству и подлинным человеческим отношениям. На пианино он учился играть самостоятельно, играл на слух без нот, и обладал тихой чуткостью, позволявшей ему замечать других и сближаться с ними.
В юности Янай был воспитанником скаутского движения в отряде Писгот в округе Иудея, а затем вернулся в движение в качестве инструктора. Он учился в средней школе Бойяр в Иерусалиме, а перед призывом добровольно сопровождал подростков из группы риска. Те, кто его знал, описывают его как тихого и мудрого лидера, человека, который не искал внимания, но к которому тянулись люди, который верил в подлинные отношения больше, чем в видимость, и который питал глубокую заботу о своих товарищах и подчинённых.
После призыва в армию Янай служил в бригаде спасения и обучения и занимал должность командира взвода в учебной базе Командования тыла в Зикиме. Свою должность он исполнял с чувством ответственности по отношению к новобранцам под его командованием, которых он видел не просто солдатами, а молодыми людьми, доверенными ему.
Утром седьмого октября 2023 года, 22-го Тишрея 5784 года, база Зиким была атакована в рамках внезапного нападения ХАМАСа. Янай, двадцати лет, стоял на передовой вместе с другими командирами в тяжёлом оборонительном бою. Вместо того чтобы отступить, командиры бросились эвакуировать новобранцев с наблюдательных постов в укрытия, оставаясь позади, чтобы сдержать нападавших. В том бою Янай Каминка пал вместе с другими бойцами, и благодаря стойкости бойцов многие жизни на базе были спасены. Он был предан земле десятого октября 2023 года.
Память о Янае Каминке, молодом командире, который любил своих солдат до последнего вздоха, хранится его семьёй и всеми, кто его любил. Да будет благословенна его память.
Мгновения жизни
Все фотографии · 5
Видео и ссылки
В СМИ
Статьи
Подкасты
- Как писать о горе — выпуск 25
מדברים כתיבה עם עומר ברק ורותם ניר נחמיאס
- Будем помнить всех: лейтенант Янай Каминка, благословенной памяти
גלי צה״ל / Omny
Мемориальные сайты
- Янай Каминка — мемориальная страница
כאן
- Памяти Яная Каминка
October7Memorial
Проекты памяти
Согласно статье «Макор Ришон», первый выпуск второго сезона «Шели ха-Ковешет» был посвящён его памяти.
В совместной инициативе со Strauss-Elite распространяли открытки с его фотографией и пакетики кофе, чтобы поощрить умение слушать и разговор между людьми с разными взглядами.
В больнице «Шиба» в его память совместно с Simply создан кабинет реабилитационной музыкотерапии; статья описывает находящуюся там скульптурку кофейной чашки, напоминающую о его любви к чёрному кофе.
Истории о них
После его гибели семья нашла его записи из офицерской школы «Бахад 1». Его мать рассказала, что главной ценностью для него была любовь к своим солдатам, а наряду с ней — принятие ответственности за всё, что происходит во взводе.
Янай посещал дома своих солдат, чтобы понять их потребности. После этих визитов он организовал семейный координационный штаб, и его родители помогали достать стиральную машину, раскладной диван и даже платье для матери одного из солдат.
Его мать рассказала, что, будучи скаутским вожатым, Янай садился в автобусе рядом с одним из воспитанников и разговаривал с ним, вместо того чтобы сидеть с другими вожатыми. Один из воспитанников рассказал ей, что это был первый раз, когда взрослый так с ним разговаривал.
Жизнь и служба
Профиль
- Дата рождения
- 30 октября 2002 г.
- Место рождения
- Цур-Хадасса
- Дата гибели
- 7 октября 2023 г.
- Возраст
- 20
- Город
- Цур-Хадасса
Служба
- Звание
- Лейтенант
- Подразделение
- Бригада спасения и подготовки
- Награды
- Посмертно повышен в звании
Семья
- Отец
- Ayal
- Мать
- Ilana
Захоронение
Кладбище
Nes Harim
- Сектор
- 1
- Ряд
- 1
- Могила
- 3
Воспоминания и соболезнования
סג"מ ינאי קמינקא מצור הדסה, מ"מ טירונים במחנה זיקים, התעורר בשבת בשש וחצי בבוקר לקול הרעשת מרגמות מסיבית על הבסיס מכיוון עזה, המרוחקת ממנו כקילומטר וחצי. יחד עם שאר סגל הבסיס, רץ לעמדות השמירה ההיקפיות כדי להחליף את הטירונים ששמרו בהן ולשלוח אותם אל המיגוניות. בעמדה אל מול פני אויב התייצב קצין צעיר חברותי ואהוב, בוגר שנת שירות עם נוער בסיכון, נגן פסנתר ורשג"ד בצופים, שבשל כישרונו האינטלקטואלי החריג החל כבר בתיכון להשלים במקביל לימודים אקדמיים. ילד שמנת שבתוך זמן קצר, בסדרת קרבות פנים אל פנים, יתגלה כלוחם פלדה. כעבור כשעה, בשבע וחצי, החלו להישמע בסביבת הבסיס צרורות ירי ארוכים. אלו היו עשרות מחבלים חמושים שפשטו על הבסיס מהפרצות בגדר ובסירות מהים. כמה עשרות אזרחים שבילו את הלילה בחוף זיקים הסמוך וראו בעיניהם את הפשיטה מהים, נמלטו אל תוך הבסיס והצטרפו לטירונים במיגוניות. באותה עת היה על סגל הבסיס להגן על למעלה ממאה טירונים ואזרחים ששהו בו. תחת אש ותוך הריגת מחבלים בסדרת היתקלויות, חתר סג"מ ינאי קמינקא לעמדת הש"ג כדי לחסום ממנה פשיטה אל תוך הבסיס. הוא היה קר רוח, מקצוען ונוסך אמון ותקווה. ברשת הקשר שמע את קריאותיהם הנואשות של חבריו לעזרה. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד, לעמוד על דם רעיו. סג"מ קמינקא העביר את הפיקוד על הש"ג לאחד מחייליו ורץ אל הקרב לעזור לחבריו. נפל בגבורה ביחד עם עוד שבעה ממפקדי וחיילי הבסיס, תוך שיחד הם בולמים פשיטה אדירה, הורגים עשרות מחבלים ומונעים מהם משך שעות ארוכות, עד לבוא תגבורת, להיכנס לבסיס ולטבוח בטירונים ובאזרחים ששהו בו. בין האזרחים שהציל ינאי ממוות בטוח היתה קבוצה של כ 20 אזרחים, ששהתה בלילה בחוף זיקים, במסגרת ערב גיבוש של מקום העבודה שלהם. גם אותם הוביל ינאי במקצוענות ובאומץ תחת אש אל מקום מבטחים. וכך כתב לו אחד מהם: "שתדע ינאי, שבתוך 20 האזרחים האלו יש זוג נשואים טריים. בזכותך הם יקימו בית בישראל ויגדלו את הילדים שלהם. ובזכותך 18 אנשים נוספים יעמדו יום אחד מתחת לחופה ויצהירו בקול נרגש שהם לא ישכחו את ירושלים. ובתוך הלב הם ידעו, כולנו נדע, שאתה הירושלים שלנו"
נזכור אותך תמיד
נזכור אתכם תמיד
יש לך אחים גיבורים
הערב אדליק נר לזכר נשמתך האהובה.
שנתיים מאז נפילתך.קראתי עליך,פוטנציאל שאבד לנו כעם ולמשפחתך האוהבת והמיוחדת.
לא תשכח,גיבור.
נוח על משכבך בשלום ושלח נחמה לאוהבך.
נוח על משכבך בשלום גיבור יקר ואהוב.
הנה ימים באים,,,
אוהב אותך
סליחה שהשארנו אותכם להלחם מעטים מול רבים.
עצרתם את המחבלים בגופכם ושלמתם את המחיר היקר מכול
סליחה
יהי זכרו ברוך
איזה אדם מיוחד אתה, כמה גבורה וקור רוח, יש לך משפחה מדהימה שתמשיך את מורשתך כפי שקיבלת עליך את מורשתם. שמור עלינו מלמעלה אנחנו כל כך צריכים את זה.
מתגעגעת אליך ינאי אהוב
תודה ששמרת עלינו, זוכרים אותך לנצח!
הלוואי שנהייה ראויים לפועלך.
תודה וסליחה,
ההיכרות שלי עם ינאי הייתה קצרה, אבל זכיתי לפגוש אדם עם נשמה כל כך טובה
אתה גיבור. תודה לך
יהי זכרך ברוך
אתה היית המפקד של המאמנת שלי בחוג, במופע עשינו בשבילך דגל עם השם שלך
אתה היית המפקד של המאמנת שלי בחוג, במופע שלנו עשינו בשבילך דגל על השם שלך.
לאחר שהובא לידעתי סיפורך היה לי ברור שאתה הגיבור שאכתוב ואדליק נר לזכרו
תודה
יהי זכרו ברוך
יהי זיכרו ברוך
את הסיפור של ינאי הכרתי דרך הוריו שבאו לדבר בבית הספר בויאר שבו למד. הדרך שלו. ההסתכלות שלו על פקודיו ועבודתו השקטה שאני בטוחה שנגעה בכל מי שפגש אותו השאירה בי חותם ומלווה גם אותי בדרך שלי בשנת השירות ובתקווה גם בצבא. יהי זכרו ברוך.
תודה
נתת לנו עולם ומלואו
זוכרים אותך
גיבור!
יהי זכרו ברוך
בליבנו תמיד.
השם יקום דמך! מצדיעה לך!
ינאי היית החבר של כולם .. מצאת תמיד איך להכנס ללב של החברים ולתת לכל אחד יחס אישי , לימדת אותי שני משחקים חדשים
פינג פונג ופוטבול . היינו נפגשים בערבים כל החברים והיינו משחקים וצוחקים וזה היה תמיד מקום בטוח! אני מצטער שלא הגעתי עדיין לבקר אותך , אבל מעולם לא שכחתי ואני לעולם לא אשכח ..
לזכרו של ינאי, שלא הכרתי בחייו אבל גדלתי עם אביו, הכאב והצער על מותו נוכח בחיי באופן יומיומי.
איל ואילנה היקרים- אתם במחשבותי יום יום
תודה על אומץ הלב והדאגה לטירונים. בזכותך בני בחיים. יהי זכרך ברוך.
תודה שהגנת בגופך באומץ לב וגבורה על הילדים שלנו. הי"ד.
אוהב אותך ומתגעגע אחי
יהי זכרו ברוך לעד
בכאב גדול ובהרכנת ראש.
הצלת רבים כל כך במותך.
משפחת קמינקא היקרה, מי ייתן ולא תדעו יותר כאב שכזה
גיבור ישראל!
כל פעם שורף קצת יותר לראות אותך רק בתוך התמונה
בן אדם יקר ומיוחד
תיכון 'בויאר': "ינאי היה נער מוכשר, מאיר פנים וחכם מאוד שאהב לנגן על הפסנתר. הצופים היו אהבתו הגדולה, וינאי שימש כמדריך ובהמשך גם כרשג״ד. ינאי היה תלמיד מצטיין ובחר ללמוד לימודים מתקדמים במסגרת אקדמיה בתיכון. ינאי היה שילוב של נער נעים הליכות וחברותי מאוד, עם עיניים בורקות וטובות שתמיד אהב לעזור לאחרים. לכן ינאי לקח על עצמו להתנדב בשנת שירות ועזר לנוער בסיכון.
בתפקידו כמ״מ טירונים, ינאי דאג לחיילים שלו והיווה עבורם דמות שניתן לסמוך עליה. ינאי אהב את הצבא והעריך מאוד את הסגל שלו". ינאי היה הבן הבכור במשפחתו, ומשפחתו היוותה חלק משמעותי בחייו והוא אהב לבלות עם שלושת אחיו הקטנים ועם בני הדודים.
לסגן ינאי קמינקא ז"ל היה חלום לטוס לחלל. כשביקר עם משפחתו בשנת 2018 בקליפורניה וצפה בשיגור חללית ניסוי של נאס"א למאדים הוא הבטיח לאבא שלו: "אחרי שאעשה את האקזיט הראשון, אקח את שנינו לטיול בחלל". סגן קמינקא קבע אפילו לוח זמנים, בדיוק כמו שהצהיר והגשים נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי: "תוך עשור נגיע לירח".
ב-7 באוקטובר ינאי ז"ל שירת כמפקד טירונים בפלוגת חילוץ והצלה בבסיס זיקים ונפל בקרב, תוך שהוא מגן על חייליו ועל תושבי העוטף. השבוע גילו בני משפחתו מידע שהדהים אותם: שמו של ינאי ז"ל הונצח על חללית נאס"א שיצאה למשימת חיפוש סימני חיים על ירח של כוכב צדק.
https://www.mako.co.il/news-science/2024_q4/Article-086065eb7373391026.htm
סג”מ ינאי קמינקא ז”ל, מ”מ טירונים במחנה זיקים, התעורר בשבת, 7.10, בשש וחצי בבוקר, לקול הרעשת מרגמות מסיבית על הבסיס מכיוון עזה, המרוחקת ממנו כקילומטר וחצי.
בקרן למנהיגות ציונית מספרים את סיפור גבורתו: יחד עם שאר סגל הבסיס, רץ ינאי לעמדות השמירה ההיקפיות כדי להחליף את הטירונים ששמרו בהן ולשלוח אותם אל המיגוניות.
בעמדה, אל מול פני אויב, התייצב קצין צעיר, חברותי ואהוב, בוגר שנת שירות עם נוער בסיכון, נגן פסנתר ורשג”ד בצופים, שבזכות כישרונו האינטלקטואלי החריג החל כבר בתיכון להשלים במקביל לימודים אקדמאים. ילד שבתוך זמן קצר, בסדרת קרבות פנים אל פנים, יתגלה כלוחם פלדה.
כעבור כשעה, בשבע וחצי, החלו להישמע בסביבת הבסיס צרורות ירי ארוכים. אלו היו עשרות מחבלים חמושים שפשטו על הבסיס מהפרצות בגדר ובסירות מהים. כמה עשרות אזרחים שבילו את הלילה בחוף זיקים הסמוך וראו בעיניהם את הפשיטה מהים, נמלטו אל תוך הבסיס והצטרפו לטירונים במיגוניות.
באותה עת היה על סגל הבסיס להגן על למעלה ממאה טירונים ואזרחים ששהו בו.
תחת אש ותוך הריגת מחבלים בסדרת היתקלויות, חתר סג”מ ינאי קמינקא לעמדת הש”ג כדי לחסום ממנה פשיטה אל תוך הבסיס. הוא היה קר רוח, מקצוען ונוסך אמון ותקווה. ברשת הקשר שמע את קריאותיהם הנואשות של חבריו לעזרה. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד. סג”מ קמינקא העביר את הפיקוד על הש”ג לאחד מחייליו ורץ אל הקרב לעזור לחבריו.
רץ אל הקרב וממנו לא חזר.
סג”מ ינאי קמינקא ז”ל, תושב צור הדסה, נפל בגבורה ביחד עם עוד שבעה ממפקדי וחיילי הבסיס, תוך שיחד הם בולמים פשיטה אדירה, הורגים עשרות מחבלים ומונעים מהם משך שעות ארוכות, עד לבוא תגבורת, להיכנס לבסיס ולטבוח בטירונים ובאזרחים ששהו בו.
***
בין האזרחים שהציל ינאי ממוות בטוח היתה קבוצה של כ-20 אזרחים, ששהתה בלילה בחוף זיקים, במסגרת ערב גיבוש של מקום העבודה שלהם. גם אותם הוביל ינאי במקצוענות ובאומץ תחת אש אל מקום מבטחים.
וכך כתב לו אחד מהם: “שתדע ינאי, שבתוך 20 האזרחים האלו יש זוג נשואים טריים. בזכותך הם יקימו בית בישראל ויגדלו את הילדים שלהם. ובזכותך 18 אנשים נוספים יעמדו יום אחד מתחת לחופה ויצהירו בקול נרגש שהם לא ישכחו את ירושלים. ובתוך הלב הם ידעו, כולנו נדע, שאתה הירושלים שלנו”.
בני הבכור ינאי קמינקא נהרג ב־7 באוקטובר 2023, בקרב הגנה נועז בבסיס זיקים. השבר היה אילם, בלתי נתפס. בתוכו, נולדו שירים, שיחות, חצאי שיחות, רסיסי מחשבות, שברי חיים שהתאספו לכדי פתח קטן דרכו אפשר לראות את שולי הנשמה המתאבלת. הספר הזה אינו ספר הנצחה. החשיפה לא פשוטה, אבל אולי תסייע לנו, לי ולך, להתקרב ולגעת.
לרכישה כנסו:
הפוסט בפייסבוק על הוצאת הספר:
אז...איך אשתף שהספר שיחה חצי שיחה יצא לאור?
להגיד שאני שמח? אני לא. מתרגש? גם לא מדויק.
הספר הזה נקרע מתוכי בכאב לא יתואר. הוא לא ספר הנצחה או יומן, אלא יותר חלון למצולות האובדן, בניסיון לשתף את מי שיבחר לקרוא במסע של כאב, לחישה, שיחה, חצי שיחה...
ידידה כתבה: את היצירה הזו אין מנוס מלקרוא בנשימה אחת מתמשכת, ולאחר מכן לשוב ולצרוך אותה מקטעים-מקטעים, בתוך הזמן ומחוץ לזמן, בין שירה לפרוזה, בין הווה לעבר... הסופר נועץ סכין חדה בלב הקוראים האמיצים שלא נרתעים... הקריאה מחייבת חתימה על טופס ויתור והסכמה: בנפש צלולה, בדעה מושכלת, אני לוקח על עצמי את הזכות והחובה לצלול עם הכותב אל משמעות השכול. ואני עושה זאת באהבה גמורה.
הספר בהוצאת עיתון 77 בדרך לחנויות ואפשר גם רכישה מוקדמת ומשלוח ישירות ממני (למי שרוצה אשלח פרטים). אנשים מדהימים השקיעו את ליבם בהוצאת הספר, וביניהם -
ענת לוין Anat Levin, עורכת הספר ומשוררת, שליוותה ועיצבה את היצירה בעיניים טובות ומקצועיות אין-קץ. ענת אחזה בידי חזק חזק וסירבה להרפות; תמי בורשטיין בעריכה לשונית מוקפדת וגיוס זמן מלא-מלא; Rafi Moses יועץ לשון (כולל יועץ לשון של חדשות 12) שהתגייס מעכשיו לעכשיו לנקד ולערוך, ובנדיבות שאין שנייה לה השקיע לא רק עין חדה אלא גם לב רחב; ונדב שלו, המעצב והעורך הגרפי, שעבד בלילות כבימים, חתך את בשר הכריכה, והפיק את הספר בזמנים בלתי אפשריים.
אשמח ואתרגש (???) לכל תגובה, שיתוף והפצה של המילים שנועדו לגעת, לקרב, לתת ביטוי לאנשים שנאלמו בתהומות לבם.
תִּקְוָה
מֵרֹב צַעַר
נִשְׂרַפְתִּי
כֻּלִּי
הָפַכְתִּי
לְאוֹר.
לחבר הכי טוב שלי קוראים ינאי קמינקא.
את קמינקא הכרתי בסוף קורס מכים בחילוץ והצלה,
קמינקא ואני לא היינו מכים ביחד אבל שמרנו על קשר.
יצאנו ביחד להכנה לקצונה ומשם שמונה חודשים עברנו כמעט הכל ביחד: שבועות שטח, לילות קרים במדבר, מסכם בהד 1, מסיבות, יציאות ובדרך גם להיאבד בדרך למסיבה. חוץ מניווטים שאת זה לא הספקנו.
חווינו הרבה, המשכנו ביחד לתפקיד מ״מ בבא״ח שלנו בזיקים.
קמינקא מאמין בקרבה לחיילים, באכפתיות, בדאגה הבלתי פוסקת בלהיות אנושי מתחת לכל החזות.
קמינקא הוא זכוכית מגדלת לנשמה שלך רק בצורה של אדם.
קמינקא הוא האדם הכי טהור ומדהים שיצא לי להכיר כל החיים, חבר שהוא חבר באמת, לא כי חייב ולא כי אין ברירה.
הוא חבר מכל הלב והנשמה.
קמינקא סגר שבת בשמחת תורה, נהנה עם הסגל שלו בשישי שניצל.
ביום שבת הוא יצא מהמיגונית בזמן המטחים לעוטף כדי להגן על הבסיס ביחד עם אנשי הסגל, לגונן על החיילים ולשמור על ביטחון המדינה.
קמינקא בשלב שהוא הגיע לשג מטווחים כדי לעזור ושם ניהל קרב מתיש עם עוד שלושה אנשי סגל מול חוליית מחבלים.
קמינקא וחבריו קיבלו RPG לדופן העמדה ונהרגו.
תמיד הערצתי אותו גם אם לא ידע ותמיד אעריץ.
כל ערב קמינקא זורח ומאיר את השמיים כי רק בלילה רואים כוכבים.
לחבר הכי טוב שלי קוראים ינאי קמינקא ואני אוהב אותו לעולמי עולמים…
Asaf Kovach
גיבורים
כבר שבועיים שאני שומע סיפורים על אנשים וחיילים
שניצבו באומץ אל מול הטירוף הזה
והצילו במו ידיהם חיים של אנשים
אני רוצה לספר לכם על שלושת הגיבורים שלי
אלה שהצילו במו ידיהם את החיים שלי ושל עוד 19 (!!) חברים שלי
נסענו לערב גיבוש של הבר בו אני עובד
שתינו רקדנו נהננו ונשארנו לישון בחוף הלא מוכרז של זיקים (במיכליות של הדייגים, לאלו שמכירים)
התעוררנו בבוקר לקולות נפץ ואזעקות צבע אדום
ומצאנו מחסה בין המיכליות
הרגשנו יחסית בטוחים שם
הנחנו שנישאר שם בשעות הקרובות
עד שהכל ירגע
עד שהכל ייגמר
עד ש
עד שהגיחו מהים סירות ובהן עשרות מחבלים
חמושים מכף רגל ועד ראש בכל החימושים שאתם יכולים לחשוב עליהם
כאלה שעושים סיוטים רק מהמחשבה על השימוש בהם
הבנו שאנחנו באירוע אחר
רצנו כל עוד נשמתנו באפנו והגענו לש״ג ים של בסיס זיקים
בש״ג עמדה טירונית שחסמה בגופה את השער
ולא נתנה לנו להיכנס
כי זו ההוראה שהיא קיבלה.
לאחר כמה דקות היא קיבלה את האישור המיוחל והכניסה אותנו
טסנו למיגונית הצמודה ונשארנו שם
20 אזרחים
יחפים
שיכורים
מבועתים
באיזשהו שלב הגיחה קיה פיקנטו במהירות מתוך הבסיס לכיוןן הש״ג
באוטו ישבו ארבעה קצינים
צעקנו עליהם
זעקנו אליהם
מה איתנו????
״ישלחו אליכם מישהו״
ונסעו מהבסיס מבלי להסתכל אחורה
בשלב הזה ניסינו להתקשר לכל מי שיכולנו
משטרה
מדא
מכבי אש
פיקוד העורף
כמעט התקשרנו לחברת החשמל כי הם הבאים בתור בחיוג
אין מענה
דמיינו לעצמכם את החוסר אונים
של 20 אזרחים במיגונית
קולות ירי ונפילות נשמעים במרחק של 50 מ מאיתנו
בלי צבא
בלי משטרה
בלי הגנה
עזובים
פאקינג עזובים
באותו רגע הרגשנו שנשארנו לבד בעולם
אף אחד לא יודע שאנחנו שם
אף כוח לא בדרך אלינו
כל שנותר הוא לשבת בשקט במיגונית ולהתפלל
ותאמינו לי
התפללנו
וכנראה שמישהו שם שמע אותנו
כי לא עברו 10 דק׳ מאז שננטשנו
והגיע כח לש״ג
הם הגיעו אלינו בזמן שיורים עליהם
והם מנטרלים מחבלים כל הדרך אלינו
סג״מ ינאי קמינקא ז״ל, הקצין
סמ״ר יריב, הסמל
וסמ״ר הראל, החייל
אני זוכר את תחושת ההקלה שעברה בי
לרגע אפילו חשבתי שאני מדמיין את זה
הראל חילץ את הטירונית, ונשארנו עם ינאי ויריב
ינאי בא לתדרך אותנו
מקצועי
קר רוח
כאילו הוא לא שומע את הדיווחים על הרוגים בקשר
כאילו לא פתחו עליו באש לפני שלוש דקות
הם נשארו איתנו והבטיחו לנו שאנחנו נהיה בסדר
שצה״ל הגיע לשמור עלינו
ווואלה, אומר לכם מהלב,
כשינאי אמר את זה
האמנתי לו
הם חיפו לצדדים כמו מקצוענים
עמדו על המשמר עם טירוף בעיניים
טירוף שאומר ״לכאן מחבלים לא מגיעים״
וכך היה למשך 10 דקות נפלאות ונוראיות
נפלאות, כי באמת הרגשתי שלכאן מחבלים לא יגיעו
ונוראיות, כי רק מי שהיה ליד קשר צה״לי בדקות האלה יכול להבין מה באמת קרה שם
וכנראה שזה היה קצת יותר מדי בשביל ינאי
הוא תדרך את יריב בקצרה
וביקש ממנו לשמור עלינו
כנראה שרק ינאי ידע להגיד לכם מה גרם לו לעזוב הכל ולרוץ באמוק לתוך התופת
אבל אם תשאלו אותי, הקולות בקשר של חברים שלו הם הסיבה לכך שהוא עשה את זה
בלי להיפרד
בלי לחשוב על זה פעמיים
פשוט לקח את הרגליים שלו ורץ להציל את חברים שלו
לימים התבשרנו שינאי נפל באותו קרב
הוא נפל בעודו מגן על בסיס זיקים
על 90 טירונים
ועלינו, 20 אזרחים שבכלל לא קשורים לכאן
הוא ועוד 6 לוחמים ולוחמות נפלו בקרב
לא לפני שהם מחסלים עשרות מחבלים
ומצילים יותר מ100 אנשים
יותר מ100 משפחות
בזמן הזה
יריב
מפקד בשירות סדיר
שבדיוק כמו הקצינים ברכב
יכל לעוף משם ולהציל את החיים שלו
נשאר שם
דרוך
על המשמר
מוכן לכל איום עם אותו המבט שציינתי קודם
במהלך היום החלטנו החברים לרוץ לרכבים ולעוף משם
יריב יצא לחפות עלינו וחיסל שם מחבל או שניים
בקור רוח
בדיוק רב
אנחנו אפילו לא שמנו לב שזה קורה
לאחר שהרכב שלי ועוד רכב נתקל בחוליית מחבלים
שפתחו עלינו את שערי הגהנום
עדכנו את הרכבים האחרים והם הספיקו לחזור למיגונית
ליריב בזמן הזה יש שני קליעים בקסדה שלו מההיתקלות
כמובן שהוא שומר על שתיקה
״לא רציתי להלחיץ אתכם עוד יותר״
הוא אמר
משיחה שלי איתו
הוא מספר שכבר בדרך אלינו הם הבחינו בקליעים על המיגונית שלנו
והבינו במה מדובר
11 מאיתנו הצליחו לברוח עם הרכבים
9 מאיתנו קיבלו את העדכון וחזרו למיגונית
ב14:30 כוח צהל רכוב חבר אליהם וחילץ אותם
וכולנו הגענו הביתה בשלום
ומה עם יריב אתם שואלים?
נשאר לבד בש״ג ים
עד יום ראשון ב7 בבוקר
24 שעות
פאקינג 24 שעות הוא בעמדה
בלי מים
בלי סיגריות
גופות של חברים ומחבלים מפוזרות מסביבו
והוא שם
שומר
דואג שאף מחבל לא יפתיע מכיוון הים
בבית הספר ובצבא שמעתי סיפורי גבורה ממלחמות ישראל
ותמיד חשבתי לעצמי שאלו גיבורים חד פעמיים
של מציאות חד פעמית
שבזמן חיי לא אפגוש גיבורים מהסוג הזה
שקופצים על רימונים
שמגנים בחייהם על עשרות ומאות אנשים
שעומדים יחידים מול רבים
והנה
ב7.10.2023 השתנה כל עולמי
והבנתי
שאותם גיבורים רחוקים ותלושי מציאות
אשכרה כאן
חיים בנינו
הראל,
יריב,
על היום הזה עוד ילמדו בצבא ובבתי הספר
אני מתחייב להמשיך ולהפיץ את סיפור גבורתכם
אתם באמת הגיבורים שלי
ינאי,
לא הכרנו לפני
ויצא לנו לשהות באותו מרחב ל10 דקות בדיוק
וזה הספיק
זה הספיק בשביל להבין מאיזה חומר אתה עשוי
אני מבטיח לך שאנציח אותך ואת הדרך שלך בכל מקום אליו אלך
הצלת 20 אזרחים
כל אחד עם משפחה שלמה
אז הצלת בנוסף 20 משפחות
סג"מ ינאי קמינקא מצור הדסה, מ"מ טירונים במחנה זיקים, התעורר בשבת בשש וחצי בבוקר לקול הרעשת מרגמות מסיבית על הבסיס מכיוון עזה, המרוחקת ממנו כקילומטר וחצי. יחד עם שאר סגל הבסיס, רץ לעמדות השמירה ההיקפיות כדי להחליף את הטירונים ששמרו בהן ולשלוח אותם אל המיגוניות. בעמדה אל מול פני אויב התייצב קצין צעיר חברותי ואהוב, בוגר שנת שירות עם נוער בסיכון, נגן פסנתר ורשג"ד בצופים, שבשל כישרונו האינטלקטואלי החריג החל כבר בתיכון להשלים במקביל לימודים אקדמיים.
ילד שמנת שבתוך זמן קצר, בסדרת קרבות פנים אל פנים, יתגלה כלוחם פלדה. כעבור כשעה, בשבע וחצי, החלו להישמע בסביבת הבסיס צרורות ירי ארוכים. אלו היו עשרות מחבלים חמושים שפשטו על הבסיס מהפרצות בגדר ובסירות מהים. כמה עשרות אזרחים שבילו את הלילה בחוף זיקים הסמוך וראו בעיניהם את הפשיטה מהים, נמלטו אל תוך הבסיס והצטרפו לטירונים במיגוניות. באותה עת היה על סגל הבסיס להגן על למעלה ממאה טירונים ואזרחים ששהו בו.
תחת אש ותוך הריגת מחבלים בסדרת היתקלויות, חתר סג"מ ינאי קמינקא לעמדת הש"ג כדי לחסום ממנה פשיטה אל תוך הבסיס. הוא היה קר רוח, מקצוען ונוסך אמון ותקווה.
ברשת הקשר שמע את קריאותיהם הנואשות של חבריו לעזרה. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד, לעמוד על דם רעיו.
סג"מ קמינקא העביר את הפיקוד על הש"ג לאחד מחייליו ורץ אל הקרב לעזור לחבריו.
נפל בגבורה ביחד עם עוד שבעה ממפקדי וחיילי הבסיס, תוך שיחד הם בולמים פשיטה אדירה, הורגים עשרות מחבלים ומונעים מהם משך שעות ארוכות, עד לבוא תגבורת, להיכנס לבסיס ולטבוח בטירונים ובאזרחים ששהו בו.
בין האזרחים שהציל ינאי ממוות בטוח היתה קבוצה של כ 20 אזרחים, ששהתה בלילה בחוף זיקים, במסגרת ערב גיבוש של מקום העבודה שלהם.
גם אותם הוביל ינאי במקצוענות ובאומץ תחת אש אל מקום מבטחים.
וכך כתב לו אחד מהם:
"שתדע ינאי, שבתוך 20 האזרחים האלו יש זוג נשואים טריים. בזכותך הם יקימו בית בישראל ויגדלו את הילדים שלהם. ובזכותך 18 אנשים נוספים יעמדו יום אחד מתחת לחופה ויצהירו בקול נרגש שהם לא ישכחו את ירושלים.
ובתוך הלב הם ידעו, כולנו נדע, שאתה הירושלים שלנו"
Нужно жить ради нашей страны.
Источник:מקור ראשון
Прочитать оригинал на иврите
צריך לחיות בעד ארצנו.
Своим лидерством Янай показывал, как налаживать диалог
Источник:מקור ראשון
Прочитать оригинал на иврите
ינאי הדגים במנהיגות שלו איך יוצרים שיח
Такие люди, как ты, — стратеги, рассудительные, скромные, уравновешенные, умеющие видеть в других человека.
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
אנשים כמוך — אסטרגים, שקולים, צנועים, מאוזנים, רואי אדם.
Чтобы солдаты чувствовали себя любимыми — это было с ним на всём его пути
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
שהחיילים ירגישו אהובים, זה ליווה אותו בכל המסלול שלו
Он искренне верил, что нужно видеть человечность в каждом, кого он встречал.
Источник:October7Memorial
Второй ценностью была ответственность: он брал на себя ответственность за всё, что происходило с его солдатами или на базе
Источник:גלי צה״ל / Omny
Прочитать оригинал на иврите
הערך השני היה אחריות, הוא לקח אחריות על כל מה שקרה לחייליו או בבסיס
У нас с моим мужем Нахумом очень близкие отношения с Эялем, отцом Яная
Источник:כלכליסט
Прочитать оригинал на иврите
היחסים שלי ושל בעלי נחום עם אייל, אבא של ינאי, קרובים מאוד
Выступления в День памяти
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכל יום שעובר, אזכור יותר! אזכור, את אלו שיצאו עימי לקרב ולא שבו, ולהם אין מי ידמה ומי ישווה. אזכור, שהכאב לא יעבור לעולם, והזמן, הוא לא מרפה ולא מרפא. אזכור, את שיברון הלב הגובר ואת הבית שבוער. אזכור, את צדקת הדרך, ואשבע שוב, שמה שהיה לא יהיה יותר. אזכור, שיותר מכל דבר אחר – אני חסר! ביום הזה, אני נתקף געגוע לדמותם, לחיתוך דיבורם, לחיוכם, ומדליק נר לזיכרון דרכם ומורשתם!
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכאב, בהצדעה ובתקווה אני מתכבד להדליק נר זיכרון זה. השנה, כשאנו נלחמים במלחמה ארוכה, רב זירתית וצודקת, הזיכרון נושא משמעות עמוקה. ביום זה נעצור ונתייחד עם זכרם של טובי בנינו ובנותינו שנפלו בהגנה על המדינה. מורשתם היא המצפן שמתווה את דרכינו, והיא המעניקה לנו כוח להמשיך ולהגן על מדינת ישראל ותושביה. משפחות יקרות, אנו מרכינים ראשנו ומתחייבים שנעמוד לצידכן תמיד. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף דדו בר כליפא
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בשעה שאנו זוכרים את גודל תרומתם ועומק מסירות נפשם של טובי בנינו ובנותינו, נופלי מערכות ישראל לדורותיהן, ממשיכים צה"ל וכוחות הביטחון במימוש המשימה למענה לחמו ועבורה נפלו: הכרעת אויבינו מדרום, מצפון, ביהודה ובשומרון, וגם בזירות רחוקות יותר. בהערכה רבה ובגאווה אדירה אנו מרכינים ראש בפני הנופלים והנופלות, מאמצים את משפחותיהם אל לבנו, וממשיכים במשימה להבטחת קיומה של ישראל לדורי דורות. יחד נעשה ונצליח.
רב אלוף אייל זמיר
הרמטכ"ל, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
כאשר דגלינו מורדים לחצי התורן וראשינו מורכנים לזכר הנופלים והנופלות במערכות ישראל, ממשיכים לוחמי צה"ל ומפקדיו בלחימה בדרום, בצפון, ביהודה ובשומרון ובזירות נוספות. על כל דור מוטלת המשימה של הגנת העם והארץ – משימה שאף פעם אינה פוסקת. נצדיע בגעגוע ובגאווה לנופלים ולנופלות, נחבק את משפחותיהם, ונמשיך ברוח הציווי שהותירו לנו. עם ישראל חי.
רב ניצב יעקב שבתאי
המפקח הכללי, משטרת ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
אחיי הנופלים, כל נר הוא זיכרון יחיד ומיוחד, על חיים שהיו ואינם, געגוע שנצרב עמוק בלב, עולם ומלואו. הנרות כולם הם זיכרון של אומה כי לעולם לא עוד, בשורת הציונות וקוממיות ישראל. זיכרון כי הדרך לעם חופשי בארצנו עוברת דרך מסדר הנופלים. אור הנר יזכיר לנו את מסירות נפשכם להציל חיים, להגן על הבית. הנרות מסמנים לנו נתיב גבורה ערכי מחייב שאנו מצווים ללכת לאורו. נמשיך להילחם ולהוסיף אור מתוך אמונה בנצח ישראל.
יואב גלנט
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהצדעה ובכאב, בשם צה"ל כולו, אני מדליק נר זיכרון. בעיצומה של מלחמה, הזכרון נושא משמעות יום-יומית, שעבר והווה מתלכדים בה. לאורם של הנופלים נמשיך לצעוד, חיילי הסדיר והמילואים. לאורם של הנופלים נמשיך להגן על ארצנו ועל מולדתנו, גם כשהמחיר כבד. להבת-הזכרון תבער בנו בעודנו ממשיכים להלחם ונזכור את הנופלים ואת אומץ ליבם. משפחות יקרות, צה"ל מרכין היום ראש, מצדיע לכן וכואב איתכן. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף יניב עשור
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהוקרה, בגאווה ובכאב שאין לו סוף, אני מתכבד להדליק נר לזכרם של הנופלים והנופלות במערכות ישראל. סיפור חייהם בארץ הזאת, מסכת שירותם, גבורתם והקרבתם – הם סיפורה של הארץ הזאת, אך גם סיפור המחיר הכבד שהיא תובעת מאוהביה. מחויבותנו לזכר הנופלים ולדרך שהותירו לנו ניצבת תמיד לנגד עינינו. את המשימה שלא זכו להשלים, משלימים כיום, וישלימו, אנשי כוחות הביטחון, הממשיכים בדרכם ולאורם. יהי זכרם של הנופלים ברוך.
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בחרדת קודש אני מתכבד להדליק נר לזכרם של חללי מערכות ישראל, חברנו שנפלו, מראשית היציאה מהחומות ולאורך כל שנות עצמאותנו המדינית והציונית, מהווים תמרור זיכרון לדרך חיינו ולמחוייבות הלאומית להנצחת זכרם. דרכם נותרה דרכנו ומורשתם נר להמשך עשייתנו. יהי זכרם ברוך!
בני גנץ
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
נזכור אותם, כולנו יחד. כל אחד ואחת מהם, מדי יום ביומו, והיום ביתר שאת, כך – לנצח. "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד"
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת