История жизни
В сердце Нижней Галилеи, среди зеленых холмов и земли, дышащей древностью наряду с новизной, раскинулось поселение Шимшит. Там, двадцать седьмого апреля 2003 года, что по еврейскому календарю приходилось на 25 нисана 5763 года, родился Ротэм Души – еще один импульс света и радости. Он появился на свет как «средний» ребенок в семье, которая уже была целым миром для Дворат и Ярона, его преданных родителей, и старшего брата Итая, принявшего его с распростертыми объятиями, а впоследствии и для младшей сестры Адар, которая всегда видела в нем якорь смеха и любви. Их дом в Шимшите был не просто стенами и потолком, это было теплое гнездо заливистого смеха и спонтанных объятий, место, где ценности отдачи, общинности и человеколюбия были не просто словами, а образом жизни, который впитывался в воздух, в обстановку и в привычные звуки. Ротэм рос в таком мире, и каждый день формировал в нем ребенка, ставшего мужчиной – ребенка, полного света, неукротимого озорства, заразительной жизнерадостности, беспримерной доброты и настоящей любви к людям, такой, какую можно увидеть только в ясных глазах того, кто искренне желает отдавать.
Озорство Ротэма было не просто проказами, это было проявлением взрывной энергии, бесконечного любопытства и неустанного желания познавать мир всеми возможными чувствами. Он был тем, кто забирался на самое высокое дерево во дворе, кто пачкался в грязи выше колен после бурной футбольной игры, кто придумывал блестящие розыгрыши, от которых все катались со смеху, и всегда был первым, кто предлагал помощь, будь то починка велосипеда другу или помощь родителям по дому. Его маленькие руки, научившиеся ласкать бездомного щенка, были теми же руками, что давали хороший совет, и даже если это не всегда помогало, он точно знал, когда нужно просто обнять и улыбнуться, а его личное обаяние делало остальное. Куда бы он ни приходил, он собирал вокруг себя близких друзей, тех, кто хотел его общества, кто искал его близости и видел в нем не меньше, чем «бьющееся сердце компании». Его улыбка, всегда широкая и искренняя, освещала каждый уголок, а его способность смешить, отпускать острые шутки и создавать приятную атмосферу была талантом, которому нельзя научиться, а можно только родиться с ним. Он был «полным проказником», как любили говорить его родители с улыбкой, и каждый день с ним был приключением, новым вызовом, незабываемым опытом.
Годы учебы Ротэм провел в школе «Ха-Эмек ха-Маарави» в кибуце Ифат, месте, где воздух был пропитан творчеством и самовыражением. Там, на театральном отделении, Ротэм нашел идеальную сцену для своей энергии и комедийного таланта. Ему нравился запах деревянных подмостков, ощущение прожектора на лице, напряжение перед выходом на сцену. На сцене он не играл персонажа, он был персонажем, полностью погружаясь в текст, движение и взаимодействие с публикой. Он участвовал в спектаклях и скетчах, и каждое движение, каждое выражение лица, каждый тон его голоса отражали его озорной дух и его удивительную способность заставлять всех смеяться до слез. На выпускном вечере в старшей школе его театральное самовыражение достигло пика, когда он блестяще сыграл культового персонажа – таксиста Ашера из программы «Эрец Нехедерет». Он стоял там, на сцене, с точными манерами, хриплым голосом и уникальным юмором персонажа, и заставлял публику кататься со смеху – смеха, который вырывался из живота, смеха, который отгонял все тревоги окончания одного периода и начала нового. Видео этого скетча стало вирусным, и даже сам Юваль Само, оригинальный актер, поделился им на своей странице в Instagram, в знак признания особого таланта Ротэма.
Но жизнь Ротэма была не только театром и смехом. Он был активным участником молодежного движения «Бней ха-Мошавим», где нашел друзей, ценности и множество походов на природу. Ему нравилась пыль на тропинках, запах костра ночью, песни, которые все вместе пели у огня. Во время ежегодных походов, как вспоминала его классная руководительница Офри, он подходил к краю обрыва на одной из гор в пустыне, прыгал, дурачился, и снова, своей растопительной улыбкой, ему удавалось растопить любой гнев или беспокойство. Он любил музыку – басы, сотрясавшие его грудь, слова, звучавшие в его голове, ритмы, которые увлекали его. Он любил танцевать, и на танцполе, когда ритм музыки увлекал его, он высвобождал всю свою энергию, кружился, прыгал, улыбался, излучая чистую радость во все стороны. «Нет такой вечеринки в Изреельской долине, где бы он не танцевал», – говорили его знакомые, и это утверждение свидетельствовало о его незабываемом присутствии, о том, что он всегда был в авангарде радости и хорошей жизни. Когда он приходил на вечеринку, он приходил не один, он приносил с собой волну взрывной энергии, которая притягивала всех в центр.
Помимо всего этого, у него была одна большая и бескомпромиссная любовь – футбольный клуб «Маккаби Тель-Авив». Он был «желтым до глубины души», страстным, преданным болельщиком, таким, который мог свернуть горы с особым упорством, лишь бы не пропустить ни одной игры команды. Его постоянная фраза, которую он произносил с озорной улыбкой, была: «Я Маккаби (Тель-Авив)... кто вы вообще такие!» – фраза, которая суммировала его гордость и его непоколебимую преданность. Всего за неделю до того, как он пал, он успел побывать на матче «Маккаби» против «Хапоэль Петах-Тиква», испытать адреналин, напряжение, громогласные голоса болельщиков, запах травы и сосисок, чувство принадлежности к большому и шумному сообществу общей любви. Одна из самых запоминающихся его фотографий, широко опубликованная, была сделана во время его «марша берета» в ЦАХАЛе, момент, когда соединились две его великие любви: Ротэм гордо шагает, с флагом Израиля на спине и шарфом «Маккаби Тель-Авив» в руках, его лицо сияет от счастья и гордости. Это была фотография, которая выражала все, чем он был – сионист, воин, человеколюбивый и футбольный болельщик до глубины души.
И как его огромное сердце вело его повсюду, где царили радость и дружба, так оно привело его и туда, где он был нужен больше всего: волонтерство в «Маген Давид Адом» (МАДА) в отделении в поселке Шимшит. Там, между экстренными вызовами и тихими минутами в комнате ожидания, Ротэм нашел еще один способ реализовать свою сердечную склонность помогать всем, кто нуждался в помощи. Он освоил азы первой помощи, давление на местности, необходимость душевного спокойствия и надежных рук. Он был погружен в работу в машине скорой помощи, среди медицинского оборудования и голосов рации, зная, что каждая минута важна, что каждое движение может изменить жизнь. Будь то небольшое происшествие или крупный экстренный вызов, Ротэм был там, со своей успокаивающей улыбкой, с добрым словом, со способностью вместить боль и дать надежду. Это волонтерство было не просто обязанностью, оно было естественным продолжением его характера, его глубокого понимания того, что человеческие жизни дороже золота, и что помогать ближнему – это великая привилегия.
16 декабря 2021 года наступил кульминационный момент в жизни Ротэма – его призыв в ЦАХАЛ. Он был призван в бригаду десантников, подразделение, которое привлекало его своим боевым духом, братством и самопожертвованием. Он был зачислен в 890-й батальон, легендарный батальон «Эфа» («Гадюка»), где прошел изнурительный курс подготовки, полный физических и умственных испытаний. Долгие марши под тяжелым грузом, изнурительные тренировки, долгие часы караула – все это закалило его, укрепило его тело и дух, и превратило его в настоящего воина. Он успешно завершил курс, и по его окончании, в знаменитом «марше берета», он гордо шагал, с красным беретом на голове, флагом Израиля на спине и шарфом «Маккаби Тель-Авив» в руках, символом двух его великих любовей. По завершении курса Ротэм был назначен бойцом в передовую командную группу (ХАПАК) командира бригады, должность, требующая большой ответственности, тактического понимания и способности действовать в условиях крайнего давления. Он был частью самой узкой и ближайшей к командиру команды, его глазами и ушами на местности, его длинной рукой в бою.
Во время своей военной службы, между тренировками, операциями и базовой рутиной, Ротэм нашел еще одну, глубокую и волнующую любовь. Он познакомился с Ади, и очень скоро они стали любящей парой. Их связь была чистой, первозданной, полной страсти юного возраста и зрелости двух людей, знающих, чего они хотят. Улыбка, озарявшая лицо Ротэма каждый раз, когда он встречал ее, говорила больше всего о том, как сильно он был влюблен и счастлив. Ади была его первой любовью, а он для нее был лучшим другом в мире, любовью всей ее жизни. Она рассказывала, как ей посчастливилось любить человека, которого встречаешь раз в жизни, и как он научил ее, что такое настоящая любовь. Это были не просто громкие слова, а маленькие, повседневные поступки – он расчесывал ей волосы каждый раз, когда у нее не было сил, научился делать ей хвост и косу, простые действия, выражавшие нежность, заботу и глубокую связь. Они пережили вместе незабываемые периоды и моменты, построили свой маленький мир, полный смеха, глубоких разговоров и общих мечтаний о будущем. Ротэм, в ее глазах, был самым сильным, храбрым и добрым человеком, которого она когда-либо знала, «мужчина из мужчин, чистая душа». Его добрые глаза и его обаятельная улыбка навсегда запечатлелись в ее памяти.
Пятница, шестое октября 2023 года, была на первый взгляд обычным днем, выходным для Ротэма. Он был дома в Шимшите, наслаждаясь относительной тишиной перед очередным раундом военной деятельности. В ту ночь Ротэм пошел на вечеринку, как он любил делать. Он танцевал, смеялся, встречал друзей, окруженный музыкой и жизнерадостностью, которая так его характеризовала. Вечеринка продолжалась до четырех утра, и он вернулся домой уставший, но довольный, не зная, что это была последняя вечеринка, последний момент невинности и беззаботности. Всего через несколько часов, в субботу 22 тишрея, в праздник Симхат Тора 5784 года, седьмого октября 2023 года, в половине седьмого утра, тишина в Израиле была нарушена. Террористическая организация ХАМАС начала жестокое и беспрецедентное внезапное нападение. Ракеты и снаряды были выпущены массированными залпами из сектора Газа по обширным населенным пунктам страны, и под прикрытием этого огня тысячи террористов – по суше, морю и воздуху – проникли в поселения, окружающие Газу, в Сдерот, Офаким и Нетивот, а также на невинные музыкальные фестивали, проходившие недалеко от кибуцев Реим и Нирим. Они вторглись на базы ЦАХАЛа и на транспортные магистрали, жестоко убили около восьмисот мирных жителей в их домах и автомобилях, совершили ужасающие преступления, похитили сотни израильтян в сектор Газа, и разрушили, разграбили и сожгли дома и имущество. Сотни солдат, полицейских, сотрудников сил безопасности и членов местных групп быстрого реагирования пали в героическом бою, защищая жителей Израиля. Этим ужасным утром началась война.
Когда в доме Ротэма в Шимшите зазвонил телефон, в половине девятого утра, радость предыдущей ночи мгновенно улетучилась. Экстренный вызов был срочным, и он, как боец в передовой командной группе командира бригады десантников, точно знал, что ему делать. Его отец, Ярон, быстро отвез его к назначенному месту встречи, на базу Эльяким. Дорога была напряженной, полна мыслей и беспокойства. Когда они прибыли, момент прощания был душераздирающим, момент, который навсегда запечатлелся в памяти отца. «Мы расстались крепкими объятиями и поцелуем», – написал Ярон позже, и каждое слово свидетельствовало о боли и любви. «Я сказал тебе: „Береги себя“». Ротэм, даже в моменты неопределенности и опасности, оставался верен своему духу. Когда он шел к военному джипу, оставляя позади свою гражданскую жизнь, он обернулся к отцу. На его лице была улыбка, та самая идеальная улыбка, которую все знали и любили. Он сделал руками знак сердца и послал отцу воздушный поцелуй. Это было последнее прощание, маленький момент любви и надежды, прежде чем Ротэм погрузился в ад битвы.
Он присоединился к двум другим бойцам, и вместе они направились на юг, в бушующий хаос. Дальнейший путь, к передовой командной группе командира бригады, был полон тяжелых и невообразимых зрелищ – сгоревшие машины, тела на обочинах дорог, дым, поднимающийся от домов. Реальность стала невыносимой, и они поняли, что на их глазах разворачивается катастрофа огромного масштаба. На перекрестке Шаар ха-Негев Ротэм и его товарищи попали в ожесточенную перестрелку с террористами ХАМАСа. Звуки выстрелов нарушили тишину, и воздух наполнился запахом пороха и напряжением. Они действовали быстро, решительно и скоординированно, и успешно выдержали бой, сумев ликвидировать нескольких террористов и продолжить свой путь. Оттуда они получили вызов о помощи в кибуце Кфар-Аза, одном из основных очагов ада. Но по пути они пришли на помощь другим силам, которые находились под огнем в районе мемориала «Черная стрела», недалеко от мошава Натив ха-Асара. Они участвовали в еще одной ожесточенной и тяжелой перестрелке, отчаянно сражаясь против хорошо вооруженных террористов. Зрелища на обочинах дорог, крики о помощи, поступавшие по рации, и массированный огонь – все это свидетельствовало о надвигающейся большой катастрофе, и о том, что каждая минута критична.
Одновременно с боями, поступали призывы о немедленной помощи мирным жителям в Кфар-Азе – отчаянные крики о семьях, которых похищали и убивали в их домах. Эти призывы побудили их продолжать движение, зная, что они вступают в самое сердце бури. Ротэм и один из бойцов, в сопровождении импровизированного отряда других бойцов, которых они собрали по пути, вошли через главные ворота кибуца. Как только они пересекли ворота, они сразу же попали в ожесточенную перестрелку с террористами, которые устроили им засаду. Террористы прятались в кустах и сукках, стреляя со всех сторон. Гранаты были брошены в сторону отряда, но чудом не попали в них. Ротэм, внутри которого горел огонь защиты, ни на мгновение не колебался. Он бросился на цель, бежал вперед, стреляя по террористам, ликвидируя нескольких из них с необыкновенной решимостью и отвагой. Командир отряда несколько раз призывал его отступить, оставаться в укрытии, но Ротэм, со своим огромным сердцем, с огромным чувством ответственности, сражался как лев. Он не мог стоять в стороне, когда убивали невинных гражданских. Он продолжал героически сражаться, пока не был ранен террористами, скрывавшимися в кустах, и пал на месте. Сержант Ротэм Души, которому было двадцать лет, пал в бою за защиту кибуца Кфар-Аза 22 тишрея 5784 года, седьмого октября 2023 года. Он пал как герой, защищая свой народ и свою землю, протягивая руку до последнего момента.
После гибели Ротэм был повышен в звании с сержанта до старшего сержанта в знак признания его героизма и преданности. Он был похоронен на кладбище кибуца Ханатон в Нижней Галилее, на военном участке, специально созданном для его похорон – болезненное свидетельство масштабов катастрофы и количества павших. Сотни членов семьи и друзей пришли на похороны, провожая Ротэма в последний путь. Среди них выделялись многочисленные представители и болельщики футбольного клуба «Маккаби Тель-Авив», все одетые в желто-синее, цвета команды, которую он так любил. Они принесли с собой шарф команды, тот самый шарф, который украшал Ротэма во время его «марша берета», и положили его на его могилу, как обещание, что они никогда не забудут незабываемого болельщика, которым он был. Он оставил после себя убитых горем родителей, скорбящих брата и сестру, и возлюбленную, чья любовь к нему была целым миром.
Образовавшаяся пустота была огромна, и слова были слишком скудны, чтобы описать глубину разрыва. Его отец, Ярон, произнес надгробное слово, разрывающее сердце: «Ротэм, это трудно принять. Мы не верим, что ты не приедешь на выходные и не осветишь дом. Есть жизнь до Ротэма, и есть после. Тебе было всего двадцать... Вот и все, теперь все будет по-другому. Трудно переварить, отказываемся верить. Мое сердце разрывается пополам, мое сердце сдается. Оно уже спотыкается, не стоит на ногах. И только ты понимаешь, как подойти к моему сердцу, облегчить всю боль во мне, исцелить сердце. Только я перед целым морем и разбитым сердцем. Ротэм, может быть, это еще одна твоя шалость, и ты сейчас войдешь и скажешь: „Привет, я вас разыграл“?» Его старший брат, Итай, который вырастил его и видел в нем своего лучшего друга, произнес надгробное слово: «Ротэм, спасибо за двадцать лучших лет в моей жизни. Спасибо, что впервые сделал меня братом. Спасибо, что присутствовал в моей жизни. Теперь ты присоединяешься к нашим ангелам на небесах... Ротэм, пообещай мне, что ты будешь оберегать нас сверху, а я обещаю тебе, что буду оберегать папу, маму и Адар. Обещаю, что мы будем едины и сильны ради тебя. Ротэм, в моей жизни я никогда не представлял себе ситуацию, что мне придется хоронить тебя в двадцать лет, когда вся твоя жизнь была впереди».
Адар, его младшая сестра, которая видела в нем образец для подражания и источник своей радости, произнесла надгробное слово с невыносимой болью: «Ротэм, не верю, что думаю о тебе в прошедшем времени. Мне трудно это переварить. Ты был самым веселым, смешным и ангельским человеком, которого я знала. С момента, как тебя подняли по тревоге, до момента, когда нам сообщили новость, я все время беспокоилась о тебе и отправляла тебе сообщения, которые, к сожалению, ты не успел прочитать. В тот момент, когда нам сообщили, я не смогла отреагировать, просто застыла на месте. Я все время молилась, чтобы это был сон, и вдруг ты постучишь в дверь и скажешь свое веселое „Привет“, которое всегда вызывало у нас улыбку на лице. Не верю, что из пяти человек в семье мы превратились в четырех, и из трех братьев мы превратились в двух. Я очень скучаю и очень люблю тебя». Ади, его возлюбленная, потерявшая любовь всей своей жизни, написала: «Мой Ротэм, любовь моего сердца, мой лучший друг в мире. Мне посчастливилось любить человека, которого встречаешь раз в жизни. Мне посчастливилось быть твоей первой любовью... Спасибо, что научил меня, что такое настоящая любовь... Твое личное обаяние, грация, красота и жизнерадостность будут со мной вечно! Твои добрые глаза и самая обаятельная улыбка в мире запечатлены в моей памяти». Его тетя, Мааян, подытожила суть его характера и его героизм: «Когда говорили, что ты слишком озорной, я говорила, что ты самый веселый и смешной ребенок, и предназначала тебя для великих дел. И ты действительно достиг величия, ты герой... Я просила тебя в начале твоего военного пути: „Ротэми, жизнь тети, приятного и безопасного возвращения к твоей рутине. Прошу тебя, береги себя насколько это возможно. Не обязательно бежать вперед в каждой задаче. Мы будем любить тебя в любом случае...“ Ты сказал: „Большое спасибо, Мааяни, очень люблю и ценю. Буду беречь себя как можно больше и страну тоже“. Но ты берег страну прежде, чем берег себя».
Даже друзья Ротэма, те, кто был «бьющимся сердцем компании», с трудом могли смириться с потерей. Итай (Шварци), близкий друг детства, написал: «Мне повезло. Мне повезло получить брата. Брата, который не родился от тех же родителей. Брата, которого я любил больше всего... Брата, с которым я пережил каждый уровень своей жизни с тех пор, как себя помню, брата, который был сердцем компании, которая тоже стала семьей... Так что, Души, жизнь не продолжается. Она останавливается. А потом начинается заново, по-другому. Я обещаю тебе от имени всех нас – мы будем продолжать твой путь всегда и во всем, с огромной улыбкой, как ты бы от нас ожидал». Слова его семьи и друзей, каждое из которых несет целый мир любви и боли, рисуют портрет Ротэма – ребенка, подростка и молодого человека, вся сущность которого заключалась в отдаче, радости и любви.
Вся община, и особенно жители кибуца Кфар-Аза, почувствовали глубокую потребность почтить Ротэма. Представители кибуца посетили его семью, чтобы узнать о его жизни и обстоятельствах его гибели, поблагодарить его за то, что он сражался, спас гражданских лиц и предотвратил новые жертвы. Эти встречи, наполненные печалью и общей болью, создали общность судьбы и неразрывную связь между семьей Души и общиной, которую Ротэм защищал своим телом. В память о Ротэме, и как естественное выражение его духа отдачи, была пожертвована машина скорой помощи для станции МАДА, где он добровольничал, в поселке Шимшит. Машина скорой помощи, с ее воющими сиренами, продолжает нести дух Ротэма, его готовность помогать каждому нуждающемуся, и распространяет свет, который он излучал, даже во тьме.
В двадцать первый день рождения Ротэма, двадцать седьмого апреля 2024 года, в день, когда он должен был праздновать и продолжать жить полной жизнью, его семья и друзья провели огромный футбольный турнир в его память. Турнир, состоявшийся на спортивных площадках молодежной деревни ВИЦО Нахалаль, был трогательным и многолюдным событием – тысяча человек собрались, чтобы отпраздновать жизнь Ротэма, именно так, как он бы хотел. Двадцать четыре команды из Изреельской долины соревновались друг с другом, и в одной из них играл брат Ротэма, Итай, неся дух своего брата на своих плечах. К турниру были подготовлены сотни футболок с надписью: «С отвагой, смирением и улыбкой» – слова, точно и трогательно описывающие Ротэма.
Память о Ротэме не ограничилась границами страны. Его друзья, которые были «бьющимся сердцем» компании, неустанно работали, чтобы распространить его память повсюду. Они распространили кепки с вышитыми словами «В память о Ротэме Души» и напечатали наклейки с его фотографией и незабываемой улыбкой, с надписью «Всегда с самой идеальной улыбкой». Эти наклейки, которые были наклеены на многие автомобили в стране и по всему миру – в Нью-Йорке, Таиланде, Шри-Ланке, Будапеште, Мадриде и других местах – стали передвижными посланниками памяти и света, распространяя историю Ротэма и его обаятельную улыбку до самых краев света. На Хануку было изготовлено множество ханукальных светильников с его изображением, чтобы распространять свет, который он излучал в своей жизни, и для продолжения его пути. В школе «Ха-Эмек ха-Маарави» в Ифате, где он учился и играл, был поставлен спектакль в его память, где сцена, которую он так любил, продолжает быть каналом для выражения его духа. Итай, его брат, сделал татуировку на своем теле с изображением себя с Ротэмом и подписью «Навеки мой брат», запечатлев его память на своей плоти. Страницы памяти были созданы в социальных сетях и на специализированных сайтах, позволяя всем, кто знал и любил, и всем, кто слышал его историю, продолжать нести его память.
Ротэм был первым павшим из Шимшита, и военный участок на кладбище кибуца Ханатон, где он был похоронен, был создан в его честь. Примерно за месяц до того, как мы написали эти слова, в Газе пал друг Ротэма по классу, Амир Галилов, и был похоронен рядом с ним, что стало леденящим душу выражением общности судьбы. Семья Ротэма, несмотря на огромную боль и пропасть, образовавшуюся в их душах, продолжает нести его наследие. «Мы будем продолжать радоваться, радовать, смешить, и самое главное – всегда протягивать руку и помогать», – написали они. «Огромное сердце и улыбка Ротэма никогда не покинут наши сердца». Ротэм Души, ребенок с неукротимой жизнерадостностью, с огромным сердцем и идеальной улыбкой, пал как герой в битве за защиту дома. Он был великим светом, чистой душой, и его героизм проистекал не из высоких слов, а из его поступков, из его человечности, из его выбора защищать невинных. Он оставил после себя огромную пустоту, но вместе с тем, наследие любви, отдачи и отваги, наследие, которое продолжает звучать, распространять свет и надежду, и вдохновлять народ Израиля – народ, который восстал из пепла, несет память своих героев, и продолжает строить, жить и расти, с большой улыбкой, с отвагой и смирением.
Мгновения жизни
Все фотографии · 404
Видео и ссылки
В СМИ
Статьи
- Старший сержант Ротем Души, 20 лет: волонтёр «Маген Давид Адом» был душой семьи
The Times of Israel ·
- Ротем Души
ynet – גל־הד
- Творчество исцеляет
מועצה אזורית עמק יזרעאל
- Отец старшего сержанта Ротема Доши: когда я один, я разбит
מיינט העמק
- Йотам освободил заложников и был застрелен, Антон отправился спасать друга и не вернулся: истории убитых
ynet
- Плакать о вас
ynet
Показать всё (7)
Видео
Мемориальные сайты
- Ротем Души — мемориальная страница
כאן 7.10.360
- Изкор — старший сержант Ротем Души
יזכור
- Старший сержант Ротем Души, да отомстит Господь за его кровь
remember.bio
- Продолжая путь Ротема Души
למלא את החלל
Проекты памяти
Смотровая площадка «Ротем» открылась на западной окраине Шимшита 21 ноября 2025 года по инициативе друзей его детства и при помощи волонтёров и жертвователей. На месте установлена мемориальная доска с рельефным портретом, открывается вид на долину и Кармель.
Машина скорой помощи «Маген Давид Адом» передана в его память станции, где он был волонтёром.
Футбольный турнир в его память состоялся в день его рождения, 27.4.2024, в молодёжной деревне ВИЦО Нахалаль.
Ученики театрального отделения школы «Ха-Эмек ха-Маарави» подготовили вечер памяти Ротем и выпускниц Ноа Хиаль и Майи Фодор, на котором вновь поставили пьесы, в которых они участвовали.
Кафе 79 на перекрёстке Ха-Солелим назвало блюдо малаби «Малаби Ротема». В его память написана песня «Ты со мной», а на выставке Бенци Брофмана представлена картина.
Его друзья распространяли кепки и наклейки с его фотографией; на Хануку распространялись ханукии в его память.
Его брат Итай сделал татуировку с их совместной фотографией и надписью «Навсегда мой брат».
«Маккаби Тель-Авив» включил в мемориальный плейлист «Их песни» песню Дани Сандерсона «Ничто не разлучит» в память о Ротеме Души; это песня, выбранная в его память, а не оригинальная песня, написанная о нём.
Истории о них
Его отец рассказал, что Ротем снял себя со знаками различия командира бригады и представился полковником Души. Видео дошло до командира бригады, который рассмеялся вместо того, чтобы наказать его.
После его гибели мать девочки, подвергавшейся социальной изоляции, рассказала семье, что Ротем навещал её каждый день в течение двух с половиной недель. Он поддерживал её и помог вернуться в компанию девочек.
Итай Шварц рассказал, что за несколько недель до войны они вместе отправились в поход в Болгарии. Даже попав в бурю и тяжёлые условия, Ротем продолжал улыбаться, как делал на протяжении всей их дружбы с ясельного возраста.
“Всегда с самой идеальной улыбкой”
Жизнь и служба
Профиль
Служба
- Звание
- Сержант
- Подразделение
- Десантная бригада
- Награды
- Посмертно повышен в звании
Семья
- Отец
- Yaron
- Мать
- Dvarit
Захоронение
Кладбище
Hanaton
- Сектор
- הצבאית
Место упокоения
Все фотографии · 3
Воспоминания и соболезнования
רותם אהוב, אתה כל כך חסר. הגעגועים רק הולכים ומתגברים
תשלח לנו אור
תנוח על משכבך בשלום! כואב מאוד שהלכת.
לא הכרנו , אני מרגיש שאני מכיר אותך
יהי זכרו ברוך
רותם דושי עצוב שאתה לא איתנו תודה רבה שאמרתה עלינו ועל המדינה שלנו אני מעריך אותך ולא נפסיק להנציח את הנופלים
דושי חבר יקר, תמיד החיוך שלך ומצחוקים בכיתה ישמרו לי כזיכרון ממך.
מקווה שאתה נח למעלה
כתה א2 מחבקת את משפחת דושי, שמענו שרותם היה שובב, מצחיק, טוב לב, חייל מצויין, אמיץ.
אנחנו מצטערים על כך שרותם איננו.
אוהבים ילדי א2 וגלית יסודי משגב
בחייו ובמותו ציווה לנו חיים, החיוך שלו אומר לכם הכל, אותם היקר אתה נמצא למעלה עם סבא וסבתא שלך, ושלל אנשים יקרים, הרבה לפני שהספקת משהו בחיים, אין מה לומר בכלל, חוץ מתודה ותשמור על הורייך, ומשפחתך הקרובה והרחוקה, וכלל עם ישראל כפי שעשית כאן למטה, גם למעלה, ואנחנו נתפלל שלך יהיה הכי טוב בגן עדן, תודה הכל חייל יקר שלנו!!!
יהי זכרו ברוך בגן עדן עליון אמןןןן ואמןןן
תמיד אזכור אותך כאחד שטותניק שמעיף ובועט לי בתיק בטיולים שאלך מהר
אתה המצאת את הטרנד ומאז אשכרה כולם בועטים כמוך בטיולים
תודה וסליחה ענקית שנפלת למעננו
אתה היית בן אדם אגדה
רותם ילד מקסים שכמוך
לב של זהב. שובבות וחום ורוח חיים מקפיצה וחיוך הורס..
היית התלמיד שלי במגמת תאטרון. מוכשר ואמיתי על הבמה, מלא עוצמות ורוח שטות שכל כך צריך.. אני מתגעגעת ולא מאמינה שדווקא אתה. הילד הכי חיי שיש.. אני מצדיעה לך ומעריצה את הגבורה שלך באותו בוקר מקולל ומודה לך. כל כך כואב לדעת איזה חלל השארת.. אצל הוריך, האחים שלך, בת הזוג עדי, החברים המדהימים שלך.. יהי זכרך ברוך ומוקדש להפצת אור
חבר כמו אח לבתנו, נפל בשבעה באוקטובר בלחימה ללא חת בכפר עזה.
דושי היה חבר אהוב מאד מאד
והוא חסר כל כך.
והכאב, ללא סוף.
בן 20 במותו.
ילד.
אוהבת ומתגעגעת אליך כל יום . דודה שלך
רותם יקר ומשפחת דושי היקרה נזכור אותו ואת החיוך שלו לנצח
תשמור עלינו מלמעלה
לא הכרנו אבל רואים כמה הפצת אור לעולם
החיוך שלך נשאר ומדבק את כולם
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
ת.נ.צ.ב.ה
רותם האהוב
החיוך שלך, השובבות, הקריצה והנתינה יהיו זכורים לנצח. תמיד תחסר לנו חברות האמת שלך עם בני המחזור שכל כך מתגעגעים אליך, מעבר לגעגועי המשפחה הכואבת.
מתגעגע.
מגיעה לך התודה שלנו.
מתגעגעת אליך רותם מתגעגעת לחיוך וללב טוב שהבאת לעולם
רותם, קסם של ילד עם חיוך כובש שאי אפשר להתעלם ממנו, הכל בדיוק כפי שנכתב עלייך,
איזה דמיון רב לאמא דברת האהובה ,
בבקשה שלח למשפחתך ולכולנו כוחות מלמעלה..
אתה חרוט בליבי לעד!!!
מצדיעה לך!
לעילוי נשמתו של רותם דושי
יהי זכרו ברוך
רותם היקר לא הכרתי אבל שמעתי
ילד אתה חסר להורים לאחים שלך ולחברים אתה הדבק החסר , מקווה שמביט מלמעלה ורואה כמה משתדלים תמיד תמיד להנציח אותך
ת.נ.צ.ב.ה
לעד בליבנו.
הילד עם החיוך הנצחי.
יהי זכרך ברוך רותם
לזכרך ילד מתוק .
יהי זכרו ברך
יהי זכרו ברוך
אמא שלי ואבא שלך בניי דודים, (חנה נחמד)כל כך עצוב לנו , מקוים שאתה למעלה עם המלאכים, איזה אומץ לב היה לך, מנוחתך בגן עדן
יהי זכרך ברוך דושי היקר ילד מיוחד מלא אור ושמחת חיים
תודה ששמרת עלינו ונלחמת ולקחת סיכון על חייך בשביל שאני וכל עם ישראל ימשיך בשגרה
מקווה שאתה מחייך לך שם למעלה
שמור על משפחתך
תודה מלאך יפה
רותם שלנו או דושי של כולם,
ילד סנדוויץ, ילד מיוחד, ילד שכולו אור ולב אחד ענק, תמיד עם החיוך המיוחד עם החיבוק נכנס ללב של כולם. היית הראשון לכל דבר, זה שדואג ועוזר לכולם, מתנדב תמיד לסדר, לארגן.
כולם אומרים שאתה דומה לי, אבל אתה בעצם הגירסה המשופרת שלי, אהבנו להציק אחד לשני, למתוח את כולם ותמיד עם צחוק ענק, היית שובב אמיתי עם לב של זהב.
רותם שלי מוכר בכל העמק עם החיוך וטוב הלב שלו.
החבר הכי טוב שקיים וזה אהוב על כולם. תמיד מוקף בחברים שהפכו מיד לאחים.
אתה האור של הבית, של כל המשפחה, הנוכחות שלך מורגשת תמיד, ילד כובש שרק רוצה לעזור, ילד עם לב ענק ...
התגייסת לגדוד 890 כלוחם ומילאת לנו את הלב בגאווה אדירה. לוחם עם כומתה אדומה, אבל תמיד היית צהוב בלב ובנשמה. תמיד ראשון בכל דבר, גם בחלקה הצבאית. אין אחד שלא הכיר את דושי החייכן המצחיק החבר עם הלב הכי גדול שיש. עם שמחת החיים שלך היית מדביק את כל מי שלידך..
בשבת בבוקר הוקפצת, לקחתי אותך לאליקים, נפרדנו בחיבוק חזק ונשיקה. אמרתי לך תשמור על עצמך.
כשצעדת לכיוון הג’יפ הסתובבת אלי חייכת עשית לי סימן של לב ושלחת נשיקה. הקשר איתך אבד עד לדפיקה בדלת באמצע הלילה, דפיקה אחת שהכניסה גם אותנו למשפחת השכול. מבירור ראשוני על התקרית סיפרו לנו שנלחמת כמו אריה כמו שרק אתה יודע גם כאן היית הראשון להסתער הצלחת לפגוע בהם עד שכדור הכריע אותך.
רותם קשה להכיל את זה. אנחנו לא מאמינים שלא תגיע בסופש ותאיר את הבית.
יש את החיים לפני רותם ויש אחרי.
היית רק בן 20 זהו עכשיו זה הכל יהיה אחרת. קשה לעכל מסרבים להאמין.
הלב שלי נקרע לשנים, הלב שלי מרים ידים, כבר מועד לא עומד על הרגלים, ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי משכך כל כאב שבי, מרפא את הלב, רק אני מול ים שלם ולב שבור..
רותם אולי זה עוד מעשה קונדס שלך ותיכף תכנס ותגיד שלום עבדתי עליכם.
רותם שלי,
ביום שבת הערתי אותך בבוקר ואמרתי לך קום יש בלגן בדרום אמיתי ביקש שתתקשר.
קמת ותוך דקות התארגנת.
חיבקת אותי ולא יכולתי להוציא מילה.
יצאת עם אבא ואחרי כמה דקות כתבתי לך ששכחת את הבקבוק מים, ענית לי לא נורא.
ההודעה האחרונה שכתבת לי היתה אני אוהב אותך תשמרו על עצמכם ועל עדי.
רותם, אני לא מאמינה שאנחנו עומדים כאן היום אחרי שבוע של מאות אנשים שנכנסו לביתנו, לנחם. אנשים שהכירו אותך, שמעו עליך, וגם כאלה שלא הכירו. שלמה ארצי ביקר אותנו ושר לנו את מלך העולם, שכל כך מתאים לך. דור פרץ כתב לך הקדשה על חולצה מבלי להכיר אותך אבל שמע עליך כל כך הרבה.
שמענו עליך סיפורים מדהימים מאף סיפור לא הופתענו כי ידענו מי אתה.
מיקו שלי, כמה טוב וצחוק פיזרת סביבך. כמה אנשים הכרת. אני לא יכולה לתאר את כמות האנשים שנגעת בהם.
אני מחכה שתתקשר אלי ותבקש שאבוא לקחת אותך מהרכבת. אני מחכה להודעות שלך איזה חטיפים לקנות לך…
רותם שלי,
אני מבטיחה לך שנשמור על עצמינו ועל עדי כמו שבקשת.
אני אוהבת אותך מאוד.
אמא.
רותם שלי האור של הבית
אני כותב לך עכשיו עם דמעות בעיניים ומחנק בגרון
אני עדיין לא מאמין שאתה כבר לא איתנו
רותם אני מתחנן שתגיד שכל זה עוד מתיחה מפגרת שלך, אני מתחנן שתעיר אותי מהסיוט הזה.
אתה לא מבין כמה אנשים הגיעו לכבודך היית אהוב על כולם, אין אחד שיש לו מילה רעה להגיד עליך, כולם רק מספרים כמה טהור היית וכמה שמחת חיים הפצת לכולם, רותם אני מבטיח שאני אזכור אותך עם החיוך הנדיר שלך.
רותם אתה חסר לי ברמות!
אני לא יודע איך מעכלים
למי אני אדאג עכשיו בדרבי התל אביבי שיש בלאגן?
מי ימחץ איתי את הדר בנסיעות?
את מי אני משתף בחיי היום יום שלי?
באותו היום לפני שהודיעו לנו את הבשורה המרה ירדתי כל כמה זמן לחדר שלך להסתכל עליו כדי להיזכר ברותם שלי, הייתה לי הרגשה שמשהו לא תקין אצלך ואני לא יודע להסביר את זה, כנראה שהחיבור שלנו היה יותר חזק משחשבתי.
רותם כמה אהוב היית, כל יום הולדת שלך היו מגיעים אלינו עשרות חברים כדי לשמח אפילו במסיבת גיוס שלך שכרת מקום כדי שיוכל להכיל את כל האנשים שאוהבים אותך.
רותם תודה על ה20 שנה הכי טובות בחיים שלי.
תודה שהפכת אותי לאח בפעם הראשונה.
תודה שהיית נוכח בחיים שלי.
עכשיו אתה מצטרף למלאכים שלנו שבשמיים: דוד חיים, פאפא שלמה, סבא יורם וסבתא פרידה האהובים שלנו!
רותם תבטיח לי שתשמור עלינו מלמעלה ואני מבטיח לך שאשמור על אבא אמא והדר, מבטיח שנהיה מאוחדים וחזקים בשבילך.
רותם בחיים שלי לא דמיינתי סיטואציה שאני אצטרך לקבור אותך בגיל 20 שכל חייך לפניך.
רותם כמה חברים וחברות שלך הגיעו לחלוק לך כבוד בפעם האחרונה שלך, תודה לך שהכנסת אותם לחיינו מעכשיו הם חלק מאיתנו.
תודה שהכנסת לנו את עדי לחיים, שתדע שהיא כבר מזמן בת בית פה ואני מבטיח לך שאשמור עליה!
הייתה לכם זוגיות יפה שכל זוג היה רוצה.
רותם אני מתגעגע לשטויות שלך, להצקות שלך ולרעש שהיה בבית ברגע שרק היית פותח את הדלת.
הצבתי לי מטרה חדשה בחיים והיא לדאוג שבכל בית בישראל ידעו מי זה רותם דושי ומה הוא היה!
רותם אני עדיין מתחנן שתחזור אלינו, אפילו לחיבוק אחרון או לאיזה חצי דקה של מכות בינינו רק תחזור ותחזיר לנו את האור שחסר בבית.
אני אוהב אותך ומתגעגע אליך
הלב שלי שבור אח שלי.
רותם
לא מאמינה שאני חושבת עלייך בלשון עבר קשה לי לעכל את זה.
אתה היית הבן אדם הכי שמח מצחיק ומלאך שהכרתי.
מרגע שהקפיצו אותך עד הרגע שהודיעו לנו את הבשורה כל הזמן דאגתי לך ושלחתי לך הודעות שלצערי לא הספקת לקרוא.
ברגע שהודיעו לנו לא הצלחתי להגיב פשוט קפאתי במקום,
התפללתי כל הזמן שזה חלום ופתאום תדפוק בדלת ותגיד את השלום השמח הזה שלך שתמיד העלה לנו חיוך על הפנים.
לא מאמינה שמחמישה במשפחה הפכנו לארבע ושמשלושה אחים הפכנו לשניים.
אני מתגעגעת ואוהבת אותך מאוד הדר אחותך שרוצה שכבר תחזור.
שלום לכולם.
למי שעדיין לא יצא להכיר אותי -
אני דורון קרן, הרספ של הסוללה.
אתם מגיעים לפה בתקופה הכי מרגשת ועוצמתית שיש.
תקופה בה ללכת ברחוב עם הנשק זאת הגאווה הגדולה ביותר, שאנשים יסתכלו עליכם וידעו שאתם לוחמים.
לשבת בכלי ופתאום לשמוע את השם של הצוות שלכם, שמיד אחריו מגיעה הפקודה - אש לחילוץ.
לירות את הפגזים ואחר כך לשמוע כמה חיים הצלתם ולדעת שבזכותכם אותם חיילים יחזרו הביתה להורים לאחים ולחברים שלהם בשלום.
לצערנו יש חיילים שלא יחזרו יותר.
גיבורים שנפלו בקרבות למען ההגנה על האדמה שעליה אנחנו דורכים.
אנחנו נלחמים כדי שהמוות שלהם לא יהיה לשווא.
ברמה האישית, אחד מאותם גיבורים שכבר לא ישוב הוא החבר הכי טוב שלי מהיום שנולדתי - רותם דושי.
הקשר שלי עם דושי התחיל כשהסבים שלנו הכירו בצבא. ההורים שלנו גדלו ביחד ועברו ביחד ליישוב שבו אני גר. כל החיים היינו ביחד - גן, בית ספר, קייטנות, חוגים ועבודות.
דושי התגייס בנוב׳ 21 לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים.
אחרי ההכשרה היה כמה חודשים בגדוד ומשם התקדם להיות לוחם בחפק של מפקד החטיבה.
ב7.10 דושי הוקפץ מהבית.
כמה דקות אחרי שקיבל את הטלפון כבר היה על מדים, נתן חיבוק להורים, לאחותו ולבת זוג שלו יצא מהדלת ולא חזר.
הוא הגיע קודם לשדרות שם הבין את גודל האירוע, כשראה גופות ברחוב אחרי שהיה שם קיבל פקודה להמשיך לכיוון כפר עזה. בדרך לשם, עם החפק המאולתר שיצרו באותו רגע הם הותקלו כמה פעמים והצליחו לחסל את המחבלים.
כשהגיעו אל הקיבוץ הם פרקו רגלית והתחילו להסתער פנימה בידיעה שיש בפנים כמות מטורפת של מחבלים שרוצחים וחוטפים את תושבי הקיבוץ, אותם אנשים שכל אחד מאיתנו נשבע להגן עליהם. גם בקיבוץ הם הותקלו מספר פעמים עד שכדור אחד פגע בו והרג אותו במקום.
האנשים שהיו איתו סיפרו שלא עניין אותו כלום שהוא היה חדור מטרה ושהדבר היחידי שראה אל מול עיניו היה חיסול המחבלים והצלת התושבים.
לאורך כל חייו הובילו את דושי שלושה ערכים, עוז ענווה וחיוך.
בעוז, בענווה ובחיוך.
בעוז -
אחיה את חיי בעוז להוביל,
להיות ראשון.
לקפוץ על כל משימה
אבל גם לדעת לדאוג לזה שאחרון.
בעוז, אקח משימות גדולות ועדיין,
אשתדל לעשות אותן על הצד הטוב ביותר.
אחיה בעוז ואתמודד מול האתגרים שבדרכי,
אסתכל לפחד בעיניים ואדע שהכל תלוי בי.
אחיה כמו אחי דושי,
אחד כזה שהוא פשוט גיבור,
גיבור אמיתי.
בעוז בענווה ובחיוך.
בענווה -
אני מבטיח לחיות את חיי בענווה, וללמוד מכל מי שאפגוש בדרך.
אחרוט על דגלי ואזכור לתמיד - שקודם כל, דרך ארץ.
לא אחפש את התהילה או כבוד מהעולם,
פשוט אעשה את המעשים הרצויים והנכונים.
אני מבטיח לחיות בענווה ולהחשיב עצמי כשווה בין שווים, ולעולם לא כחשוב יותר או נישא מאחרים.
בעוז בענווה ובחיוך.
בחיוך -
היסוד האהוב עליי מבין כולם,
ואולי המרכיב החשוב ביותר בחייו של כל אדם.
כי לא משנה מה היה, ידעתי שדושי אחי יהיה שם תמיד,
יחכה עם חיוך.
שיזרום איתי על כל שטות, ידע לנצל את החיים עד תום, וששום באסה לא תכנס לחדר בטעות.
אני מבטיח לצחוק עד שכואבת הבטן,
להיות חיובי, לא משנה מה קורה סביבי.
אז אני מבטיח לקום כל בוקר עם חיוך,
דווקא כשקשה, ובמיוחד כשלא פשוט.
כי אני רוצה לפזר אור בעולם
בדיוק כמו שעשית.
והחלום הגדול ביותר שלי?
שלא אהיה לבד.
שכל מי שקרא או שמע יקח לפחות דבר אחד.
בעוז בענווה ובחיוך,
זאת דרך חיים שדורשת הסתגלות.
ואם תקחו אפילו מרכיב קטן,
תוכלו להיות הרותם דושי של הסביבה שלכם,
האור הזה שלא יכבה,
לעולם.
שיגמר המסע הזה, כל אחד מכם יהיה לוחם בסוללה גרניט באופן רשמי. סוללה שמאז ומתמיד נשלחת למשימות וקווים לבד בידיעה שהיא תעמוד במשימה, סוללה שכשהגדוד היה פרוס בגליל המערבי בתחילת המלחמה אנחנו היינו ברמת הגולן, ובעיקר סוללה שהיא משפחה אחת גדולה.
לפני שיתחיל המסע יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו איתכם שגם ברגעים השחורים אם זה עכשיו במסע ואם זה כשיירד גשם או שנצטרך לירות כל היום והלילה ויריתם כבר מאות אם לא אלפים של פגזים וכבר נמאס לכם מזה תזכרו למה אתם יורים ושתזכרו ברותם דושי שאנחנו פה כדי שה7.10 לא יחזור על עצמו, שאותם חיילים שצריכים אותנו באותו רגע יחזרו הביתה בשלום ושאת כל מה שאתם עושים תעשו בעוז, ענווה וחיוך בדיוק אותם ערכים שהובילו אותו
שיהיה לכם בהצלחה במסע, אתם תצטרכו את זה
רק גרניט!
רותמי
הפעם זו לא ברכה ליום הולדת
הפעם אני רוצה להודות לך
להודות על שזכינו בך 20 שנה קסומות
תינוק מהמם ביופיו
פעוט מצחיק ושובב
ילד קסם טוב לב ושובב
נער כריזמטי סחבק ושובב
ועלם צעיר מיוחד ושובב
בילינו המון ביחד
ישנת אצלנו
עזרת לי לגדל את הילדים שלי
כשאמרו שאתה שובב מידי
אני אמרתי שאתה הילד הכי שמח ומצחיק
וייעדתי אותך לגדולות
אז אכן הגעת לגדולות
אתה גיבור
ביקשתי ממך בתחילת דרכך הצבאית
רותמי חיים של דודה
חזרה נעימה ובטוחה לשגרה שלך מבקשת שתשמור על עצמך כמה שניתן
לא חובה לרוץ קדימה בכל משימה
נאהב אותך בכל מקרה
אוהבתותך ומברכת שתחזור בריא ושלם הביתה
תודה רבה מעיני אוהב ומעריך מאוד אשמור על עצמי כמה שיותר וגם על המדינה.
אבל אתה שמרת על המדינה לפני ששמרת על עצמך.
מורשת הצחוקים והשטוזים טוב הלב והחברות יהיו לנצח חקוקים ומיושמים בקרב המשפחה והחברים
תודה לך רותמי חיים של דודה שלו.
הספד לדושי
אנחנו בסך הכל בני 20.
אנחנו בכלל לא אמורים למות.
אנחנו לא אמורים להספיד את אחים שלנו.
אני אפילו לא בטוח מה להגיד…
לדבר עלייך בלשון עבר?
אין מצב. רק לפני שבוע וחצי שיחקנו וצחקנו כל כיפור עד הזריחה.
לנסות לספר מי היית?
כל מי שמכיר אותך יודע שאי אפשר לעשות את זה במילים…
אז מה כן אגיד? איך אספר? אולי אתחיל בדמות שהיית עבורי?
יש שני סוגים של אחים.
הסוג הראשון הוא אח ביולוגי.
כזה שנולדתם לאותם ההורים, גדלתם ביחד, התחנכתם באותה הדרך, התווכחתם על הדברים הקטנים כמו כדורגל או משהו מטופש אחר, סיפרתם אחד לשני הכל, צחקתם על הכל וגם ידעתם לבכות על הכתף של השני שהיה צריך. או בקיצור, אהבה שאינה תלויה בדבר.
והסוג השני? הסוג השני הוא מיוחד, רק מעטים זוכים לחוות אותו. את האמת? גם די קשה להסביר אותו, הוא מעין תרכובת של גורל שמפגיש בין שני אנשים והבחירה שלהם להתחבר. אני אקרא לסוג הזה ״אחים מהחיים, לכל החיים״.
על אף שלא נולדתם אחים, אתם בוחרים לחיות ביחסים כאלו. לחלוק יחד חוויות מטורפות, להיות כתף תומכת בשביל השני ברע, ללכת במסע הנעורים יד ביד. לחלוק רגעים וזכרונות, להסתכל אחד בעיניים של השני ולהרגיש אהבת נפש אמיתית, כזו שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר.
אני זכיתי. אני זכיתי לקבל אח. אח שלא נולדנו לאותם ההורים. אח שאהבתי יותר מכל. אח שהצחיק אותי, אח שחיבק אותי אבל גם לפעמים דאג להציק, אח שאיתו חוויתי כל רובד של חיי מאז שאני זוכר את עצמי, אח שהיה הלב של החבורה, שגם היא הפכה למשפחה.
אני חושב שאנצל את ההזדמנות פשוט לומר לך תודה.
תודה על כל מה שהיית בשבילנו.
תודה על החיוך שלך שהחדיר אור ללבבות של כולם.
תודה על הדאגה התמידית שהפגנת כלפינו.
תודה על השיעורים שלימדת אותנו.
תודה על השנים שעברת איתנו.
תודה עלייך.
אז דושי, החיים לא ממשיכים. הם עוצרים. ואז מתחילים מחדש, אחרת. אני מבטיח לך בשם כולנו - אנחנו נמשיך את דרכך בכל עת ובכל דרך, עם חיוך ענק, כמו שהיית מצפה מאיתנו.
אוהב אותך כל יום קצת יותר ואם להיות כנה, כבר מתגעגע.
שוורצי
רותם שלי,
בן דוד שהיה לי לאח קטן,
רק עכשיו אני מבינה למה אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר.
ברגעים האחרונים לחייך עשית את הדבר שהכי מתאר אותך- חשבת קודם על כולם ולא
על עצמך- הצלת כל כך הרבה אנשים, עמדת איתן ולא פחדת, נלחמת עד השנייה האחרונה.
רותם שלי,
- מי יחגוג וירים איתי בכל אירוע משפחתי?
- מי יתקשר אלי באמצע הלילה ויגיד לי- בואי עכשיו אני בזכרון בשולטיק?
- מי יצחק עלי שאני אוהדת מכבי חיפה?
- מי יכעס עלי שאני אגיד לו שהוא גרמני כי הוא אוהד מכבי תל אביב?
- למי אני אעשה ריגשי כי הוא הולך למסיבה עם חברים במקום לבוא להיות איתי בארוחת שישי אצל סבתא?
- מי ירוץ איתי ראשון לאכול כשאומרים שהאוכל מוכן?
- מי ישב איתי לבכות ולהתגעגע לסבא?
אני לא יודעת אם אי פעם אחזור להיות אותו אדם שהייתי לפני הסיוט הזה.
מקווה שאתה וסבא כבר התאחדתם ונהנים לכם שם למעלה.
אני אוהבת אותך בכל ליבי רותם שלי.
חיים של דודה
אין לי מושג איך לכתוב עליך בלשון עבר, זה עדין לא נקלט אצלי בלב. הדמעות לא נגמרות , יש רגעים שהאוויר בנשימה הולך ואוזל.
אתה ילד מדהים, רגיש, תמיד דואג לכולם, מתעניין, שולח הודעות עם מילים מחבקות, מרגשות, מנחמות.. אהה והרבה הודעות מצחיקות ומשמחות במיוחד לאוהדי מכבי תל אביב במשפחה..אמרת לי פעם שהחלום שלך זה להיות איתי בבלומפילד במשחק של מכבי.. אז הספקנו להגשים את החלום, לא לפני שלימדת אותי את השירים והקללות כדי שאהיה מעודכנת וכמובן שהצפת לי את הטלפון במדבקות של מכבי💙💛. במשחקים אחרים כשהלכת דאגת לעדכן אותי בשידור חי מהמגרש על כל גול + סרטונים של הקהל הצהוב והשירה עם צרחות האושר שלך.
אתה בטח לא תתפלא אם אספר לך שהבית שלכם כבר 30 יום מלא חברים, חברות וכל כך הרבה אנשים שנגעת בהם, כל כך לא מפתיע לשמוע מכולם על החבר הטוב שאתה, על השמחה שלך, על הלב הענק שלך, הותרת את כולם המומים ושבורים.
רותם שלי הצחוק שלך והשמחה שבך הדביקה את כולם, אתה מלך השטוזים, שובב עם לב של זהב, אתה פשוט מלך העולם!
המשפט ״הגיעו אלינו חיילים״ שאבא שלח לנו באמצע הלילה נצרב לי בלב! הלב שתמיד ידעת לשמח, תמיד ידעת לרגש, והכי הרבה ידעת להצחיק.
לידך אי אפשר היה להיות עצוב ועכשיו מה יהיה עלינו?
אל תדאג אנחנו כאן ביחד עם כל המשפחה והחברים, נמשיך את השמחה שלך, נפיץ את האור שלך, נהיה ביחד מחוזקים לעולם!!
חיים של דודה, תשמור עלינו מלמעלה מלאך, תחבק בשבילנו את סבתא פרידה, פפה שלמה וסבא יורם.. ועכשיו תכיר סוף סוף את דוד חיים שתמיד אמרו לך שאתה דומה לו..
גיבור שלנו, גאה בך מתגעגעת ואוהבת עד הירח והכוכבים, עד סוף העולם!!💔
רותם שלי, אהוב ליבי, החבר הכי טוב שלי בעולם
זכיתי לאהוב בן אדם שפוגשים פעם בחיים.
זכיתי להיות האהבה הראשונה שלך.
רותם דושי
תודה שהיית אהבת חיי.
תודה שלימדת אותי מהי אהבה אמיתית.
א-ה-ב-ת א-מ-ת!
תודה שסירקת אותי בכל פעם שלא היה לי כוח,
שלמדת לעשות לי קוקו וצמה.
תודה על כל התקופות והרגעים הבלתי נשכחים איתך.
רותם אתה הבן אדם הכי חזק, אמיץ וטוב לב שאי פעם הכרתי.
היית גבר שבגברים, נשמה טהורה שלי.
המוח עוד לא מעכל שאתה כבר לא פה
הלב שלי נשבר לשניים.
הקסם האישי, החן, היופי והשמחת חיים שלך תלווה אותי לעד!
העיניים הטובות שלך והחיוך הכי כובש בעולם חרוטים לי בזיכרון.
הייתי מנשקת לך את הפנים מלא.. אהבתי.. הייתה לי חולשה לפנים שלך..
היית בן זוג כל כך טוב, היית הגבר שלי
תמיד אהבת להצחיק אותי, דאגת להצחיק אותי!
איזו אישיות עוצרת נשימה, אנרגיות טובות, אור ושלווה.
החיים הזויים ולא צפויים, ומעבירים אותנו רכבות הרים- זה תלוי בנו איך לעבור אותן, ועם מי אנחנו בוחרים לעבור את מסע החיים, המלא בעליות וירידות, ואני בחרתי מדוייק.
אתה היית הגיבור שלי!
אלוף העולם שלי
ואני המעריצה מס׳ 1 שלך
אני אוהבת אותך עד שכואבות העצמות בגוף
אני אוהבת כל חלק בגוף שלך רותם אתה באמת מושלם..
כמה צחקנו בשישי.. חיכיתי לך שתחזור מהמסיבה..
כתבת לי לנסות לישון ושתבוא בלילה ותחבק אותי חזק.
תמיד חיכיתי לך, ועכשיו?
הייתי מחכה גם עוד מיליון שעות כדי שתחזור.
ולמחרת כשהלכת בפעם האחרונה ממש נפרדת ממני, ידעת, ידעת..
כתבת לי להשאר עם ההורים שלך, שאני אשמור על עצמי ואהיה חזקה בשביל כולם.. כתבת לי לשתות מים ולאכול והייתה לי בחילה, אבל אתה ביקשת שאכניס משהו לגוף.
אני אמשיך לעבור את החיים כשאני רואה את היופי וההומור בכל סיטואציה כמו שלימדת אותי.
אז הנה אני, עושה צעד צעד כדי לעלות למעלה ולהיות מיום ליום טיפה יותר חזקה, אני מבטיחה לך שאהיה חזקה.
תשמור עליי מלמעלה.
המלאך השומר שלי
אני מתגעגעת אלייך מעומקי נשמתי
עד השמיים ובחזרה, עד השמש הירח והכוכבים.
עד סוף העולם
וכמו ששלמה ארצי אומר בשירים שכל כך אהבנו לשמוע
אני אקדח טעון געגועים
תמיד שלך
עדי
רותם
לא מאמינה שעבר חודש שאתה לא כאן
אתה לא מבין בכמה אנשים נגעת וכמה אנשים אוהבים אותך
לא מאמינה שכבר לא תציק לי תשחק איתי ותשתגע איתי כמו שרק אנחנו היינו יודעים.
תמיד כשהיית נכנס הביתה היית אומר שלום בקול חזק וזה תמיד העלה לי חיוך על הפנים.
כל מי שבא אלינו שהכיר אותך סיפר לי סיפורים על כמה תמיד היית חושב קודם על כולם דואג לכולם ואם משהו היה בלי מצב רוח ישר היית מרים לו את המצב רוח.
עוד לפני שסיפרו לנו איך קרה הדבר הנוראי הזה ישר ידעתי שבוודאות יצאת גיבור, אחרי שסיפרו לנו הרגשתי ממש גאווה שאתה אח שלי כי נלחמת כמו אריה ולא הסתכלת לאחור.
בא לי רק עוד פעם אחת לשמוע אותך אומר שלום, לתת לך חיבוק, ולהתעצבן עליך שאתה מציק לסינדי.
זה פשוט לא נתפס שאתה כבר לא איתנו כל יום בבוקר אני חושבת עליך ומסתכלת אל השמיים לראות אותך, אתה מסתכל ושומר עלינו מלמעלה מתגעגעת אליך כל יום יותר ויותר אוהבת ואזכור אותך לנצח.
רותם אהוב ליבנו איננו עוד.
הותיר אותנו המומים וכואבים.
פרטים על מועד הלווייה יימסרו בהמשך.
מה עושים?
איך מתחילים לתרגם את הסיוט החרא הזה למילים!? אי אפשר לתאר בכלל… איך קוראים לזה? בשום שפה אין להתרחשות הזו תרגום או פרשנות! איך אפשר להתחיל ?! מה אני כותבת !?
מכתב לרותם?
הקדשה לרותם?
טקסט מרגש בשביל ובעבור רותם שלי, אהובי המלאך?
איך אפשר בכלל לפענח מילים שנאמרות ללא היגיון ? רותם שלי, לא אכפת לי כבר מכלום
העיקר שתבין ותדע שאני אוהבת אותך !
אני אוהבת אותך בכל רמ״ח איברייך ושסע גידייך! אתה מלאך אנושי שנתן לעולם להיספג בהשראתו 20 שנים מלאות בחיות, בצחוק מתגלגל ובשמחת חיים טהורה ונצחית.
רותם אהבה שלי, חומת המגן שלי- יש לנו חיבור לי ולך, חיבור של שתי נשמות המתחברות לנשמה אחת - שנקראת ״רותם ועיניו המחייכות״ - תמיד אתה מחייך, אופטימי, גם כשדמעת והתעצבת, או התעצבנת תמיד צחקת צחוק מלא בעוצמה ובעומק וזוהי הייחודיות שלך! להיות בענווה ובפשטות שפותחת לי ולכולם כל חדר בלב !
20 שנים של אהבת החיים - טעמת מהחיים לאורכם ולרוחבם של שלל החוויות ועשיית הטוב. אתה זיכית אותי להיות חלק מנשמתך, אותה נשמה שלא מפסיקה לחייך, לשמוח הכי פשוט עבורי לסכם בדרך עובדתית ולומר שתפקידה הוא לנצח על גופך ופשוט להיות טובה מכיוון שזוהי כלל מהותה.
אוי רותם! לא אכפת לי מכלום, לא אכפת לי מה יקרה! איפה האשמים ובכלל מי הם ומה שמם…
לא אכפת לי כבר משום דבר כי אני יודעת - ש…
…״לא יפריד דבר בינינו לעד
גם אם העולם ייפסק ביום אחד….
מקומי תמיד יהיה לצידך,
לאורך כל הדרך אני אהובך…
את תמיד היית (תוספת קטנה שלי, תהיה ועדיין אתה בעבר, בהווה ובעתיד) אתה הכל בשבילי
בזכותך למדתי מה ומי אני,
מתנה כזאת של פעם בחיים,
צריך לשמור עליה עולמי עולמים…״
(דני סנדרסון)
רותם שלי, הגוף כואב מרוב כאב אמיתי, כאב של של זעזוע, שנקבע מעתה ועד הסוף שבו נזכה להפגש שוב, הכאב הזה לא יעבור לעולם.
אני מתגעגעת ואוהבת אותך ברמות שהלב שורף מאהבה וגעגועים נצחיים, אוהבת אותך בן דוד שלי, אח שלי - אתה אהבת עולמים אינסופית.
״תשמור על העולם ילד
יש דברים שאסור לראות
תשמור על העולם ילד
אם תראה, תפסיק להיות
גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים
תשמור על העולם ילד
כי אנחנו כבר לא מצליחים.״
2003-2023
יָרוֹן דֹּבְרַת דּוּשִׁי
הַיְּלָדִים הַמִּשְׁפָּחָה
אֶתְמוֹל הִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּהַלְוָיָה שֶׁל רֹתֶם הַמַּקְסִים
לְצַעֲרִי לֹא זָכִיתִי לְהַכִּיר אוֹתוֹ
אֲבָל לָמַדְתִּי הַרְבֵּה עָלָיו...
כָּל הַהֶסְפֵּדִים הָיוּ מְרַגְּשִׁים עֲצוּבִים כּוֹאֲבִים אֲבָל הָיָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד מֵהַדְּבָרִים מִי הָיָה הַגֶּבֶר רֹתֶם.
מִכָּל מָה שֶׁהִקְשַׁבְתִּי קֶשֶׁב רַב לָמַדְתִּי שֶׁרֹתֶם הָיָה יֶלֶד קֶסֶם עִם חִיּוּךְ סוֹחֵף
הָיָה תָּמִיד רָץ רִאשׁוֹן לַעֲזֹר
הָיָה נִכְנָס הַבַּיְתָה וּבְכָל מָקוֹם עִם שָׁלוֹם בְּקוֹל רָם מָלֵא שִׂמְחָה.
רֹתֶם הָיָה אוֹהֵב לְהִשְׁתַּטּוֹת
לַעֲשׂוֹת צְחוֹקִים כָּל הִזְדַּמְּנוּת וּבְכָל מַצָּב
הָיָה מְגַבֵּשׁ סְבִיבוֹ מָלֵא חֲבֵרִים טוֹבִים וּמַדְהִימִים שֶׁאֶת חֶלְקָם רָאִינוּ בְּהַלְוָיָה
הָיָה מֻכָּר בְּכָל הָאֵזוֹר
דְּמוּת חִיּוּבִית שֶׁתָּמִיד שָׂמֵחַ לַעֲזֹר וְלָתֵת מֵעַצְמוֹ.
אָהַב אֶת חֶבְרָתוֹ אַהֲבָה גְּדוֹלָה בְּזוּגִיּוּת מַקְסִימָה
אָהַב לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁלֹמֹה אַרְצִי לִצְחֹק וְלֵהָנוֹת.
זֶה חֵלֶק מֵהַדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְתִּי עַל רֹתֶם הי"ד רַק מֵהַהֶסְפֵּדִים.
אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה רַק אָחוּז אֶחָד מִמָּה וּמִימִי שֶׁהָיָה רֹתֶם שֶׁאַתֶּם הִכַּרְתֶּם מִקָּרוֹב.
יָרוֹן וְדִבַּרְתָּ לִבִּי אִתְּכֶם כּוֹאֵב בְּיַחַד אִתְּכֶם
מָה שֶׁנִּשְׁאַר לִי לוֹמַר לָכֶם לַמְרוֹת הַכְּאֵב הַגָּדוֹל
בָּטוּחַ שֶׁרֹתֶם הָיָה רוֹצֶה שֶׁתַּמְשִׁיכוּ תִּתְחַזְּקוּ וְתִשְׁמְרוּ עַל עַצְמְכֶם וְלֹא תִּשְׁבְּרוּ.
נִזְכֹּר וְלֹא נִשְׁכַּח
נְחַבֵּק נְחַזֵּק בְּאַהֲבָה גְּדוֹלָה
שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ עוֹד צַעַר ת.נ.צ.ב.ה
💔💔💔💔💔💔💔💔💔💔
התרגשתי עד דמעות מעשרות האנשים שעמדו עם דגלי המדינה לאורך הדרך (מספר קילומטרים!) מהכניסה לישוב ועד לבית העלמין לכבודו של סמ"ר רותם דושי ז"ל מלווים אותו בדרכו האחרונה. גיבור של אמא וגיבור של כולנו!!! יהי זכרו ברוך דברת שלכת דושי נזכור אותך לעד, תמיד עם החיוך הכי מושלם!
שלמה ארצי שר לזכרו של רותם דושי ז״ל, בשבעה בביתו בישוב שמשית. 💔🇮🇱
רגע אחד מרגש של אור ונחמה
בתוך עלטה שמכסה את נשמתנו.
רותם דושי מלך העולם שלנו,
הלב מתרסק מגעגועים💔💔
https://www.facebook.com/734858415/videos/pcb.10160933729498416/1337493073804724
רותם שלי,
ביום שבת הערתי אותך בבוקר ואמרתי לך קום יש בלגן בדרום וביקשו שתתקשר.
קמת ותוך דקות התארגנת.
חיבקת אותי ולא יכולתי להוציא מילה.
יצאת עם אבא ואחרי כמה דקות כתבתי לך ששכחת את הבקבוק מים, ענית לי לא נורא.
ההודעה האחרונה שכתבת לי היתה אני אוהב אותך תשמרו על עצמכם ועל עדי.
רותם, אני לא מאמינה שאנחנו עומדים כאן היום אחרי שבוע של מאות אנשים שנכנסו לביתנו, לנחם. אנשים שהכירו אותך, שמעו עליך, וגם כאלה שלא הכירו. שלמה ארצי ביקר אותנו ושר לנו את מלך העולם, שכל כך מתאים לך. דור פרץ כתב לך הקדשה על חולצה מבלי להכיר אותך אבל שמע עליך כל כך הרבה.
שמענו עליך סיפורים מדהימים מאף סיפור לא הופתענו כי ידענו מי אתה.
מיקו שלי, כמה טוב וצחוק פיזרת סביבך. כמה אנשים הכרת. אני לא יכולה לתאר את כמות האנשים שנגעת בהם.
אני מחכה שתתקשר אלי ותבקש שאבוא לקחת אותך מהרכבת. אני מחכה להודעות שלך איזה חטיפים לקנות לך…
רותם שלי,
אני מבטיחה לך שנשמור על עצמינו ועל עדי כמו שבקשת.
אני אוהבת אותך מאוד.
אמא.
מוכנה לחזור אחורה בזמן.
רותם שלי אני מתגעגע….
אומרים שהזמן מרפא, זה ממש לא נכון!
אני מעלה כאן את מה שסיפרתי עליך בהלוויה.
רותם שלנו או דושי של כולם,
ילד סנדוויץ, ילד מיוחד, ילד שכולו אור ולב אחד ענק, תמיד עם החיוך המיוחד עם החיבוק נכנס ללב של כולם.
היית הראשון לכל דבר, זה שדואג ועוזר לכולם, מתנדב תמיד לסדר, לארגן.
כולם אומרים שאתה דומה לי, אבל אתה בעצם הגירסה המשופרת שלי, אהבנו להציק אחד לשני, למתוח את כולם ותמיד עם צחוק ענק, היית שובב אמיתי עם לב של זהב.
רותם שלי מוכר בכל העמק עם החיוך וטוב הלב שלו.
החבר הכי טוב שקיים וזה שאהוב על כולם.
תמיד מוקף בחברים שהפכו מיד לאחים.
אתה האור של הבית, של כל המשפחה, הנוכחות שלך מורגשת תמיד, ילד כובש שרק רוצה לעזור, ילד עם לב ענק ...
התגייסת לצנחנים לגדוד 890 כלוחם ומילאת לנו את הלב בגאווה אדירה. לוחם עם כומתה אדומה, אבל תמיד היית צהוב בלב ובנשמה. תמיד ראשון בכל דבר, גם כאן בחלקה הצבאית. אין אחד שלא הכיר את דושי החייכן המצחיק החבר עם הלב הכי גדול שיש.
עם שמחת החיים שלך היית מדביק את כל מי שלידך..
בשבת בבוקר הוקפצת, לקחתי אותך לאליקים, נפרדנו בחיבוק חזק ונשיקה. אמרתי לך תשמור על עצמך.
כשצעדת לכיוון הג’יפ הסתובבת אלי חייכת עשית לי סימן של לב ושלחת נשיקה.
הקשר איתך אבד עד לדפיקה בדלת באמצע הלילה, דפיקה אחת שהכניסה גם אותנו למשפחת השכול.
מבירור ראשוני על התקרית סיפרו לנו שנלחמת כמו אריה כמו שרק אתה יודע גם כאן היית הראשון להסתער הצלחת לפגוע בהם עד שכדור הכריע אותך.
רותם קשה להכיל את זה.
אנחנו לא מאמינים שלא תגיע בסופש ותאיר את הבית.
יש את החיים לפני רותם ויש אחרי.
היית רק בן 20 זהו עכשיו זה הכל יהיה אחרת. קשה לעכל מסרבים להאמין.
הלב שלי נקרע לשנים,
הלב שלי מרים ידים,
כבר מועד לא עומד על הרגלים,
ורק אתה מבין איך לגשת ללב שלי משכך כל כאב שבי,
מרפא את הלב, רק אני מול ים שלם ולב שבור..
רותם אולי זה עוד מעשה קונדס שלך ותיכף תכנס ותגיד שלום עבדתי עליכם.
בצער רב אנו מודיעים על נפילתו של בוגר בית ספרנו משימשית, רותם דושי ז"ל, בנם של דברת וירון דושי, אחיהם של איתי והדר, שנהרג בעת שלחם בעוטף עזה.
קהילת בית ספר העמק המערבי מרכינה ראש, מחבקת את המשפחה ומשתתפת בצערם הכבד.
קטע מתוך ההספד של איתי ליימר חברו הקרוב של רותם-
"דושי שלנו
חבר שלי, אחשלי, משפחה שלי
אני לא כל כך חושב שאני יכול לדבר עלייך בלשון עבר אז אני פשוט אדבר אלייך ואגיד לך שאני אוהב אותך ושהשתנו לי החיים, החיים שלי, בכך שאתה נרצחת בשדה הקרב. הם לא יהיו אותו הדבר בלעדייך בשום שלב, אתה תהיה איתי בכל רגע בחיים שלי. בחתונות שלנו, החברים, ושלי בעזרת השם, בהולדת הבנים והבנות שיהיו לכל החברים שישמעו על אח שלנו ודוד שלהם שנהרג במלחמת חרבות הברזל.
אני נחנק מדמעות ולא מצליח לנשום שאני אומר לך וכותב לך את מילים אלה. אני מבטיח לך שננציח אותך בכל דרך אפשרית. אתה הלב שלי ופשוט לקחו חתיכה מהלב. אני בדרך כלל לא מתעורר משעונים מעוררים ושיחות, אבל השיחה מאמא שלי הקפיצה אותי מהמיטה ואמרתי לה שאני לא רוצה לשמוע כי ידעתי אחי, ידעת, ידעתי שאתה הלכת. הייתה הרגשה -הרגשה שהייתה בי כבר מיום שבת בלילה ולא שחררה עד הרגע שפשוט הבנתי אחיקר וחבר נפש שלי.
אני לא צריך להגיד אפילו איזה חבר היית בשביל כולם ובשבילי. חבר כזה של מבט בעיניים והכל ברור. (ורק משתי מילים אני הכי פחדתי, הראשונה היא רותם, השנייה נרצח).
זהו אני לא מצליח יותר לכתוב.
אנחנו אוהבים אותך ונאהב אותך לנצח רותם דושי, אתה זורם לנו בורידים אהוב ליבנו".
יהי זכרו ברוך🕯🥀
רותם שלנו, תמיד עם החיוך הכי מושלם..💔
מזכרת,
היה בי הרצון לעשות מזכרת לאישה מדהימה שאני מכירה שהבן שלה נהרג במלחמה, הרבה דמעות היו בין לבין.
רותם דושי עם החיוך הכובש מבלי להכיר אותך ניכנסת ללב.
תשמור עלינו מלמעלה🙏🏻גיבור של אמא.
הלב שלי נקרע לשניים💔
כותבת לי ניבי שלכת: ״זו שוב ניבי, הבת דודה של רותם דושי החייל שנהרג בקרבות בכפר עזה. רציתי לשתף אותך שהוצאנו סטיקרים על שם רותם ופתחנו לו עמוד הנצחה באינסטגרם. נשמח שתשתפו״
יהי זכרו של רותם ברוך. הי״ד
זוכרים את ה-7.10 ומציינים חודש לטבח הנורא.
התעשייה האווירית מתייחדת עם זכר הנופלים והנרצחים ומשתפת את סיפורי העובדים.
אלי, מהנדס בחטיבת תעופה מנציח את רותם, אחיינו שנפל במלחמה.
סמ"ר רותם ז"ל, נפל ב-7 באוקטובר בהגנה על קיבוץ כפר עזה לאחר חדירת המחבלים.
רותם היה לוחם בחטיבת הצנחנים, בן 20 בנופלו.
רותם היה ילד אהוב על כל חבריו ומוכר בעמק יזרעאל. מצחיק בכל הזדמנות ובכל אירוע ואלוף במתיחות, מעין הדבק של החבורה.
רותם תמיד התנדב ראשון לעזרה, כמו באותו בוקר ארור שהוקפץ לדרום ונכנס בין הראשונים לקיבוץ כדי לחלץ משפחות.
קשה להאמין שכבר לא נראה אותו פיזית, בלבנו הוא יהיה נוכח לנצח "תמיד עם החיוך המיוחד..."
רותם הותיר אחריו זוג הורים, אח ואחות, משפחה והרבה חברים.
תעשייה אווירית ועובדיה משתתפים בצער המשפחה ומחזקים מכל הלב.
רותם ז"ל היה גיבור שייזכר בליבנו לעד.
יהי זכרו ברוך🕯️
רותם שלנו,
עבר חודש מאז שהלכת ועדיין לא יודעת מה להגיד ואיך לדבר עלייך בלשון עבר. רק אתמול דיברתי עם הדר אחותך על השטויות שהיינו עושים כילדים, איך שהיינו מתחננים להורים כל הזמן שתבוא לישון אצלנו או ההפך כדי שנמשיך לעשות שטויות, איך אהבתי לזרום עם השטויות שלך, איך היית אוהב להציק לנו כל פעם שהיית עובר לידנו. כל פעם.
איך הנוכחות שלך, האור שלך היה מורגש כל פעם שהיית נכנס בדלת, תמיד היה רועש כשהיית נמצא. ועכשיו השארת לנו חלק חסר בלב, היית משהו מיוחד שלא רואים בכל מקום אם בכלל, השמחת חיים שלך הלכה לפנייך ותישאר כאן לנצח בלב שלנו❤️❤️❤️
תשמור עלינו מלמעלה כמו ששמרת עלינו פה אלוף
וניפגש שוב
אוהבת אותך המון❤️
רותם שלנו, הנשמה של המשפחה ,
הילד השובב עם הלב הכי ענק. הילד הכי מצחיק, קונדסון על מלא, שובב אמיתי עם לב של זהב.
רותם אהב את החיים, אהב מוסיקה, מסיבות תמיד מוקף בחברים, לכל מקום שרק הגיע נכנס עם החיוך שלו ללב של כולם, רותם היה הלב הפועם בכל חבורה. כששאלו אותו מה ירצה להיות כשיהיה גדול,
ענה: לא משנה מה העיקר להנות.
עכשיו הלב נדם,
נותרנו המומים ושבורי לב,
נפער לנו בור ענק בנשמה!
אנחנו כל כך מתגעגעים ומתחייבים,
נדאג שכל העולם יכיר את החיוך שלך,
יכיר את הלב שלך.
כולם יכירו את רותם שלנו!
זכרך לא ימוש מליבנו לעולם ועד! 💔💔💔
הצער, היגון, הדמעות והזכרונות….💔
רותם דושי ז׳ל…😞
קשה לעכל שילד מיוחד שכזה כבר איננו, זה לא הוגן בכל מובן, לא. לא נתפס ❤️🔥
זיכרו יישאר לעד….🌹
https://www.facebook.com/1371816261/videos/pcb.10232299719900264/1102439194250097
חיים של דודה
אין לי מושג איך לכתוב עליך בלשון עבר, זה עדין לא נקלט אצלי בלב. הדמעות לא נגמרות , יש רגעים שהאוויר בנשימה הולך ואוזל.
אתה ילד מדהים, רגיש, תמיד דואג לכולם, מתעניין, שולח הודעות עם מילים מחבקות, מרגשות, מנחמות.. אהה והרבה הודעות מצחיקות ומשמחות במיוחד לאוהדי מכבי תל אביב במשפחה..אמרת לי פעם שהחלום שלך זה להיות איתי בבלומפילד במשחק של מכבי.. אז הספקנו להגשים את החלום, לא לפני שלימדת אותי את השירים והקללות כדי שאהיה מעודכנת וכמובן שהצפת לי את הטלפון במדבקות של מכבי💙💛. במשחקים אחרים כשהלכת דאגת לעדכן אותי בשידור חי מהמגרש על כל גול + סרטונים של הקהל הצהוב והשירה עם צרחות האושר שלך.
אתה בטח לא תתפלא אם אספר לך שהבית שלכם כבר 30 יום מלא חברים, חברות וכל כך הרבה אנשים שנגעת בהם, כל כך לא מפתיע לשמוע מכולם על החבר הטוב שאתה, על השמחה שלך, על הלב הענק שלך, הותרת את כולם המומים ושבורים.
רותם שלי הצחוק שלך והשמחה שבך הדביקה את כולם, אתה מלך השטוזים, שובב עם לב של זהב, אתה פשוט מלך העולם!
המשפט ״הגיעו אלינו חיילים״ שאבא שלח לנו באמצע הלילה נצרב לי בלב! הלב שתמיד ידעת לשמח, תמיד ידעת לרגש, והכי הרבה ידעת להצחיק.
לידך אי אפשר היה להיות עצוב ועכשיו מה יהיה עלינו?
אל תדאג אנחנו כאן ביחד עם כל המשפחה והחברים, נמשיך את השמחה שלך, נפיץ את האור שלך, נהיה ביחד מחוזקים לעולם!!
חיים של דודה, תשמור עלינו מלמעלה מלאך, תחבק בשבילנו את סבתא פרידה, פפה שלמה וסבא יורם.. ועכשיו תכיר סוף סוף את דוד חיים שתמיד אמרו לך שאתה דומה לו..
גיבור שלנו, גאה בך מתגעגעת ואוהבת עד הירח והכוכבים, עד סוף העולם!!💔
סיפורו של חיוך
ב 27/4/2003 נולד רותם,
עם חיוך מתוק מתחת לחוטם.
חיוך ביישני, חיוך ממיס, חיוך מושלם,
רותם והחיוך לא נפרדו מעולם.
יחדיו הלכו לגן,
ביחד עשו שטויות ובלגן,
ביחד הציקו למחנכת,
כשבמקום לכעוס הייתה... מחייכת.
כי החיוך של רותם היה ממכר,
הוא מיד הפך אצלו לסימן ההיכר.
חייך לאחיו, להוריו, לחבריו,
חייך כשירד גשם וגם בשרב.
חייך למורים חייך למורות,
חיוך שובב שחשף שיניים צחורות.
בכל עמק יזרעאל הוא כבש לבבות,
חדר לליבם של רבבות.
כך גם היה כשהתגייס לצבא,
הגיע עם חיוך מלא אהבה.
כמובן שהמיס גם את לב מפקדו,
שמיד דאג שרותם ישרת לצידו.
אבל, היה אחד שליבו לא נמס,
והוא המפלצת מהחמאס.
הוא לא חייך, הוא לא צחק,
סחט את ההדק והחיוך נמחק!
ואנחנו כאן, משפחת דושי-שלכת,
משפחה שכבר חודש אינה מחייכת,
כי החיוך של רותם כעת עטוף בתכריכים,
והוא לבטח כובש את לב המלאכים.
אוהב ומתגעגע
יובל.
עצוב, כל הזמן בראש וזה לא נגמר....אוהבים ומתגעגעים....💔💔
יש לי חור בלב בצורה שלך…💔🥲
רותם שלי,
היום אבא ואני קפצנו לבקר אותך.
אתה לא מבין כמה אני מתגעגעת אליך. בדקתי שכל העציצים והפרחים במקום כי אתמול ירד מלא גשם. בדקתי שהדגל מונח במקומו וגם כל שאר הדברים. כמה קשה היה לי מיקו שלי, לא הצלחתי לעצור את הבכי. עמדתי לידך במשך זמן ממושך ליטפתי אותך ודיברתי אליך, אני בטוחה שהקשבת לי והנהנת עם הראש כמו שתמיד אתה עושה. אחר כך ניגשתי לסבא וביקשתי ממנו שישמור לי עליך. ניפרדתי ממך במילים: רותם שלי, אני אוהבת אותך. גם ברגעים אלה שאני כותבת הדמעות חונקות את גרוני, קשה לי רותם, אני לא קולטת מה קורה סביבי. מבטיחה לך שאמשיך לבוא לבקר אותך. אתה כל כך חסר לי, שמחת החיים שלך חסרה, הצחוקים והשטויות שלך חסרים לנו מאוד. רותם שלי, אני מאוד מתגעגעת אליך, אמא.
מלאך שלנו,
למענך ולזכרך❤️
מתגעגעים אליך 💔💔
לזכרו של הילד הכי שמח בעולם
https://www.facebook.com/reel/1376311706652138/?s=single_unit
״תמיד עם החיוך הכי מושלם״ רותם דושי ז״ל בנה של מורתנו האהובה דברת דושי, שנפל בקרב בכפר עזה ב7 לאוקטובר, היום בבית ספרנו סיפרנו מי הוא רותם ואת סיפור הגבורה שלו ביום נפילתו. כולנו אוהבים ומחבקים את דברת מורתנו וחברת הצוות האהובה והיקרה🙏
https://www.facebook.com/1150901915/videos/pcb.10228628137425633/4016905368554047
היום "נישנוש בוקר"
בסימן חנוכה.💫
המחנכת אורלי וזיות הכנו לתלמידי כיתה ד3 תה ואמא של רום פינקה אותם בספינג' טרי וטעיםםםם
הילדים קיבלו *סדר ברכות לחנוכה* לעילוי נשמת רותם דושי ז"ל התלמידים שמעו את סיפור גבורתו של רותם שהוא למעשה סיפורה של המדינה. 🩵🇮🇱
הרגשות מעורבים
קשים ושמחים בנשימה אחת.
*חושך לא מגרשים במקלות אלא באור*
חג אורים שמח💫
תודה לאורלי זיוית ואמא של רום💫💛💫
חג ראשון בלעדיך…
איך חיים בלעדיך?
שלח לי סימן בבקשה …
תגיד לי מה לעשות איך אפשר להמשיך.
החברים והחברות שלך מחבקים ובאים לבקר, הוציאו סטיקרים, מדביקים בכל עיר, רכב, אופנוע, פתחו עמוד הנצחה באינסטגרם, עשו חנוכיות לזכרך, מקדישים לך שירים ברדיו בלי סוף.
החברים שלנו לא עוזבים אותנו לבד.
המשפחה המדהימה שלנו עוטפת ומחבקת.
עדי שלך, שלנו מתקשרת שולחת הודעות ומגיעה לבקר.
ורק אתה חסר לי…
שרתי לך תמיד ילד של אבא רואה בך אותי.
אבל לא עמדתי במשפט אחד.
ואבא כאן תמיד לחבק ולשמור אותך
עד סוף העולם אני לא עוזב אותך.
סליחה רותם שלי שלא שמרתי.
אני מתגעגע, הגוף כואב, הנפש פצועה…
חודשיים עברו מאז השבת הנוראית,
חודשיים שאתה פיזית לא איתנו.
הנשמה שלך נמצאת בכל מקום ומדברים עליך בלי סוף.
היום נר ראשון של חנוכה, בהמון בתים ברחבי הארץ ידליקו נרות ואורך יופץ בכל מקום.
היום זה חג ראשון בלעדיך, הדלקנו את החנוכיה שלך ואתה חסר לנו מאוד.
רותם,
אני מתגעגעת ברמות שאי אפשר לתאר, מחפשת אותך בכל רגע ומחכה לשמוע את קולך.
גיבור שלי, תמיד תהיה לי מלך העולם,
תמיד עם החיוך הכי מושלם….
אוהבת אותך ומתגעגעת אליך 💔💔
נר ראשון של חנוכה ,
מפיצים את החיוך והאור של רותם דושי ז"ל , הי"ד !!!!
יוצרת אלבום זיכרון
קהילת touch of art, של יוצרות בנייר, וקרן סביליה המובילה אותה, התגייסו ליצירת אלבומי זיכרון למשפחות, אשר אהוביהם אינם בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אלבום ייחודי בעבודת יד, המוקדש להנצחתו של היקר מכל.
כך התוודעתי לרותם דושי, צעיר מקסים בן 20, בן היישוב שמשית. בן לדברת וירון ואח לאיתי והדר.
רותם היה לוחם בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים ונפל בקרב על כפר עזה ב-7.10.2023.
רותם, צעיר אופטימיסט עם חיוך ענק, אהב מסיבות, לדוג וגם את מכבי תל אביב בכדורגל. רותם אהב את עדי והיה מוקף בחבריו המלווים אותו מילדות.
בשבועיים האחרונים, הכרתי את רותם ומשפחתו דרך תמונות וגם במפגש בביתם בשמשית. רותם ומשפחתו שמורים עמוק בליבי.
יהי זכרו ברוך!
וְדַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ. (חיים גורי)
https://www.facebook.com/100000116160986/videos/pcb.24901540449433150/1393867978179368
אחי שלי ❤️ירון דושי
בלב שבור לחתיכות
מספר על רותם דושי הי״ד
״גיבור של העולם ילד
עם חיוך של מלאכים.״..
שודר ברשת ב - בצהרי היום 10.12.2023
https://www.facebook.com/reel/1106516123849592/?s=single_unit
"היה צלצול בדלת וישר ידעתי שהוא נהרג, פתחתי את הדלת ואמרתי לקצינים שהם טעו בבית, העולם התהפך עלינו. בקשר קראו לעוד כוחות לכפר עזה כי יש חטופים והוא דהר לשם, הסתער וחתר למגע, ללא פחד עד שכדור אחד פגע בו. הוא היה גיבור": ירון דושי, אביו של רותם דושי ז"ל שנפל בקרב ב7/10 >>> https://kannews.org/47Onwqh
#בחציהיום | אסתי פרז בן עמי
(צילום: דובר צה"ל)
רותם שלי,
היום הוזמנו להדלקת נר חמישי במועדון הכדורגל שאתה כל כך אוהב, מכבי תל אביב. היינו אבא, אני, איתי, הדר ועדי שלך. בקשו מאבא שידבר בשם המשפחות השכולות.
קבלו אותנו בהמון חום ואהבה, היתה התרגשות רבה והדמעות זלגו. כשהזמינו את אבא לדבר הוא מאוד התרגש וסיפר עליך בגאווה רבה. בסוף הערב ניגשו אלינו מלא אנשים חיבקו, הודו לאבא על הדברים שאמר והתרגשו איתנו. פגשנו את כל שחקני הקבוצה, דור פרץ האחד והיחיד ניגש וחיבק אותנו, גיא זוארץ, דניאל הסמנכ״ל ועוד….
אוף רותם הלוואי שלא היינו צריכים לעבור מה שאנחנו עוברים ולהשאר אנשים פשוטים ואנונימיים ושאתה היית ממשיך להנות מהחיים. לצערי חיינו השתנו מקצה לקצה וכל מה שאנחנו עושים זה להנציח אותך ואת מה שאתה היית ואהבת לעשות ולהנות מהחיים.
מיקו שלי אתה כל כך חסר שלא ניתן בכלל לתאר את הכאב.
אני אוהבת אותך כל כך. 💙💛💙💛
רותם,
אנחנו חוזרים עכשיו מירושלים, הזמינו אותנו לטקס הדלקת נרות בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל.
נפגשנו עם עוד כמה משפחות מה״מעמד שלנו״ ספרנו כל אחד את הסיפור שלו בכינו התרגשנו והתחבקנו. אחר כך נכנסנו להיכל עצמו, ההיכל בנוי ממלא לבנים שעליהן רשום את שמות הנופלים. במהירות זיהינו את השם שלך ולא יכולנו לעצור את הדמעות. לא רחוק ממך ראינו את השם של רועי וולף, הדר צילמה ושלחה לעדי. בהמשך זיהינו לצערנו עוד שמות שאנחנו מכירים.
היה לנו יום מלא בהתרגשות, עצב, בכי ובין לבין גם צחקוק.
רותם שלי,
אני אוהבת ומתגעגעת מאוד.
אין רגע שאני לא מרגישה את חסרונך ומנסה לתאר מה היית עושה או אומר באותו רגע…..
אירוע מרגש מאין כמוהו 🕎
המועדון ערך טקס הדלקת נר חמישי באירוע מרגש מתמיד בהשתתפות משפחות אוהדים שיקיריהם נרצחו, נפלו או נחטפו ואליו גם הוזמנו אוהדים שנפצעו או פונו מבתיהם.
קבלו הצצה לאירוע הדלקת נרות חנוכה בצל המלחמה
לנצח תישאר בלב של כולנו💔
facebook.com/reel/892954998857188/?s=single_unit
נס לא קרה לנו…💔
רותם,
היום לפני שנתיים התגייסת לצנחנים,
ליווינו אותך ללשכת הגיוס, מסע כומתה, היינו לצידך לאורך כל הדרך. בכל מקום שהיית, בכל תפקיד שעשית ובעיקר כשעברת להיות חפ״ק מח״ט ראית כל הזמן את נקודות האור. אף פעם לא התלוננת.
היום לפני שנתיים התגייסת לצנחנים והשארת אותנו עם הזכרונות ולא זכית לציין את הארוע ולהתחיל את הספירה לאחור…
אוהבת אותך 💔💔💔
יש לי חור בלב בצורה שלך …..
רותם שלי,
היום לפני שנה התחלת במערכת יחסים מדהימה עם עדי. עדי סיפרה לי שבחרת את התאריך 22/12/22 שיהיה תאריך יפה. לצערי לא זכית לחגוג איתה את היום שלכם אבל אני בטוחה שהיא שמחה על כל רגע וכל דקה שבילתה איתך. גם אנחנו שמחים שזכיתם להכיר אחד את השנייה ואנחנו אותה. היתה לכם מערכת יחסים מהממת, ללא ספק היית כל כולך בתוך זה ועם המון המון אהבה כמו שאתה יודע לאהוב. ראינו איך הקפדתם על שבוע ברמת גן ושבוע בשמשית. לא ויתרת על המשפחה, החברים וכל הבילויים. עד הרגע האחרון נהנית יצאת ביום שישי למסיבה עדי נשארה אצלנו.
בטוחה שהיו לך תכניות איך לחגוג עם עדי את היום הזה. איזה הפתעות היית מארגן, כמה אנשים היית מפעיל כדי שהתכניות שלך יצאו מושלם. מבטיחים לך שנשמור על עדי, היא נכנסה לנו ללב ואנחנו נדאג לה.
רותם שלי,
כמה קשה לנו, אי אפשר לתאר.
אוהבים אותך…. 💔💔💔
תודה Carmit Nadel Bluhmאלופה שאת❤️
שותפה להפצת החיוך של רותם דושי
גם על אדמת גרמניה.
עוד שבת בפתח ואין אויר…
הגוף כואב
אוף רותם שלי אני כל כך מתגעגע 💔
רותם שלי,
היום התאריך 7/1/24 לפני שנתיים נפרדנו מסבא יורם. אתה היית 3 שבועות בטירונות ודאגנו שתגיע להלוויה שלו.
לפני שהתגייסת סבא כבר לא היה במיטבו הלכת לבקר אותו הוא ברך אותך לגיוס ואמר לך אתה הולך לצבא ואני הולך למקום אחר.
היום 7/1/24 לפני 3 חודשים השבת השחורה ששינתה את חיינו. הפעם האחרונה שראינו אותך.
מי היה מאמין שאתה תצטרף לסבא?
אי אפשר לתאר את עוצמות הכאב שאנחנו חווים כל יום ויום.
אין רגע ביום שאני לא חושבת עליך, אנחנו מדברים עליך ומזכירים אותך בכל רגע ורגע. מסתובבים עם תחושת מחנק וכאב בכל הגוף.
רותם, אני אוהבת אותך ומתגעגעת מאוד.😥😥
💔💔💔💔💔
עם רותם הגיבור דושי ז"ל
17.1.2019
חייבים לנצח את הדרבי לזכרו
התחזית סוף שבוע גשום 🌧️
ואני חושב לעצמי קר לך?
דואג לך כל הזמן.
מבקר אותך כל שבוע ומדבר איתך.
מספר לך מה עובר עליי וכמה קשה לי מיום ליום.
מדליק לך נר,מסדר לך את הדגל שהיית גאה בו.
מקווה שאתה מקשיב לי 🙏
מתחנן שתשלח לי סימן.🙏
מנסה להרים את הראש מעל המים.
לפעמים מצליח ולפעמים לא😥
רותם שלי הגוף כואב
אבא אוהב ומתגעגע
אתה איתי לתמיד🥲💔🥲💔
הלב שלנו התנפץ לרסיסים💔
לזכר רותם דושי ז”ל, שהיה בעל לב ענק ורגיש. רותם תמיד היה עוזר, מתעניין ומעודד, לידו אי אפשר היה להיות עצובים. הוא היה הראשון בכל דבר, גם בקרב בכפר עזה, נלחם ופגע ועד שנפגע וליבו נדם. רותם נפל בקרב בשבת, 7.10.23 והיה בן 20 בנופלו. 💔
מזמינים אתכם לבשל את המלבי שרותם אהב, ולא היה מוותר עלייו בשום מפגש משפחתי. לאחר מותו, נמצאה בארנק שלו כרטיסיה למלביה ידועה שעדיין לא הספיק לממש 🙏🏻
לפני יומיים חלפו 4 חודשים מיום גבורתך.
אתמול סיירנו במקום נפילתך, צעדנו בדרכך האחרונה.
זה היה יום קשה , יום קשוח.
לשמוע ולחשוב על הזוועות שנחשפת אליהם באותה שבת.
ראית ילדים ואזרחים הרוגים.
וכל מה שעבר לך בראש זה רק איך אתה מנסה להציל אזרחים חפים מפשע.
סיפרו שלא פחדת שכל מה שעניין אותך זה לחתור למגע.
היית מלא באנדרנלין .
עצרנו במקומות בהם הותקלתם.
סיפרו לנו שכל הזמן רצת קדימה במקום לשכב ולתפוס מחסה.
ואז נסענו לכפר עזה.
הלכנו ברגל את כל המסלול בו הלכת בתוך הקיבוץ וזה הרבה. דרכך האחרונה…
כל הדרך עברו בי המחשבות מה ראית ועל מה חשבת.
איך לא פחדת.
עד שנתקלתם במחבלים.
פתחו עליכם באש כבדה, זיהית את מקור הירי והשבתם באש.
הצלחת לפגוע בהם,
עד שכדור אחד פגע בך.
ומאז עולמנו התהפך.
אומרים לי שהיית גיבור.
אמר לי המחט שלך שזה הכי מתאים לך להיות ראשון, לחתור למגע ללא פחד.
שזה חינוך מהבית ואני תוהה לעצמי אולי הייתי צריך לחנך אותך אחרת והיית איתנו היום.
אוף רותם שלי השבת בפתח וכל סופ״ש התחושה קשה.
מתפלל שכל החטופים יחזרו במהרה.
החלמה מהירה לכל חיילנו.
שהמחיר ששילמנו לא יהיה לשווא.
אוהב וכל כך מתגעגע.
שבת שלום גיבור שלי
יום המשפחה, ערב ראש חודש אדר.
מכירים את השיר: איזה יום, איזה יום עבר עליי, זה קצת יותר מידי …״ של דודו טסה, אז יש לי שתי שורות שאני לגמרי מזדהה איתן -
״וכבר הייתי גיבור עפתי בשמיים,
ועכשיו ביום אפור אני עוקף שלולית של מים…״
פחדתי לרגע שיגיע יום חמישי בשבוע, חששתי שלא אוכל להיות חזקה ואאבד את השליטה… אתמול, נסעתי עם המשפחה שלי לקיבוץ כפר עזה, המקום שלא הכרתי והייתי עושה הכל בכדי שיישאר זר לי ולא הייתי זוכה לראות אותו לעולם- מכיוון שהמקום הזה שינה אותי כאדם, הוא גרם לי לרצות לחזור אל העבר ולשכוח את העתיד, מכיוון ששם בן דודי הגיבור נפל מות גיבורים אחרי שלחם והרג מחבלים ורצה להיות תמיד ראשון כהרגלו, אני מרשה לעצמי לומר, שאני לא מופתעת… בכל מקום הוא היה הראשון ודאג לכולם ורק אחרי שהוא ראה שכולם בסדר, אז הוא נזכר שגם הוא צריך לדאוג לעצמו … מאז התאריך המקולל הזה ה7.10.23 ״השבת השחורה״ נשארתי יתומה מהאמונה, הרגשתי שהפעם העובדה של העצב והכאב לא נשארה אצלי בלבד אלא עוקפת את כל העולם הלאומי ושל משפחתי בפרט… הרגשתי שאני מלאת ביקורתיות עצמית לאחרונה, ובייחוד אתמול - הפתעתי את עצמי ולא דיברתי רק למקרה הצורך ולא מתוך בחירה. נתתי לשקט לעשות את שלו, אבל גם מלפני, הפחדים שלי הכינו אותי מראש, כמה שפחות לדבר, מכיון שאז התעורר הגמגום הזה שמופיע אצלי בכל פעם שמתעורר בי רגש ואני נסערת, מכל בחינה.. אני קוראת לאותו הקול - ״קול קרפדה״ אני ממש לא אוהבת אותו, הוא מוציא את השליטה מתוכי, הוא מעוות אותי, הוא גורם לפרץ של רעידות פיזיות, ישר רואים ומבחינים בו… אז העדפתי להמשיך הלאה ולנסוע קדימה, היום הזה הוכיח לי, כמה שאני חשבתי שאני בוחרת ואני לא אזוז ממה שהחלטתי לעשות בחיים ואני עקבית… אז בא השברון לב ונלחם בי שנים… עד שהוא הצליח לשבור גם אותי, לא האמנתי לרגע שהוא יעיז לגעת לי במשפחתי, בסיוטים הכי גדולים אפילו לא דמיינתי שהחודש הזה יתחיל ככה, רותם שלי- תמיד עם החיוך הכי מושלם, אשתדל לחייך, אני מבטיחה לך, המשענת שלי שהיא משפחתנו היפה- לעולם אינה מתקפלת גם בניסיון הקשוח והנורא הזה, לא ניתן לרוע לנצח, חיוכך יהיה לאור לנצח- מתפללת ומחכה עדיין לבואך בחלומות הפשוטים- מדמיינות אותך איתנו, רוקד ושמח עם עדי שלך ועם כל החברים… עד אז אני אמשיך לחפש אותך בכל מקום אשר תהיה, אתה תמיד תישאר שלי👼💔
כתבה מרגשת במיוחד יצאה היום
זו הזכות שלנו והמעט שאנחנו יכולים לעשות על מנת להנציח את רותם ♥️
קישור לכתבה:
תודה רבה!
20 שנות חברות הכי טובה הייתה לכם.
תודה דורון❤️
שמור על עצמך 🙏
https://www.facebook.com/reel/2077230182632307/?s=single_unit
סמ״ר רותם דושי לוחם בחטיבת הצנחנים גד 890 , נפל ב 7.10.2023 בקרב להגנת תושבי כפר עזה. ביום שבת הארור ב7.10 רותם הוקפץ לדרום בדרך אסף איתו עוד שני לוחמים במטרה ללכת לטהר את ישובי הדרום ממחבלים.
לאחר שהגיע לכיוון שדרות הם הבינו קצת מה מתחולל סביבם, עם הגעתם לאנדרטת חץ שחור הממוקמת ליד קיבוץ נתיב העשרה, שם התחולל קרב יריות של כוח צה״ל אל מול המחבלים.
לאחר שהבינו שצהל מצליח להשתלט על המקום, קראו להם לקיבוץ כפר עזה שם היה צריך את עזרתם, רותם ששמע שיש משפחות חטופות והרבה מאוד נרצחים היה הראשון שקפץ לעזרה בידיעה שיש המון חפים מפשע שנטבחים על ידי מחבלים בני עוולה.
רותם והלוחם שהיה איתו נכנסו ביחד עם כוח מאולתר של לוחמים נוספים וכוח משטרתי מהכניסה האחורית של כפר עזה, רותם סגר את הכוח.
במהלך כניסתם לתוך הישוב התחיל קרב יריות למול המחבלים שהסתתרו באחת הסוכות, באותו הקרב נפצע אחד הלוחמים מהכוח. כאשר רותם ולוחם שאיתו זיהו מאיפה הגיע מקור הירי, ירו לעברם, ובאותה תקרית רותם נפגע מאש המחבלים ונהרג במקום.
רותם היה הנשמה של המשפחה, הילד השובב עם הלב הכי ענק, הכי מצחיק, לידו אין מקום לעצב. רותם אהב את החיים, אהב את מכבי תל אביב, אהב מוסיקה, מסיבות תמיד מוקף חברים, לכל מקום שרק הגיע נכנס עם החיוך הכי מושלם שלו ללב של כולם, רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כולנו . עכשיו הלב נדם, נפער לנו בור ענק בנשמה.
זכרך לא ימוש מליבנו לעולם ועד!— with דברת שלכת דושי and ירון דושי.
וזה תמיד החיוך על הפנים שמבטיח שהכל יהיה בסדר.
אתה תמיד איתי 💔
https://www.facebook.com/100000527681877/videos/pcb.7895077547186423/1857459718057834
חברי קיבוץ כפר עזה מגיעים אלינו, ומודים לנו שהצלת חיי אדם.
וחברה טובה שלך מנציחה אותך בחטיבה.
אותנו זה מרגש.
💔💔💔
"רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כולנו. עכשיו הלב נדם, נפער לנו בור ענק בנשמה".
עוד ערב מרגש …
רותם שלי כמה שכולם אהבו אותך.
השארת לכולם חור בלב בצורה שלך.
ניגשו אלינו וחיבקו אותנו כל חבריך לחטיבה
וקצינים.
הותרת כל כך הרבה אנשים עם כאב עצום.
מה עושים עם החוסר הזה?
אני כל כך מתגעגע 💔😢
https://www.facebook.com/100000527681877/videos/pcb.7991477217546455/380178668229470
facebook.com/reel/1278124119584468/?s=single_unit
שרים לזכרם. שיר אחרון חביב, ראשון תמיד למען האחר...כמה אור הבאת לעולם, מתאמצים חזק לשמור על האור שלך
https://www.facebook.com/597766382/videos/pcb.10161602694216383/1889858774795525
נדרשו לי 24 שעות, לפחות. כדי להסדיר נשימה.
זה היה אירוע מרגש, עוצמתי, חשוב כל כך. וזה סחט אותי רגשית בעוצמה שלא צפיתי, אף על פי שניסיתי להכין את עצמי כמיטב יכולתי. הנחיה מהסוג שאיני זוכר כמותו בשנותי הלא מעטות כמנחה אירועים וטקסים. אני אסיר תודה לבן ווייד Ben Wide , שפנה אלי וביקש שאקח על עצמי את המשימה.
בן ווייד, מפיק מוסיקלי צעיר מוכשר ונחוש מן הישוב שלי, אסף סביבו בחודשים שחלפו מאז ה-7 באוקטובר, חבורה של יוצרות ויוצרים כשרוניים. המשימה שהוא לקח על עצמו היתה להקים אנדרטה מוסיקלית לזכרם של נרצחות ונרצחים מן המסיבה ברעים ולזכר חיילות וחיילים שנפלו ב-7 באוקטובר או בסמוך אליו.
התוצאה שהועלתה בראשון בערב, במשך כמעט 3 שעות, על בימת בית ציוני אמריקה – היא לא פחות מאשר מדהימה. בן והחבורה כולה הצליחו ליצור בבואה מרהיבה של הא.נשים המדהימים, מלאי שמחת החיים – שנקטפו באכזריות וברוע באותה שבת שחורה. הסיפורים הקטנים, רגעי הגבורה, התמונות של הנרצחים והנופלים בגב הבמה, השירים והלחנים המקוריים - שנכתבו בדיאלוג סבלני ורגיש עם המשפחות - לא השאירו עין יבשה אחת באולם מאיירהוף.
לעצמי, כמנחה, הצבתי משימה מרכזית חשובה: לא להישבר. להחזיק קול יציב, להשתדל לשמור על האירוע נקי מסצינות בכי של המנחה על הבמה ולאפשר לדברים להישמע בקול צלול וברור.
בבוקר האירוע, בחזרה האחרונה, נתתי דרור לדמעות וקיוויתי שזה ירוקן מעט את מעיין העצב הקשה שהתיישב עלי בימים האחרונים. הצלחתי במשימה, כמעט עד הסוף.
רק בשיר האחרון, התערבב בכי מוחרש בקולי. כאשר קם בן ווייד לסכם את חלקו בפרויקט (ואחריו דיבר בגרון חנוק מדמעות ירון, אביו של רותם דושי ז"ל) – חשתי שאיני יכול עוד.
תודה גדולה לבנות ובני המשפחות שאיבדו את יקיריהן.ם. הם היו האנשים הכי יצוקים ומעוררי התפעלות בערב הזה. אנחנו חבים להם כל כך הרבה.
תודה רבה לבן ווייד ולמשפחתו האהובה Maya Wide, תודה לגל סער Gal Saar המדהימה, לכל היוצרות והיוצרים, אנשי הסאונד, התאורה, המוסיקאים המופלאות והמופלאים, למאות האנשים שהגיעו וחיבקו ועטפו כאב קשה לריפוי, שגודלו כגודל החלל שמעלינו.
מי יתן וזכינו לקיים את המצווה שעליה כתב אליעזר בן ניסן הכהן (מוכר יותר בשם הבמה שלו, ליאונרד כהן) - להכניס מעט אור בסדקים שנוצרו.
הארץ שלנו מלאה בלבבות שבורים, עשו גם אתם כל שתוכלו כדי להחדיר אור בסדקים.
חג פורים….
רותם,
החג שכל כך אהבת מאז שהיית ילד קטן. בכל הזדמנות התחפשת, התאפרת ועשית שטויות.
הנצחה בשמחה 🇮🇱 המפגש ה-15
היום זכיתי לארח את משפחתו של גיבור ישראל סמ"ר רותם דושי ז"ל שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום שבת 7.10
רותם גדל ביישוב הקהילתי שמשית להורים ירון ודברת ולאחים איתי והדר.
למד בבית הספר היסודי במקום מגוריו ולאחר מכן, יחד עם יתר חבריו, בבית הספר העמק המערבי יפעת.
רותם קיבל מהוריו הרבה חום ואהבה, ביטחון ותמיכה לחיות את חייו בדרך שלו.
את התיכון סיים עם בגרות מלאה במגמת תיאטרון שם בלטו כישורי המשחק שלו.
רותם התנדב למד"א בתקופת התיכון וראה בכך יעוד ותכלית להציל חיים ולעזור לחלש, לוחם וגיבור היה.
יצא להקפצות וקריאות, עשה משמרות רבות והכל באור פנים ואהבה גדולה.
רותם היה מנהיג מלידה וחברים מספרים על חבר אמת שתמיד נמצא שם עבורך. בכל פרקי חייו הקצרים אסף סביבו חברים שמתקשים לעכל את לכתו בטרם עת. עבורם היה אח וחלק בלתי נפרד מהם.
כל צעד בחייהם עשו יחד. טיילו ובילו במסיבות וישיבות עד השעות הקטנות של הלילה.
רותם היה חניך ומדריך בתנועת המושבים ובמסגרתה טייל והוביל חניכים רבים לערכים של תרומה לקהילה ועזרה לזולת, ציונות והגשמה עצמית.
עם אביו אהב לבלות בזמן איכות רק להם, רכיבת אופניים בשטח, דייג וטיולים. בן אהוב ויקר.
רותם התגייס לצה"ל במחזור נובמבר 2021 (16.12) לחטיבת הצנחנים לפלוגת 890.
היה קשר סמל ומטוליסט מוכשר ומקצועי.
חבריו למחלקה מעידים על אדם יוצא מן הכלל, תמיד דוחף ומעודד, משרה אווירה טובה, חבר אמת ואח יקר של כולם.
זמן קצר לאחר סיום ההכשרה והעליה לגדוד, קודם לתפקיד פיקודי כלוחם בחפ"ק מח"ט הצנחנים, בתחילה תחת יואב ברונר ולאחר מכן עמי ביטון. שניהם ראו בו בן משפחה ממש, אדם שניתן לסמוך עליו, חכם ומקצועי, אמיץ וגיבור.
כשנה לפני נפילתו בקרב הכיר את בת זוגו עדי.
הקשר בינהם היה חם ואוהב. נהגו לישון אחד אצל השניה בתורנות, פעם שמשית ופעם רמת גן.
ביום שישי 6.10 יצא עם חבריו למסיבה וחזר הביתה לפנות בוקר, עדי המתינה לו עד שיחזור ויחד נכנסו לישון.
בשעות הבוקר המוקדמות קיבל טלפון מהמפקד שבישר לו כי יש מצב חירום ועליו להגיע בדחיפות לאזור הלחימה בדרום. בלי לחשוב פעמיים, התארגן מיד, נפרד ממשפחתו וחברתו ויצא לדרך. אביו הקפיץ אותו לבסיס אליקים שם המתין לו הג'יפ של המח"ט.
בדרך אסף שני חברים. הגיעו לצומת שער הנגב שם נתקלו לראשונה במראות הקשים, לאחר מכן נכנסו לשדרות וראו את הזוועות, אוטובוס הגימלאים ההרוגים, רוכבי האופניים הרוגים ופצועים רבים, רותם ניסה להעניק עזרה לפצועים. משם קיבלו ידיעות על המתרחש בקיבוץ כפר עזה, חדירת מחבלים, חטופים.
בדרך נתקלו במחבלים, רותם פרק מהרכב והסתער קדימה כגיבור.
לאחר מכן הגיעו לכניסה לכפר עזה ורותם התנדב להיכנס פנימה עם הכוח. לחימה קשה התנהלה שם, רותם השיב באש ואף פעם במחבלים.
כדור אחד פגע בו וגרם למותו. בלילה שבין ראשון לשני הגיעו נציגי צה"ל לבשר את הנורא מכל.
רותם נקבר ביום חמישי 12.10 בבית העלמין בחנתון, משקיף לנוף שכה אהב.
למפגש היום בבית ספרי, אורט שרת נוף הגליל, הגיעו חבריו מבית שראו בכך שליחות להפיץ את האור והשמחה שכה איפיינו את רותם. להיות תמיד שמח!
לאחר המפגש בבית הספר ויחד עם המשפחה יצאנו לקבלת שבת מרגשת ומעצימה להנצחתו וזכרו בגן חב"ד יהודה שם קיבלו אותנו צוות הגן, הגננת שושי והילדים בחום רב. תודה רבה.
בן 20 במותו
השאיר אחריו הורים ואחים כואבים ומלאי געגוע לכל דבר שקשור ביקירם.
זכות גדולה וחובה מוסרית לזכור ולהנציח את הבנים לעד למען ידעו הדורות הבאים בזכות מי אנו אוחזים באדמת המולדת.
ברגשי הערכה אני מודה למשפחה על שגייסה בנפשה כוחות ותעצומות להגיע אלינו.
לעד נזכרו כגיבור ובן יקר של האומה שנזעק להציל ולעזור בכל מחיר, גם תחת סיכון חייו.
יהי זכרו ברוך 🕯️
לקישור תמונות וסרטונים מהמפגש ⬇️
https://photos.app.goo.gl/Ugu9pHiEETza8GtD7
לקישור לסרטון ההנצחה ⬇️
https://drive.google.com/.../1qNSNK25qDuinmJKnSCn.../view...
אורטוב - מפיצים את הטוב
דברת שלכת דושי ירון דושי רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם
Itay Dushi
חנוך דאום - Hanoch Daum
בימים הראשונים של המלחמה עלה לי רעיון לשמר בזיכרון הלאומי את שארע ביישובי הטועף.
חשבתי על שינוי כל כיתות וחדרי הלימוד בבית הספר על שמות יישובים אליהם היתה חדירת מחבלים, סך הכל 32 יישובים. לכל כיתה/חדר, שלט עם שם היישוב ומתחת דף מידע הכולל: מידע בסיסי על היישוב, תאריך הקמה ועוד, מידע על שארע ביום שבת ומפה של כל יישובי העוטף אליהם היתה חדירת מחבלים: קיבוצים, מושבים, ערים, מסיבת נובה.
שיתפתי את חברתי הטובה, Tal Zdroyevski Sharvit , שעודדה אותי ודחפה להעלות את הרעיון בפני מנהל בית הספר, שמואל ליידרמן , שכמובן נתן את ברכתו ליוזמה.
לאחר שערכתי את דפי המידע ושמות היישובים, הכל נשלח לבית דפוס והתוצאה מרגשת מאוד.
תודה רבה לצוות המנהל, Yehiel Vaknin המנהלן, אבות הבית, אלי ואיציק, על העזרה בהגשמת הרעיון.
עד כה הגיעו לבית הספר 17 משפחות שכולות שבניהם נפלו בלחימה בעזה ובעוטף.
לפניכם המשפחות המצולמות ליד הכיתות:
1). הוריו של רס"ן עילי זיסר ז"ל מפקד צוות בסיירת מטכ"ל שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ כפר עזה והוריו שמצולמים ליד כיתת כפר עזה.
ההורים והאחיות של סמ"ר איתי מרציאנו ז"ל, לוחם צנחנים שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ יד מרדכי מצולמים ליד כיתת יש מרדכי.
2). ההורים של סמל תומר נגר ז"ל, לוחם גולני בגדוד 51 שנפל בקרבות להגנת מוצב כיסופים. בגבורתו הרבה חיסל עשרות מחבלים ומנע טבח במוצב ובקיבוץ.
משפחת רס"ב איברהים ח'רובה ז"ל שנפל בקרב על הגנת מוצב נחל עוז, בגבורתו הרבה חיסל מחבלים רבים והציל רבים אחרים. הוריו, רעייתו וארבעת ילדיו בתמונה
3). משפחת סמ"ר רותם דושי ז"ל שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום שבת 7.10. רותם נזעק מביתו ומיד התארגן, עלה על מדים, נפרד ממשפחתו וירד דרומה. גיבור ישראל הסתער על מחבלים ונכנס בראש כוח צנחנים לקיבוץ כפר עזה בשיא הקרבות.
בתמונה הוריו, אחותו ואחיו
4). גלית ולדמן, אמא של גיבור ישראל רס"ן אריאל בן משה ז"ל שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ רעים ביום שבת 7.10 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים. אריאל היה קצין צנחנים מצטיין ומוערך אופק פיקודי רחב. בתפקידו האחרון היה מפל"ג פח"ע בסיירת מטכ"ל. אריאל נהרג בטיהור הבית האחרון בקיבוץ.
כך נשמר את הזיכרון הלאומי לדורי דורות!
5).משפחתו של גיבור ישראל סמ"ר בנימין טשגר טקה ז"ל שנפל בקרב על הגנת מוצב כיסופים. הגיעו אלינו בני משפחתו: האבא דרבה, האחים: שני ואבינט, יוני בן הזוג של שני ודודו בן משפחה. בנימין היה במוצב כיסופים ביום שבת 7.10 ועם תחילת ירי רקטות לעבר יישובי ומוצבי העוטף, נכנס למיגונית ושם ניהל לחימה עיקשת מול עשרות מחבלים. בשעות הצהריים לערך נורה ונפל בקרב. הספיק לחסל מחבלים.
6).משפחתו של גיבור ישראל סמל בר יענקלוב ז"ל
ההורים, בתי ורמי ובת הזוג אליה.
בר היה לוחם צנחנים בגדוד 101 שנפל כחניך בקורס מפקדים. ביום שבת 7.10 הוקפץ עם צוותו ליישובי העוטף. בדרך ניהלו קרבות רבים בקרבת קיבוץ רעים ומשם פנו לקיבוץ כיסופים. בר נצפה במצלמות הקיבוץ נכנס שני בכוח. כזה היה בר, תמיד ראשון ותמיד נכון לקרב. מגן על חבריו ועל תושבי הקיבול בחירוף נפש .
7). משפחתו של גיבור ישראל סמ"ר אילי גמזו ז"ל שנפל בקרב על הגנת קיבוץ יד מרדכי ביום שבת 7.10 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים. ביום שבת היה בביתו באשדוד וכמו רבים התעורר לקול ירי רקטות ואזעקות בלתי פוסקות. מיד התלבש וארגן תיק, נפרד מאימו ואחיו ויצא עם המ"פ מנו לברור חיל ומשם לשדרות ולאחר מכן צפונה לכיוון יד מרדכי. נפל בקרב גבורה מול מחבלים רבים. היה לוחם צנחנים בגדוד 890 ולוחם בחפ"ק מ"פ בבא"ח צנחנים.
תלמידנו יעברו ליד הכיתה וכך גם אנחנו נשתמש בשמות החדשים.
מעכשיו יש לומר, חדר בארי, כיתת ניר עוז, נירים, שדרות, נובה ועוד...
רבות המילים והדמעות עולות ישר על פניי, אבל מה זה משנה? הרי כל מילה שאכתוב, אדבר, אגיד אקריא… כל דרך שיהיה לה קשר איתך ואלייך ישר הברז ישר יפתח ולא יסכים להסגר שוב גם אחרי שעתיים… דושי שלי, אני לא מכירה חוויה שעברתי בחיי ולא היית חלק ממנה- סופ״שים מלאים באושר ואהבה אצלך ואצל תתי, יחד עם כל החוויות שלנו, עם איתוש, רותם והדר, התרסקויות באמצע הדרך לבריכה או סתם כל טיול בשימשית ו״ניבי אחת שמתפוצצת מצחוק״ ואז רותם אחריי…. ואתה ואיתי, נשארתם המומים בהתקף לב… מלטה עם כל המשפחה שלי + שינויי מצב הרוח שלי על מצב שעתי שרק אתה, איתי, רותם ותתי אהובתי הייתם ועדיין אתם ״התרופה המושלמת ביותר״ לכל מצב. תקופת ״מונו, מונו״ של שלומי סרנגה שהסתיימה בחתימת מיליון הדולר על פתק ורוד שנתת לי והרגשתי כאילו אני זכיתי בלוטו, חזרות על גבי חזרות לשיר המשותף שלי ושל דנה בבר מצווה של עמית: ״נתתי לה חיי״, מסיבת הפתעה ליום הולדת 40 שלך, כולם עומדים ומחכים לך, אתה נכנסת בדלת, אמרת שלום לכולם… ואז הגעת אליי, הייתי בידיים של אימא ואיך שהגעת אליי, התחלתי לבכות, גם אם מישהו ישאל אותי: ״למה בכית?״ אני לא אדע לענות לו… אבל זה לא יפתיע אותי, זו העובדה ובדיוק המשמעות הזו - שלא תהיה סיבה, הקשר, תוצאה, עניין, בעיה אמיתית או החלטה כלשהי שאני אגיב אליה בכל צורה שהיא… היא רק צריכה להיות קשורה אלייך ושאתה תהיה הסיבה, הגורם, התשובה והתוצאה…
הנה הדוגמה המרכזית מבין כולן: אני התאשפזתי לקראת הניתוח שלי, ניתוח להארכת גידים, פתאום אתה מופיע עם בלון של “Hello Kitty” יושב ומחזיק לי את היד, עד שעצמתי עיניים ובאמת ההרדמה השפיעה עליי, לא עזבת אותי לרגע… נסעת עם רותם משימשית ואני אספתי את איתי למשחק בטדי- מכבי תל אביב מול ביתר, שעתיים נסיעה, נכנסתם באמצע המשחק וכל מה שהיה לי חשוב שתהיו איתי… וגם אני לא אשכח את הרגע הזה שרותם שם עליי את הצעיף של מכבי רק כי התערבנו על הניצחון והם (מכבי ת״א) הובילו 1:0 על בית״ר… ואתה צחקת מהצד, הרי רותם זה שכפול שלך רק ביותר קטן… דושי שלי, אתה יודע את העובדה הזו מאבות אבותינו, אתה יודע שאתה ״נקודת התורפה האמיתית שלי״… הייתי יושבת איתך ומשלבת את ידינו אחת בין השנייה, ומקשיבה לך בשקיקה, מחייכת וקשובה לכל הסיפורים על פאפא שלמה ז״ל ועל האימא הטהורה שלך ושל שלושת האחים שלך, פרידה ז״ל היקרה מכל, איזה כיבוד הורים נדיר יש לך, באיזו הערצה והערכה גדולה אתה מדבר עליהם, על אחיך היקר והאהוב מכל חיים ז״ל שהדביק אותך ואת האחים היקרים שלך, חני ואלי המדהימים - שייזכו לחיים ארוכים ובריאים, גם אותם הדבקת בחיידק שעד היום הוא עובר בין הדורות הנמשכים ״חיידק שלמה ארצי המלך״. והנה הברז שלי חייב לחדש את מחזור המים שלו… נתקעות לי המילים, ואני לא מצליחה לכתוב אבל אני אעשה זאת - לעד אני אזכור את הרגע שבו שלמה ארצי המלך נכנס בדלת הבית שלך בדיוק כשהסיוט של החיים שלנו התחיל להראות לנו מה הוא גיהנום מציאותי… לא ראיתי כלום בעיניים, רק את המבט המופתע שלך שכל כך חיכיתי לראות- אבל, ריבון העולמים, לא ככה!!! זה לא הגיוני שהעמוד התווך שהוא מתורגם, אנושי והוא נקרא ״משפחת דושי״ - אותו עמוד התווך של הלב שלי נשבר לרסיסים ונשמט מעל הקרקע- וכן, גם לי נתקעו לי המילים ונשארו לי רק הדמעות בעיניים, אז בחרתי בשיר של המלך שלנו: ״איך מרגישים כשיש אהבה?״
האגדה, שלמה ארצי.
״איך מרגישים כשיש אהבה?
לפעמים מותשים מרוב קירבה,
רטובים כמו גשם, סוערים כמו רוח.
איך יודעים שזה בא, איך יודעים הלך,
לפעמים אהבה זה פשוט כל כך,
איך לא הבנת אז שנהייתי קצת תקוע?
כשהלילות היו צרובים בחום, והעולם היה רגוע.
היה חשוב לנו לרוץ ברחובות,
לא לזייף צחוקים, לא לחפש צרות,
אני עוד מתרגש, כשכולם מדברים איתי עלייך.
לא נופל לצרות העין, לא מתייאש כשנופלים לי השמיים, עוצם את עיניי וחושב עלייך עדיין״….
ואז חשבתי, על המשמעות של המילה: ״עלייך״. והיא אינסופית - היא יכולה להיות קרן האור של המלאך שלנו, האהוב שלנו, ההמשכיות שלך ושל תתי האהובה שלי. דושיק, אתה יודע שנתקעת איתי לתמיד? אז אני פה, לעד, להמשיך להיות האחיינית החפרפרת שלך ושל תתי, להסתכל מהצד עליכם ולומר תודה עליכם כל הזמן, לומר תודה תודה ושוב פעם תודה על הילדים שלכם שהם כל החיים שלי, איתיקי הלב שלי, הבן אדם עם הנשמה הכי יפה שיש, רותם שלי שהוא המלאך שלי מאז ומעולם וזהו כינויו בכל שיחותינו שאני לא נושמת מגעגועים אליו והדרי שלי, הנסיכה שלי האהובה שכל כך יקרה לי ואתן לה את הכל! וכמובן את אישתך שהיא קישרה בעצם בין שתי הנשמות שלנו את תתי הערצתי מאז ומעולם! ואתה שההגדרה למי שאתה עבורי הוא צירופן של שתי המילים: ״מלך העולם!״ אני לא יכולה לעזוב לך את היד לעולם, מכיוון שאני לא יודעת מה זה לעזוב לך את היד🤍👑 אוהבת אותך אהבה שאין לה סוף 🫶🏻 ניבי אחייניתך שהיא המעריצה הכי גדולה שלך מאז ועד עולם!— with ירון דושי and
4 others
.
היום, הגיע בחור לשתות קפה ב נהלולה - עגלת קפה, ראה את התמונה של רותם דושי ושאל מה הקשר שלנו אליו... אז סיפרתי שגדל עם ילדי, שאיבדו חבר יקר וכך עם התמונה הזו אני פותחת את היום, היא גם על הרכב ובכלל החיוך של רותם הולך איתנו לכל מקום... הבחור הציג את עצמו כמפקד של רותם, שמכיר אותו מאז שהתגייס... אפילו לא שאלתי לשמו, רק צמרמורת עברה בגופי כשברקע התנגן ברדיו השיר "מלך העולם" של שלמה ארצי... תמשיך לחייך אלינו כל בוקר ילד יפה. שום דבר לא מיקרי, הפגישה הבוקר, הסטיקר, השיר... ירון דושי ו דברת שלכת דושי חושבת עליכם המון...
200 ימים שהכאב רק מתגבר 💔💔💔
שלח לנו אור 🙏🙏🙏
סמ״ר רותם דושי ז״ל נפל בקרבות ב-7 באוקטובר, בכפר עזה. רותם היה אוהד של מכבי ת״א מילדות, לא מחמיץ משחקים. מחר, 27 באפריל, היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-21. משפחתו וחבריו ארגנו לזכרו טורניר כדורגל שייערך מחר בנהלל מהשעה 10 בבוקר. אוהביו של רותם מוזמנים.
יהי זכרו של רותם דושי ברוך
מחר, נחגוג יום הולדת לרותם שלנו כמו שהוא היה רוצה.
עם חיוך, אנשים טובים, אווירה טובה וכדורגל איכותי.
מזמינים את כולם, ללא יוצא מן הכלל לבוא לחגוג איתנו וביחד נוכל להפיץ את האור שלו, שיישאר איתנו לתמיד.
האירוע יתקיים בנהלל ויחל בשעה 10:00 בבוקר.
באירוע יתקיים טורניר כדורגל בהשתתפות של מעל 180 שחקנים, במקביל ליריד דוכני אוכל, קניות ודברים מיוחדים.
כל האירוע ילווה במוזיקה טובה, פינות ישיבה וחיוכים מכל עבר.
מבקשים לשתף לכולם ונשמח לראותכם!
החברים והמשפחה ❤️🩹
טיול צפוני - רותם ❤️
טיול מיוחד ומרגש בשילוב ביקור בהפתעה אצל חברנו היקר ירון דושי אביו של סמ"ר רותם דושי ז"ל ומשפחתו.
רותם, לוחם מהצנחנים, היה מהכוחות הראשונים שהגיעו לכפר עזה ב- 7.10. הוא נלחם והציל את בני הקיבוץ עד שנהרג.
היום 27.4.24, זהו יום הולדתו ה- 20 של רותם ולכבוד זה, חבריו הטובים אירגנו בנהלל טורניר כדורגל עם 30 קבוצות שונות והפנינג עם דוכנים ומוסיקה בדיוק כמו שרותם אהב 🎈
הקבוצה המדהימה שלנו הגיעה בהפתעה כדי לתת חיבוק לכל המשפחה היקרה 🤗
תודה רבה לכל החברים על היום המיוחד הזה. אתם הופכים כל חוויה למרגשת כפליים.
תודה לכל מי שעזרו בדרכים:
Lior Paz
Victor Lisha
משה ביטון
תודה ל Leora Messinger ו Gaby Messinger על מלא צילומים מהממים 📷
תודה מיוחדת ל ערן שמר על העזרה בתיאומים ובכל מה שנדרש 🌹
אוהבת אתכם מלא ❤️
-עם Itsik Halfon
רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם
רותם שלנו
היום חגגנו לך יום הולדת אבל נשארת בן 20.
מאות חברים, בני משפחה , אחים שלך
לגדוד 890 , אוהדים בצהוב ואנשים שלא הכרת אבל שמעו עליך הגיעו כדי לחגוג לך את יום ההולדת בדיוק כמה שאתה היית מתכנן לעצמך.
החברים שלך וItay Dushi פשוט ריגשו בתכנון האירוע, הם חשבו על כל פרט, דאגו לתפאורה של דגלים ובלונים, האוכל, המוסיקה, הכל מושלם בדיוק בשבילך, לכבודך, לזכרך.
פשוט מדהים איך ילד בן 20 הספיק לגעת בלב של כל כך הרבה אנשים.
היית חסר, התרגשנו, קצת דמענו אבל במיוחד דאגנו לא להפסיק לחייך, כמו שאהבת.. תמיד נמשיך עם החיוך, השמחה והאור שלך❤️❤️
facebook.com/reel/311800355282476/?s=single_unit
רותם שלי.
אתמול היית צריך לחגוג יום הולדת 21.
לנצח תישאר בן 20.
שהחברים שלך פנו אליי וסיפרו שהם מתכננים לחגוג לך עם טורניר כדורגל והפנינג של מוסיקה ואוכל, די התלבטתי האם נכון ואיך אפשר.
הם טענו שככה היית רוצה בדיוק , הרבה חברים, והרבה אנשים.
החברים והחברות ואיתי שלנו, ישבו ימים ולילות ותכננו הכל בצורה מדהימה.
והתוצאה הייתה וואו. נרשמו כ200 שחקנים כולל חברייך לצוות צנחנים ,בנוסף הגיעו עוד מאות אנשים שכיבדו בנוכחותם והכל נוהל בצורה מופתית.
היה מאוד מרגש, הדמעות זלגו, הרי יש מסיבה ואיך יתכן שאתה לא נוכח. החוסר שלך לא נתפס.
מיום ליום אני מגלה כמה נגעת באנשים וכמה אהבו אותך.
הרגשות היו מעורבים,עצב, שמחה , וגאווה.
עצב כי אתה חסר, שמחה כי באו הרבה אנשים לכבודך. וגאווה כי ידעת לבחור את החברים הנדירים שמההתחלה נהיו לאחים ואחיות שלך, ולילדים שלי.
ילד שלי אני כל אוהב ומתגעגע והכאב כל כך גדול.
מזל טוב רותם 💛💙
טקס חנוכת אמבולנס לזכרך,
בחייך ובמותך תמיד בשביל כולם
תמיד עם הלב הכי ענק!! ❤️
הלב של כולנו ❤️
https://www.facebook.com/reel/455549720279022/?s=single_unit
הפעם אני רוצה לספר את סיפורו של סמ"ר רותם דושי ז"ל.
רותם תושב שמשית, היה בן 20 ושירת כצנחן.
רותם היה ילד של שמחה ואור, בחור חברותי שהיה הכי מצחיק וגם היה עם הלב הכי ענק, תמיד היה ראשון לעזור ולהושיט יד.
בלילה שלפני ה-7 באוקטובר רותם שאהב את החיים עוד הספיק לבלות במסיבה עד אור הבוקר, הוא בקושי הספיק לישון וכבר הוקפץ לדרום כשהחלה מתקפת הטרור של חמאס. רותם עלה במהירות על מדים, חבר לעוד שני לוחמים וכך הם הגיעו לשדרות וחברו לכוחות המאולתרים שנלחמו בשטח. הם הוזעקו לכפר עזה, תוך כדי נסיעה הם חוו היתקלויות עם מחבלים. בדרך הם ראו את הזוועות בכבישים והבינו מה מצפה אך לרגע לא נרתעו וידעו שהם חייבים להמשיך כדי להגיע לכפר עזה ולחלץ את המשפחות ששם. רותם ואחד הלוחמים נכנסו עם כוח מאולתר דרך הכניסה האחורית של כפר עזה, שם הם נתקלו בזריקת רימונים וירי מסיבי של מחבלים רבים שהסתתרו באחת הסוכות, רותם הספיק לפגוע ולחסל מחבלים תוך כדי שהוא מסתער קדימה ונקרא מספר פעמים ע"י מפקד הכוח לחזור לאחור, רותם נלחם כמו אריה עד שנפגע ממחבלים שהסתתרו בין השיחים, רותם נפל ונהרג במקום. מאז עברו 7 חודשים אבל הזמן לא מרפא והאובדן שלו ענק.
רותם היה גיבור ישראל, יהי זכרו ברוך🇮🇱🕯️
שנהיה ראויים!
הנצחה בשמחה
טורניר הבנים.
לזכרם ולכבודם!
״שרים לזכרם״ 11.5.2024
https://www.facebook.com/734858415/videos/pcb.10161279804953416/1168439271237300
"שָׂדוֹת שְׁפוּכִים הַרְחֵק מֵאֹפֶק וְעַד סַף
וַחֲרוּבִים וְזַיִת וְגִלְבֹּעַ
וְאֶל עַרְבּוֹ הָעֵמֶק נֶאֱסַף
בְּיֹפִי שֶׁעוֹד לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ.
זֶה לֹא אוֹתוֹ הָעֵמֶק, זֶה לֹא אוֹתוֹ הַבַּיִת,
אַתֶּם אֵינְכֶם וְלֹא תּוּכְלוּ לָשׁוּב
הַשְּׁבִיל עִם הַשְּׂדֵרָה, וּבַשָּׁמַיִם עַיִט
אַךְ הַחִטָּה צוֹמַחַת שׁוּב."
זוכרים.ות את חללי העמק🥀
ערב הזיכרון השנתי לחללי צה"ל ופעולות האיבה בעמק - 'שרים לזכרם', התקיים הערב באולם התרבות האזורי ביפעת.
כמילות שירה של דורית צמרת, העמק היפה שלנו אינו אותו העמק, ומאז השביעי באוקטובר זה מורגש ביתר שאת.
האובדן עצום. הגעגוע לאלה שלא ישובו עוד - חי בקרבנו לעד.
נשאו דברים על יקיריהם.ן:
אביאלה חיאל מאחוזת ברק, ילדיה על גידי ונועה ז"ל,
ורד זיסר מגבעת אלה, על בנה עילי ז"ל,
ירון דושי משמשית, על בנו רותם ז"ל,
ואיריס נפוסי מעדי, על בנה יאיר ז"ל.
הפליאו בשירה ונגינה ההרכב המוסיקלי של ליאורה בלוך: אייל מלכינסון - צ'לו, אפרת תענך - חליל, סוף סלע - קלידים, אהוד גולדיק - כלי נשיפה.
השתתפו הזמרים והזמרות: ירדן ג'רבי, דור אררט, מעין שלומי, יפעת בר סלע, אסתר מאור יוסופוב, מיכה להמן, נעמי גנז, סוף סלע, עמית בכר, קובי אלדר, שלי בראון, אהוד גולדיק, ליאורה בלוך ודליה שלומי.
הערב הנו הפקה משותפת של דליה שלומי ומחלקת התרבות במועצה.
זוכרים ומנציחים את רותם דושי ז״ל
בנה של מורתנו ואשת צוות אהובה שלנו דברת דברת שלכת דושי
שני חברי ילדות של רותם דושי ז״ל הגיעו היום לבית ספרנו ״יהלום״ לשכבות ה-ו לספר את סיפור חיו וגבורתו של רותם, סיפרו על החיוך הכובש של רותם, איזה ילד מדהים היה, אדם שכל אחד היה רוצה להיות בסביבתו !
על סיפור הגבורה של רותם! רותם גיבור הכפר! בנפילתו הציל אנשים ותושבים רבים מקיבוץ כפר עזה
יהי זכרו ברוך🕯️
רותם דושי שלנו, לוחם בחטיבת הצנחנים גדוד 890 נפל בשבת הארורה של השבעה באוקטובר בקרב להגנת תושבי כפר עזה.
רותם ששמע שיש משפחות חטופות והרבה מאוד נרצחים היה הראשון שקפץ לעזרה בידיעה שיש המון חפים מפשע שנטבחים על ידי מחבלים בני עוולה.
רותם היה הנשמה של המשפחה, ילד שובב עם הלב הכי ענק, הכי מצחיק, לידו לא היה מקום לעצב.
רותם אהב את החיים, את מכבי תל אביב, אהב מוסיקה, מסיבות ותמיד היה מוקף בחברים, לכל מקום שרק הגיע נכנס עם החיוך הכי מושלם שלו ללב של כולם, רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כולנו .
כבר שבעה חודשים מאז הלב נדם, נפער לכולנו בור ענק בנשמה.
רותם הותיר אחריו משפחה, בת זוג והמון חברים אוהבים וכואבים.
מצדיעים לך, נזכור אותך תמיד. ❤️🐍🪽
ידידי מד"א מרכינים ראש לזכרם של חללי צה"ל, נפגעי פעולות איבה, עובדי ומתנדבי מד"א, ול28 נשות ואנשי מד"א אשר נפלו במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
יהי זיכרם ברוך🕯
שכבת ו׳ בעקבות הנופלים.
ו׳1 ו- ו׳3 לזכרו של רותם דושי ז"ל, בוגר בית הספר שנפל ב 7/10.
ו'2 בעקבות יאיר ניפוסי ז"ל תושב עדי, שנפל בקרב על הגנת יישובי העוטף במסגרת" חרבות ברזל".
גם בבית וגם בטקס יום הזיכרון בבית ספר ״ביה"ס רבין כפר תבור בכפר תבור🇮🇱💔😔
לזכרו של סמ"ר רותם דושי, לוחם הצנחנים
סמ"ר רותם דושי, ז"ל, לוחם בגדוד 890 בחטיבת הצנחנים, נהרג בקרב להגנת תושבי קיבוץ כפר עזה בשבת השחורה ה-7 באוקטובר. רותם בן ה-20 הוא אחיינה של אניטה דושי, מזכירת היחידה לפיזיותרפיה בבית החולים השיקומי רעות תל אביב.
"הפעם האחרונה שראיתי את רותם הייתה בראש השנה. בילינו יחד כל המשפחה. רותם סיפר על השירות הצבאי, כמה כייף לו ועל אהבתו הראשונה".
רותם היה ילד סנדוויץ', ילד של שמחה ואור, הנשמה של המשפחה. הילד הכי מצחיק, קונדסון על מלא, שובב אמיתי עם לב זהב. תמיד היה ראשון לעזור, להושיט יד, לתת עצה ואם זה לא היה עוזר, היה מציע חיבוק וחיוך ואז הכל היה מסתדר.
רותם תמיד היה מוקף חברים. לכל מקום שרק הגיע, נכנס עם החיוך הכי מושלם שלו ללב של כולם. מכל מקום אסף חברים חדשים לחיים.
בשנה האחרונה לחייו רותם זכה לאהוב ולהיות נאהב על ידי בת הזוג שלו עדי. הם היו כל כך צעירים והוא היה כל כך מאושר.
רותם היה צהוב בנשמה והמשפט הקבוע שלו היה 'אני מכבי (תל אביב) מי אתם בכלל'.
הוא ידע להפוך עולמות בעקשנות המיוחדת שלו כדי לא החמיץ אף משחק. הוא כל כך אהב את החיים, אהב מוסיקה, אהב לרקוד ואפילו עוד הספיק להיות במסיבה בערב שמחת תורה וחזר כמה שעות לפני שהוקפץ לדרום.
ב-7 לאוקטובר בשמונה וחצי בבוקר רותם הוקפץ לחפ"ק החטיבה בדרום. יחד עם שני לוחמים הוא ניהל קרב יריות קשה בעיר שדרות ומשם הם נקראו לסייע לקיבוץ כפר עזה. בדרכם לקיבוץ עוד הספיקו לסייע לכוחות בשטח בקרב נוסף באנדרטת החץ שחור. הקריאות לסיוע למשפחות שנחטפות ונטבחות בכפר עזה רק האיץ בהם להמשיך לקיבוץ.
יחד עם לוחמים נוספים, רותם נכנס לכפר עזה ונקלע לקרב יריות מול מחבלים שהסתתרו באחת הסוכות. רימונים הושלכו לעברם. רותם הספיק לפגוע ולחסל מספר מחבלים תוך כדי שהוא רץ קדימה ונקרא מספר פעמים על ידי מפקד הכוח לחזור לאחור. רותם נלחם כמו אריה עד שנפגע ממחבלים שהסתתרו בין השיחים. הוא נהרג במקום.
אני נוצרת בליבי את זכרו ולוקחת איתי את האופטימיות שלו והחיוך שלא ירד לו מהפנים.
רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כל המשפחה. עכשיו הלב נדם, נפער לנו בור ענק בנשמה, נותרנו המומים בלעדיו.
הלב הענק והחיוך של רותם לא ימוש מליבנו לעולם ועד! 💔
אנו עומדים ואוחזים בתמונות הללו והרשימה בלתי נגמרת... אומרים את שמותיהם עד שהנשימה נעתקת.
יהי זכרם ברוך.
facebook.com/reel/819532082844243/?s=single_unit
שנת 2024 יום הזיכרון קיבל משמעות אחרת כמות האנשים שאיבדנו מטורף בכלכך זמן קצר אנשים צעירים ילדים מבוגרים הורים לילדים שהשאירו יתומים ילדים שנלחמו כדיי להגן והשאירו שובל של אנשים מרוסקים שהראש מסרב להאמין.
השנה כמו בכל שנה יש מסורת רצים לזכרם שSandra Levi המאמנת האלופה מלכדת את כולם והשנה החלטתי להצטרף למסורת לזכרם של כולם ובמיוחד עבור החברים הטובים שלנו מטיאס ועינב בורונשטיין הי״ד שנרצחו במסיבת הנובה
סמ״ר רותם דושי הי״ד בן דברת וירון שחרף את נפשו בקרב והציל חיים
ודולב חיים מלכה הי״ד בן סיוון ואבי מלכה שנפל בקרב אתם גיבורים
שניכם ילדים שאהבתם את החיים והחיוך לא ירד מפניכם
תשמרו על כולם מלמעלה ותתנו את הכח למשפחות לחברים ולחברות
המרוץ הזה מוקדש לכם ת.נ.צ.ב.ה
זוכרים ומנציחים💔https://www.facebook.com/reel/2062016520840502
ערב יום הזכרון 2024
https://www.facebook.com/reel/365706279837472/?s=single_unit
They played soccer together, and now he’s dead: a hero defending his family, his people, his nation from terrorist barbarians. Rotem Dushi was best friends with our “adopted” son, Itay Schwartz. When our oldest would visit הילה שורץ and her amazing family, our oldest, along with Itay and Dushi, would hang out, often kicking the soccer ball around as young men do. Then October 7 happened; why can’t they just let us live in peace? That’s all we really want: to live freely and safely. And in Israel, no matter your ethnic background or religion, so long as you want safety and freedom and allow others safety and freedom, you are at home. But the terrorists can’t let that happen, can they? So Israelis send their children, year after year, off to defend their country, our homeland. All we want is peace, yet the terrorists thrust war upon us, upon Israel. The terrorists are bringing war to America too, though most are not paying close enough attention to notice. Rotem Dushi and so many others are remembered today, Yom HaZikaron (Israel’s Memorial Day), because they died heroically in defense of our people and our land. Others are remembered today because they died at the hands of terrorists, as victims who simply wanted to live in peace and security. Today we remember and we give thanks for the soldiers and civilians, who died because they were Jews wanting to live on Jewish land. May the memories of the fallen women and men — soldiers in defense of life, freedom, and safety—may they be remembered for a blessing and may they rest now and always in peace. Amen. Today is Yom HaZikaron; we remember and we give thanks.
רותם שלי
שמונה חודשים עברו מאז שהחיים התהפכו עלינו.
שמונה חודשים שאין אויר, שחסר משהו כל כך משמעותי בחיי כולנו.
הבית לא אותו בית.
לא מעכל ולא אעכל שאתה פה חסר לי.
אתמול איתי שלנו ציין יום הולדת, והיה לו ולנו קשה.
אתמול גם נולדה לסתיו ומידן בת,אחות לאמה.
שמונה חודשים שעצב ושמחה מתערבבים כל הזמן .
שמונה חודשים שהמשפחה והחברים הטובים עוטפים אותנו.
שמונה חודשים שהחברים והחברות שלך מנציחים אותך בכל דרך אפשרית ובכל מקום בעולם.
שמונה חודשים שאני שואל את עצמי , למה , ואם , ואולי , ואין באמת תשובה.
שמונה חודשים שנהיה יותר קשה מיום ליום.
רותם שלי מלך העולם, אני כל כך מתגעגע.
תמונה ראשונה שהיינו באחת מההופעות של שלמה.
וסרטון שני שלמה שר לך מלך העולם.
תשלח לנו אור🙏😢
סמ״ר רותם דושי לוחם בחט הצנחנים, נפל ב 7.10.2023 בקרב להגנת תושבי כפר עזה. רותם היה הנשמה של המשפחה, הילד השובב עם הלב הכי ענק, הכי מצחיק, לידו אין מקום לעצב. רותם אהב את החיים, אהב את מכבי תל אביב, אהב מוסיקה, מסיבות תמיד מוקף חברים, לכל מקום שרק הגיע נכנס עם החיוך שלו ללב של כולם, רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כולנו . עכשיו הלב נדם, נפער לנו בור ענק בנשמה. רותם הותיר אחריו, הורים ירון ודברת, אח איתי את האחות הדר ואת אהבת חייו עדי.זכרו לא ימוש מליבנו לעולם ועד! 💔
עוד ערב חג בפתח והלב שוב מחסיר פעימה..
לכבוד חג השבועות , אתם מוזמנים להכין את המלבי שרותם כל כך אהב, לזכרו של רותם.
כדי שהחיוך ושמחת החיים שלו
יהיו תמיד עם כולנו , לעולם ועד!
רותם שלי, כולם מכירים אותך 💔🥲
https://www.facebook.com/100000527681877/videos/pcb.8415574301803409/1721826735290825
הנצחה בשמחה 🇮🇱
לזכרם והנצחתם של 31 גיבורי ישראל אנשי מופת לערכים ותרומה למדינה 🇮🇱
יהי זכרם ברוך 🕯️
אל לנו להטיל את משא ההנצחה על המשפחות בלבד!
חובה מוסרית ולאומית להנציח ולהזכיר את היקרים לנו מאוד
1).סמ"ר איליה סנקין ז"ל
לוחם גבעתי בגדוד רותם
נפל בעזה בקרב בעזה ביום 20.11.23
בן 20 בנופלו
"אני לא עוזב עד שהילדים יחזרו הביתה !
כי להיות סגול זה מחייב !"
Kristina Senkin
2). סמל אושר שמחה ברזילי ז"ל
סמלת מבצעים במוצב נחל עוז
נפלה בקרב על הגנת מוצב נחל עוז ביום 7.10.23
בת 19 בנופלה
"השאלה היא לא כמה זמן עומד לרשותך
אלא איך אתה מחלק את הזמן שעומד לרשותך "
ליאור ברזילי שיש ברזילי Tiki Barzilay
3). רס"ן רז פרץ ז"ל
מ"פ מפקדה בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב על הגנת מוצב כיסופים ביום 7.10.23
בן 24 בנופלו
" תשמחו, תהיו מאוחדים, תהיו אחים"
רס"ן רז פרץ - גיבור ישראל רוני פרץ
4). רס"ל אוראל אלון שלום ז"ל
לוחם ביחידת מתפ"א - משטרת ישראל
נפל בקרב על הגנת קיבוץ בארי ביום 7.10.23
בן 23 בנופלו
"הולך באמונה עיוורת ובורא מציאות חדשה"
טלי אלון
5). רס"מ אלירן אברג'ל ז"ל
לוחם ביחידת מתפ"א
נפל בקרב על הגנת קיבוץ בארי ביום 7.10.23
בן 29 בנופלו
"להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה והכי חשוב לא להפסיק להאמין"
Sivan Abergil Eden Abargil Benlulu Merav Abargil Salem
6). סא"ל סלמן חבקה ז"ל
מג"ד 53 בחטיבת שריון 188
נפל בקרב בעזה ביום 2.11.23
בן 33 בנופלו
" הכי קל לוותר, חובתנו להתמיד
כי להיות מספר אחד זה מחייב"
7). סמ"ר שלו ברנס ז"ל
לוחם גולני בגדוד 13 של גולני
נפל בקרב על הגנת מוצב פגה ביום 7.10.23
בן 20 בנופלו
"גולנצ'יק צומח בגשם עד הניצחון"
זוכרים את שלו ברנס גיבור ישראל אווה ברנס
😎. שני גבאי ז"ל
נרצחה במסיבת הנובה
בת 25 במותה
No time for drama
"תשימו חיוך על הפנים זה כבר פתיחת דלת ראשונה לאנשים... החיים לעולם לא יהיו מסיבה, אם לא תחגגו גם בלי סיבה"
Remember Shani Gabay ניצן גבאי
9). רס"ל אוריה באייר ז"ל
לוחם בחטיבת הקומנדו ביחידת מגלן
נפל בקרב בעזה ביום 17.12.23
בן 20 בנופלו
"החיוך הכי יפה, החיבוק הכי חם והלב הכי גדול"
10). רס"ן עילי זיסר ז"ל
מפקד צוות בסיירת מטכ"ל
נפל בקרב על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום 7.10.23
בן 27 בנופלו
" Difficult roads lead to beautiful destinations"
ורד זיסר דני זיסר רצים עם זיסר
11). סמ"ר איתי מרציאנו ז"ל
סמל מחלקה בבא"ח צנחנים
נפל בקרב על הגנת קיבוץ יד מרדכי ביום 7.10.23
בן 20 בנופלו
" אנחנו לפני אני ותמיד ראשונים"
Frida Martsiano Hila Martsiano Chen Martsiano
12). סמל תומר נגר ז"ל
לוחם בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב על הגנת מוצב כיסופים ביום 7.10.23
בן 21 בנופלו
"עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה "
עזרא נגר Tomerbeer - בירה תומר
13). סמ"ר סופיאן דגש ז"ל
סמל מחלקה בגדוד 601 של חיל ההנדסה
נפל בקרב בעזה ביום 2.1.24
בן 21 בנופלו
"תעשה מה שטוב ונכון לך, זו תמצית האושר"
חאלד דגש Amany Fares
14). רס"ב איברהים ח'רובה ז"ל
גשש בחטיבה הצפונית של אוגדת עזה - מוצב נחל עוז
נפל בקרב על הגנת מוצב נחל עוז ביום 7.10.23
בן 39 בנופלו
"כולנו שווים והמשימה משותפת
חייבים להיות ביחד כל הזמן ורק אז יגיע הניצחון"
סלימאן חרובה אחמד חרובה חרובה
15). סמ"ר רותם דושי ז"ל
לוחם בחפ"ק מח"ט הצנחנים
נפל בקרב על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום 7.10.23
בן 20 בנופלו
"אם לא נצחק נשתגע"
דברת שלכת דושי ירון דושי רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם
16). סמ"ר עידן רז ז"ל
לוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני
נפל בקרב על הגנת מוצב פגה ביום 7.10.23
בן 20 בנופלו
" כל עוד זוכרים אותי, אני חי"
אתי רז
17). רס"ן אריאל בן משה ז"ל
מפל"ג לוחמים בסיירת מטכ"ל
נפל בקרב על הגנת קיבוץ רעים ביום 7.10.23
בן 27 בנופלו
" השמיים הם הגבול והדרך - דרך ארץ"
גלית ולדמן שביט בן-משה Nitay Ben Moshe
18). רס"ן רועי צ'אפל ז"ל
מ"פ עורב נח"ל
נפל בקרב על הגנת מוצב סופה ביום 7.10.23
בן 25 בנופלו
" החברים שלי ואני - אנחנו נשנה! "
Orit Zuk
19). סמ"ר תומר מזרחי ז"ל
קשר מ"פ עורב נח"ל
נפל בקרב על הגנת מוצב סופה ביום 7.10.23
בן 21 בנופלו
"להיות הגלגל כשצריך אותי לא משנה מה המשימה "
שרית מזרחי
20). סמ"ר בנימין טשגר טקה ז"ל
לוחם בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב על הגנת מוצב כיסופים ביום 7.10.23
בן 21 בנופלו
"מי שלא מחייך עכשיו פראייר !"
21). רס"ן ג'מאל עבאס ז"ל
מ"פ בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים
נפל בקרב בעזה ביום 18.11.23
בן 23 בנופלו
"זה יעבוד רק ביחד, לבד זה לא ילך"
Anan Abbas Liela Abbas
22). סמל בר יענקלוב ז"ל
לוחם צנחנים בגדוד 101
חניך בקורס סמלים
נפל בקרב על הגנת קיבוץ כיסופים ביום 7.10.23
בן 19 בנופלו
"טוהר צניעותך וגבורתך יאירו דרכנו לעד - עד קצה הגבול "
בתי יענקלוב
Rami Yanklov
23). סמל רועי טל ז"ל
חובש קרבי בגדוד דוכיפת של חטיבת כפיר
נפל בקרב בעזה ביום 8.1.24
בן 19 בנופלו
"יש רק דבר אחד שאף אחד לא יכול לקחת ממך - את מה שנתת לאחרים"
סמדר טל
24). סמ"ר אילי גמזו ז"ל
לוחם צנחנים בחפ"ק מ"פ בבא"ח צנחנים
נפל בקרב על הגנת קיבוץ יד מרדכי ביום 7.10.23
בן 20 בנופלו
"חייכו, כי חיוך זה שמחה ושמחה זה הכוח להמשיך"
אליזה גמזו שמואל גמזו
25). סגן אוריאל פרץ ז"ל
מפקד מחלקת סיור בפלוגה המסייעת של גדוד 51
של גולני - נפל בקרב בלבנון ביום 25.11.98
בן 22 בנופלו
"עם מכלול הצמחים והקוצים שנכנסו לי לגוף אפשר להקים ערוגה של מטר על מטר
אבל אלו לא סתם קוצים אלו קוצי ארץ ישראל"
מרים פרץ - Miriam Peretz
26). סמ"ר אוהד זך ז"ל
לוחם בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב בלבנון ביום 30.12.98
בן 19 בנופלו
"אנחנו לא משתזפים רק מחכים שהנמשים יתחברו"
27). סמ"ר ניצן בלדרן ז"ל
לוחם בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב בלבנון ביום 25.11.98
בן 20 בנופלו
"אהוב אדם באשר הוא אדם
ותן מעצמך לטובת הכלל
כך תהיה מאושר"
Tsipi Baldran
28). סמ"ר דורון הירשקוביץ ז"ל
לוחם בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב בלבנון ביום 17.8.99
בן 20 בנופלו
"האדם שמזיז הרים התחיל בלסחוב אבנים קטנות"
29). סמ"ר אייל גואטה ז"ל
לוחם בגדוד 51 של גולני
נפל בקרב בלבנון ביום 17.8.99
בן 21 בנופלו
"גולני זה אלוהים. גולני זה אבא ואמא, גולני זה אני"
Naomi Vaserman אייל גואטה ז"ל עמוד ההנצחה הרשמי רוֹנִי גוֹאֶטָה
30). רס"ן אלירז פרץ ז"ל
סמג"ד 12 של חטיבת גולני
נפל בקרב ברצועת עזה ביום 26.3.10
בן 32 בנופלו
"צריך לתת הכל
אם אתה אוהב- אתה אוהב עד הסוף
אם אתה חבר - אתה חבר עד הסוף
ואם אתה בצבא בקרבי-אז אתה שם עד הסוף ונותן הכל
גם אם כל אלה באים על חשבונך האישי"
31). סמ"ר רפי בללטי ז"ל
לוחם בפלוגת חיל ההנדסה של חטיבת הנח"ל
נהרג באסון המסוקים באצבע הגליל ביום 4.2.97
בן 20 בנופלו
"תהה ילד של צחוק ואושר
תהה ילד של טבע
תהה ילד של החיים
תהה רפי"
מקום גבורתו ומקום נפילתו
של גיבור ישראל 🇮🇱
סמ״ר רותם דושי הי״ד 💔
״במקום בו עמדת
נשאר רק אוויר, בלי חמצן…״💔
כל אחד צריך איזה רותם דושי בחיים שלו.
אחד שתמיד ילבש חיוך, לא משנה מה קורה סביבו. רותם דושי יש רק אחד! אבל אם תשאפו לאמץ חלק מהתכונות שלו, תוכלו להיות הרותם דושי של הסביבה שלכם.
וזו הגדולה האמיתית!
ישיבת סיכום תשפ״ד צוות מורים ״יהלום״ מוקדש לזיכרו של רותם דושי ז״ל
בנה של דברת שלנו🙏💎
תודה לפרח המנהלת שלנו לרעות ומור היועצות על מפגש חשוב וממלא❤️
ביחד מגן חובה ועד לגן עדן💔💔
https://www.kan.org.il/content/kan-news/newstv/p-11894/s1/767155/
בבית כנסת בחלציחה שבגיאורגיה לזכרם דל אהובנו ולמודעות לחטופים שלנו
כנסו ללינק או סרקו את הקוד
לדף ההנצחה של רותם 💙💛
לא שוכחים
ולא מפסיקים להתגעגע
רותם, גיא בטרק האחרון שלך
רותם שלי
כמה אני מתגעגע לחיבוק ממך.
כמה אני זקוק לחיבוק חזק ממך.
היית כל חייך ילד שמחבק ואוהב.
וגם בפעם האחרונה שלנו נפרדנו בחיבוק חזק.
ואני כל לילה חולם שאולי תבוא ותיתן לי עוד חיבוק אחד.
בחלום אני לא מרפה אני מחבק ומחבק.
אבל זה בחלום….
מצטער ששיחררתי אותך בחיבוק האחרון.
כי מיהרת ואני הקשבתי לך.
facebook.com/reel/1501103013870365/?s=single_unit
אני עד עכשיו רועדת מבכי שליווה אותי במשך כל יום בשבוע … או שאם לרגע, אהיה מציאותית עם עצמי ואני אודה שבעצם כבר 300 ימים, אני בוכה בלי יכולת לשלוט ולהציב לו גבול, הוא פשוט בא ומשתק אותי וגורם לי להרגיש ״מוגבלת״ בפעם הראשונה, משום שאני לא יכולה לעשות כלום חוץ מלצרוח לשמיים, לרצות לקחת בכל דרך את השברון לב שמכה אות כל משפחתך בכל מאית שנייה ביום, בלילה, בחלומות, בדמיונות בשאלות הנוקבות בזיהוי של החצי דמעה עוד לפני שהיא יצאה החוצה ולהרגיש תסכול אינסופי שמשאיר אותך ״חסרת אונים״- אני רוצה לפרוץ ולקחת את כל הסיוט הזה שהאנשים שגרמו לי להיות מי ומה שאני, ולקחת לעצמי אותו, אין משהו שיכול להפיל ולהטיח את הלב והנשמה שלי על הרצפה- יותר מאשר ה300 ימים האלו - בהם את אני רואה את הסיוט שאין לתאר את עוצמת גודלו - לראות בעיניים שלי: ״את עמודי התווך האנושיים שיצרו לי את העולם והם המהות שלי ודרכם למדתי מה זו אהבה ללא סיבה״.
אוף איזה אכזרי העולם הזה, אני אולי תמימה אבל אני עדיין ממשיכה לחכות למשיח, שפשוט יבוא כבר! עכשיו, הרגע, אני לא יכולה להיאחז ולהאמין לשקר הזה שרותם שלי, לא ממשיך להיות הכי טוב בכל מהותו. רותם עבורי הוא התרופה האמיתית לכל חולי וכאב כלשהו. אהבת חיי, אני אמשיך אותך, לחפש סימן שלך ולהיאחז באורך ואני מקווה שטוב לך, אבל לנו כואב ברמה של אני לא מצליחה להסביר🫥
מתגעגעת בטירוף 💔💔
רותם שלי,
״חגגתי״ היום יום הולדת.
יום לא קל בלשון המעטה, יום שבו ישבתי וחיכיתי לברכה או לטלפון שלך.
קיבלתי מלא הודעות וטלפונים התרגשתי ובכיתי.
מודה לכולם על הברכות והטלפונים.
מיקו,
ישבתי וקראתי כל היום את הברכה שלך מלפני שנה ואשמור אותה לעד.
אוהבת אותך ומתגעגעת מאוד.
ירון דושי Itay Dushi והדרי, מודה לכם על הכל בלעדיכם לא הייתי מצליחה לעבור את היום הזה. מודה לאחים, לגיסים ולגיסות ולאמא שלי אוהבת אתכם ומעריכה מאוד את הדאגה שלכם אלינו.
איזה גברים - אחרי ימים רבים של לחימה, גדוד 890 גזרו היום חוגר מעל קבר חבריהם איתי מרציאנו ורותם דושי ז״ל שנפלו בקרב. עם ישראל חי
אמא/רותם 💔
שנה/11 חודשים בלעדיכם,
שנה/11 חודשים שכלום כבר לא אותו דבר,
שנה/11 חודשים שהגעגוע לא מרפה.
שנה/ 11 שלא מצליחים להתעורר מהסיוט שלא נגמר
💔💔
״אבל מה שבטוח,שטוב לך שמה
ואת כל הכבוד הראוי בעולם,מגישים לך למעלה
אחרת לא היית מוסיף לחייך אלי ,ביום ובלילה
כל הזמן״…
11 חודשים של געגוע עד אין סוף
11 חודשים של עצב ללא גבולות!
״ לא הספקנו להנות ממך מספיק
איתך תמיד היה הרבה יותר טוב
וכל החלומות שלך שעוד נגשים
אתה איתי
תשלח לנו אור.״
https://www.facebook.com/reel/825360132917098/?s=single_unit
שלום כיתה א׳
1.9.2009
facebook.com/reel/1731176597644986/?s=single_unit
באיזה עולם אתה מביא ילד לעולם,
מתלהב מהחיוך הראשון שלו,
מתרגש שהוא מתחיל לזחול,
מתלהב שהוא אומר אבא בפעם הראשונה, עוזר לו ללכת את צעדיו הראשונים, לוקח אותו בפעם הראשונה לגן,
ועוד יותר שמח לבוא לקחת אותו בחזרה. מלמד אותו לרכב על אופניים, מסביר לו שלא צריך לפחד ליפול, ואם נשרט מטפל בו, עד שהוא מצליח לרכב לבד.
מלווה אותו בפעם הראשונה לכיתה א, מסתכל לאורך השנים איך הוא גדל. רוכש חברים, רואה איך הוא נהיה בורג מרכזי בכל חבורה.
מלמד אותו נימוסים והליכות,
במקרה שלי מלמד אותו נהיגה.
מתרגש שהוא מסיים תיכון ומככב במסיבת סיום.
גאה שהוא מתגייס לצנחנים כלוחם. מלווה אותו שהוא מסיים מסע כומתה.
כל החיים אתה מתווה לו את הדרך, נותן לו כלים. מזהיר אותו מדברים מסוכנים, מסביר איך לעבור כל מכשול.
ואז בום בלי כל אזהרה והכנה.
החיים מתהפכים עליך.
הילד שגידלת 20 שנה נלקח ממך, ואיתו גם שמחת החיים שהייתה. האור שהכניס לכל מקום שאליו הגיע.
ברגע אחד הכל מתפוצץ לך בפנים.
באיזה עולם אבא קובר בן?
אבא אומר קדיש על בן,
אבא ששיגרת חייו בשנה האחרונה לבוא כל שבוע לבית עלמין: לשבת לדבר, לנקות ,לסדר ולהשקות.
שנה חלפה מאותו יום שחור.
שנה שהקושי רק הולך וגדל.
בשנה הזאת אנחנו מבינים מיום ליום איזה משמעותי היית אצל כל כך הרבה אנשים.
כמה החוסר שלך הוא עצום וקשה לעיכול.
שנה שכל יום הוא השרדות.
אין יום שאני לא חושב שאתה תכף מגיע. אולי אני משלה את עצמי, אולי אני מסרב להאמין, קשה לי לקבל שזהו, אתה לא תחזור יותר.
כל השנה אני מפחד מהלילות, מפחד להרדם. אני מפחד מסופי השבוע.
כולם ממשיכים בחיים שלהם וזה מובן, ואצלי החיים נעצרו מאותו יום שקיבלנו את הבשורה.
וכן יש בי כעס!!!
בכל פעולה מוצלחת של הצבא אני שמח. ומצד שני אני אומר ראבק, איפה הייתם באותה שבת?? הרי אנחנו הצבא הכי חזק בעולם.
איך רצת להציל אנשים ואף אחד לא בא לעזור לך??
כמדינה איבדנו את זה.
יותר מידי גיבורים וגיבורות שילמו מחיר יקר ויותר מידי משפחות נהרסו.
החברים איבדו חבר טוב ומשמעותי שהיה להם, ואנחנו איבדנו את היקר לנו.
אני מדבר עליך ולא מאמין
חושב מתי אתעורר מהחלום הרע.
הרבה אנשים רוצים ולוקחים על עצמם להזכיר אותך. גם כאלה שלא הכירו אותך, ונחשפו לסיפור חיים שלך, ובכל מקום אתה מונצח. החברים שלך לקחו על עצמם להנציח אותך 24/7.
היית הלב הפועם בכל מקום אליו הגעת אנשים יודעים איזה מלך היית, איזה לב ענק היה לך. וכמה גיבור היית.
ומאז עצוב ושונה כאן. ומאז כלום לא מובן מאליו.
תגלה לנו איך היית תומך, כרגע עכשיו כמו שתמכת אהבת ודאגת תמיד לכל אחד.
ואת כל הכבוד הראוי בעולם מגישים לך למעלה.
זר לא יבין מה זה לאבד ילד
יש שאומרים הזמן מרפא את הכאב ואני אומר שאובדן זה לא מחלה. ללב כואב אין תרופה!
רותם שלי, הילד עם החיוך הכי מושלם. אני מתחנן שתשלח לנו אור. תשלח לנו כוחות, כדי שנוכל להמשיך ולספר עליך. הגוף כואב מרוב געגועים הלב יכאב ולא יהיה שלם לעולם.
אני כל כך אוהב אותך ילד שלי
אבא 💔
1:30 (השעה שחרוטה לי בלב וגדלה ומתפתחת בכל יום וככל שחולפות הדקות, החור מחייב ומכריח את המציאות לעמוד בזמנים ובמטרות שהציבה. א. תחזור, נמאס לי לחכות. אותם שעות, שניות, מאיות- הזמן רץ וכבר ממילא הכל אותו דבר, הכל רע ועצוב..) ועדיין, כל רגע ביום נשבר לי הלב לרסיסים ואתה לא פה, אז למי אחכה? ומה כבר משנה? אני אוהבת אותך, עד האינסוף ומעבר לו! אחכה לך עד שניפגש שוב ונתחבק שוב. רק שהפעם לא אעזוב אותך לעולם.
לזכרו והנצחתו של גיבור ישראל סמ"ר רותם דושי ז"ל שנפל בקרבות על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום שבת 7.10 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים
לוחם צנחנים בחפ"ק המח"ט
בן 20 בנופלו
יהי זכרו ברוך 🕯️
אתמול נפגשתי עם האב ירון דושי בחלקת הקבר בחנתון והיום הקדשתי את השיעורים לזכרו והנצחתו.
יחד נעלה את גבורתו על נס לדורות רבים.
רותם הוקפץ מביתו בשמשית, נפרד ממשפחתו ובת הזוג עדי ויצא לקרב.
ירון הקפיץ את רותם לבסיס אליקים שם עלה על הג'יפ, אסף חברים בדרך וירד דרומה.
בצומת שער הנגב חזו במראות ומשם לקיבוץ כפר עזה.
בדרך נתקלו, רותם פרק מהרכב תוך שהוא מסתער על האויב בנחישות.
רותם נכנס לכפר עזה, נתקל והשיב באש למקור הירי.
כדור אחד הכריעו והביא למותו.
אוהבים אותך מאוד מוקירים את זכרך לעד.
ירון דושי רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם דברת שלכת דושי
רותם שלנו,
הספקת להנות בחייך
וחיית בכל יום כאילו
זה היום האחרון של שארית חייך.
השארת לנו בור ענק בנשמה.
שנה שאתה לא איתנו,
שנה שנותרנו כואבים
אוהבים ומתגעגעים..
שנה שמתפללים
שתשלח לנו
אור, שמחה וכח
להמשיך בלעדיך.
ערב שמחת תורה 2023,
יצאת עם חברים למסיבה שכל כך אהבת,
מוסיקה, אלכוהול וחברים טובים…
נהנית עד 4 לפנות בוקר.
4 שעות אחרי כבר נפרדת מאיתנו בחיבוק ונשיקה, עלית על מדים ונסעת במהירות לדרום .
ההתכתבות האחרונה שלך איתנו היתה שניות לפני הקרבות בהן נלחמת ללא היסוס,
היית גיבור ישראל חירפת את נפשך
כדי להציל אנשים..
עד שכדור אחד פגע בך וסיים את חייך בכפר עזה.
רותם שלנו, בשמחת תורה לפני שנה איבדנו את שמחת החיים שלנו, אבל נשבעים אנו לא להפסיק להפיץ את החיוך והשמחה שלך לעולם ועד!
31 גיבורים בשיר
שיר וקליפ המורכב כולו ממשפטים וציטוטים של 31 גיבורי ישראל שנפלו על הגנת המולדת
מתוך כתבה בערוץ כאן 1
https://www.facebook.com/reel/1101360474958088/?s=single_unit
שלושה גיבורים שהנצחתי היו קשורים לתחום הרפואה /הצלת חיים. הגיעו היום צוותי מד"א להעביר קורס מע"ר לתלמידי שכבת י', הזדמנות טובה להפיץ את אורם של הגיבורים.
סמ"ר רותם דושי ז"ל - לוחם צנחנים בגדוד 890 ולוחם בחפ"ק מח"ט הצנחנים. נפל בקרב גבורה על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום שבת 7.10 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים. התנדב למד"א טרום השירות הצבאי.
בן 20 בנופלו
סמלת אושר שמחה ברזילי ז"ל - סמלת מבצעים במוצב נחל עוז. נפלה בקרב גבורה על הגנת מוצב נחל עוז ביום שבת 7.10 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים. התנדבה למד"א טרום השירות הצבאי.
בת 19.5 בנופלה
סמל רועי טל ז"ל - חובש קרבי בפלחו"ד דוכיפת של חטיבת כפיר. נפל בקרב גבורה בעזה ביום 8.1.24 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים.
בן 19 בנופלו
יהי זכרם ברוך 🕯️
ליאור ברזילי שיש ברזילי Tiki Barzilay
סמדר טל ירון דושי דברת שלכת דושי רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם
רותם שלנו,
אתמול, 16.12.2022 היה יום הגיוס שלך, הגעת לבקום כדי להתגייס לצבא. לפני שלוש שנים התגייסת לצנחנים, שירתת בעוז ובגבורה בגדוד 890. איך נהנת בצבא ושמחת מכל רגע. ה-7/10 הגיע ואתה יצאת להציל אנשים בכפר עזה, לבשת את המדים שהיית כל כך גאה בהם והלכת להילחם כמו גיבור.
עכשיו, לעולם לא תחזור לבקו״ם להשתחרר💔
https://www.facebook.com/reel/554686780739040/?s=single_unit
טורניר עירוני קטרגל לבנות יצא לדרך ⚽️🥅
הבוקר נערכנו עם בנות נבחרת ״יהלום״ האלופות שלנו🏆🏆
המשחק הוקדש לזכרו של רותם דושי ז״ל שנפל ב7.10 , רותם הוא בנה של דברת המורה היקרה שלנו🩷🩷
תלמידות יהלום הייתם מדהימות כל הכבוד על הרוח הספורטיבית 🏆🏆
🌟אור גדול מאיר הכל🌟..💫💡💫
אורלי מחנכת כתה ה/4 ותלמידיה היקרים בסימן חנוכה💎💎
פתחו את השיעור בסיפור *אור הגבורה*
והדלקו נר בחנוכיה לזכרו של
*רותם דושי ז"ל*
(בנה הגיבור של המורה דברת)
ישבו סביב שולחן צבעוני, טעים ומתוקקק
עם סימלי החג
ושיחקו בסביבונים.
תודה רבה רבה לשותפות אמהות הוועד על שיתוף הפעולה למען כלל הכתה.
אתן אלופותתתת💛
היום נדליק בשקיעה
נר ראשון של חנוכה
מאחלים לכולנו
חג של אור גדול
ניסים וישועות . 🙏🎗
״המלבי של רותם״
לכבודו ולזכרו של רותם שלנו❤️
במסגרת פעילות לכבוד חג החנוכה,
בבית ספר לקצונה של שירות בתי הסוהר.
סמ"ר רותם דושי ז"ל
תמיד בלב 💔
במקום בו נפל בקרב גבורה בקיבוץ כפר עזה
ירון דושי דברת שלכת דושי רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם
500 ימים מאז שהלכת
ואנחנו עדיין מסרבים להאמין,
מתגעגעים. כואבים ומחכים
שאולי תחזור..💔
טקס קבלת תעודות זהות בבית הספר אורט שרת נוף הגליל לזכרו והנצחתו של גיבור ישראל סמ"ר רותם דושי ז"ל שנפל בקרב גבורה על הגנת קיבוץ כפר עזה ביום שבת 7.10 תוך חתירה למגע ורעות לוחמים.
לוחם צנחנים בגדוד 890 ולוחם בחפ"ק מח"ט הצנחנים
בן 20 בנופלו
יהי זכרו ברוך 🕯️
לטקס הוזמן ירון דושי, אביו של רותם ז"ל להענקת התעודות לתלמידי השכבה
רותם דושי הי"ד - האור שלך יאיר לעולם
רותם שלנו,
האהבה שלך למכבי תל אביב
היתה ללא גבולות,
כך גם האהבה שלנו אליך
תהיה לעולם ועד.
לעולם לא תצעד לבד!
צהוב עולה💙💛
https://www.facebook.com/reel/1421005999249015/?s=single_unit
ממשיכים להפיץ את
הסיפור, האור והחיוך של רותם
במפגש מרגש ועוצמתי
והפעם בסיום קורס פו״ם /עמי״ת שב״ס/
מערך הכבאות והצלה לישראל.
משפחת דושי, החברים וארגון יד לבנים
מזמינים אתכם לקחת חלק בהפצת האור, החיוך והשמחה של רותם ולתרום לעמותה להנצחתו.
תעזרו לנו להדליק את האור של רותם ❤️
ניתן לתרום באמצעות לינק לאתר יד לבנים,
יש לבחור בפרויקט לתרומה:
לזכרו של סמ״ר רותם דושי
https://yadlabanim.org/donation/
או בהעברה בנקאית:
שם החשבון: ארגון יד לבנים
מספר חשבון: 241302/46
בנק: לאומי (10) סניף 855
מטרת העברה: לזכרו של סמ״ר רותם דושי
עוד הנצחה בשיתוף פעולה עם עמותת סח״י, משפחה והרבה חברים.חלוקת 800 ארגזי מזון למשפחות נזקקות. על כל ארגז מדבקה של רותם,ובתוכה הוספנו הגדה לאורו וזכרו של רותם.
גם בגל״צ ביקשו לשמוע על הלב הגדול שהיית💔 si=kGKhAlj0xNxcLwlG
המצפה של סמ"ר רותם דושי.
ראיון עם ירון אבא של רותם, על הקמת המצפה להנצחת אורו וזכרו של רותם .
רותם דושי ז״ל נלחם בגבורה ונהרג בכפר עזה ב-7.10, כשהוא מגן בגופו על המדינה. כעת, אנו מבקשים להנציח את זכרו במקום שאהב במיוחד – המצפה בשמשית, היישוב בו גדל וחי. אנו יוצאים לדרך להקמת מצפה מחודש לזכרו של רותם, מקום שיישא את שמו ויאפשר לכל אחד ואחת לעצור, להתבונן, ולהרגיש את רוחו ואהבתו לטבע ולמקום.
לשם כך, אנחנו צריכים אתכם. הפרויקט דורש משאבים רבים, וכל תרומה – קטנה כגדולה – תסייע לנו להגשים את החזון ולבנות מקום ראוי שינציח את גבורתו וזכרו של רותם לדורות הבאים. המצפה צפוי להיבנות בחודשים הקרובים ויכלול בנייה מחודשת של תשתית המצפה, בנייה מחודשת של פינות הישיבה והוספה של פינה חדשה ועוד...
רותם נלחם כדי להגן על כולנו –עכשיו זה הזמן שלנו להנציח אותו יחד.
ניתן לתרום בלינק המצורף:
https://giveback.co.il/project/83901
https://www.facebook.com/reel/668421995567603/?s=single_unit
בכל ליל סדר היינו לא מסונכרנים
עם הגדות מתקופות וזמנים שונים
צבעוניות ופחות
וכל פעם היינו מנסים לדעת באיזה עמוד
ומהיכן להתחיל לקרוא...
מה נשתנה?
אתה לא כאן
איחדת אותנו יותר בכאב על לכתך בטרם עת
וגם אנחנו מסונכרנים בהגדות
מעדיפה את האופציה הראשונה
לנצח נזכור נזכיר
ונאהב
מכבי תל אביב מוקירה את צוותי מד״א
וזוכרת את הנופלים💔
ב 27.4.2025 רותם היה אמור לחגוג יום הולדת 22,
מאז ה 7.10, רותם ישאר לנצח בן 20💔
תעזרו לנו להגשים לרותם חלום,
להקים מצפה לזכרו בישוב שמשית שם גדל,
במקום בו אהב להיות ילד של חופש וטבע
לחצו על התמונה ותרמו. תודה
היום רותם שלי היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה-22.
כבר יום הולדת שני שהוא איננו כאן.
הכאב צורב ולא מרפה, הגעגועים אינסופיים, והלב מחפש אותו בכל פינה, בכל נשימה.
רותם שלי,
היית אמור להיות כאן, לחגוג, לחלום, לצחוק.
אבל השקט שנשאר במקומך צורם פי אלף מהמילים.
החיים ממשיכים, אבל אני עומדת במקום – מחכה לרגע שבו תיכנס שוב, בחיוך הגדול שלך, ותגיד “הגעתי” .
אין יום, אין שעה שאני לא חושבת עליך, מתגעגעת עד כלות.
רותם אהוב שלי אתה חסר בכל תא ותא בנשמתי.
אני אוהבת אותך לעד.
יום הולדת שמח לך שם,
מקווה שאתה עטוף באור ובאהבה, כמו שתמיד היית כאן.
אוהבת אמא.
רותם שלנו תמיד בלב 💔
עכשיו גם על הזרוע שלי ושל אמא לעד…
חוגגים לך יום הולדת 22.
לכבודך, לזכרך
התכנסו החברים , משפחה
וכל מי שאוהב אותך ומתגעגע
ואתה אינך..💔
https://www.facebook.com/reel/655998797412388/?s=single_unit
היום כולנו עומדים דום,
מרכינים ראש לזכרך
ולזכר כל גיבורי ישראל
שנפלו במערכות ישראל.
ערב יום הזכרון השני בלעדיך,
יום של כאב ועצב
יום של געגוע
כמו בכל ימות השנה.
רותם דושי גיבור ישראל
יהי זכרך ברוך! 🇮🇱
https://www.facebook.com/reel/1338560070754716/?s=single_unit
סמ״ר רותם דושי לוחם בחטיבת הצנחנים , נולד וגדל בישוב שמשית שבצפון. רותם היה ילד שמח ושובב, תמיד מצחיק את כולם, ילד עם לב של זהב. רותם אהב מסיבות, תמיד מוקף בחברים, לכל מקום שהגיע כבש את כולם עם החיוך הכי מושלם. בבוקר ה 7.10 רותם הוקפץ מביתו להגיע לדרום , וביחד עם הכוחות המאולתרים בשטח נלחמו במספר מוקדים עד שנקראו להגיע לעזרה בכפר עזה . רותם נלחם בחירוף נפש ובגבורה, עד שכדור 1 פגע בו והוא רק בן 20 בנופלו.
הותיר אחריו הורים ירון ודברת, אחים איתי והדר, משפחה מורחבת וחברים עד אין סוף- שבורי לב!
💔💔
החיוך של רותם איתנו לעד!
2003-2023— with דברת שלכת דושי and ירון דושי.
זה אחיין שלי הגיבור בלב שלי 💔 הוא נלחם בכפר עזה בגבורה ואני כל כך רוצה שלא ישכחו אותו 😪 סמ״ר רותם דושי לוחם בחטיבת הצנחנים, הוא נולד וגדל בישוב שמשית שבצפון. בבוקר ה 7.10 רותם הוקפץ מביתו להגיע לדרום , וביחד עם הכוחות המאולתרים בשטח נלחמו במספר מוקדים עד שנקראו להגיע לעזרה בכפר עזה . רותם נלחם בחירוף נפש ובגבורה, עד שכדור 1 פגע בו והוא רק בן 20 בנופלו. תשתפו לזכרו של גיבור אמיתי 🇮🇱
🥲🥲🥲😮😮😮
בערב יום ראשון אני מגיע למתחם יס פלאנט בראשון לציון,
ובזוית עיני אני קולט תמונה מוכרת.
על עמוד תאורה,
תמונה של רותם דושי ז״ל עם החיוך הכי יפה שראיתי בחיי .
אז שתדע רותם, לא שוכחים אותך גם במרכז, ואתה בליבם של חברים ואנשים לעד.
איזו גאווה שכך ניכנסת ללבם של אנשים והם יזכרוך לעד.
יהי זכרך ברוך, שנהיה ראויים למחיר שאתה ומשפחתך שילמתם.
שילמת במחיר חייך.
R.I.P
דברת שלכת דושי
ערב חג לכולם
מבחינתי עוד ערב רגיל, לא חג ולא שמח.
מאז שעזבת הרבה התשנה כאן.
כמעט שנתיים אני בא אליך לפחות פעם בשבוע.
לצערי שבוע שעבר לא יכולתי להגיע.
רק אתה ואני יודעים את הסיבה.
הרגשתי מאוד רע עם זה. בזמן שכולם מתכוננים לחג אני באתי אליך היום לביקור .
. בדרך מתנגן השיר תחזור תחזור היום,הלוואי תבוא בלי להודיע 🙏
אני יושב מדבר איתך, מספר לך מה עובר עליי,מספר לך על מכבי ת״א הקבוצה שלך, משפחה נדירה. על דור פרץ ועל הקשר ביננו, טלפונים,הודעות.
באחת ההודעות שהוא שלח לי מחו״ל, שאל לשלומי ואמר שלכל מגרש שהוא עולה ובכל משחק אתה איתו תמיד.אחד המקסימים שפגשתי.
החולצה שלי רטובה ולא מזיעה.
אנשים אומרים חג שמח ושנה טובה .
ואני עונה שתהייה שנה שפויה מקודמותיה.
קשה לי מאוד רותם שלי.
אני יודע שאתה רוצה שאמשיך ואספר עליך לכולם , למרות שאני מופתע כמה הכרת, ובכמה נגעת. אני רוצה מאוד להמשיך,אבל לא הכל בשליטתי.
מלך שלי היו לך קשרים בכל מקום.אני מאמין שגם למעלה יש לך.אני מקנא בהם שהם נהנים מהשטויות שלך.
תגיד להגיד להם שידאגו שכל הרע יפסק כבר, שהפילוג ייפסק ושהמדינה תחזור לשפיות .
ושהחטופים ישובו לביתם אמן🙏
מתקשה לעזוב אותך 😥
רותם שלי שלח לנו אור, שלח לי כוחות,וכל עוד אני נושם אמשיך לספר ולהתגאות בך.
אוהב ומתגעגע אבא
דברים שנשא ירון, אביו של סמ״ר רותם דושי
בפתיחת התערוכה ״הסתכלו להם בעיניים״ .
תערוכה מרגשת של האומן
עם הלב הכי מוכשר,בנצי ברופמן.
רותם, עם העיניים הכי טובות,
תמיד עם החיוך הכי משולם!💔
https://www.facebook.com/734858415/videos/pcb.10163245392263416/781201661340805
שנתיים של געגוע אינסופי💔💔
·
עוד שנה חלפה מאז ה־7 באוקטובר הארור, יום בו נבחנה רוחו של העם שלנו ורוחם של אנשי מגן דוד אדום.
היום כולנו נוכיר ונזכור את נופלי מגן דוד אדום, את המתנדבים והמתנדבות, שנפלו באותה השבת השחורה ובמהלך מלחמת חרבות ברזל.
חלקם נפלו תוך כדי מילוי תפקידם, כשהם מצילים חיים תחת אש, וחלקם, נפלו בהגנה על המולדת, כשהם נשאו עמם את ערכי מגן דוד אדום, שליחות, נתינה, אהבת אדם והקרבה.
כולם מהווים את האור שלפני המחנה, הם סמל לאומץ, לגבורה ולערבות הדדית. הם מגש הכסף עליו ניתנת לנו המדינה.
כולנו בידידי מד"א מרכינים ראש, זוכרים, ומבטיחים להמשיך בגאון את דרכם, לחנך לאורם ולהנחיל מורשתם בהצלת חיים לדורות הבאים.
הם בליבנו לעד.
יהי זכרם ברוך❤️🩹
דברים מתוך ראיון עם ירון, אבא של רותם דושי,
ששודר הבוקר ברשת 13- הגעגועים שלא מרפים💔
https://www.facebook.com/reel/1191001129735653/?s=single_unit
"כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו,
הולך מעמנו
משהו מת בנו
ומשהו, נשאר איתו"
(חווה אלברשטיין)
שכבות יא' ויב' זכו היום למפגש מרגש אך כואב.
דורון קרן ואיתי שוורץ בוגרי ביה"ס,
באו לספר לנו על רותם דושי ז"ל.
"תהיו קצת דושי", הם אמרו לנו בעיניים בורקות, וסיפרו לנו בגעגועים והערכה על ילד שכבר בגיל 5 ידע להסתכל ברגישות על הסביבה.
בן ואח אוהב ואהוב, ה"לב" של החבר'ה.
אהבה ראשונה שנגדעה באיבחה עת רץ אליי קרב ב- 7.10.23
הוא היה רק בן 20. אסכם במילים שאיתי ודורון, אמרו לתלמידים: "תעריכו את המובן מאליו".
משפחת העמק המערבי שולחת חיבוק למשפחת דושי היקרה. לא נשכח.
שנתיים לרותם
ה 9/10 בלילה, אחת ועשרים דקות,
אני מוצא את עצמי פורץ בבכי ובצעקות.
כי הטלפון צלצל, כשעל הצג כתוב: "תתי",
בתוך תוכי כבר היטב היטב ידעתי...
מעברו השני של הקו: איתי, שאמר בקול מתנצל:
"החיילים אמרו לי אליך לצלצל,
ביקשו שאודיע לאח הבכור",
ומאותו רגע, הכל הפך לשחור!
רותם, שנתיים חלפו מאותו לילה איום,
שנתיים שאני חושב עליך, יום אחר יום.
שנתיים שכל מהלך חיינו השתבש,
שנתיים שהעיניים לא מצליחות להתייבש.
שנתיים שבמדינה לא נראים חיוכים,
פרט לחיוך שלך בצידי הדרכים.
ראשי ממחשבות כבר עייף ויגע,
הלב בוכה, לא מפסיק להתגעגע.
אך מהו כאבי לעומת כאב של סבתא?
שאותה כל-כך, כל-כך אהבת.
מהו כאבי לעומת כאבם של אח ואחות?
הרי את כאבם לעולם לא ניתן לאחות.
מהו כאבי לעומת כאב של אמא?
שחודר לכל מקום, עמוק עמוק פנימה.
או לעומת כאב של אבא, שעושה עבודת קודש,
שמדבר עליך לפחות פעם בחודש,
מעל לכל במה אפשרית, מספר לכולם,
על הילד הכי מתוק בעולם.
כי פשוט אסור לאף אחד לשכוח,
שבזכות הנופלים הגיבורים עוד נותר בנו כוח.
בזכותכם אנחנו עדיין עומדים זקופים,
בזכותכם שבו (כמעט) כל החטופים.
בזכותכם המדינה הצליחה לשרוד,
בזכותכם העתיד נראה הרבה יותר ורוד.
רותמי, חלפו עברו להן שנתיים,
כשאתה מחייך כהרגלך למעלה בשמיים,
את סבא יורם אתה בטח משגע,
ואנחנו כאן, נמשיך להתגעגע...
שנתיים בלעדיך..💔
https://www.facebook.com/reel/790276563623191/?s=single_unit
שומע שוב ושוב והלב בוכה.
כאב של דודה כמו חץ בלב 😥💔
facebook.com/reel/1457816701962362/?s=single_unit
לְזִכְרוֹ הַיָּקָר וְהַמּוּאָר שֶׁל רֹותֶם דּוּשִׁי
איך / אלישבע רז.
אֵיךְ אוֹסְפִים אוֹרוֹת גְּבוֹהִים
שֶׁל נְשָׁמָה אַחַת
אֵיךְ לוֹכְדִים שִׁבְרֵי מִלִּים
כְּדֵי לְתָאֵר בִּקְצָת.
אֵיךְ הוֹפְכִים חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ
לְמְרָפֵּא כְּאֵב
אֵיךְ לִנְצֹר אֶת זִכְרוֹנְךָ
שֶׁיְּרַפֵּד הַלֵּב.
בְּכָל מָקוֹם דְּמוּתְךָ, מִיָּד
הֵאִירָה. כְּמוֹ חַמָּה
וּמִכָּל הָאֲנָשִׁים תָּמִיד
כָּבַשְׁתָּ הַבָּמָה
עֵינֶיךָ הָרַכּוֹת חָמְלוּ
לִבְּךָ הָיָה טָהוֹר
וְכָל מִפְגָּשׁ אִתְּךָ, הָיָה הוּא
מְתֻבָּל הוּמוֹר
אַהֲבָה עַזָּה קָשְׁרָה אוֹתְךָ
לָאָרֶץ וְלָעָם
וְעֵת קְרָבוֹת חָמוּשׁ גְּבוּרָה
חָתַמְתָּ בְּרִית שֶׁל דָּם
וְעִם כָּל סְתָו, שׁוֹפַר - שְׁבָרִים
תּוֹכֵנוּ זִכְרוֹנוֹת.
עַד בּוֹא הַיּוֹם, עַד עֵת נוּכַל
אֶת רֹותֶם שׁוּב לִרְאוֹת.
·
אמא של רותם אמרה
"כל עוד מישהו זוכר את רותם אז הוא בחיים"
זה רותם שלי
ילד של אור ושמחה,
קצת ילד שובב עם לב זהב.
בלילה האחרון שלו היה במסיבה עד 4 לפנות בוקר, 4 שעות אחרי הוקפץ להגיע לדרום. רותם נלחם בגבורה עם כוחות מאולתרים במספר מוקדים עד שנקרא להגיע לכפר עזה, להציל אזרחים שנחטפים. רותם נלחם בגבורה...הציל משפחה ואז כדור אחד פגע בו והוא רק בן 20 בנופלו. יהי זכרו ברוך!
זהו סיפור על גיבורישראל אמיתי 🇮🇱
ללא חת הוא קפץ אל התופת, סיפור על אדם שידע שמצפים לו במקום אחר, אך בחר במוות הירואי. הלב נחמץ אל מול הגבורה הפשוטה והטהורה של הנשמה השובבה הזו, שחיוכה המושלם כבה לעד על ידי בני עוולה. 💔
סמ"ר רותם דושי הי"ד (20), לוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, היה הלב הפועם של כל חבורה: הילד השובב עם הלב הכי ענק, הכי מצחיק, שאף פעם לא הותיר מקום לעצב לידו. הוא אהב את החיים, אהב את מכבי תל אביב, אהב מוסיקה ומסיבות, ותמיד היה מוקף חברים. ב-7 באוקטובר 2023, בבוקר שמחת תורה, נגדעו חייו של רותם בקרב על כפר עזה, כשכל עתידו הבהיר נקטע באחת.
ההקפצה של רותם לדרום הייתה קריאת מצפון שלא השאירה לו ברירה. בדרכו, הוא אסף לוחמים נוספים, ויחד יצאו לכיוון שדרות כדי לטהר את יישובי הדרום ממחבלים. כשהגיעו לאנדרטת חץ שחור ליד נתיב העשרה, הם נכנסו לקרב יריות מול כוח מחבלים, וסייעו לצה"ל להשתלט על המקום.
אייך כשרותם שמע את השם כפר עזה, כששמע שיש שם משפחות חטופות והרבה מאוד נרצחים, הוא היה הראשון שהבין את גודל הזוועה והיה הראשון לקפוץ לעזרה. בידיעה שיש חפים מפשע שנטבחים בדם קר, רותם והלוחם שהיה איתו הצטרפו לכוח מאולתר של צנחנים ושוטרים ונכנסו לקיבוץ מהכניסה האחורית. רותם סגר את הכוח, בעמדה שמשמעותה סכנה גבוהה, מתוך תחושת אחריות בלתי נגמרת.
במהלך כניסתם לתוך היישוב, נתקל הכוח במחבלים שהסתתרו באחת הסוכות, וקרב יריות נפתח. אחד הלוחמים מהכוח נפצע. כשרותם והלוחם שאיתו זיהו את מקור הירי, הם ירו לעברו, ובאותה תקרית רותם נפגע מאש המחבלים ונהרג במקום. הוא נפל כגיבור שהגן על נשמות שאינו מכיר, ונכנע לגבורה שגדולה מכל פחד.
עכשיו הלב נדם, וליבם של משפחתו וחבריו הפועם נקרע. רותם היה הלב של כולם, ועכשיו נפער בור ענק בנשמה. זכרו לא ימוש מליבנו לעולם ועד.
טקס חניכת המצפה של רותם ,
בהשתתפות משפחה, חברים
וכל מי שהכיר ואהב את רותם
המצפה הוקם בזכות כל מי שחלם,
תכנן, תרם והעיז להאמין שזה אפשרי.
המצפה הוקם במקום
בו רותם אהב כל כך להיות עם חברים,
לחלוק חוויות, סיפורים, לצחוק ולחלום.
בואו לבקר במצפה רותם ,
לראות את הנוף,
לנשום את אוויר העמק
לזכור ולהזכיר את רותם❤️
בוקר שמשי רגיל
נוסע עם הבת שלי לצו ראשון.
חושב לעצמי מה נכון לי להרגיש, למדתי כבר שאין נכון.
ללב מחשבות משלו.
אנשים מאחלים בהצלחה, חלקם אומרים איזה התרגשות.
ממש יום מיוחד, שלב מסוים בחיים.
מבפנים אני …..
ואז נזכר שיש כאלה שאומרים ״נמות ולא נתגייס״. או כאלה שלא מתגייסים מטעמי מצפון.
ובא לי לעמוד מולם ולהגיד להם…..
לוקח נשימה עמוקה,(גם משהו שלמדתי בשנתיים האחרונות)
חינכתי את ילדיי תמיד לעשות מה שנכון להם.
עוד יום שיגרתי בחיי.
בזכותך רותם💔
בזכותם - ערוץ 13
העולם הבוקר
facebook.com/reel/1838982500043464/?s=single_unit
בעוד כמה שעות תתחיל שנת 2026,
במסיבות, זיקוקים וריקודים, כמו שאהבת.
אבל אתה נשארת בשנת 2023.
תרקוד, רותם,
נתראה בקרוב
כולם מחכים לך….💔
https://www.facebook.com/reel/866677056336640/?s=single_unit
היום לפני 6 שנים ילד אתה חסר
https://www.facebook.com/reel/1632961238078117/?s=single_unit
מרגש לקבל תמונות מהמצפה שלך רותם שלי.
שבת שלום ילד שלי💔🙏
בן של בן גרעין יקר. נדמה שרק אתמול אנחנו בעצמנו היינו בצבא… תמיד האמנתי שכשהילדים שלי יגדלו כבר לא תהיינה מלחמות…אין מילים לנחם😞
משתתפת בצערכם ירון דושי יקר.
הכאב גדול
ואין לאן לברוח
עשה שיגמר
כי לא נותר בי כח🥲
ישאר צעיר לנצח 💔
רותם שלי, אין לי כבר כח💔
ירון דושי, חבר יקר שלי,
אין לי מלים💔
רק צער עמוק על אובדן בלתי נתפס.
מחבקת אותך הכי חזק שאני יכולה.
רותם דושי ז"ל, יהי זכרו ברוך🙏🏻
רותם שלי החיים של אבא.
עברו חמישה שבועות מהשבת הארורה.
חמישה שבועות שאני לא ישן, בקושי אוכל, רק חושב עליך ונזכר בך.
הדמעות זולגות, הלב נקרע.
נזכר בחיבוק האחרון באותה שבת שהוקפצת.
לו יכולתי להמשיך ולחבק ולא לשחרר אותך.
אתמול היה גילוי מצבה, אזכרה 30 יום לפרידה שלנו ממך.
הגיעו הרבה שאהבו אותך.
ישי ריבו הקדיש לך שיר.
אמרתי עליך קדיש במקום שאתה תגיד עליי. זה לא הוגן ולא צריך להיות ככה.
נגעת בכל כך הרבה אנשים, הטבעת את חותמך בכל מקום.
החיוך ושמחת החיים שלך נגעה בכולם.
אין לי מושג איך ממשיכים, איך חיים בלעדיך.
יש את החיים לפני ויש את החיים אחרי.
אוף אני מתגעגע💔💔💔
https://www.facebook.com/100000527681877/videos/pcb.7519284554765726/784967583387065
600 ימים של געגוע שהולך ומתגבר 💔💔💔
facebook.com/reel/683811911204482/?s=single_unit
הבוקר קיבלתי שיחת טלפון מאישה יקרה שאינני מכיר.
היא צפתה בסרטון בו התראיינתי בטלויזיה,וסיפרתי לכולם עליך רותם(כמו שהבטחתי לך).
גם היא כמו רבים ראו שיש בך משהו מיוחד.
הבוקר היא כתבה עליך שיר.
תודה אלישבע 🙏שדייקת ותיארת את רותם שלנו.
לְזִכְרוֹ הַיָּקָר וְהַמּוּאָר שֶׁל רֹותֶם דּוּשִׁי
איך / אלישבע רז.
אֵיךְ אוֹסְפִים אוֹרוֹת גְּבוֹהִים
שֶׁל נְשָׁמָה אַחַת
אֵיךְ לוֹכְדִים שִׁבְרֵי מִלִּים
כְּדֵי לְתָאֵר בִּקְצָת.
אֵיךְ הוֹפְכִים חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ
לְמְרָפֵּא כְּאֵב
אֵיךְ לִנְצֹר אֶת זִכְרוֹנְךָ
שֶׁיְּרַפֵּד הַלֵּב.
בְּכָל מָקוֹם דְּמוּתְךָ, מִיָּד
הֵאִירָה. כְּמוֹ חַמָּה
וּמִכָּל הָאֲנָשִׁים תָּמִיד
כָּבַשְׁתָּ הַבָּמָה
עֵינֶיךָ הָרַכּוֹת חָמְלוּ
לִבְּךָ הָיָה טָהוֹר
וְכָל מִפְגָּשׁ אִתְּךָ, הָיָה הוּא
מְתֻבָּל הוּמוֹר
אַהֲבָה עַזָּה קָשְׁרָה אוֹתְךָ
לָאָרֶץ וְלָעָם
וְעֵת קְרָבוֹת חָמוּשׁ גְּבוּרָה
חָתַמְתָּ בְּרִית שֶׁל דָּם
וְעִם כָּל סְתָו, שׁוֹפַר - שְׁבָרִים
תּוֹכֵנוּ זִכְרוֹנוֹת.
עַד בּוֹא הַיּוֹם, עַד עֵת נוּכַל
אֶת רֹותֶם שׁוּב לִרְאוֹת.
תודה לשכבת י׳ אורט רוגוזין מגדל העמק,
בפארק הירדן.
בנושא גיבורי על.🙏🇮🇱
היום נחנך מצפה רותם בשמשית – מרחב פתוח, מלא אור ואוויר, שהוקם לזכרו של רותם דושי הי״ד
המבנה המרשים צופה אל הנוף הפתוח של עמק יזרעאל, ונבנה כולו ביוזמה ובאהבה של חבריו מהיישוב.
זהו מקום של שקט, זיכרון וחיבור – לטבע, לרותם ולרוח שהשאיר אחריו.
מילים לא יכולות לתאר את התחושה – פשוט תבואו.
בואו לבקר💚
שום דבר בחיים לא מכין אותך
לארון עטוף בדגל ישראל.
שום דבר בחיים לא מכין אותך להיפרד מילד בן 20.
ילד שמח, אהוב, שמח ומצחיק.
ילד שהוא לב אחד ענק,
ילד שאהב את החיים.
הותרת אותנו כואבים בחשיכה
עם לילות ללא שינה
ורגעים ללא אוויר בנשמה.
הפכת מילד של אור ואהבה
למלאך שיושב לו שם למעלה
בטוחה שאתה לא לבד
וגם שם מצחיק ומשגע
כמו שרק אתה יודע
את כל המלאכים
ואפילו את אלוהים.
רותם, הלב שלנו פצוע ומתגעגע
הלב שלנו מתפלל שתשלח לנו רגעים של שפיות לשרוד את המציאות הלא הגיונית הזאת שאתה כבר לא חלק ממנה. שלח לנו כח כדי שנוכל להמשיך את כל מה שלא הספקת. כדי שנוכל להפיץ את האור, הטוב והשמחה שלך בכל מקום מעתה ועד עולם.
כדי שנמשיך להנציח ולספר עליך עד הנשימה האחרונה , עד שניפגש שוב..
באיזה עולם אבא אומר קדיש על בנו בן ה 20💔
https://www.facebook.com/100000527681877/videos/pcb.9126956163998549/1061761508753163
רק שנהיה ראויים לך רותם💔
נפיץ את האור והחיוך שלך לעולם ועד.
בזכותך רותם ובזכות כל הנופלים,
בזכות כל הפצועים בגוף ובנפש
ובזכות כל לוחמי צה״ל.
כולכם גיבורי ישראל 🇮🇱🇮🇱🇮🇱
מצאתי את עצמי,
בימי האבל הקשים על נפילת
נכדי סמ״ר רותם דושי הי״ד.
מהרהרת על אותם חיילי העורף, אשר עושים מלאכתם קודש.
בכל שעות היום והלילה,
בתפקיד רגיש וקשה.
לבוא למשפחות החללים,
לבשר את בשורת האיוב.
ללוות אותם בשעות הקשות,
ולא תמיד רואים אותם.
פגשתי שניים מהם,
מלאכים עם נשמה.
רס״ן שלומי דהאן מגבעת אבני וסא״ל יניב גלוגר משרונה.
שנתנו חיבוק חם ואוהב,
לכל בני המשפחה.
עם מילה חמה ועידוד,
ומוצאים את עצמם עוברים ממשפחה למשפחה,
מלוויה ללוויה.
בסוף חוזרים הביתה,
עם מטען כבד בלב ומועקה.
רציתי רק להודות להם,
זה המעט שאני יכולה לעשות.
לשלוח להם חיבוק מחזק,
כי אלו אנשים יקרים,
שברגעים הקשים,
נתנו לנו עידוד לחיים.
אוהבת ומחבקת.
סבתא של סמ״ר רותם דושי הי״ד.
כמה תמונות ורגעים שמחים שלנו דושי, מקווה שאתה שמח שם למעלה ומסתכל על כולנו עם החיוך הענק והכובש שלך😢
עברו כבר 4 שבועות מאז שעזבת אותנו, לא יודע איך להעלים את הכאב. הגעגוע רק מתעצם והזכרונות לא מרפים מהראש💔
שבת שלום אח יקר שלי❤️❤️
facebook.com/reel/1030911347958066/?s=single_unit
רותמי
לפני 7 שנים אמא שלך, הלא היא אחותי האהובה
ביקשה שאקשט לכבוד בר המצווה שלך את חצר הבית. נעניתי כמובן בשמחה....
היום....אמא שלך נתנה לי שקית וביקשה שאניח את כל החפצים שבה, איך שבא לי...אני מניחה ובוכה,מניחה וכואבת את העובדה הלא נתפסת הזו,שזה הקבר שלך!!!! שמתי גם כמה עציצים ממשתלה מהעוטף...מהמקום שהצלת וחרפת את נפשך בו.
אני כותבת לך כאן באיזו שהיא אשליה שיש לך אולי חשבון אינסטוש בחיים של מעלה...בטח אתה אושיה גם שם....
הכאב על מותך עצום מאין כמותו.
מאמינה שאתה מלווה אותנו וקיים בצורות אחרות.
אני שואבת ממך כוחות, רותמי שלי, להמשיך להפיץ את האור שלך. שמחת החיים שלך. וטוב הלב האינסופי.
כל המשפחה המקסימה שלנו, מלוכדת ואוהבת ועטופה על ידי החברים הנפלאים שלך.💔
יום הזיכרון תשפ”ה🥀
אנחנו זוכרים. את החיילים שנפלו על הגנת הארץ, ואת הנרצחים באירועי השביעי באוקטובר – בהם אוהבי חופש, מוזיקה וחיים שנגדעו בפסטיבל נובה.
זכינו לקחת חלק בהנצחתם – שמותיהם, פניהם וסיפוריהם מתנוססים בגאווה על גבי בקבוקי הבירה, כדי שלא יישכחו:
נעה וגידי חיאל | גיא בן | רותם דושי
עומרי דוד | ירון אורי שי | אלמוג שלם
שהם משה בן הרוש | גיא נזרי | בן שלי
טל פלשבסקי | הראל איתם | הדר קפלוק
לזכור. לכבד. להמשיך - יהי זכרם ברוך.
ולא נשכח לרגע את אלו שאנו עדיין מצפים לשובם.🎗️
תודה רבה לך גיבור ישראל ותנחומים למשפחה עם הכאב הכל כך גדול , האובדן הבלתי נתפס, והצער שילווה ולא יפסק, משתתף בצערכם!
סמ״ר רותם דושי לוחם בחטיבת הצנחנים, נפל בשבת הארורה ב 7 לאוקטובר כשנלחם להגן על תושבי כפר עזה. רותם היה הנשמה של המשפחה , הילד השובב עם הלב הכי ענק. הילד הכי מצחיק, קונדסון על מלא, שובב אמיתי עם לב של זהב. רותם אהב את החיים, אהב את מכבי תל אביב, אהב מוסיקה, מסיבות תמיד היה מוקף בחברים, לכל מקום שרק הגיע נכנס עם החיוך שלו ללב של כולם, רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כולנו ! כששאלו אותו מה ירצה להיות כשיהיה גדול, ענה: לא משנה מה העיקר להנות. עכשיו הלב נדם, נותרנו המומים ושבורי לב, נפער לנו בור ענק בנשמה! אנחנו מתגעגעים ומתחייבים, נדאג שכל העולם יכיר את החיוך שלך, יכיר את הלב שלך. כולם יכירו את רותם שלנו! תודה גיבור שלנו ! זכרך לא ימוש מליבנו לעולם ועד!
רותם אחי, אני לא מאמינה שזה באמת קרה, בחיים לא חשבתי שזה יקרה לנו. ביום שבת שהקפיצו אותך בבוקר לא הספקתי לראות אותך ולהיפרד ממך, וכל היום התחרפנתי ושלחתי לך הודעות וכל שעה נכנסתי לראות אולי ראית אותן. כל היום הייתי עם תחושה מוזרה ובקושי היה לי חשק לאכול, הרגשתי שקרה משהו אבל כל כך התפללתי שזה לא הדבר הזה. בלילה כשבאו להודיע לנו אני חטפתי שוק, אמרתי לעצמי איך זה הגיוני שלקחו את הבן אדם הכי שמח, מצחיק, אכפתי, והבן אדם עם הלב הכי ענק שיש. זה מרגיש כאילו לקחו לי חתיכה מהלב ולא יחזירו אותה בחיים. אתה לא מבין כמה אנשים אוהבים אותך. בבית ספר אני אומרת למורים את השם משפחה שלי וישר אומרים לי ״אה את אחות של רותם״ ואני אומרת כן בגאווה. בכל מקום שהיית בו ישר התאהבו בך, אני מבטיחה לך שאני אזכור אותך לעד כי אתה תמיד אצלי בלב. אתה נלחמת כמו אריה וחשבת על כולם כי זה האופי שלך לדאוג תמיד לכולם. קשה לי לעכל את זה ואני רוצה שכבר תדפוק בדלת ותגיד שזה אחת מהמתיחות שלך, תודה שהכרת לנו את עדי, הייתה לכם זוגיות מהממת שאני מאחלת אותה לכל אחד. אוף רותם אני כותבת את זה וקשה לי, כואב לי. אני לא יודעת איך ממשיכים מכאן, כל הימים האלו שאלו אותי מה אני רוצה והדבר היחיד שאני רוצה זה שתחזור. משלושה אחים נשארנו שניים, ומחמישה במשפחה נשארנו ארבעה. רותם תשמור עלינו מלמעלה בטח כבר פגשת את דוד חיים, סבא שלמה, סבא יורם, וסבתא פרידה. רותם שלי אני מתגעגעת אליך ברמות ואזכור אותך תמיד. אוהבת אותך❤️
רותם שלי, אי אפשר לתאר את הבור שנפער, חסרונך מורגש בכל רגע ורגע. תודה שנתת לי להיות אמא שלך במשך 20 שנים נפלאות. 20 שנה של הרבה צחוק, שמחה ואהבה. רותם אהוב שלי, כמה אור הכנסת הביתה, כמה אנשים הכרת, השארת חותם בכל מקום שבו היית. דאגת תמיד לאחרים, עד לרגע האחרון שבו רצת קדימה ושמעת שיש חטופים בכפר עזה. לחמת עד הסוף, גיבור. ״גיבור של אמא, אתה תמיד תהיה לי מלך העולם, תמיד עם החיוך הכי מושלם…״ אוהבת אותך, אמא
מעולם לא התלוננתי על ובפני סבא שלי אהובי, יורם שלכת ז״ל על משהו שהוא רציני, תמיד אלו היו תלונות כאלו של ילדה קטנה, נכדה שאוהבת לשמוע את סבא שלה צוחק בקולי קולות… עד שהגיעה אותה שבת ארורה, התאריך האיום והנורא הזה - 7.10.23 בשעה 1:15 בלילה בו עולמה של משפחתי חרב… חשבתי בראשי על סבא יורם שתמיד עשה למעני כל מה שרק ביקשתי… הרי הוא יודע כמה הלב שלי שבור מאז ומתמיד בגלל החוויות של החיים שלי. ופתאום הוא לא הפעיל את כל קשריו בכדי להגשים את חלומותיי? אבל אין לי טעם להמשיך להתלונן על סבא וגם זוהי לא הכוונה שלי. שום דבר לא היה עוצר את רותם מלהלחם ולעמוד על המשמר, לרותם תמיד אכפת מכולם כולל כולם, לא משנה מי ומה הוא רואה לנגד עיניו.. הוא רואה מטרה ורץ לבצע אותה, ככה הוא מתנהג מאז ומעולם. הוא תמיד היה חוזר נמרץ, מרוגש ונלהב לספר על כל מעשה שעשה, גם אם הוא היה יודע שזוהי שטות גמורה, הוא תמיד אומר ולא משנה מה קרה וקורה. רק שמאז אותה שבת שחורה הוא לא חזר לספר על כמה גיבור, איך הוא לחם בגבורה, ואיך החוויה שלו הרגישה, אותה החוויה בה הוא שילם בחייו בכדי שאנשים ימשיכו לחייך, לשמוח ופשוט לחיות, בזכותו, בזכות רותם שלי הי״ד. שום בשורה לא משנה לי, כבר שום דבר לא ישנה מאז אותו היום. אני כבר לא אותה ניבי שהייתי, אף פעם לא אחזור להיות, אני יודעת ובטוחה, גם אם הכי הייתי רוצה, זה לא אפשרי, לא אצליח לעולם💔 30 ימים, כאב שלא ניתן לתארו.
Sweet boy, I'm so sorry.
רותמי שלנו הלב נשבר, נסדק לא מאמינה שאתה כבר לא איתנו אזכור ואוהב אותך לעד ❤️
יהיה זכרך ברוך לנצח תהיה צעיר עם ישראל חי וקיים בזכותך
רותם כמה שאתה נמצא איתי… אבל לא נמצא. אני לעולם לא אשכח את השיחת טלפון, כשאמא שלי התקשרה אליי ביום שני ה9/10 בשעה 3:41 אני בדיוק התעוררתי לשמירה, אחרי שני ניסיונות לתפוס אותי שלא הייתי זמין, אני לא מבין מה יש לה להתקשר אליי בשעה שכזו. אני עונה והיא בוכה ואומרת:״קרה אסון… רותם נהרג״ ואני עונה לה הפוך מהשינה עוד: ״איזה רותם?״ ולאחר כמה שניות נופל לי האסימון שזה אתה ובגלל השעה אני אומר לעצמי שאולי זה סיוט ואני אתעורר ממנו בקרוב, אבל עד עכשיו לא התעוררנו מהסיוט הזה. כשיצאתי ללוויה שלך ול-30 אני ראיתי את כולם מדברים עלייך, משתפים חוויות ומתנהגים כמו משפחה אחת גדולה ומלוכדת בזכותך, כמה שכולם אהבו אותך. אתה נמצא איתי כל רגע, מלווה אותי. כל פעם שאני רואה תמונה שלך, או שומע שיר שמזכיר לי אותך, אני מתפרק, אבל אני אומר לעצמי שזה לא הזמן ואני צריך להיות חזק ולהמשיך במשימה ולהבטיח שהאובדן שלך לא היה לשווא. כל רגע שיש לי לבד אני ישר חושב עלייך, ילד חמוד שכמוך שרק דאג לכולם ועשה טוב. אני לא מצליח להשלים עם העובדה שלא אראה אותך יותר ועוד לא התחלתי לעכל את זה. הפחד הכי גדול שלי הוא כשהמלחמה הארורה הזאת תסתיים, אצטרך להתמודד עם המציאות בלעדייך. אני מקווה שאתה שומר על כולנו מלמעלה ואנחנו ניהיה פה כדי לחבק ולתמוך בהורים, באיתי והדר. אוהב אותך לעולם ואדאג להנציח אותך בכל מקום.
רותם שלי, אהוב ליבי, החבר הכי טוב שלי בעולם זכיתי לאהוב בן אדם שפוגשים פעם בחיים. זכיתי להיות האהבה הראשונה שלך. רותם דושי תודה שהיית אהבת חיי. תודה שלימדת אותי מהי אהבה אמיתית. א-ה-ב-ת א-מ-ת! תודה שסירקת אותי בכל פעם שלא היה לי כוח, שלמדת לעשות לי קוקו וצמה. תודה על כל התקופות והרגעים הבלתי נשכחים איתך. רותם אתה הבן אדם הכי חזק, אמיץ וטוב לב שאי פעם הכרתי. היית גבר שבגברים, נשמה טהורה שלי. המוח עוד לא מעכל שאתה כבר לא פה הלב שלי נשבר לשניים. הקסם האישי, החן, היופי והשמחת חיים שלך תלווה אותי לעד! העיניים הטובות שלך והחיוך הכי כובש בעולם חרוטים לי בזיכרון. הייתי מנשקת לך את הפנים מלא.. אהבתי.. הייתה לי חולשה לפנים שלך.. היית בן זוג כל כך טוב, היית הגבר שלי תמיד אהבת להצחיק אותי, דאגת להצחיק אותי! איזו אישיות עוצרת נשימה, אנרגיות טובות, אור ושלווה. החיים הזויים ולא צפויים, ומעבירים אותנו רכבות הרים- זה תלוי בנו איך לעבור אותן, ועם מי אנחנו בוחרים לעבור את מסע החיים, המלא בעליות וירידות, ואני בחרתי מדוייק. אתה היית הגיבור שלי! אלוף העולם שלי ואני המעריצה מס׳ 1 שלך אני אוהבת אותך עד שכואבות העצמות בגוף אני אוהבת כל חלק בגוף שלך רותם אתה באמת מושלם.. כמה צחקנו בשישי.. חיכיתי לך שתחזור מהמסיבה.. כתבת לי לנסות לישון ושתבוא בלילה ותחבק אותי חזק. תמיד חיכיתי לך, ועכשיו? הייתי מחכה גם עוד מיליון שעות כדי שתחזור. ולמחרת כשהלכת בפעם האחרונה ממש נפרדת ממני, ידעת, ידעת.. כתבת לי להשאר עם ההורים שלך, שאני אשמור על עצמי ואהיה חזקה בשביל כולם.. כתבת לי לשתות מים ולאכול והייתה לי בחילה, אבל אתה ביקשת שאכניס משהו לגוף. אני אמשיך לעבור את החיים כשאני רואה את היופי וההומור בכל סיטואציה כמו שלימדת אותי. אז הנה אני, עושה צעד צעד כדי לעלות למעלה ולהיות מיום ליום טיפה יותר חזקה, אני מבטיחה לך שאהיה חזקה. תשמור עליי מלמעלה. המלאך השומר שלי אני מתגעגעת אלייך מעומקי נשמתי עד השמיים ובחזרה, עד השמש הירח והכוכבים. עד סוף העולם וכמו ששלמה ארצי אומר בשירים שכל כך אהבנו לשמוע אני אקדח טעון געגועים תמיד שלך עדי
רותם הלב שבור לרסיסים , הגעגועים חונקים ,לא מצליח לתפוס שלא אראה אותך יותר. לא אשכח אותך לעולם ,תמיד תהיה בלב שלי ,אוהב אותך לנצח
רותמי ילד של אהבה, שמחת חיים, טוב לב בשפע. רותמי, זכיתי להיות דודה שלך 20 שנה, גידלתי אותך, נהניתי ממך ואיתך, עזרתי לי לגדל את ילדיי ושמחתי כל פעם שהיית בא להנות איתנו בחופשים. האמנתי בך וייעדתי אותך לגדולות. אכן בגרת, והגעת לגדולות, גיבור ,רגיש כל כך ואוהב כל כך זו גם הסיבה שיצאת להילחם כנגד האויב המרושע ,ברגע ששמעת שנכנסו לכפר עזה והחלו להרוג ולחטוף ילדים...הלב הרחום שלך לא יכל לשאת את העובדה הזו.... רותמי זכינו שהיית ילד של כולנו ילד של אהבה....תודה . אוהבת אותך רותמי שלי
רותם, תודה גיבור ישראל , לעד נזכור תנוח על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.
רותם היקר, לצערי לא הכרתי אותך, אבל מהיכרותי רבת השנים עם המשפחה שלך והסיפורים שמספרים עליך מאז לכתך ניכר שעם ישראל איבד ילד חמוד, שנון, מצחיק, שובב ובעיקר - מאד ערכי. בן, חבר, גבר אמיתי. רותם היקר, תודה ששמרת, שנלחמת, שחתרת למגע, שבגופף הדפת, שבאומץ ובעוז הצלת חיים של רבים אחרים במלחמה שנכפתה עלינו ע״י אויב אכזר, צמא דם וערל לב. לא אשכח אותך לעולם רותם, למרות שלא היכרנו תמיד אספר אודותיך כדי שיזכרו אותך לדורות. השם שלך רותם יהיה חקוק לעד בנצח ישראל. משפחת דושי-שלכת היקרה, משפחתי ואני משתתפים בצערכם ובאבל הכבד שנפל עליכם עם לכתו בטרם עת של רותם, בנכם, אחיינכם, נכדכם, אחיכם המקסים. רותם יהיה לעד חלק ממורשת העם היהודי ומדינת ישראל. הרבה בזכות הצביון לו זכה בביתכם החם והמיוחד. שלא תדעו עוד צער.
סיפורו של חיוך ב 27/4/2003 נולד רותם, עם חיוך מתוק מתחת לחוטם. חיוך ביישני, חיוך ממיס, חיוך מושלם, רותם והחיוך לא נפרדו מעולם. יחדיו הלכו לגן, ביחד עשו שטויות ובלגן, ביחד הציקו למחנכת, כשבמקום לכעוס הייתה... מחייכת. כי החיוך של רותם היה ממכר, הוא מיד הפך אצלו לסימן ההיכר. חייך לאחיו, להוריו, לחבריו, חייך כשירד גשם וגם בשרב. חייך למורים חייך למורות, חיוך שובב שחשף שיניים צחורות. בכל עמק יזרעאל הוא כבש לבבות, חדר לליבם של רבבות. כך גם היה כשהתגייס לצבא, הגיע עם חיוך מלא אהבה. כמובן שהמיס גם את לב מפקדו, שמיד דאג שרותם ישרת לצידו. אבל, היה אחד שליבו לא נמס, והוא המפלצת מהחמאס. הוא לא חייך, הוא לא צחק, סחט את ההדק והחיוך נמחק! ואנחנו כאן, משפחת דושי-שלכת, משפחה שכבר חודש אינה מחייכת, כי החיוך של רותם כעת עטוף בתכריכים, והוא לבטח כובש את לב המלאכים. אוהב ומתגעגע יובל.
לא נשכח, נתראה בעז"ה בתחיית המתים ממש בקרוב
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
דושי תודה על 20 שנות חברות שעם הזמן הפכה לקשר של אחים לכל דבר תודה על כתף תומכת ברגעים קשים וחיוך שמפזר שמחה ואהבה לכל הסובבים אני רוצה להגיד תודה על זה שחתרת למגע ושמרת על אזרחי המדינה בדרום אבל אני יודע שאתה לא רוצה תודה על זה כי אתה מאמין בלב שלם שזה מה שהיית צריך לעשות אז אני רק אגיד לך שאתה גיבור ואני גאה להיות חבר ואח שלך לנצח תהיה בליבי
רותם עם החיוך הכובש. אומנם לא זכיתי להכיר אותך בחייך, אבל אני מכירה את אבא שלך ואת משפחת דושי בערך מאז שנולדתי. מאז לכתך מהעולם הזה, זכיתי להכיר גם את יתר בני משפחתך ואני יכולה רק לדמיין איזה קסם של ילד היית, מבית היוצר של דושי, חבר שלי. אני מבטיחה לחבק ולחזק את הוריך ומשפחתך ולהפיץ את הקסם, החיוך והגבורה שלך מסביב...
תודה רבה לך רותם על החיוך הכי מושלם , אתה גיבור ישראל וזאת זכות ענקית שלי להכיר אותך
אתה ואני קרובי משפחה רחוקים... לא הכרנו וכנראה שגם לעולם לא נכיר...ועדיין יש לי חור בלב , פצע שלעולם לא יגליד אתה מלאך שאיבד את כנפייו💔 נלחמת עבורי ועבור כולנו...גם אלף תודות ואלף סליחות לא יעזרו הנה ציטוטים מכמה שירים שאני אוהבת... "It's too late to apologize..." של להקת OneRepublic "כל מה שלא הספקתי לומר , עובר מול העיניים ונשבר , אם יש איזושהי מחילה , קח אותה ממני בשבילך." רן דנקר , עילי בוטנר וסיוון טלמור. "a ver que se siente , cuendo el amor es de barro , y se cae , se desase y se cuela entre las manos corazon hecho pedazos , sin retorno de fracaso , solo un hueco del dolor , un agujero sin amor." להקת Erreway
משתתפת בצערכם יהי זכרו ברוך 💔
רותם יקר, הילד עם החיוך המושלם והצחוק המתגלגל, כזה שמדביק את כל הסובבים. שמחת החיים שפיעמה בך, נעלמה באותה שבת קשה, ושמחת החיים שהייתה במשפחתך חסרה כל כך מאז. אתה פשוט חסר. השארת אחריך זיכרונות טובים, מחממים את הלב, שימשיכו לעלות חיוך על פנינו, ותמיד יהיו נצורים בליבנו
סוף שבוע מדהים בדרום אדום 🌺
פריחה משגעת, מרבדים אינסופיים של כלניות וסביונים, יופי שעוצר נשימה.
ובתוך כל השפע הזה, עצירות שמכווצות את הלב:
אתרי הזיכרון, המכוניות השרופות, נובה, חץ שחור.
ובתוך שיח החיים, הזיכרון נוכח בכל מקום - תמונותיהם של נועה וגידי חיאל ז"ל ושל מאיה פודר ז"ל, שנרצחו בנובה והמדבקה האדומה שקופצת לי לעין מבין מאות מדבקות של רותם דושי ז"ל שנלחם בעוז ונהרג ב 7.10.
המפגש האנושי בתוך הנוף הפורח מטלטל, מחבר, ולא נותן לשכוח.
הטבע בשיא החיים, והלב נע בין כאב לתקווה.
כאב ויופי זה לצד זה.
יהי זכרם של כל הנרצחים והחללים ברוך. נזכור אתכם לעד
ב־7.10 איבדו שישה אבות את היקר להם מכול.
אתמול בבוקר הם עלו על מטוס לתאילנד, לוייטנאם
לטיול שאחרי צבא שהילדים שלהם לא הספיקו לעשות.
שמואל, אביו של סמ"ר אילי גמזו.
רמי, אביו של סמ"ר בר ינקלוב.
ירון, אביו של סמ"ר רותם דושי.
ניסים, אביו של סמ"ר אופק ארביב.
ניר, אביו של רס"ן בן בורנשטיין.
ליאור, אביה של סמלת אושר שימחה ברזילאי.
שישה אבות, עם תרמיל על הגב
ולב כבד שאי אפשר לשקול במזוודה.
הם לא יצאו לחופשה.
הם יצאו בשליחות של אהבה.
ללכת בשבילים שהבנים והבת חלמו עליהם,
לצלם זריחה שלא הספיקו לראות,
לנשום אוויר רחוק במקום שבו הזמן אולי מתרכך.
אבות שהפכו לרגליים של ילדיהם,
לצעדים במקום צעדים שנגדעו.
בכל שדה אורז, בכל חוף, בכל שוק זר
הם נושאים שם של ילד על הלב,
כמו דגל שאינו יורד לעולם לחצי התורן.
מי ייתן והדרך תחבק אותם.
מי ייתן והמרחק ירכך, ולו במעט, את הגעגוע.
ומי ייתן ונלמד מהם
שגם אחרי השבר הגדול ביותר
אפשר עוד ללכת.
לא במקום הכאב,
אלא איתו.
Его жизнелюбие было заразительным, он сходился с людьми за минуту.
Источник:מיינט העמק
Прочитать оригинал на иврите
שמחת החיים שלו הייתה מדבקת, תוך דקה הוא היה מתחבר לאנשים.
Сколько добра и смеха ты дарил окружающим.
Источник:remember.bio
Прочитать оригинал на иврите
כמה טוב וצחוק פיזרת סביבך.
Мой лучший друг с того дня, как я родился
Источник:remember.bio
Прочитать оригинал на иврите
החבר הכי טוב שלי מהיום שנולדתי
Благодарить за то, что нам посчастливилось быть с тобой
Источник:remember.bio
Прочитать оригинал на иврите
להודות על שזכינו בך
Двоюродный брат, который был мне как младший брат,
Источник:remember.bio
Прочитать оригинал на иврите
בן דוד שהיה לי לאח קטן,
Чуткий, всегда заботящийся обо всех,
Источник:remember.bio
Прочитать оригинал на иврите
רגיש, תמיד דואג לכולם,
Ротем, спасибо за двадцать лучших лет моей жизни. Спасибо, что впервые сделал меня братом. Спасибо, что был в моей жизни.
Источник:כאן 7.10.360
Прочитать оригинал на иврите
רותם, תודה על עשרים השנים הכי טובות בחיים שלי. תודה שהפכת אותי לאח בפעם הראשונה. תודה שהיית נוכח בחיים שלי.
Он не хотел бы, чтобы мы остановили свою жизнь
Источник:ynet – גל־הד
Прочитать оригинал на иврите
הוא לא היה רוצה שנעצור את החיים
Нам посчастливилось обрести самую лучшую дружбу, о какой только можно мечтать, дружбу, которая длилась 20 лет
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
זכינו בחברות הכי טובה שרק ניתן לבקש, חברות שנמשכה 20 שנה
любил спасать жизни. Его друзья говорили, что он всегда первым вызывался добровольцем.
Источник:The Times of Israel
Я горжусь тем, что вы здесь создали.
Источник:האדומה — הצנחנים לדורותיהם
Прочитать оригинал на иврите
אני גאה על מה שהרמתם פה.
Спасибо, что был любовью всей моей жизни.
Источник:יזכור
Прочитать оригинал на иврите
תודה שהיית אהבת חיי.
Он просто хотел радоваться жизни
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
הוא פשוט רצה ליהנות
Выступления в День памяти
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכל יום שעובר, אזכור יותר! אזכור, את אלו שיצאו עימי לקרב ולא שבו, ולהם אין מי ידמה ומי ישווה. אזכור, שהכאב לא יעבור לעולם, והזמן, הוא לא מרפה ולא מרפא. אזכור, את שיברון הלב הגובר ואת הבית שבוער. אזכור, את צדקת הדרך, ואשבע שוב, שמה שהיה לא יהיה יותר. אזכור, שיותר מכל דבר אחר – אני חסר! ביום הזה, אני נתקף געגוע לדמותם, לחיתוך דיבורם, לחיוכם, ומדליק נר לזיכרון דרכם ומורשתם!
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכאב, בהצדעה ובתקווה אני מתכבד להדליק נר זיכרון זה. השנה, כשאנו נלחמים במלחמה ארוכה, רב זירתית וצודקת, הזיכרון נושא משמעות עמוקה. ביום זה נעצור ונתייחד עם זכרם של טובי בנינו ובנותינו שנפלו בהגנה על המדינה. מורשתם היא המצפן שמתווה את דרכינו, והיא המעניקה לנו כוח להמשיך ולהגן על מדינת ישראל ותושביה. משפחות יקרות, אנו מרכינים ראשנו ומתחייבים שנעמוד לצידכן תמיד. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף דדו בר כליפא
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בשעה שאנו זוכרים את גודל תרומתם ועומק מסירות נפשם של טובי בנינו ובנותינו, נופלי מערכות ישראל לדורותיהן, ממשיכים צה"ל וכוחות הביטחון במימוש המשימה למענה לחמו ועבורה נפלו: הכרעת אויבינו מדרום, מצפון, ביהודה ובשומרון, וגם בזירות רחוקות יותר. בהערכה רבה ובגאווה אדירה אנו מרכינים ראש בפני הנופלים והנופלות, מאמצים את משפחותיהם אל לבנו, וממשיכים במשימה להבטחת קיומה של ישראל לדורי דורות. יחד נעשה ונצליח.
רב אלוף אייל זמיר
הרמטכ"ל, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
כאשר דגלינו מורדים לחצי התורן וראשינו מורכנים לזכר הנופלים והנופלות במערכות ישראל, ממשיכים לוחמי צה"ל ומפקדיו בלחימה בדרום, בצפון, ביהודה ובשומרון ובזירות נוספות. על כל דור מוטלת המשימה של הגנת העם והארץ – משימה שאף פעם אינה פוסקת. נצדיע בגעגוע ובגאווה לנופלים ולנופלות, נחבק את משפחותיהם, ונמשיך ברוח הציווי שהותירו לנו. עם ישראל חי.
רב ניצב יעקב שבתאי
המפקח הכללי, משטרת ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
אחיי הנופלים, כל נר הוא זיכרון יחיד ומיוחד, על חיים שהיו ואינם, געגוע שנצרב עמוק בלב, עולם ומלואו. הנרות כולם הם זיכרון של אומה כי לעולם לא עוד, בשורת הציונות וקוממיות ישראל. זיכרון כי הדרך לעם חופשי בארצנו עוברת דרך מסדר הנופלים. אור הנר יזכיר לנו את מסירות נפשכם להציל חיים, להגן על הבית. הנרות מסמנים לנו נתיב גבורה ערכי מחייב שאנו מצווים ללכת לאורו. נמשיך להילחם ולהוסיף אור מתוך אמונה בנצח ישראל.
יואב גלנט
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהצדעה ובכאב, בשם צה"ל כולו, אני מדליק נר זיכרון. בעיצומה של מלחמה, הזכרון נושא משמעות יום-יומית, שעבר והווה מתלכדים בה. לאורם של הנופלים נמשיך לצעוד, חיילי הסדיר והמילואים. לאורם של הנופלים נמשיך להגן על ארצנו ועל מולדתנו, גם כשהמחיר כבד. להבת-הזכרון תבער בנו בעודנו ממשיכים להלחם ונזכור את הנופלים ואת אומץ ליבם. משפחות יקרות, צה"ל מרכין היום ראש, מצדיע לכן וכואב איתכן. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף יניב עשור
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהוקרה, בגאווה ובכאב שאין לו סוף, אני מתכבד להדליק נר לזכרם של הנופלים והנופלות במערכות ישראל. סיפור חייהם בארץ הזאת, מסכת שירותם, גבורתם והקרבתם – הם סיפורה של הארץ הזאת, אך גם סיפור המחיר הכבד שהיא תובעת מאוהביה. מחויבותנו לזכר הנופלים ולדרך שהותירו לנו ניצבת תמיד לנגד עינינו. את המשימה שלא זכו להשלים, משלימים כיום, וישלימו, אנשי כוחות הביטחון, הממשיכים בדרכם ולאורם. יהי זכרם של הנופלים ברוך.
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בחרדת קודש אני מתכבד להדליק נר לזכרם של חללי מערכות ישראל, חברנו שנפלו, מראשית היציאה מהחומות ולאורך כל שנות עצמאותנו המדינית והציונית, מהווים תמרור זיכרון לדרך חיינו ולמחוייבות הלאומית להנצחת זכרם. דרכם נותרה דרכנו ומורשתם נר להמשך עשייתנו. יהי זכרם ברוך!
בני גנץ
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
נזכור אותם, כולנו יחד. כל אחד ואחת מהם, מדי יום ביומו, והיום ביתר שאת, כך – לנצח. "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד"
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת