История жизни
В залитом солнцем Ашкелоне, городе, чьи берега ласкает Средиземное море, а воздух пропитан соленым бризом и относительным покоем, в долгий и ясный летний день, 15 сивана 5765 года, 21 июня 2005 года, родился маленький мальчик. Родители, Ревиталь и Давид, назвали его Ори Нехемия. Имя "Ори" — "мой свет" — уже само по себе несло обещание особого сияния, а родился он в самый длинный день в году, когда солнце дольше обычного остается на небе, словно подчеркивая его связь со светом и радостью. Он стал младшим братом для троих детей, которые с детским любопытством ждали его появления, а позже сам превратился в старшего брата и защитника для маленькой Тохар, вошедшей в их жизнь и завершившей семейный узор. Дом на улицах Ашкелона был для него целым миром — теплым и обволакивающим местом, полным смеха, разговоров и поддерживающего присутствия родителей, а также дедушки с бабушкой, которые всегда были неотъемлемой частью его жизни, прочным столпом безусловной любви.
Уже в первые дни в детском саду, будучи совсем маленьким ребенком, только начинающим свой путь в мире, Ори выделялся своим особенным присутствием. Он не был тихим мальчиком, прячущимся в углу, а наоборот — этот маленький рай был для него плодородной почвой для творческой шалости. Воспитательница с любящей и понимающей улыбкой дала ему прозвище "яйцо-сюрприз". Не потому, что он был загадочным или молчаливым, а как раз наоборот: он всегда придумывал самые удивительные и забавные уловки, самые озорные идеи, от которых все на мгновение замирали с открытым ртом, прежде чем разразиться смехом. А если кто-то и осмеливался попытаться рассердиться на него, Ори доставал свое секретное оружие — сладкую и обаятельную улыбку, такую, что не оставляла места для обиды, растапливала весь гнев и превращала его в понимающую улыбку. Он уже тогда был окружен друзьями, на игровой площадке и в кружках, любимый ребенок, чье присутствие наполняло любое пространство заразительной энергией и чистой радостью.
Годы пролетели быстро, и Ори перешел из детского сада в начальную школу "Ноф Ям Б", где продолжал быть социальным центром, мальчиком, рядом с которым все хотели быть. Его любовь к компьютерным играм развилась с раннего возраста и стала главным увлечением. Долгие часы он мог сидеть перед экраном, пальцы порхали по клавиатуре и мыши, полностью погруженный в виртуальные миры "FIFA" и "Fortnite". Это был не просто способ провести время, но и путь к развитию стратегического мышления, скорости реакции и способности сотрудничать с друзьями по ту сторону экрана, которые также стали неотъемлемой частью его жизни. Наряду с цифровым миром, Ори был глубоко связан и с миром настоящего спорта. Футбол был его большой любовью, и он был преданным фанатом команды "Барселона", прилежно следил за каждой игрой, каждым ходом, восхищаясь Лионелем Месси как футбольным идолом. Он мог часами говорить о тактике, об игроках, об исторических моментах, и его глаза сияли от энтузиазма, когда он представлял себя на поле. Игры лиги бокса WWE также привлекали его внимание, свидетельствуя об определенной связи с силой, решимостью и здоровой конкуренцией.
Когда пришло время старшей школы, он поступил в "Макиф Хе Драка" в Ашкелоне, где выбрал две специализации, которые многое говорили о его характере и начинающих формироваться устремлениях. С одной стороны, это была дипломатия и коммуникации на английском языке, что отражало его межличностные способности, интерес к миру и владение международным языком. С другой стороны, это была спортивная специализация Института Вингейта, которая быстро стала центром его жизни. Тренажерный зал превратился в его второй дом. Каждый день, без исключения, он приходил на тренировку. Можно было видеть, как он поднимает тяжелые гантели, пот стекает по его лицу, мышцы постепенно развиваются, взгляд сосредоточен и полон решимости. Он фанатично соблюдал здоровую диету, понимая, что сильное и здоровое тело — основа любых устремлений. Он не только тренировался, но и глубоко изучал эту область, пока не получил квалификацию фитнес-инструктора от Академического колледжа Вингейта — впечатляющее достижение для его юного возраста. Друзья смотрели на него с уважением, понимая, что эти огромные вложения — не просто хобби, а проявление глубокого желания довести себя до предела, развить свои физические и умственные способности.
В начале одиннадцатого класса Ори сделал значительный шаг, который ознаменовал изменение направления в его юной жизни. Однажды он подошел к своему классному руководителю, хотя за неделю до этого уже намекал на свои мысли в общем разговоре. На этот раз его глаза сияли другим блеском, полным тихой решимости, и он объявил, что нашел свое жизненное призвание. Больше не просто хобби и учеба, а четкая и определенная цель: он хочет стать бойцом ЦАХАЛа, пройти значимую службу и посвятить этому максимум своих сил и усилий. Это заявление не было легкомысленным. Оно было частью глубокого процесса взросления и самопознания. Классный руководитель видел перед собой изменившегося юношу. Ори, всегда общительный и полный радости, принял на себя железную самодисциплину. Он претерпел удивительные изменения в развитии тела, которое уже было сильным и подтянутым, но теперь приобрело новые измерения силы и выносливости, поскольку ежедневные интенсивные тренировки в тренажерном зале стали неотъемлемой частью его плотного расписания. Он точно знал, чего хочет, и был полон решимости достичь этого своим путем, без компромиссов.
В то время, когда ему было шестнадцать с половиной, в его жизнь вошла Шир, его первая и большая любовь. Они учились в одном классе в старшей школе, и Шир была хорошей подругой его друзей. Они официально познакомились на дне рождения Ори, среди воздушных шаров и торта, и очень быстро между ними вспыхнула особая искра. Во время выпускных экзаменов, когда давление и напряжение были на пике, их отношения укрепились, и они стали парой. «Он очень любил ее, они все время были вместе», — вспоминал его брат Шало с улыбкой. — «Он всегда говорил, что хочет жениться на ней». Эта любовь была чистой и невинной, полной смеха, совместных прогулок по пляжу Ашкелона, глубоких разговоров и общих мечтаний о будущем. Шир стала неотъемлемой частью его мира, партнером во всем, и он находил в ней утешение, глубокую дружбу и безграничную поддержку.
В двенадцатом классе, на пике школьной поры, Ори принял участие в проекте "Модель ООН HeyMun" – престижном международном выпускном проекте, в котором школьники и студенты имитируют деятельность ООН, ведут дебаты и практикуются в мировой дипломатии. Его природные лидерские качества, которые проявлялись не в криках или доминировании, а в тихой настойчивости и способности слушать и принимать, привели к его избранию одним из двух ведущих мероприятия. Он вел дискуссии честно и беспристрастно, следил за тем, чтобы каждый участник получил возможность высказаться, позволяя им полностью проявить себя, даже тем, чей голос был слабее. Он излучал спокойствие и уверенность, умел талантливо направлять сложные дискуссии, и всем присутствующим было ясно, что перед ними молодой человек с огромным потенциалом.
Ори был человеком, полным жизнерадостности, таким, что ему удавалось озарить любую комнату, куда он входил, точно так же, как и значение его имени. Его улыбка была пленительной, смех заразительным, и он всегда находил способ рассмешить и порадовать окружающих. Друзья называли его "королем жизни", потому что он умел любую ситуацию, даже самую простую, превратить в незабываемое приключение. Он был неисправимым оптимистом, всегда видел полуполный стакан, даже в трудные моменты. Его чуткость и забота об окружающих были исключительными. Он умел по-настоящему слушать, не просто слышать, а слушать всем сердцем, понимать то, что скрывается за словами, и вселять чувство безопасности и спокойствия в каждого, кто делился с ним своей бедой. Его стремлением всегда было, чтобы всем было хорошо и радостно, и он много делал для того, чтобы это осуществить. Он не был лишен страхов или трудностей, но всегда умел их преодолевать, находить путь вперед, с непоколебимой верой в добро. Его девиз, который он часто произносил и писал, чаще всего на английском, был: "Everything will be okay at the end, and if it's not okay, it's not the end." – "В конце концов все будет хорошо, а если не хорошо, то это еще не конец." Маленькая фраза, но наполненная оптимизмом и душевной стойкостью.
Он любил хорошую жизнь во всех ее проявлениях — выходы в вкусные рестораны, посиделки с друзьями до поздней ночи, роскошные отпуска в отелях, моменты тишины и веселья. Он всегда носил в кармане маленький блокнот, куда записывал шутки про всех друзей, а также любил снимать смешные видеоролики, которые стали сокровищницей воспоминаний. У него было много планов на будущее — путешествовать по миру, создать семью с Шир, возможно, открыть свой бизнес. Но самым большим и глубоким из всех, который ему, к сожалению, удалось осуществить, было защищать свою страну. Это желание не было пустым патриотизмом, оно исходило из глубокого понимания ценностей, на которых строилось государство, и из необходимости защищать дом и людей, которых он любил.
И вот наступило то черное утро, навсегда врезавшееся в национальную память. Суббота, 22 тишрея, Симхат Тора 5784 года, 7 октября 2023 года. Было шесть тридцать утра, когда террористическая организация ХАМАС начала жестокое и беспрецедентное внезапное нападение на Израиль. Массированный ракетный и снарядный обстрел был произведен из сектора Газа по обширным районам страны, и под его прикрытием тысячи террористов проникли – по суше, по морю и по воздуху. Они совершили набеги на населенные пункты вокруг сектора Газа, на Сдерот, Офаким и Нетивот, зверски убивали участников природных вечеринок возле кибуцев Реим и Нирим, атаковали базы ЦАХАЛа и расстреливали прохожих на дорогах. Террористы хладнокровно убили более восьмисот мирных жителей в их домах, в их машинах, совершив над ними тяжкие и жестокие преступления. Сотни израильтян были похищены в сектор Газа, а дома и имущество были разрушены, разграблены и сожжены. Сотни солдат, полицейских, сотрудников сил безопасности и членов местных отрядов быстрого реагирования пали в героическом бою, защищая мирных граждан. В это ужасное утро началась война – война, изменившая облик страны и жизни миллионов граждан.
Ори, который тогда готовился к призыву, переживал все эти ужасы через экраны телевизора и телефона, как и все граждане Израиля. Но в отличие от многих, он не мог оставаться равнодушным. Тяжелые события обострили в нем чувство призвания. Он решил, с бескомпромиссной решимостью, пойти в самое боевое подразделение, туда, где он сможет принести максимум пользы. Своим друзьям, которые были потрясены и обеспокоены, он сказал своим тихим, но ясным голосом, что эта война является самой принципиальной и оправданной, и что он стремится внести в нее свой значимый вклад. В его сердце не было ни тени сомнения, это был глубокий внутренний зов, веление времени, и он был готов ответить на него.
3 декабря 2023 года, примерно через два месяца после нападения, Ори был призван в ЦАХАЛ. Его направили в танковые войска, бойцом 46-го батальона бригады "Следы железа" (401-я бригада). Вначале он испытывал некоторое разочарование. Он видел себя в другом подразделении, возможно, пехотном, возможно, спецназе. Но очень быстро, с каждым разговором с командиром, с каждым новым фрагментом информации, который он узнавал о своей роли, он понимал, насколько она значима. Он понял, что танк, эта мощная машина, является острием боевых действий, инструментом, способным решать исходы сражений и защищать человеческие жизни. Это понимание рассеяло его разочарование и превратило его в глубокую приверженность. Он решил полностью посвятить себя этой роли, изучить каждый винтик, каждую систему, каждую тактику и сделать все возможное.
На определенном этапе базовой подготовки командиры попросили Ори написать свое "Почему" — что движет им в его действиях, какова глубокая цель его боевой службы. Ори, с присущей ему ясностью и искренностью, написал: "Закалиться и повзрослеть как человек, найти друзей на всю жизнь, получить опыт, чувство удовлетворения. В конечном итоге пойти на командирские и офицерские курсы и подписать контракт на постоянную службу, завершить качественную военную карьеру. Защищать граждан Государства Израиль и обеспечивать их безопасность, выиграть следующую войну, сражаться за страну, жить". Эти слова отражали его внутренний мир — сочетание личных стремлений к развитию и самореализации с глубокой и подлинной приверженностью государству и безопасности его граждан. Он хотел жить, но знал, что есть вещи, которые важнее личной жизни, вещи, за которые стоит бороться.
Его сослуживцы, зная его особенный характер, быстро дали ему прозвище "А.А.А." — Ори, Ответственный за Атмосферу. Он был моральным компасом роты, тем, кто всегда умел поднять настроение, снять напряжение хорошей шуткой или утешительной улыбкой. Он любил смеяться и смешить, радоваться и радовать, и был способен найти луч света даже в самые трудные и сложные моменты армейской службы. Помимо чувства юмора, Ори был солдатом с "большой головой" — человеком вдумчивым и инициативным. Каждое задание он старался понять досконально, изучить вещи даже за пределами сухих должностных инструкций. Он не довольствовался минимально необходимым, а исследовал, спрашивал, интересовался и хотел понять полную картину. В трудные моменты, когда чувствовалась усталость и напряжение витало в воздухе, он обычно говорил своим тихим и решительным голосом: "Сейчас моя смена, и я буду там, где нужен". Фраза, выражающая его глубокое чувство ответственности и готовность нести бремя в любое время.
Из-за продолжающейся войны Ори прошел ускоренную базовую подготовку, что ускорило процесс его обучения как танкиста. Сразу после этого он вместе со своей ротой присоединился к наземным боям в секторе Газа, прямо в пекло. Он быстро оказался в центре событий, в танке, который двигался по узким переулкам Газы, защищая наши силы и помогая зачищать территорию от террористов. Тем временем его девушка Шир закончила курсы фельдшеров, и это вызвало у Ори новые размышления. Он начал думать о своем будущем в армии — пойти ли на курсы командиров и продолжить командирский путь, на котором он себя видел, или, возможно, пойти на курсы фельдшеров и стать тем, кто спасает жизни на поле боя, как Шир. Он поговорил об этом с ротным врачом, которая была очень воодушевлена этой идеей и самим Ори, видя в нем огромный потенциал. После разговора с командиром роты было решено, что как только прибудет новый экипаж, который заменит его, Ори отправится на курсы фельдшеров. Он видел в этом еще один способ внести свой вклад, протянуть руку помощи, спасти. Но, к великой боли и сожалению, ему не удалось осуществить этот план.
Тот день, 22 августа 2024 года, 18 ава 5784 года, был жарким и насыщенным задачами днем в секторе Газа. Ори и его команда находились в разгаре сложной оперативной деятельности в Рафахе, в районе Тель-Султан, с целью обнаружения и спасения заложников, удерживаемых в подземном туннеле. Напряжение витало в воздухе, каждое движение было выверено, каждый шаг был критически важен. Танк, в котором находился Ори, мощная, но уязвимая машина, осторожно двигался между разрушенными зданиями и подозрительными переулками. Внезапно, без предварительного предупреждения, в них была выпущена противотанковая ракета. Взрыв был мощным и оглушительным, оглушительный грохот разорвал тишину. Осколки разлетелись во все стороны, пробивая броню. Ори получил смертельные ранения и погиб на месте. Ему было всего девятнадцать лет и два месяца, когда Ори Нехемия Ашкенази пал, оставив после себя целый мир любви, мечтаний и устремлений, которым не суждено было сбыться. Сообщение было доставлено его семье в Ашкелон, сообщение, которое разорвало их жизни и перевернуло их мир. После его гибели Ори был посмертно повышен из звания капрала до звания сержанта, в знак признания его службы и преданности. Он был похоронен на военном кладбище в Ашкелоне, городе его рождения, окутанный флагом Израиля, в сопровождении тысяч людей, пришедших отдать ему последние почести.
Ори оставил после себя пронзительное письмо, последние прощальные слова, написанные заранее, словно он знал или опасался своей судьбы. В этих словах полностью отразилась его личность — оптимизм, любовь, ответственность и искренность. "Я прожил чудесную жизнь, без сожалений", — написал он, и его слова эхом отзывались в краткой, но насыщенной жизни. "С самой удивительной семьей и самой удивительной девушкой. Я очень вас люблю и прошу прощения, если причинил вам боль. Я сделал то, что сделал, и эту службу из большой любви к нашей такой непростой, но родной стране, и если я преуспел и освятил человеческие жизни своим уходом — я ни о чем не жалею, я преуспел и потерпел неудачу в своей миссии одновременно". Эти слова выражали его глубокое понимание сложности войны, внутренний конфликт между успехом в миссии и тяжелой личной ценой. Он поблагодарил свою маму и папу, Ревиталь и Давида, "за все — за то, что вы сделали для меня и ради меня на протяжении всей моей жизни. Я всегда это ценил, даже если не показывал. Я хочу видеть вас счастливыми и довольными, и чтобы у вас было вечное удовлетворение". Своему брату Шало и сестре Тохар он послал послание любви и надежды: "Продолжайте и преуспевайте в своей жизни. Вы такие особенные и умные, я не сомневаюсь, что вы далеко пойдете. Не забывайте, что я смотрю на вас сверху". Расширенной семье он поблагодарил "за шабаты и воспоминания, которые я не забуду, за смех и улыбку, которая не сходит с лица. Особая благодарность дедушке и бабушке, которые воспитали меня и сделали для меня больше, чем возможно".
И затем, в словах, тронувших до слез, он обратился к Шир, своей возлюбленной: "Шир, мой медвежонок, первое, что я хочу тебе сказать, это огромное спасибо за то, что ты научила меня, что такое первая любовь, и за время, которое я буду хранить вечно. За множество особенных моментов и воспоминаний, люблю тебя навсегда". В своем письме, которое также включало присущий ему юмор, Ори высказал последнюю и трогательную просьбу своей матери: "Теперь, когда мы закончили с этой сентиментальной частью и дошли до похорон, мама, я прошу без слезоточивых и эмоциональных речей — без смущения". Он попросил оставить его комнату такой, как есть, "чтобы она не превратилась в музыкальную комнату" — просьба, выражающая его желание оставаться присутствующим, чтобы его место оставалось его. И, наконец, самая важная фраза: "Люблю вас вечно и буду защищать вас вечно, Ори. И самое главное, что я почти забыл — я буду рад, если вы продолжите меня дальше". Зов к продолжению, к жизни, к тому, чтобы помнить его не только в боли, но и через их поступки.
Его мать, Ревиталь, несмотря на просьбу Ори, не смогла не выразить огромную боль и бесконечную любовь на похоронах. Дрожащим от слез голосом она произнесла надгробное слово: "Наша пуповина никогда не будет перерезана. Мне не нужно говорить о том, что Ори — мой кислород... Ты сказал мне: 'Мама, я люблю тебя на всю жизнь'. Бог дал мне подарок, девятнадцать лет и два месяца, особенное издание... Он был маминым сыном — самым красивым, самым успешным, самым умным, с несравненным эмоциональным интеллектом". Его тетя, Тали, добавила и написала об огромном влиянии Ори на окружающих: "За то короткое время, что ты был здесь с нами, ты успел продемонстрировать и показать нам, что такое добрая и невинная любовь, безусловная любовь, любовь без позерства и цинизма. Ты научил нас, как важно жить каждый день так, будто он последний — улыбаться, смеяться, дурачиться, наслаждаться шаурмой по ночам и огромной пиццей без угрызений совести, радоваться смешным поздравлениям с днем рождения, не тратить время и энергию на гнев и ссоры. Ты научил нас, что значит крепко обнимать, что значит улыбаться, даже когда больно, что значит заботиться о близких, принимать чужие недостатки и оставаться единственным здравомыслящим... Мы скучаем по тебе, мальчик, весь мир скучает по тебе".
Ори Нехемия Ашкенази оставил огромную пустоту, но также и наследие света, радости, любви и преданности. Его портрет был нарисован на защитном сооружении в Ашкелоне, рядом со спортивной площадкой, где он любил играть, как маяк памяти и вдохновения. Страница в его память была открыта на мемориальном сайте болельщиков "Маккаби Хайфа", павших в войне, а еще одна страница в Instagram, под названием @remember.ori.ashkenazi, стала центром фотографий, видео и историй из его жизни, позволяя всем, кто его знал, и всем, кто хочет его узнать, продолжать ощущать его присутствие. С 2025 года проект "Модель ООН HeyMun", который Ори вел в своем классе в старшей школе, будет назван в его честь, чтобы увековечить его свет и ценности, и убедиться, что будущие поколения узнают молодого человека, который был тихим, справедливым и одухотворенным лидером. Его брат Шало трогательно подытожил: "Жертва Ори в бою, как и многих бойцов, не напрасна. Мы будем продолжать жить ими внутри себя, они дали нам право строить лучшее будущее в стране и отказались от своего будущего. Ори, мы будем держать твой факел света высоко, навсегда!" Свет Ори продолжает сиять не только в воспоминаниях, но и в духе израильского возрождения и гордости, в мужестве тех, кто сражается за дом, и в любви, которая живет вечно.
Мгновения жизни
Все фотографии · 748
Видео и ссылки
В СМИ
Статьи
- Международная программа кибербезопасности в память об Ори: «Хотим продолжить его ценности»
mako ·
- Трое военнослужащих-резервистов ЦАХАЛа погибли в боях в секторе Газы
Вести ·
- Ори, павший в Рафиахе, оставил пронзительное письмо; его мать: «Наша пуповина никогда не перережется»
ynet ·
- Я оберегаю вас: прощальное письмо павшего солдата
Israel National News ·
- Девушка бойца, погибшего в бою, с болью простилась: «Любовь моей жизни, ты обещал мне, что мы поженимся»
C14 ·
- Ури Нехемия Ашкенази
ynet - גל־עד
Мемориальные сайты
- «Изкор» — сержант Ури Нехемия Ашкенази
משרד הביטחון - יזכור
- Сержант Ури Ашкенази Нехемия, благословенной памяти
צה״ל
Проекты памяти
Первый набор совместной программы Израиля, Греции и Кипра по кибербезопасности был посвящён его памяти в ноябре 2025 года; в ней участвовал 21 молодой человек, а руководили ею министерства и Национальное управление кибербезопасности.
Его портрет нарисовали на небольшом бомбоубежище в Ашкелоне рядом со спортивной площадкой, где он обычно играл.
Истории о них
Его мать рассказала, что он просил, чтобы Рони Далуми спела на его похоронах, но она находилась за границей. Согласно статье, в итоге она выступила на церемонии тридцатого дня.
Его брат Шалев прочитал на похоронах прощальное письмо, которое Ори оставил семье. Ори поблагодарил родителей, братьев и сестер и свою спутницу жизни и попросил их продолжать жить.
Друзья прозвали Ури «А.А.А.» — «Ури отвечает за атмосферу» — за умение поднимать боевой дух. Он выбирал между курсом командиров и курсом медиков и планировал пройти курс медиков после смены команды.
Жизнь и служба
Профиль
Служба
- Звание
- Старший сержант
- Подразделение
- 401-я танковая бригада
- Награды
- Посмертно повышен в звании
- Место боя
- Юг Сектора Газа
Семья
- Отец
- David
- Мать
- Revital
Захоронение
Место упокоения
Все фотографии · 2
Воспоминания и соболезнования
אורי יקר, לא זכינו להכיר, אבל מסיפור חייך ברור שהיית אור גדול עם אומץ, שמחת חיים, לב רחב מלא באהבה ואופטימיות. נזכור אותך תמיד
יהי זכרך ברוך
י"ח במנחם אב.
לימוד הדף היומי היום מוקדש לזכרו.
תודה על המסירות. תודה על ההקרבה הגדולה. מקווה שאנחנו ראויים.
שנה לנפילתו. יהי זכרו ברוך.
יהי זיכרון ברוך, גיבור ישראל
למדתי ממנו על הנחישות שלו להיות לוחם קרבי למען המדינה ולעזור ועל האהבה שלו לחברים ולסביבה
"קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב
רק ניתן לי ותכף נלקח"
דוד גרוסמן
קצר וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תכף ידעך
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב
רק ניתן לי ותכף נלקח
נוח בשלום על משכבך
ולמשפחה, תנוחמו מהשמיים.
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
יהי זכרו ברוך ושנהיה ראויים לו, שולחת חיבוקים למשפחה ולרויטל היקרה
העצב לא מרפה
יהי זכרו ברוך גיבור ישראל
אורי היקר,
לא זכיתי להכירך, אך ליבי כאוב על לכתך.
בכאב גדול ועמוק אנו מרכינים ראש לזכרך צעיר מלא חיים, תקווה ואור, שחייו נגדעו בטרם עת.
נפלת בעת שירותך למען העם והארץ באומץ, בנחישות ובלב ענק.
זכרך יישאר חרוט בליבנו לעד.
יהי זכרך ברוך.
שנהיה ראויים.
אורי , חבר יקר שלי , אני עדיין לא מעכל שהלכת לנו היית ילד מצחיק ואהוב על כל החברים תמיד שמחנו להיות בקרבתך ולראות את החיוך על הפנים שלך שלא ירד אף פעם בכל מקום שהיית בו , נמשיך להנציח את שמך לנצח ותמיד תהיה בליבנו , אוהב אותך , חברך היקר גיא מהכיתה במקיף ה׳
אורי היקר
יהי זכרך ברוך
יהיה זכרו ברוך..
מתגעגעים וכואבים
יהי זכרו ברוך, שנהיה ראויים.
אורי כשמו הוא. אורי היה אדם מלא חיים, אהוב על כולם בזכות ליבו הגדול ואישיותו החמה
הוא תמיד ידע כיצד להעלות חיוך על פני אחרים, עם חוש הומור מדהים ורוח חיובית.
אורי היה חבר נאמן, ובשעות קשות ידע לתמוך ולהקשיב.
הוא היה אדם עם ערכים חזקים, תמיד מוכן לעזור ולעשות טוב.
אורי השאיר חותם בל יימחה בלבבות של כל מי שהכיר אותו.
ת.נ.צ.ב.ה
השארת חלל גדול מאוד, הכל השתנה בלכתך.
כנראה שהיעוד שלך היה גדול יותר ממה שאנחנו יכולים לקלוט ולהכיל.
אורי יקר כמה אתה חסר החיוך שלך מלווה אותנו התמונות הסרטונים לימדו אותנו כמה שמח וטוב לב היית. אמן שהדור שלנו ילך בדרכך האמיצה.
כואבים את לכתך בטרם עת, מחזקים את המשפחה היקרה ואוהבים מאוד
אוריקי, אני מתגעגע אליך
תחזור ילד אהוב
תבוא כבר עם הגואל
הי"ד מלאך טהור
תשלח כוחות למשפחה המדהימה שלך
יהי זכרו ברוך
השם ייקום דמך
שמור על משפחתך מלמעלה
כואבים את לכתך
יהי זכרך ברוך
נמשיך להאיר את אורו של אורי
יהיה זכרך מבורך
אורך לא יכבה לעולם
נזכור, ונעשה הכל בכדי שנהיה ראויים לכל הגיבורים שהגנו ומגינים עלינו יומם וליל .
להורים ולמשפחה היקרה - שגידלתם דור למופת.
נמשיך את דרכך .
יהי זכרה ברוך גיבור ישראל
עצוב וכואב !
רויטל אהובה שולחת לך חיבוק ענק !
ההלוויה - דברי האם רויטל
ההלוויה - דברי הדוד ברק
ההלוויה- דברי האח שלו
ההלוויה- דברי הדוד דודי נחמיה
ההלוויה- דברי ירון הדוד
ההלוויה- דברי עילאי הבן דוד
מחר יום רביעי כ״ד באב בשעה 18:30 נקיים תפילת מנחה ולאחר מכן סעודת מצווה לעילוי נשמת החייל אורי אשכנזי נחמיה הי״ד
עלייה לבית העלמין תתקיים ביום חמישי כ״ה באב בשעה 10:00
אהבת חיי💔💔💔
אוריקי ברבור של דודה🩷
אתמול הגענו לראות איך התמקמת במשכנך החדש.
מה אגיד לך , אחלה זולה פתחת לך
שקט ופסטורלי , גם שכנים יפים ..🌱
מצטערת על הרעש שעשינו לך שם - אתה יודע איך זה כשכולנו מגיעים ביחד, זה תמיד מלווה ברעש ובבלאגן .
אבל הפעם זה לא היה עוד ויכוח על טמפרטורה במזגן או על תבלין חדש שסבתא הוסיפה לבמיה בלי לעדכן את ירון.
היום היה רעש אחר , רעש שאתה לא הכרת עד היום .
זעקנו לשמיים את הכאב שלנו , בכינו , צעקנו , כעסנו עליך שהלכת , כעסנו על עצמנו שאפשרנו , כעסנו על כל העולם !!!
אתה יודע שמהרגע שאנשים במדים דפקו בדלת של ביתך אנחנו חיים במציאות מדומה .
במציאות עקומה שאבא קורא קדיש על הילד שלו, שאמא נפרדת מהבן האהוב בבכי קורע לב, כשאח הבכור מקריא מכתב של אחיו הצעיר השאיר למקרה ש..... 🖤
בעולם הדפוק והאכזר שבן הדודה שלובש מדים כמו שלך מרים אותך על הכתפיים ..
ולא אוריקי , זה לא קורה באיזה אירוע משפחתי או בבריכה בבית מלון כמו שאתה מכיר ואוהב - הוא מרים אותך כי זאת ההזדמנות האחרונה שלו ..ושלך !! 💔
ילד , ביקשת מאיתנו להמשיך אותך !
בחייאת אוריקי...למה חידות , גם ככה קשה לנו ?
אני כבר שבוע חושבת , מנתחת , מסתבכת עם המחשבות של עצמי ומשתפת את ירון
בתקווה שיעזור לי להבין מה ילד בן ה- 19 שעוד לא התחיל לחיות רוצה שנעשה ???
מה אנחנו מפספסים פה?
ואז נופל לי האסימון !!
להמשיך את אורי 🎈
ברור!!! איך לא הבנתי את זה מיד ?
בקצת הזמן שהיית פה איתנו הספקת להדגים ולהראות לנו מה זו אהבה טובה ותמימה , אהבה ללא תנאי , אהבה בלי פוזה וציניות.
אהבת את כולנו בלי יוצא מן הכלל וכולנו אהבנו אותך בחזרה !
לימדת אותנו כמה חשוב לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון - לחייך ,לצחוק, לעשות שטויות , להנות משווארמה בלילה ומפיצה ענקית בלי נקיפות מצפון , להתרגש מברכות יומולדת מצחיקות , לא לבזבז את הזמן ואת האנרגיות על כעסים וסיכסוכים.
לימדת אותנו מה זה לחבק חזק , מה זה לחייך גם כשכואב , מה זה לדאוג לאנשים הקרובים , להכיל את השריטות של כולנו ולהשאר השפוי היחיד !!
אז כרגע אתה עושה לנו מבחן ?
בודק האם למדנו טוב ונצליח לראות את האור גם מהמקום הכי חשוך?
אהיה איתך הכי דוגרית מותק ...
לא תמיד הייתי קשובה בשיעורים שלך , לפעמים אפילו הייתי מבריזה וממציאה תירוץ מטומטם , לפעמים הייתי מעתיקה מתלמידים יותר משקיענים.
כי הייתי בטוחה שיש לי אותך לכל החיים !
שעוד אספיק להשלים את החומר.
שאם אכשל במבחן הפצת האור - יהיה מועד ב' ...וגם ג' ובסוף אתה תעביר אותי כי אני דודה שרופה שלך וכי אתה אוהב אותי מלא.
פספסנו אותך , ילד
העולם כולו פספס אותך
אם היינו יודעים שזה יגמר כל כך מהר היינו עוזבים הכל ורק לומדים ממך את הדברים שידעת מהרגע שנולדת .
מודה לך על כל שניה שהיית איתנו ומצדיעה לך על האומץ והתעוזה שהפגנת בקרב על הבית 🇮🇱
עכשיו כולנו נצטרך לעבוד קשה כדי ללמוד להפיץ את האור ואהבה כשאתה לא איתנו.
ובקשה קטנה יש לי ...אם אתה רואה שאנחנו לא בכיוון - תן סימן שנתיישר 🫶
אני רוצה שתהיה גאה בנו ואעשה הכל כדי לא לאכזב אותך מלאך קטן שלי 😘 אתה יכול להיות רגוע - תמיד נהיה העוגן עבור ההורים שלך והמצפן עבור האחים שלך .
אזכור אותך לנצח ומבקשת סליחה שלא הצלחתי לשמור עליך 🙌
****************************************************
לזכר אורי אשכנזי נחמיה ז"ל
🕯 האור שלנו 🕯
Ori Ashkenazi
אתה בליבי
אתה הילד שנולד מאהבה
באהבה
חלמתי לגדל אותך בעולם של שלווה
קיוויתי שתמיד
אחסוך ממך דמעה
אתה בליבי
אתה הפרח שמחייך לי בנשמה
בנשמה
אתה זורם בתוך דמי ובכל נשימה
ובשבילי
תהיה גוזל גם כשתגדל
על אור עיני שמור אלוהים
על ילדי אשר פורחים
שמור לי אותם, שמור עליהם
כי מה הם חיי בלעדיהם
אתה בליבי
אתה בוקע מגרוני שזור בשירים
במשברים
ליבי יוצא אליך ברגעים קשים
הן בשבילי
תהיה גוזל גם במדים
כל כך בליבי
את השגיאות ומחירן תלמד על בשרך
הכאב הוא שלך
לו יכולתי להיכשל גם במקומך
איך אבטיח
שמחר תדע שמחה
על אור עיני שמור אלוהים...
על אורי ושאר החיילים
https://www.facebook.com/1201691619/videos/pcb.10235025834405752/1679380106160983
14/9/24,
47 שנים הייתי ילדת יומולדת על מלא, מאושרת מהזכות ומוכירה על כל דבר שנכנס לחיי, בהודיה אינסופית♾️
ביקום מקביל היה צריך להיות היום יום חג, משפחה וחברים קרובים, ברכות, מתנות ואיחולים💐
אמרת לי אמא :״ יוצא שאני אהיה בבית ביום הולדת שלך ונצא לחגוג״
ואני האמנתי, סמכתי ושמחתי, כי אתה תמיד מקיים ודואג לשמח אותי💔 כמו שרק צ׳ארמר כמוך🤴יודע.
אני בטוחה שאתה מתייסר שם לא פחות ממני, מזה שאתה לא נמצא כאן פיזית לחבק ולברך אותי (ובבקשה דיי עם זה שהוא בגן עדן ומאושר, גם אם הוא שם הוא עדיין ילד שלי שרוצה לתת לאמא חיבוק ענק ונשיקות).
בכל הזדמנות בכל גיל עברת לידי נישקת ואמרת ״אמא אני אוהב אותך״ 🥰 הרחבת לי את הלב תמיד ואני נמסתי מאהבה אלייך🩵
איכשהו דאגו גם שה 30 יצא ביום הולדת העברי שלי י״ט באלול🕯️.
חיים שלי, אני באמת לא מבינה את הבדיחה הזאת?? מה? איך? למה? תסביר לי בבקשה 🙏🏼
לאורך הזמן,
כשהיו בדיחות של בני גילך או של חיילים שלא הבנתי הייתי מתעכב ומנסה להסביר,
על אף ״שבני גילי״ לא אמורים להבין את הבדיחות של הנוער היום.
אפילו החברים והמפקדים שלך בשוק כמה חוויות וסיפורים אני מכירה מכל מה שהספקת לשתף אותי.
תמיד ידעת ואמרת לכולם איזו אמא תותחית יש לך ושהכל קטן עליי, זה גדול עליי!!!!
מתחננת בבקשה תן כיוון משהו אני אבודה, תבוא להסביר לי למה היה כל כך דחוף עכשיו לעזוב אותנו, רק בן 19 עם עוד מיליון תכניות שמחות לחיים, מאיפה להתחיל???
***בקשה מכולם- אני יודעת שיש הרבה אנשים סביבתי שאני יקרה להם, אבל בבקשה בלי הודעות וברכות היום, כי אין באמת מילים שיכולות לנחם.
עולם כמנהגו נוהג, החיים ממשיכים ורק הזמן שלנו נעצר מלכת, במליאת ה 30 מוזמנים לחלוק כבוד💔
חיים שלי ב 4/8 שבועיים לפני שנפלו עלינו השמיים, שלחת לי וואטצאפ מוקלט שאשיג לכם לבאפ דרום מכונת כביסה ללוחמים שיוצאים מרפיח,
אמרת ״אמא, אני יודע שאת טובה בזה…״ נתת לי משימה שעל אף ״שעבדתי״ בה איכשהו יצא שלא הספקתי לקיים. מוזר אה?! אני הרי הכי תקתקנית שיש…
בשבעה שלך עם כל הסיפורים עלייך גם זה עלה וחברת ילדות שלי יותר נכון אחות גדולה @חגית מורדי דאגה שזה יקרה, וזה קרה הערב, כבונוס החברים לגדוד קיבלו גם מקרר שבטח היית ממלא אותו בפנטה ליטר וחצי🥤
חיים שלי אני מנסה, באמת שמנסה להמשיך להגשים לך משאלות, ולבקשה הפרטית האישית שלך ההיא שביקשת ממני אני אהפוך עולמות ומי כמוך יודע שאקיים ובגדול!!!!
אוהבת אותך עד כלות נשמתי, מחכה שתתקשר, תשלח הודעה, תכנס בדלת עם כביסה מסריחה אני עוד מחכה💔💔💔 אמא שלך💔
אני מקבלת פניות לגבי יום ראשון בנושא ההגעה לאזכרה וגילוי המצבה,
חשוב לי לציין כי האזכרה איננה פרטית בקרב המשפחה המצומצמת.
להיפך, מוזמנים להגיע ולחלוק כבוד לאורי שלנו🫡
הערב ב18 בית הכנסת ״אהבת אחים״ הציונות 72 ברנע, אשקלון
ובראשון בשעה 10 בבית העלמין הצבאי אשקלון
אהוב שלי, מתקשה לכתוב בימים האחרונים והנה דודה שרופה שלך Tali Reiderman כותבת אותי, אותה, אותנו💔 שורף, צורב, כואב, אין אויר, השארת אותי ללא מילים…כל מה שנאחזתי בו מתפרק לי עכשיו, האמונות, ערך ומהות החיים עצמם, האשליה הזו שנקראת חיים…
תבוא אליי בבקשה🙏🏼
האור של Ori Ashkenazi הערכים ו ״הלמה״ שלו על המשמעות לשרת את המדינה ״המוזרה״ שלנו ימשיך להדהד ולהישמע לעד🕯️🕯️שרק נהיה ראויים 🙏🏼
Ortal Mekonen Degoמשרד העבודה
Tzachi Slav
ראש השנה 2023💔 שום דבר לא ירפא, לא ימלא את המקום העצום והמיוחד שלך אהוב שלנו איך מחזיקים מעמד????
חיימוש שלי, 7/10/23 היום מציינים שנה לאסון שהפך וגדע חיים של מדינה שלמה, ישראל ״המוזרה״ כפי שכינית את המדינה שלנו, שינתה את פניה לעד!!! ולך זה רק חידד את הרצון לתרום ולהחזיר למדינה ולאזרחים את הכבוד והמחיר ששילמנו.
אני אישית סופרת כחודשים 7/8/24 מאז חיבקתי, הרחתי, נשמתי אותך, כיבסתי את המדים הטקטים שעפת עליהם כל כך,
בערב תשעה באב יצאת לאפטר קצר, למחרת בבוקר כשיצאתי לעבודה כאב לי להעיר אותך (שלא כהרגלי), מי דמיין שזו הפעם האחרונה שנתראה???
מי כתב לנו את הגזרה הזו???
היום סידרתי לך גן עדן קטן פרטי במקום בו נטמנת, סידרנו לך את עץ הכסף (שכל כך אהבת) עץ זית שאולי כמו בשירים תגיע אליו היונה, ועציצים של כנפי מלאכים שמקווה שתעשה בהם שימוש בטיולים שלך,
בקשה אחת שלח לי סימן, תבוא בחלום, הזמן עצר מלכת ואנחנו מנסים להחזיק את הראש מחוץ למים, לשרוד כל יום, שעה, כל דקה.
אחיך האהוב Shalev Ashkenazi
הגיע היום לתיכון שלך מקיף ה דרכא וסיפר עליך, על הערכים והגבורה שלך, מאמינה שצפית עליו מלמעלה והיית גאה בו🤍 גיבור שלנו, אלוף, ממשיכים להפיץ את אורך, שלח סימן אם אנחנו בכיוון…
אוהבים אותך עד כלות הנשמה🕯️💚
אורלי אבוטבול
Tali Reiderman
אורי בטוח רוצה שאמסור תודה בשמו על הגינה שעזרתן לי לעצב עבורו🙌
לעילוי נשמת סמל אורי אשכנזי נחמיה ז"ל מאשקלון, רק בן 19 לוחם שיריון בגדוד 46 שנפל היום ברצועת עזה (הגיהנום) הי"ד 😭
תשמור על העולם ילד כי אנחנו כבר לא מצליחיייים!!
לאורו של אורי 🌅גיבור שלנו אהוב,
אני עוד תוהה האם אנו ראויים לך? לכם?
גיבורי מלכות שנקטפו בטרם עת, אנחנו כבר הפסדנו💔
אוריקוש, סליחה!!!!
אין אף אחד מלבדך ומגיבורים כמותך שאנו כולם צריכים להתפלל לסליחה שנקטפת בשיא החיים, שלא הספקת עוד כל כך הרבה תכניות קטנות וגדולות,
סליחה שאמא הליקופטר שלך הפעם נכשלה בלשמור עלייך, אהוב ליבי, גאוות חיי, הגעגועים מפלחים לי את ה💔
חיים שלי💔 נסגר החשבון בתל סולטן הארורה!!!!!
במקום בו נפלת צעיר גיבור, חזק, אמיץ, גאה והפכת לגיבור מלכות👑
חוסל רב המרצחים הארור, המעופש, הנתעב, כמו פחדן זוחל ברגעיו האחרונים ומדמם למוות!!!
מספר מטרים מהמקום בו כבה עלינו האור בתל סולטן , שם גם חבריך סגרו חשבון!
בטוחה שכיוונת אותם מלמעלה והיית חלק מהמשימה, כי איך היית אומר לי ״אמא, תסתכלי מי יכול עליי? מי?!?!
אני לא באורות ולא חוגגת את ההישג, למרות שאני בטוחה שאתה מבסוט עם חיוך וצחוק מתגלגל של ״כל כאלב ביג׳י יומו״!
אנחנו את שלנו הפסדנו, אותנו כרגע שום דבר לא מצליח לשמח,
הגעגוע כואב, צורב, צורח, הנשמה שלי לא עומדת בחוסר שלך והחגים הם סיוט מתמשך…
מחכה לגאולה לא בטוחה באיזה דרך או צורה, פשוט משהו שיגאל אותי מהסיוט הזה…
אוהבת יותר מהכל, אמא שלך💔
***התמונה לגמרי ממחישה את התחושה שלך לסגירת המעגל…
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/4090047487889482
חיים שלי אהוב ליבי, אנחנו לא עומדים בכאב הזה, מתעוררים לגיהנום יומיומי 💔
״תיראו אותי אני שמח סתם פתאום…אהוב ליבנו הילד שידע תמיד להיות שמח ולשמח, נותרנו פה בעצבות אין סופית💔
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/1281148809744863
📌 חברים וחברות היקרים 📌
בשבת האחרונה פתחנו דף הנצחה לאורו של אורי , הילד הגיבור שלנו שנהרג ב 22/8/2024 ברפיח 💔
ואתם מוזמנים לעקוב ולשתף את הדף כדי לעזור למשפחה לקיים את הצוואה שאורי השאיר לנו במכתבו האחרון - להמשיך את האור ולהפיץ את הטוב שהוא לצערנו לא הספיק !!
אנחנו גם פתוחים לרעיונות יצירתיים לפרויקטים מיוחדים שיעזרו להנציח את אורי .
ניתן לפנות אלינו בהודעות פרטיות או בתגובות לפוסטים.
געגועים💔♾️🕯️💔
נס פרטי שלי, אהוב ליבנו, אנחנו מדממים🩸 💔 האור שלנו כבה ושום חנוכיה לא תצליח להאיר את ליבנו לעולם🕯️♾️💔🕯️ מתפללת לנס הגאולה🙏🏼
סערה ב 💔שלי, שלנו, מעבר ללב ים,
בחיים של השכול אין גלגלי הצלה, אין אויר לנשימה ולנשמה אין ❤️🩹 נחמה,
אורי שלי שלנו, ביקשת שנהיה חזקים ומאושרים, אז ביקשת… ילד שלי איך יתכן שזה מה שתכננו מלמעלה עבורך??? ילד של נתינה, אהבה, צחוק , בחור חסון וחזק שכמותך, איך ולמה???
4/1/2024 ממהרת ואוספת אותך מתחנת הרכבת, חוזרת לנשום והלב שלי מלא ופועם, מלא בנחת שמחה ואהבה, יודעת שאחלוק את שעות הסופ״ש עם אהובתך שיר ומודה על כך😍
אתה חוזר ממסע קבלת תג יחידה, כמה היית נרגש, אני דורשת סלפי איתך וגאה במיוחד 🫡 מקשיבה, משתוקקת ומתלהבת לשמוע את כל הסיפורים שאתה מנדב לשתף על אף העייפות, אתה יודע שאני לא מוותרת, בשבעה חברייך ומפקדייך לצוות מתפלאים עד כמה אני בקיאה
בפרטים ובסיפורים ( מי שלא הכיר את הקשר שלנו לא באמת יכל להבין…) הגעת לסופ״ש והבית מתמלא ברעש, צחוק, בלאגן וכביסה, האחים שלך מתגעגעים ומחכים לחיבוק, אבא עומד על הזמנים כל הסופ״ש..
בימים שלפני הגעתך אני סופרת את הימים עד ליציאה, דואגת למטעמים וקניות שאתה אוהב במיוחד ולאספקת מתוקים שתיקח איתך לבסיס💚🖤.
4/1/2025 תהום, הקרקע נשמטה ב 22/8/24 עם הגעת 3 המודיעים, נוקאאוט לכל החיים שעד כה אהבתי,
שבת היום, אוספת את עצמי את שאריות חיי לקום מהמיטה לאסוף צלילים, ריחות, לראות סרטונים ולשמוע את קולך, את הצחוק המתגלגל, רוח השטות ושמחת החיים..
הכל תפל פה בלעדייך, אני נעה בציר הזמן, לא ברור לי למה, ומה הפואנטה..מרגישה שמיציתי אוקיי הבנתי איך זה מרגיש ועכשיו אפשר לחזור לחיים שלפני💔
האנשים בסביבה ״מברכים״ תהיו חזקים, השם ישלח לכם כוחות, ואני מהנהנת לעצמי בלב שאין דבר כזה ודיי עם המשפטים האלו, עדיף ללא מילים…( יום אחד עוד אוציא ספרון של מה לא אומרים בזמן כזה..)
אף אחד לא יכול להבין איך זה מרגיש השכול עד שזה נופל אצלך בחצר🥹 לא מאחלת לאף אחד,
אז בבקשה תהיו טובים וראויים למען כל הילדים היפים והגיבורים שהתמסרו למשימה באהבה ובאצילות נפש למען המולדת ♾️
המלחמה יום אחד תגמר, כולם ימשיכו הלאה.. ואנחנו לעד נשאר חלק ממשפחת השכול הכואבת כל כך, צורבת וחונקת שאין אויר לנשימה.
ילד יפה שלי אוהבת עד קלות הנשמה, אמא שלך💔
והשם הזה כמה חשבנו עליו, כמה דייקנו שיתאים לך, האור של חיי שנולד ביום הכי ארוך בשנה 21/6/2005 עם הכי הרבה שעות אור🌞 כמה דקות לפני שיצאנו לאולם לברית המילה, פתאום קיבלתי הארה ואמרתי לאבא שנקרא לך אורי🧡
איך מהיום הכי מואר ומאושר הפכנו לחשכה של ממש בלב ובנשמה 🌒
אוריקוש שלי, הילד עם האינטליגנציה הריגשית הכי הכי 🤍
בחרת להעביר לי מסר השבוע בצורה מדוייקת 🎖️מי שמכיר אותי בחיי המקצועיים והאישיים מכיר שאני אשה של קלפים 🎴
ברביעי האחרון אחרי כמעט 5 חודשים שלא התמסרתי לקלפים משהו בי הרגיש שזה נכון,
מה שאיפשר לי את זה הייתה סביבת נשים קרובות ויקרות שעובדות איתי ומלוות אותי מאז… כבר הסכמנו שהן חלק מהסיפור שלי/שלו, אורי הוא הילד של כולן💔 ומאז שיחררתי את המקום של ״לפחד״ לבכות לידן להוריד לכולן, הן חזקות נוכחות ומחבקות ואני סומכת עליהן🫶
בסבב הראשון בתחילת היום משכתי לי קלף והוא יצא ריק, בלי תמונה או מסר, בעבר הייתי בוחרת לפרש אותו בקלות בכל השפע שיש בחיי, ובכל דבר שאחליט להכניס לחיים שלי.
היום היה לי ברור שהוא מציג אותי,
רויטל האחרת השונה, מעין שיקוף מבעד למראה, מעין הדהוד של הריק שיש בחיינו מאז נשמטה הקרקע 🥲
בסוף היום היה עוד סבב והחלטתי שוב להצטרף, לכאורה הייתי צריכה למשוך קלף אחד, אבל הקלפים דיברו איתי ומשהו באנרגיה משך עוד עד שהמסר היה מלא.
בקלף ה 1 שבחרתי אינטואיטיבית כמובן היה כתוב :
״ לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות״
שנאתי אותו כי הבנתי מיד את המסר אבל זה הרגיז אותי, אורי הכי יודע שאין דבר כזה אצלי ולכן משכתי על דעת עצמי קלף נוסף : קלף 2-
״ לחזור לנקודת ההתחלה״
וההתחלה איתך היא באחד הימים המאושרים בחיי 21/6/2005 שעה 20:05 כשהגחת לעולם👶
אוקיי הבנתי שיש פה אישיו, כי זה למעשה מה שאני עושה בטיפול הרישמי והלא רישמי חוזרת לכמה היה לי ב19.2 שנים, עולם ומלואו של אהבה לאורי ומאורי אליי ולכולם, שנים של אושר, נתינה, פשטות והוקרה שלעיתים אין גם בחיים שלמים🥰
אוקיי החלטתי שמושכת עוד קלף:
קלף 3-
״להבין מה כובל אותי״
ופה עשיתי עוד צעד ושיתפתי את הנשים העוצמתית שנכחו איתי בחדר בדבר הפרטי שלי שיום אחד אולי גם אכתוב עליו בציבורי 💁♀️, האנרגיה הביאה אותי להמשיך
ולבסוף משכתי עוד קלף ומסתבר שהוא היה האחרון לאותו היום,
קלף 4-
״ להתחיל את המסע״ …🌠🌠🌠
פה קפצה לה שוב התובנה השיכלית הזו שזה מה שעליי לעשות ( תודה אוריקוש על התזכורת אני בהדחקה) יש לי עוד המון המון עבודה על ה 💜, הרציו מבין, ה 💜 ממאן לקבל💔
כשלמעשה המסע החל ב 22.8.24 ילד שלי אהוב ליבנו, תודה על התובנות, תודה שאתה נוכח כל כך הרבה, גם שאתה נעדר ברילוקיישן שבחרת, תודה שבחרת בי להיות אמא שלך, תודה על כל הפעמים שאמרת לי :״אמא אני אוהב אותך״ תודה עלייך חיים שלי, אוהבת אותך כמו שרק אמא יכולה ויודעת 💔💔💔💔
ומבטיחה לקיים את צוואתך ומזמנת שזה יהיה ב״קלות ובפשטות״ שיתחברו כל האנרגיות הטובות והמוארות לכדי הגשמה 🙏🏼🤞
@remember.Ori.ashkenazi
בתמונות אנחנו ביום שליוונו אותך ללשכת הגיוס, כשהייתי אופטימית וחשבתי שזה מסע של 3 שנים שמתחיל בימי מלחמה, כי מי חשב והאמין שהיקום יכול להמשיך בלעדייך ובלעדיי 900 גיבורים.ות על חלל🫡🌅
אוריקוש יודעת שאתה מכוון אותנו מלמעלה ומבסוט,
כי אין הפיצה של Yaron Nechemya
הדוד שלך שעפת על כל מעשה ידיו🎖️בוא תחזור לטעימה נוספת ילד שלי💔
אוריקוש יודעת שאתה מכוון אותנו מלמעלה ומבסוט,
כי אין הפיצה של Yaron Nechemya
הדוד שלך שעפת על כל מעשה ידיו🎖️בוא תחזור לטעימה נוספת ילד שלי💔
אהוב ליבי, כמה היית גאה ללמוד במגמת דיפלומטיה ותקשורת בינלאומית, כמה האמנת שאפשר אחרת בדרכי שלום, אך יחד עם זאת האמנת שהמלחמה הזו מוצדקת ועכשיו זה הזמן שלך להיקרא לדגל ולהחזיר את הכבוד למדינה המוזרה שלנו…
כמה תכניות היו לך להתנהל בעולם הגלובלי, ליצבור חוויות ותרבויות אחרות ולתרום לעולם..
אז פה בינתיים כלום לא השתנה, משפחת השכול מתרחבת מיום ליום ומעגלים שלמים כבר לא ישובו להיות כמו שהיו… אתה חסר בכל שבריר שניה ובכל נשימה שאני עדיין נושמת בעולם הזה, בלי פואנטה, הכל ריק, הכול חלול בלעדייך 🥲
@remember.ori.ashkenazi
ילד שלי, אהוב ליבי, מחמל נפשי, כשהלב שלי זועק ומתפוצץ מכאב וגעגוע, רוצה לספר לך שבמסע השכול והכאב שאין שני לו, יש רגעי הוקרה לגיבורים שלנו🙏🏼
כתיבת האות א׳ בשמך בספר תורה.
כחלק מהמסע חיפוש שיצאנו אליו לראשונה לחפש אותנו/אותך, מצאנו וחשנו לראשונה בחדר מראות 🪞הורים כמותנו עם ילדים יפים, גיבורים ואמיצים כמותך, מתוך הכאב והשבר מצאנו רגעים של נחמה, אני פוגשת את כוחה של קבוצה שמוכרת לי כל כך מהעולם התעסוקתי שלי מלפני…
ובקבוצה הזו אנחנו מצטרפים עם וותק לא מי יודע מה ותתפלא יש גם שכול ״טרי״ משלנו, אבל אתה הרי יודע ״מדינה מוזרה״ …
הפצע רחוק מלהגליד ונפתח כל רגע מחדש אבל עם הקבוצה הזו הכל יותר פשוט, אין צורך במילים או בתרגום, אין צורך בדבר, פשוט להיות בחיבוק ענק האחד עבור השני,כתף, לנגב את הדמעות ולהמשיך לקום וליפול ביחד עד שנתאחד מחדש💔
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/1360648495368803
תמיד תישאר גוזל של אמא גם כשאתה גבר גיבור💔
תודה Iris Life אהובה, תודה שאת ממשיכה את צוואתו של אורי להמשיך אותו הלאה… מי כמוני יודע כמה אורי היה גאה ללמוד ממך💔🙌
״כולנו ביחד משפחה ענקית… ״
מלגלול ברשת הבנתי שאתמול ציינו את יום המשפחה, אני כבר לא עוקבת אחרי חגים ומועדים, להיפך אני דיי בורחת מהם מאז שהכל השתנה,
הערב אני צופה בתמונות וסרטונים של האהוב שלי וכנראה שלא במקרה קופץ לי דווקא הסרטון הזה,
אורי בן 6 יחד עם ההורים שלי, שלוי וזיו של אורלי, אנחנו רוקדים ושמחים איתו, דודי כנראה מצלם וטוהר עדיין לא נולדה,
מי שיצפה בכל הסרטון יזכה לראות את אורי דוהר על אבא שלי, באהבה ואושר אין סופי💔
2011 ימים שמחים של משפחה שמחה וילד שרצה רק לשמוח ולשמח תמיד!!!!💔💔💔
אהוב שלנו שמחה כבר לא מנת חלקנו,
אתה חרוט בליבנו לעד!!!
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/543790295388052
אהוב שלנו, אין לי מילים, רק דמעות ולב שבור לרסיסים💔
בצהריי היום שיר שולחת לי עוד 3 סרטונים שלא הכרתי, תיעוד רגעים רנדומליים מהיומיום שלהם, אז לפני שהשמים נפלו עלינו.
אני צופה שוב ושוב צועקת לשמים לאורי וצורחת מבכי ללא שליטה..
בוכה ובוכה ופתאום מזהה מנגינה 🎼
גלגל״צ משדר שיר ששנים לא שמעתי, בטח שלא ברדיו 📻
״אמא הו אמא חבקיני חזק ולעולם לא נפרד… אמא מדוע זה יש מלחמות? אמא מדוע שותק אלוהים? ולא עוצר בעדם???
אמא חבקיני חזק ולעולם לא נפרד, אמא אותך הן אהבתי מכל, אמא השיר לך הוא עד…💔
אורי שלי, חיים שלי, תודה על המסר,
אני ממשיכה לחבק אותך חזק חזק אבל זה גיהנום עבורי, דקה דקה, שעה שעה, יום ביומו .. אני כל כך מתגעגעת אהוב שלי.
הלוואי והיו לי תשובות למה אלוהים לא עוצר בעדם? ולמה יש מלחמות?
תשובות אין…רק מציאות עגומה!
יום יבוא שנפגש ואשוב לחבק מקרוב,
אוהבת הכי הכי בעולם אמא שלך💔
לא באמת תופסת שמשתפת את סיפור חייו של הילד שלי, מבחינתי הוא חיי וקיים ונוכח וניצחי!
מניחה כאן את הקישור, אשמח שתכירו מקרוב ותדליקו נר לאורו של אורי 🕯️💔
https://www.izkor.gov.il/.../en...
ובתוך כל זה מוקירה תודה לעדי מצוות ״היחידה להנצחת החיילים״ תודה על הרגישות, החיבוק , תודה שהקלתם עלינו במשימה הקשה הזו ועשיתם עבודה מצויינת🙌 כי במיוחד בתוך החושך הגדול הושטת יד היא אור 💡
7 חודשים של סיוט מתמשך, של כאב שצורב כל חלק בגוף, כל נשימה, כל שניה, לאבד ילד זה בילתי בילתי נסבל, אין מזור ואין נחמה,
אנחנו כל כך מתגעגעים לקול, לרעש, לשמחת החיים, לבלאגן, לכביסות, לכלים בכיור, לבלנדר של השייק חלבון, לטריקה של דלת שבישרה שאתה כאן, לנס קפה קידוש והארוחה שהגשת לשיר למיטה, לכלים שהייתי אוספת מהחדר, למוסיקה שבוקעת מהמקלחת, לריחות הבשמים, מתגעגעת שהנייד שלך על סיילנט ולכן לא ענית בזמן.
מתגעגעת להרגיש דאגה , לדאוג לך שיצאתם בלילה לבילוי, שלקחת מספיק מים קרים וקרם הגנה לים, שאכלת, ששתית, שאתה מצונן,,
ואתה זרמן, אמא הכל טוב איתי אין מה לדאוג, אני אוהב אותך/ אתכם, לכולם דאגת לומר מילה טובה, להשכין שלום, שיהיה פאן, שם לב לכל מימיקה קטנה שמשהו אינו כשורה, התעניינת, דאגת והרגעת,
נהגת להתייעץ איתי המון לספר כמה אתה גאה בי ובקשר שלנו ואני בך, אז איך אפשר להמשיך ומה זה הגורל ?!? לראשונה בחיי חסרת אונים ועדיין שומעת אותך מבקש ״אמא אל תביכי״ אז אשמור לעצמי את המטפורות בכדי לנסות לרצות אותך שם, רק תדע שאני מנסה להבין איך דואגים לך כשאתה נעדר???אני עוד אתמודד גם עם זה,
כמובן..
אחים שלך מתמודדים כל אחד בדרכו, אך לנצח תהיו שלושה!!!
אורי שלי אהוב ליבי חיים שלי תסתכל עליי רגע אני לובש את המדים שלך והלב מתמלא גאווה , ילדי הבכור לפני 19 שנה נולדת והארת את העולם בדיוק כפי שמך , אני עמדתי מנגד וקיבלתי את הזכות להיות הסנדק שלך באותה הזדמנות ביקשתי מבורא עולם שבזכות החסד הזה שאני יושב בכסאו של אליהו הנביא שיתן לי גם בשורה משמחת , לא חלף הרבה זמן ומצאתי את עצמי לאחר מספר חודשים נמצא מתחת לחופה וקידושין עם אישתי אורית , לא היה לי ספק לרגע שזאת השגחה שלך ושל היושב במרומים , ילד שלי אהוב ליבי וכן אני לא סתם אומר ילד שלי כי מהיום שבאת לעולם נתת לי הרגשה כאילו יש לי עוד בן בבית , הזכרת לי תמיד את עצמי שהייתי קטן שובב שטותניק ואחד שלוקח את החיים בכייף ולא משנה מה יקרה , אתמול שקיבלתי את שיחת הטלפון היתה לי הרגשה כאילו מישהו עוקר לי את הלב מהמקום כולם ידעו מסביב כמה אהבתי אותך אבל אף אחד לא היה מצליח להבין כמה , חיים שלי אוריקוש לוחם שלי לא האמנתי שיבוא יום ואני אכתוב לך שאתה כבר לא איתנו הלב נשרף ומסרב להאמין , מי יבוא בשבת לסבא ולסבתא יצחיק את כולם וימלא את הבית באור ושמחה
מי ימשיך לקרוא לי בוביק מי ינסה כל פעם להתחרות איתי בהורדות ידיים לצערי כנראה שאף אחד ,
רק האל במרומים ילד שלי ידע כמה אהבתי אותך ומה היית בשבילי בשביל אורית בשביל תאיר ובעיקר בשביל ליאם וצוקי הקטן שהעריצו אותך ואהבו אותך כמו האח הרביעי , חיים שלי אורי שלי היום אנחנו נפרדים אבל אני בטוח שאנחנו עוד ניפגש
שיקבלו אותך בשערי גן העדן תזכור תמיד להישאר ילד נצחי כמו שהיית תמיד חתיך מהמם ושובה לב , אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר שיהיו לצידו ואני מבקש מימנו רק דבר אחד שמור לי עליו מכל משמר בגן עדן כי חייל כזה אף אחד לא זכה לראות אפילו שם , תודה אור שלי תודה מיליון פעם על זה שזכיתי בילד מדהים כמןך אוהב אותך לנצח תשמור עלינו מלמעלה מלך של העולם כולו אוריקוש
מלך הגברים 💔💔💔💔💔💔
https://www.facebook.com/dudi.nechmya/videos/479352078254842
אני מתגעגעת אליך 💔
אוריקי ברבור של דודה🩷
אתמול הגענו לראות איך התמקמת במשכנך החדש.
מה אגיד לך , אחלה זולה פתחת לך
שקט ופסטורלי , גם שכנים יפים ..🌱
מצטערת על הרעש שעשינו לך שם - אתה יודע איך זה כשכולנו מגיעים ביחד, זה תמיד מלווה ברעש ובבלאגן .
אבל הפעם זה לא היה עוד ויכוח על טמפרטורה במזגן או על תבלין חדש שסבתא הוסיפה לבמיה בלי לעדכן את ירון.
היום היה רעש אחר , רעש שאתה לא הכרת עד היום .
זעקנו לשמיים את הכאב שלנו , בכינו , צעקנו , כעסנו עליך שהלכת , כעסנו על עצמנו שאפשרנו , כעסנו על כל העולם !!!
אתה יודע שמהרגע שאנשים במדים דפקו בדלת של ביתך אנחנו חיים במציאות מדומה .
במציאות עקומה שאבא קורא קדיש על הילד שלו, שאמא נפרדת מהבן האהוב בבכי קורע לב, כשאח הבכור מקריא מכתב של אחיו הצעיר השאיר למקרה ש..... 🖤
בעולם הדפוק והאכזר שבן הדודה שלובש מדים כמו שלך מרים אותך על הכתפיים ..
ולא אוריקי , זה לא קורה באיזה אירוע משפחתי או בבריכה בבית מלון כמו שאתה מכיר ואוהב - הוא מרים אותך כי זאת ההזדמנות האחרונה שלו ..ושלך !! 💔
ילד , ביקשת מאיתנו להמשיך אותך !
בחייאת אוריקי...למה חידות , גם ככה קשה לנו ?
אני כבר שבוע חושבת , מנתחת , מסתבכת עם המחשבות של עצמי ומשתפת את ירון
בתקווה שיעזור לי להבין מה ילד בן ה- 19 שעוד לא התחיל לחיות רוצה שנעשה ???
מה אנחנו מפספסים פה?
ואז נופל לי האסימון !!
להמשיך את אורי 🎈
ברור!!! איך לא הבנתי את זה מיד ?
בקצת הזמן שהיית פה איתנו הספקת להדגים ולהראות לנו מה זו אהבה טובה ותמימה , אהבה ללא תנאי , אהבה בלי פוזה וציניות.
אהבת את כולנו בלי יוצא מן הכלל וכולנו אהבנו אותך בחזרה !
לימדת אותנו כמה חשוב לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון - לחייך ,לצחוק, לעשות שטויות , להנות משווארמה בלילה ומפיצה ענקית בלי נקיפות מצפון , להתרגש מברכות יומולדת מצחיקות , לא לבזבז את הזמן ואת האנרגיות על כעסים וסיכסוכים.
לימדת אותנו מה זה לחבק חזק , מה זה לחייך גם כשכואב , מה זה לדאוג לאנשים הקרובים , להכיל את השריטות של כולנו ולהשאר השפוי היחיד !!
אז כרגע אתה עושה לנו מבחן ?
בודק האם למדנו טוב ונצליח לראות את האור גם מהמקום הכי חשוך?
אהיה איתך הכי דוגרית מותק ...
לא תמיד הייתי קשובה בשיעורים שלך , לפעמים אפילו הייתי מבריזה וממציאה תירוץ מטומטם , לפעמים הייתי מעתיקה מתלמידים יותר משקיענים.
כי הייתי בטוחה שיש לי אותך לכל החיים !
שעוד אספיק להשלים את החומר.
שאם אכשל במבחן הפצת האור - יהיה מועד ב' ...וגם ג' ובסוף אתה תעביר אותי כי אני דודה שרופה שלך וכי אתה אוהב אותי מלא.
פספסנו אותך , ילד
העולם כולו פספס אותך
אם היינו יודעים שזה יגמר כל כך מהר היינו עוזבים הכל ורק לומדים ממך את הדברים שידעת מהרגע שנולדת .
מודה לך על כל שניה שהיית איתנו ומצדיעה לך על האומץ והתעוזה שהפגנת בקרב על הבית 🇮🇱
עכשיו כולנו נצטרך לעבוד קשה כדי ללמוד להפיץ את האור ואהבה כשאתה לא איתנו.
ובקשה קטנה יש לי ...אם אתה רואה שאנחנו לא בכיוון - תן סימן שנתיישר 🫶
אני רוצה שתהיה גאה בנו ואעשה הכל כדי לא לאכזב אותך מלאך קטן שלי 😘 אתה יכול להיות רגוע - תמיד נהיה העוגן עבור ההורים שלך והמצפן עבור האחים שלך .
אזכור אותך לנצח ומבקשת סליחה שלא הצלחתי לשמור עליך 🙌
****************************************************
לזכר אורי אשכנזי נחמיה ז"ל
🕯 האור שלנו 🕯
לזכרו של אורי נחמיה💔 השם יקום דמו.
עוד שבת בלעדיך 💔
הלוואי ונצליח להיות ראויים לך , גיבור !!
אלוף העולם כולו ♾️🩷♾️
כואבים ולא מעכלים 💔
לנצח תישאר בלבנו, ילד אהוב ✨️
https://www.facebook.com/reel/377963628697167/?s=single_unit
✨️מלך בלייצר חיים ✨️
22/9/2024
תם הטקס ...שתי מילים קצרות ואז השקט !!
הראש מתקשה להבין והלב מסרב לקבל את העובדה שאשכרה תם לנו הטקס 💔
30 ימים חלפו מאז שנפלת , 30 ימים שאף אחד מאיתנו לא באמת מצליח להתרגל לרעיון הדפוק הזה שאתה לא פה.
כל דבר קטן מזכיר אותך , השירים ברדיו גורמים לי לבכות , אני רואה אותך בכל חייל גבוה וחתיך שמצחיק את החבר'ה בתחנת אוטובוס. הוא בדיוק כמוך - א.א.א ( אשכנזי אחראי אווירה ) ככה קראו לך החברים שלך!!
עכשיו גם הם בוכים ונשברים בחיבוק של אמא שלך, אורי! ואתה מכיר אותה - לה כהרגלה יש מספיק ידיים כדי לחבק ולנחם כל ילד שבוכה 🙌
חלל ענק ומלא כאב השראת לכל כך הרבה אנשים, ילד 🖤
אחלה אווירה דפקת לנו פה..ממש לקחת את הכינוי לקצה, הבאת את רוני דלומי שתשיר את השיר שביקשת ואפילו הצלחת להוריד עלינו גשם בקטנה.
אבל החלטת ללכת ולעזוב אותנו באמצע הפרק הכי מעניין ..ואנחנו לא יודעים איך ממשיכים בסדרה הארוכה הזאת שאתה כבר לא משחק בה.
אז אתמול איש זר לובש מדי צה"ל בקול סמכותי שרגיל לתת פקודות אמר לנו שתם הטקס!!
אל תדאג , אוריקי , אנחנו נשבעים לך שהטקס שלנו רק התחיל נעשה הכל כדי לא לאכזב אותך 🌻
♾️ נזכור אותך לנצח ילד אהוב ♾️
https://www.facebook.com/reel/1703404583832029/?s=single_unit
#שרים_תקווה_
לפני כחודשיים נפלה עטרת ראשנו
כרעם ביום בהיר חשכו השמיים עת קיבלנו את הבשורה המרה מכל "אורי נפל בשדה הקרב...."
מאז חיינו אינם חיים ולעולם לא יחזרו להיות לכשהיו
מתחילת המלחמה הארורה שקלה העיר את מיטב בניה ובנותיה, הרוגי מלכות כולם
באין מילים לנחמה כל שנותר הוא לעטוף לחבק ולחזק את משפחות והשכול ולנסות להאיר ולו מעט את מציאות חייהם המדממת בכל יום מחדש
אמש אירחה העיר אשקלון את משפחות השכול ומוקיריהם לערב לזכרם של הנופלים והשבויים בכל הגזרות מאז ה 7 באוקטובר
מזה שנים שאני תושב העיר ומעולם לא נתקלתי בכזה סדר מופתי מקצועי ומכבד
אירוע שעבר דרך אירגון מצויין שהחל בסידורי הגישה הושבת המשפחות והסעות התושבים.
הליהוק והניהול המוזיקלי היו מרגשים ומדוייקים, ניכר מאוד שהכל נעשה עם המון מחשבה ורגישות לערב הנצחה מורכב כל כך במיוחד שמדובר בתקופת מלחמה
כאן המקום להודות לעושים במלאכת הקודש :
עובדי אגף התנו"ס בכלל וללבנה היקרה בפרט אשר עמלו ימים כלילות תחת ניצוחה המצויין של מנהלת האגף דפנה עמירה ביטון
ובנימה אישית
#אין_כניסה_לפוליטיקה_
מאז האסון שפקד אותנו סירבתי בתוקף לכל בקשה של פוליטיקאים מכל הזרמים שביקשו להגיע למסע הלווייה ולביקור ניחומים, ביקשתי לשמור ולכבד את פרטיות המשפחה שלנו וכך היה
כשהגיעה הבקשה לביקור ניחומים מלשכת ראש העיר דרשתי לשמור על פרטיות המשפחה וקדושת השבעה וביקשתי בנימוס שראש העיר יגיע בגפו ללא פמליית מלווים
ואכן ראש העיר הגיע לבד באופן צנוע ורגיש
מנהיג מתגלה בזמני אסונות, מנהיג אמיתי יודע לטעת תקווה גם בשעות משבר ולהשתמש בשפה מתאימה
מבחינתי, במצב משבר ראש העיר תומר גלאם - Tomer Glam נטל אחריות כצעד בונה אמון וידע לגלות חמלה לצד נחישות כדי לנהל את הסיטואציה ולחבק ולחזק את השכול הפרטי שלנו ועל כך אנו מוקירים לו תודה
עם ישראל חי
נשבענו לאורי ואחת לשני שנעשה הכל כדי להיות ראויים לו 🩷
בעלי הכשרוני והמשפחה כולה יוצאים למסעת חיינו להנציח את האור , האהבה והאומץ לב של אורי שלנו ♾️
#נכתבמתוךהשכול💔
7 חודשים אנחנו חיים בתוך האבל והשכול הכבד. 7חודשים מנסים להתמודד עם הכאב והאובדן .
7 חודשים אנחנו מתמודדים עם התגובות של הסביבה .
היום בבוקר ראיתי פוסט שנכתב ברוסית ע"י Bjarka Elena והבנתי שאני חייבת לתרגם אותו ולעלות עם התיקונים קטנים והתאמות למצב שלנו .
תקראו בבקשה , תפנימו ותנסו ליישם 🙏
🔟 טעויות איך לא לנחם או להזדהות עם אדם במצב של לחץ חמור או אובדן
תתפלאו כמה פעמים אנחנו עושים את הטעויות האלה!
זכרו, שאדם במצב של לחץ חמור:
- ממוקד ברגע הנוכחי של חווית האבל (שיחות על העבר או עתיד לא עוזרות)
- יש לו תודעה טונלית (ממוקד בעצמו ובצרותיו)
- ממוקד בעולם הפנימי שלו ומנותק מהעולם החיצוני, לכן יש צורך בהנחיה
- יש לו את הזכות לחוות את שלבי ההלם והאבל (אי אפשר לדלג עליהם ולכל אחד יש את הזמן שלו לחוות את השלבים האלה)
1️⃣ אסור לנחם "בעתיד המואר"
אדם במצב של לחץ חמור או אבל לא מתעניין בפרספקטיבות, הוא ממוקד ברגע הנוכחי של חווית האובדן - צריך לתת לו את הזכות והזמן לחוות את אבלו.
❌ את עוד תהי שמחה/ תבנה את הבית שלך/ תסדר את העסק שלך/ תיפגש עם המשפחה
❌ הכל יעבור, הזמן מרפא, הכל יתייצב
❤️❤️❤️ משפטים שמביעים הזדהות ברגע הנוכחי:
- אני מצטער/ת שאתה עובר את זה
- אני איתך + מגע עם רשות
- אני כאן + מגע עם רשות
- אני רוצה לתמוך בך. איך אני יכול/ה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר?
- רוצה להיות לבד או שאני אשאר איתך?
- אני רוצה לעשות משהו בשבילך שיעזור לך להרגיש טוב יותר. מה זה יכול להיות?
- אני מאוד מצטער/ת שאתה מוצא את עצמך חסר כוחות להתמודד עם זה
- אני לא יכול/ה לדמיין כמה זה כואב לך עכשיו (עצוב, קשה)
- אני רק יכול/ה לנחש כמה זה קשה לך עכשיו (מה שעברת, איך אתה מרגיש)
2️⃣ אסור למצוא רגעים חיוביים באסון ולהמעיט בערך האובדן
לא עוזרות - רציונליזציה, שכנוע חיובי, אוריינטציה לאופטימיות, תועלות משניות מהאבל.
❌ - הרסו את הבית, אבל נשארה המכונית
- תחזיק מעמד, יש אחרים שגרוע להם יותר
- הבית שלך נהרס, אבל תקבל סיוע מהמדינה
אדם מבין שיכול היה להיות גרוע יותר, אבל זה לא מנחם, אלא מפחיד עוד יותר.
3️⃣ אסור לחפש אשמים
❌ הנחה על מניעת האבל (היה צריך לטפל בזמן, היה צריך לעזוב בזמן לחו"ל, היה אסור לתת לו להתגייס לקרבי )
זה מעורר תחושת אשמה אצל הנפגע!!
❌ עונש - צריך לעונש את האנשים האלה (צריך לתבוע את הרופא הזה, צריך להכניס את כולם לכלא)
זה מעורר גל חדש של אגרסיה שיכולה להתפתח לאגרסיה עצמית
❌ נחמות דתיות - הכל בידיים של אלוהים!
זה עובד רק אם האדם מאמין באמת, ובמקרים אחרים זה מעורר תחושת חוסר אונים וייאוש
4️⃣ הצבעה על כך שגם כך היה רע
❌
- המדינה שלנו בכל מקרה הייתה בדרך לקריסה
- זה הגורל של תושבי הארץ
- אנחנו חיים במדינת מלחמה
זו חוסר טאקט כלפי המציאות המתמוטטת של האדם. זה לא מרפא, אלא פוגע עוד יותר.
5️⃣ אסור לקרוא לקחת את עצמך בידיים
❌ אל תבכה! תחזיק מעמד! קח את עצמך בידיים! שחרר! מספיק להתאבל! אסוף את עצמך! (זה בעצם "תפסיק את הצער שלך כי זה פוגע בי")
זה יביא לקיבוע הטראומה ולבעיות פסיכו-סומטיות
6️⃣ אסור לספר סיפורים אישיים כמו "איך אני התמודדתי עם זה"
זכרו, שהאדם עכשיו ממוקד בעצמו!
סיפור אישי מתאים רק בשלב של משא ומתן וקבלה, אבל לא בשלב של הלם ואבל, ורק אם האדם בעצמו מבקש לשתף איך אתם חוויתם משהו דומה.
7️⃣ אסור לומר שאתם מבינים את האדם
גם אם היו לכם מצבים דומים, חוויתם את זה בדרככם, דרך התבניות, האסטרטגיות וההנחות שלכם. זכרו, שלכל אדם יש פסיכולוגיה אישית - דרכי תפיסת אבל ועיבוד טראומה.
מה שמהווה אבל עבור אחד, עבור אחר זה מתח חולף - ולהפך.
8️⃣ אסור לשאול את האדם מה הוא מרגיש לגבי האובדן, אם אינכם פסיכולוגים של משבר.
בשלב ההלם והאבל חשובים טכניקות self-regulation דרך הנחיה והבטחת צרכים בסיסיים (מגורים, שינה, אוכל, מים, כסף לצרכים חיוניים, היגיינה, בגדים, אמצעי תקשורת).
במקום לחשוף את הקווים של הטראומה, שאתה עשוי לא להיות מסוגל להתמודד איתה בעצמך (התקפי זעם, התקפי פאניקה, אגרסיה וכו'), עזור לאדם במילוי הצרכים הבסיסיים שלו.
9️⃣ חובות ונחיצות
❌ - צריך לחיות בשביל…
- אתה חייב לעמוד…
- אתה צריך/חייב לעשות…
- אתה צריך ללמוד לחיות מחדש…
- אתה חייב להיות חזק…
- אתה צריך לחשוב על העתיד…
פניות מהסוג הזה לאנשים שנמצאים באבל חמור הן לרוב לא יעילות ועשויות לעורר בהם חוסר הבנה ועצבנות. זה נתפס כאלימות ומשכנע אותם שאין מי שמבין אותם.
המילה "חייב" יש להשתמש בה רק בהקשר של מילוי צרכים בסיסיים והפחתת רמות הורמוני הלחץ:
- אתה צריך לשתות מים
- אתה צריך לאכול
- אתה חייב לישון
- אתה חייב לנשום אוויר צח
- אתה צריך לבכות
- אתה חייב לעשות ספורט
- אתה צריך להתחיל לנשום לאט
🔟 פרובוקציות (לנסות "ללחוץ")
❌ - אתה פשוט לא רוצה לקבל את העובדה הזו!
- אתה לא רוצה לעשות מאמצים!
- אתה מסרב לעזרה כי נוח לך להיות בלחץ!
- אתה חזק, פעם יכולת ועכשיו תוכל!
על זה תוכלו לדבר מאוחר יותר, אם שלב ההלם והאבל יימשך. אבל ברגע של חווית האבל, משפטים כאלה מכניסים את האדם לתחושת אשמה ואגרסיה.
______________________________________
אם אתם משתמשים בנחמות שגויות ואנשים מקבלים אותן, זה לא אומר שהן עובדות! ברגע זה זה עשוי לעבוד, אבל בטווח הארוך כל 10 הטעויות האלו מובילות להחמרת תוצאות החוויה הטראומטית.
לכן, שנו את הגישה שלכם והתחילו לנחם אנשים (וגם את עצמכם) נכון, כדי לתת להם את הזכות לחוות את האבל "כאן ועכשיו", כדי שזה לא יימשך "שם ואחר כך", מה שיכול להימשך שנים רבות של PTSD.
אהבה שלי , קופי שלי החיים שלי הבעל שהיית אמור להיות לי,
הנה עברו להם 7 ימים ולא יודעת מה לכתוב אהבת חיי אנחנו היינו אמורים להתחתן אתה הבטחת לי.
איך ממשיכים ? איך אני אחזור הביתה ואתה לא תהיה שם עם זר פרחים ופרנוי עם החיבוק הכי מנחם בעולם
אני לא מצליחה לעכל שאתה כבר לא פה איתי שאתה לא תהיה פה כדי לשמור עלי , לנשק אותי , להצחיק אותי.
חיים שלי גיבור שלי כמה עברנו ביחד שנתיים הכי טובות בחיים שלי אתה האהבה הראשונה שלי ואני שלך ואני שמחה שאני היחידה שבלב שלך לנצח , מקווה שנפגש שוב אהבה שלי תשמור עלי ותחזק אותי כדי שאני אצליח לעמוד על הרגליים שוב ותבוא לבקר אותי בחלומות ותגיד לי שאתה אוהב אותי ותפרד ממני לפחות כמו שצריך אהבת חיי אני ככ מתגעגעת אליך..
תודה שהיית בחיים שלי לימדת אותי מזו אהבה ואני מקווה שמי שהרג אותך נרקב עכשיו ושאוכלים אותו עכברים כמו כל החברים שלו
אני אוהבת אותך קופי שלי ואני מחכה לך .
תזכרו את הגיבור שלנו אורי אשכנזי נחמיה הי״ד
הותר לפרסום שמו של חייל צה"ל שנפל בקרב בדרום רצועת עזה:
סמל אורי אשכנזי נחמיה, מאשקלון, לוחם בגדוד 46, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), בן 19 בנופלו.
יהי זכרו ברוך🕯
איזו בשורה קשה!
הותר לפירסום על עוד חלל צה"ל במלחמה- סמל אורי אשכנזי נחמיה, בן 19 מאשקלון, לוחם שיריון בגדוד 46, נפל מירי נ"ט ברפיח.
כל כך צעיר, כל כך גיבור. נפל למען המדינה שלנו בעודו נלחם במחבלים הארורים.
יהי זכרו ברוך גיבור ישראל🇮🇱🕯
שנהיה ראויים.
הותר לפרסום: סמל אורי אשכנזי נחמיה, בן 19 מאשקלון, לוחם בגדוד 46 בחטיבה 401 של השריון, נפל כתוצאה מירי נ"ט של מחבלים ברפיח.
יהי זכרו ברוך🥀
עוד אח נפל.
סמל אורי אשכנזי נחמיה, בן 19 מאשקלון, לוחם שיריון בגדוד 46, נפל בקרב בדרום הרצועה.
תודה על זיו הנעורים וחמדת הגבורה.
ישראל שלי
סמל אורי אשכנזי נחמיה, לוחם שריון בן 19 מאשקלון, נפל בקרב בדרום הרצועה.
העצב אין לו סוף
גיבור.
סמל אורי אשכנזי נחמיה, לוחם שיריון בגדוד 46, נפל בקרב בדרום הרצועה.
שולח תנחומים למשפחתו שאיבדה את היקר מכל למען הגנת המדינה.
יהי זכרו של אורי ברוך
הותר לפרסום שמו של חלל צה״ל אשר הודעה נמסרה למשפחתו:
סמל אורי אשכנזי נחמיה בן 19, מאשקלון, לוחם שיריון בגדוד 46, עוצבת ‘עקבות הברזל’ (401), נפל בקרב בדרום רצועת עזה.
לוחם שנפל 💔
סמל אורי אשכנזי נחמיה ז"ל, בן 19 מאשקלון.
לוחם שריון בגדוד 401.
נפל בקרב בדרום רצועת עזה.
הי"ד
גיבור ישראל, יהי זכרו ברוך 🕯
סמל אורי אשכנזי נחמיה מאשקלון הי"ד, נפל במהלך הקרבות ברצועת עזה. שולח תנחומים וחיבוק גדול למשפחתו ולחבריו. יהי זכרו ברוך💔🕯️
הותר לפרסום: סמל אורי אשכנזי נחמיה, לוחם שריון בן 19 מאשקלון, נפל בקרב ברפיח. יהי זכרו ברוך
הותר לפרסום: סמל אורי אשכנזי נחמיה, בן 19 מאשקלון, נפל בקרב בדרום רצועת עזה. יהי זכרו ברוך
הותר לפרסום: סמל אורי אשכנזי נחמיה, לוחם שריון בן 19 מאשקלון, נפל בדרום רצועת עזה
השתתפתי היום בכנס של היוזמה לתעסוקת צעירים שנקרא ״פורצים דרך – קריירה-צעירים-פריפריה״. התרגשתי כשהוזמנתי להשתתף בפאנל עם קולגות מכובדות כמו אביטל מקונן, מילכה ברקין ועידן טנדלר, חשבתי על הנתונים, על האתגרים כפי שאני רואה אותם בשטח בדואליס ועל ההזדמנויות שהמשבר שאנו נמצאים בו יכול לזמן לנו.
אבל אז עלתה לבמת הכנס מנהלת היוזמה, רויטל נחמיה אשכנזי, שבנה, אורי, נפל במלחמה וקיבלנו תזכורת כואבת למציאות שהיא חיינו. רויטל קראה לנו את ה״למה״ שאורי כתב בקורס שעשה בשיזפון, והכרנו צעיר חכם, חדור מטרה, רגיש וכל כך חי. את הלמה שלו הוא סיים במילה ״לחיות!״. ואין חיבור מתאים יותר לסוגיה של צעירים ותעסוקת צעירים, שהיא כל כולה מוכוונת עתיד ורוצה לבנות דרך ומסלול לצעירים שמתמודדים עם אתגרי חיים מורכבים, בין אם כי הם מרקע של קושי ובין אם כל ״חטאם״ שגדלו בפריפריה הגיאוגרפית של המדינה בסביבה מעוטת הזדמנויות. ובסך הכל, הצעירים הללו, שעוברים שנים כל כך קשות מאז משבר הקורונה, באמת רק רוצים לחיות, ולדמיין תמונת עתיד. ולא יכולתי שלא לחשוב על השיעור שלמדתי מ ררונית פילו פילוסוףבגן השלום, שהילדים הם לא רק העתיד של כולנו, אלא הם גם ההווה. כמה זה נכון ביחס לצעירים, שמשלמים כעת בחייהם, בגופם, בבריאות הנפשית שלהם, את מחיר המלחמה הבלתי נגמרת, ואת המחירים הכלכליים של המשברים של השנים האחרונות. הם הראשונים להינזק והאחרונים לחזור לשגרה.
צריך כפר כדי לגדל ילד וצריך קהילה ואקוסיסטם כדי להצמיח צעירים וצעירות למיצוי הפוטנציאל שלהם ולתעסוקה איכותית.
הותר לפרסום: סמל אורי אשכנזי נחמיה מאשקלון נפל בקרב בדרום הרצועה | יהי זכרו ברוך
סמל אורי אשכנזי נחמיה ז"ל, שנפל ברפיח, הותיר למשפחתו מכתב מצמרר שכתב:
"חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות. עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב. עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו. אם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי - אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית.
אמא ואבא, אני מודה לכם על הכול - מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך כל חיי. אחיי שלו וטוהר - תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם. אל תשכחו שאני מסתכל עליכם מלמעלה. אין לי הרבה בקשות, מלבד זה שתשאירו את החדר שלי כמו שהוא כדי שלא יהפוך לחדר מוזיקה. אוהב אתכם לנצח ואשמור עליכם לנצח, והחלק הכי חשוב שכמעט שכחתי, אשמח שתמשיכו אותי הלאה".
בנוסף, ביקש לקיים את הלוויותו "בלי נאומים סוחטי דמעות ומרגשים - בלי להביך". אמו רויטל התקשתה למלא בקשתו, וספדה בדמעות: "אמרת לי 'אמא אני אוהב אותך בשביל חיים שלמים'. אלוהים נתן לי מתנה, 19 שנים וחודשיים מהדורה מיוחדת"
צילום: דובר צה"ל, תומר שונם הלוי
המכתב המצמרר שהשאיר הלוחם
סמל אורי אשכנזי נחמיה שנפל נחשף בהלוויה: "אני מסתכל עליכם מלמעלה"
"חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות. עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב", כתב אורי במכתב שהותיר אחריו למשפחה.
"עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו. אם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי, אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בה זמנית.
אמא ואבא, אני מודה לכם על הכול, מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך כל חיי. שלו וטוהר תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם. אל תשכחו שאני מסתכל עליכם מלמעלה".
בהמשך המכתב פנה אורי לבת הזוג שלו שיר: "דובי שלי, הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא תודה רבה שלימדת אותי מה זו אהבה ראשונה, ועל תקופה שאנצור לעד. על הרבה רגעים וזיכרונות מיוחדים, אוהב אותך לנצח...ואשמור עליכם לנצח,
והחלק הכי חשוב שכמעט שכחתי,
אשמח שתמשיכו אותי הלאה"
אבלים וכואבים את נפילתו של בן העיר, סמל אורי אשכנזי נחמיה ז״ל, לוחם גדוד שריון שנפל בקרב בדרום רצועת עזה. בן 19 בנופלו. תנחומים מעומק הלב להוריו ולמשפחתו היקרה. עיריית אשקלון תעמוד לרשותם בכל הנדרש בשעה קשה וכואבת זו. שלא תדעו עוד צער ומן השמיים תנוחמו.
יהי זכרך ברוך, גיבור.
לפני זמן קצר הובא למנוחות סמל אורי אשכנזי נחמיה לוחם השריון שנפל אתמול ברפיח, ובהלוויתו הקריאו מכתב מצמרר שהשאיר אחריו ובו רשם:
"חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות, עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב. עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו. אם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי - אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית..."
איזה גיבור, תודה שנלחמת למעננו.
הלוואי הלוואי שנהיה ראויים לך אורי ולכל הנופלים!
לזכר סמ"ל אורי נחמיה אשכנזי, שנפל בלחימה: תלמידי המגמה בה למד, בכנס מיוחד https://www.kan-ashkelon.co.il/news/93489
לפעמים החיים מזכירים לנו כמה יקר כל רגע. סמל אורי אשכנזי נחמיה ז"ל, בן 19 בלבד, נתן את חייו למען ביטחוננו. מול אובדן כזה, אנו נזכרים בכוח הטמון בכל אחד מאיתנו - הכוח לחיות חיים בעלי משמעות, להשפיע לטובה, ולכבד את זכרם של אלו שהקריבו הכל.
בכל יום שניתן לנו, יש לנו הזדמנות להפוך את העולם למקום טוב יותר. לא בהכרח במעשים גדולים, אלא גם בחיוך לזר, בעזרה לשכן, או בתמיכה במי שזקוק לכך.
כשאנו מרגישים שהדרך קשה, הבה נזכור את אורי ואת כל אלה שנתנו את חייהם כדי שנוכל לחיות את שלנו. הבה נכבד את זכרם על ידי חיים מלאי משמעות, אהבה ונתינה.
שלו, אחיו של סמל אורי אשכנזי נחמיה ז״ל שנפל בקרב, הקריא בהלוויתו את מכתב הפרידה שכתב לפני הכניסה לרפיח: "הצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית, אך חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות, עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב."
הותר לפרסום: סמל אורי אשכנזי נחמיה נהרג מפגיעת נ”ט ברפיח.
🕯️יהי זכרו ברוך
היה לי הכבוד להוביל יחד עם צוות היוזמה את כנס "פורצים דרך" – הכנס הארצי של משרד העבודה לקידום תעסוקת צעירים וצעירות בפריפריה.
בפאנל בהובלת אלמז מנגיסטו, יחד עם השותפים המדהימים, שיתפתי על עבודת הממשלה בתחום תעסוקת צעירים בפריפריה ועל ההשפעה הממשית של משברים על תעסוקת הצעירים ודנו בהזדמנויות ואתגרים שפוגשים את הצעירים בשנים האחרונות.
רוצה להודות באופן אישי לצוות היוזמה בהובלת רויטל נחמיה אשכנזי ששיתפה על ה"למה" של בנה, אורי שנפל במלחמה לפני חודש, נחשפנו לבחור רגיש, חכם, אהוב ונחוש זאת הייתה תזכורת למציאות הקורעת לב והבועטת שאנו חיים בה.
אורי שלנו בעמוד 41, ספר חובה בכל בית בישראל ואצל היהודים בתפוצות,
הגיבורים שלנו, שמלמדים אותנו מהי ציונות, ראיית האחר, דאגה לזולת וגבורה שאין כמותה.. גיבורי חרבות ברזל 💔💔💔
עוד שבת שמנסה להשאיר את הראש טיפה מעל המים, כבר חודשים שהמחשבה הטורדנית על איך אעבור את החודשים הבאים אינה מרפה, פסח, שואה, יום הזכרון, יום הולדת, יום השנה😭 הכי רוצה להיעלם ולהיבלע (ולעיתים עושה זאת בקטנה) אבל לא אשאיר אותך בלעדיי פה, לא לפני שאמשיך אותך הלאה ילד שלי, אני יודעת כמה אתה סומך עליי שאגשים עבורך את החלום, כי אמא תגיע עד השמים, הכוכבים והשמש ובחזרה עבורך, מי כמוך יודע אה?!? דאגת לזה גם בשיחה לפני שנה וגם כשתיעדת את מכתבך📩 אז בינתיים אני חושבת איך להרוג את הזמן ומוצאת מיזם מרגש מאוד
רוקמים.ות נרות נשמה 🩷🩷🩷💔
תודה ל א.נשים עם הלב והנשמה שמצליחים לתת חיבוק מרחוק על ידי עשייה כל כך יצירתית ומרגשת🙌🕯️
תודה 💔💔💔
לקראת הפסח והיום המקודש ״יום הזכרון״ והימים שאחריו, מחשבות, תהיות ורגשות של אם שכולה דיי טרייה, כשהמציאות עולה על כל דמיון
אני שונאת שמסתכלים עליי בעיניים של ״מסכנה״ או רחמים, או לקבל חיבוק שהוא לא באמת חיבוק (יותר ליטוף של בעל חיים) או שאומרים לי שאני לביאה/ גיבורה, שאלוהים יעזור לי וישלח לי כוחות 😤 D O NT , אמנם ביידן אמר זאת לפניי אבל נראה לי שהוא יסלח לי הפעם,
בבקשה, אני רק אם שכולה כמו כל חברותיי החדשות לטייטל עם כאבי רחם,
כזו שמתמודדת כל שניה ועושה מה שביכולתה, פעם זה ליפול לחור שחור ולמרר בבכי ולצרוח, פעם זה פרקטי במשימות הנצחה, כל פעם זה לובש צורה אחרת שונה, ובפעם אחרת שאני מחויטת,באיפור ונראה לכולם ״שהיא בסדר״, אז לא!! אין בסדר! בסדר????
זהו איננו פוסט מחנך או מטיף חלילה, רק מתאר מציאות בחיי חלק מאזרחי מדינת ישראל, אלו ששילמו את המחיר הכבד מנשוא, מילים שמזמינות לביעור חמץ פנימי במקביל לחיצוני 🔥
בעולם המקביל לנו כולם עסוקים בניקיונות לפסח, קניות ובברכות לחג שמח,
במשפחות השכול בעיקר מחפשים לאן לברוח משבת לשבת, מחג לחג, אין חירות, אין אויר, אין אוירה, ( ספויילר שכול איננו מדבק⛔️ , לא להיבהל רק מניחה את זה בינתיים, אקדיש לכך פוסט אחר)
אין יציאת מילוט ולא פתחי איוורור , הלב מקווץ, אויר לא באמת נכנס פנימה אלא רק לטובת הנשימה ההישרדותית, מעת לעת אני תוהה על המילים שכתבת על כך ״שאינך מצטער אם קידשת חיי אדם״,
ואני זועקת אור שלי, שאני זו שמצטערת אנחנו מצטערים, על אלו שאינם ראויים לך לנו לכל החללים ולמשפחת השכול, מעת לעת הם זולגים לדרכי לצערי, אוי כמה שאני מתאפקת ורק לשם כבודך, יכולה לשמוע אותך באוזני ״ אמא דלגי הם לא באמת מבינים..״ ואלו הבודדים שהאמנתי שהם יעמדו שם איתנים לצידי/ך תמיד באויר, בים וביבשה גם הם כבר… אז חשבתי 🙄
אתה וחבריך הגיבורים ששילמתם בחייכם כדאי שילמדו מכם, על ראיית האחר, נתינה, כבוד, הדדיות, שמחת חיים ועוד המון המון ערכים.
ולכל העם שבציון שבעוד מספר שעות ישבו מסובים לשולחן החג, מזמינה וממליצה לרכוש את הספר הקדוש הציוני והמצמרר הזה עם המילים שחקוקות בלבבות של כולנו, אין ראויים מכם ילדים חיילים ומפקדים שלנו 🫡🫡🫡בלעדיכם אין לנו זכות קיום..
שם יש רק גבורה, אופטימיות, אומץ בלי חפירות של אם שכולה עם כאבי רחם💔
מוזמנים להגיב ולא רק בלייק
#לחיות את אורי 🙌
היום לקחתי לעצמי רגע של שקט.
כוס קפה, קצת אוויר, הפסקה קטנה מהמירוץ היומיומי.
גללתי קצת בפייסבוק, עד שעצר אותי פוסט של רויטל נחמיה אשכנזי – אמא שכולה וחברה יקרה.
משהו במילים שלה לא נתן לי להמשיך הלאה.
קראתי שוב ושוב, והלב התכווץ.
הכאב שלה חדר פנימה, והפך לפחד – הפחד הכי עמוק שמתחבא בלב של כל הורה.
ופתאום, מתוך השקט הזה, התחדדה לי ההבנה:
בעוד כמה ימים נשב סביב שולחן החג, נשיר, נספר, נצחק.
אבל יהיו גם כאלה שישבו לשולחן שקט.
בלי שירים. בלי שמחה. בלי צחוק ובלי יקיריהם.
משפחות ששילמו את המחיר הכבד מכולם – ושום חג לא יחזור להיות עבורן אותו דבר.
הרגשתי שאני לא יכול להישאר אדיש.
רציתי לעשות משהו, ולו הקטן ביותר – להכיר את הסיפורים של עוד מהנופלים. לדעת מי הם היו.
אז קניתי לעצמי מתנה לחג, את הספר: ״אם אתם קוראים את המילים האלה״.
ספר שמביא את הקול, הדמות, המילים והלב של אלה שבמותם ציוו לנו את החיים.
כדי לזכור אותם. כדי להכיר.
כי זה המעט שאנחנו יכולים לעשות בשבילם – לעצור רגע. לקרוא. לזכור 🕯️ 💔 .
#זוכרים_אתם
#רויטל_נחמיה_אשכנזי
#חג_החירות
#שכול
#גיבורים
#ספר_זיכרון
#לזכור_ולחבק
#ישראל
גיבור של חיינו אהוב ליבנו 💔🙌
אכן חיית חיים ללא חרטות, כל דבר שעשית בחרת לעשות באהבה ומכל הלב, השארת סטנדרט גבוה במיוחד 🩷David Ashkenazi
אני מתגעגעת למשפחה היפה שהייתה לנו פעם ,על הבלגן הזה סביב ההכנות לחג , על הרעש והצחוק בליל הסדר , על הבדיחות קרש הקבועות בשולחן ועל התמונות האלה בספה של סבא וסבתא שמשנה לשנה היה יותר קשה לקבץ את כולנו לתוכה.
פעם היינו "המשפחה המושלמת" שכולם היו מאחלים בלב שתהיה להם בדיוק כזאת - היפה, המוצלחת , האוהבת מאושרת ושלמה !
השנה לא תהיה פה תמונת משפחה ,
כמשפחות שכול זה לא דבר פוטוגני במיוחד 💔
אני מתגעגעת למשפחה הזאת שבתמונה משנה שעברה.
אני מתגעגעת אליך ,אורי !
כולנו מתגעגעים
גיסתי , אחותי הקטנה , החברה הכי טובה שלי כותבת את הכאב שלה שמצמצם את כל כאב אחר שאדם יכול לתאר לעצמו לחלקיק אבק בלתי נראה.
ואל תנסו להבין , אל תנסו לדמיין 💔
רויטל נחמיה אשכנזי ,לא יודעת אם אני מספיק איתנה (כלפעמים אני מרגישה שבורה ומפורקת פיזית ונפשית ) אבל עומדת ואעמוד לצידך
ותמיד אחזיק לך את היד (גם שאת לא רוצה לפעמים )!!
זה מה שהבטחתי לאורי
ואת יודעת שאני מקיימת את ההבטחות שלי !
עדיף כשלון מפואר מחלומות במגירה… מלך בלייצר חיים!!!
המילים שמתארות אותך ועוד המון טובים יפים ואמיצים, מניחה שדודו הקליט את השיר לא דמיין למי הם ישויכו ?!?
Dudu Tassa - דודו טסה
חלום שהגשמת ועדיין לא שבת ממנו לוחם קרבי בצבא הגנה לישראל 💔
כשנולדת האמנתי כמו כל האימהות באסקפיזם שעד שיגיע העת כבר לא נצטרך צבא ובטח שלא יהיה מלחמות.
חלום עבורך, סיוט עבורנו🥹
״שכול המועד״ תכף מפנה את עצמו ליום שבו כולם ירכינו ראשם למספר שעות 🫡
אורי אהוב שלי, חיים של אמא, 22 לחודש היום, 8 חודשים, מי היה מאמין שלא אחבק אותך כל כך הרבה זמן, אתה בליבי בנשימתי בגופי חקוק כל שבריר שניה
לא תופסת בכלל במה אני עסוקה בימים האלו, בין חול לשכול,
אני מתפעלת משימות הנצחה, בוכה ושוב נופלת ושוב קמה ומבצעת כמו ⏰, אני אפילו לא עוצרת להבין את גודל האסון, החלל שנפער לי בבטן,
ה ♥️ שלי שהפך לסוג של פרוטזה כי אחרת אקרוס ואין מצב שלא אעמוד לצידך כי אמא כאן דואגת ומטפלת בך כמו תמיד רק במימד קצת אחר…
ילד שלי אין לי תשובות חכמות, לא תופסת איך זה שיש מלחמות ולמה מתים ילדים, פעם היו לי תשובות לכמעט הכל היום נותר רק צל של עצמי.. משתדלת עבורך ועבור טוהר ושלו
אוהבת אותך חבל הטבור שלי 💔עד שנתראה שוב… 💔
ביום רביעי 12:30 אחרי הטקס בבית העלמין הצבאי באשקלון, ביתנו יהיה פתוח לאורו של אורי, מוזמנים להוקיר לזכור ולחבק 🙌
כל הפנים והשמות,
כל השירים שהם לקחו איתם …
יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו חללי מערכות ישראל💔🕯️ 🫡
לא נתפס ולא יתפס לעולם אהוב שלנו מחכים לשובך 🙌
מים רבים לא יכבו את האהבה💔
שיר של אורי ושלנו, עולם הפוך, מדינה מוזרה,
במקום להמשיך להקליט סרטונים של צחוקים וחוויות יחד כמו שעשיתם תמיד, את שרה לו כמו שרק את יכולה🩷 אהבה ראשונה, גדולה וניצחית ❣️
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/528070640372490
חבל הטבור לא יחתך לעולם, חיים שלנו עוד ניפגש 💔❤️❣️
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/1398354741515187
רוצה שתהיה רק הילד האישי שלי, לא גיבור, לא נופל, ולא תפתח את המהדורה של יום הזכרון, אנשים שלא הכירו אותך מרימים גבה איך יתכן שבחור כה צעיר כותב כאלו מילים שחודרות את ה 💔, לנו זה ברור כשמש, האינטלגנציה הרגשית שלך תמיד הייתה עולם ומלואו מי שלא זכה להכיר הפסיד, אוהבת אותך עולמים עד השמש הכוכבים ובחזרה, מתגעגעת כל שבריר שנייה וממאנת לקבל זאת, כתבת שבסוף יהיה טוב ואם לא טוב אז זה לא הסוף…
אוריקוש תעשה שזו הייתה אחת מהבדיחות והמתיחות שלך, תעיר אותי למהדורה של חיים חדשים איתך!
https://www.facebook.com/newsisrael13/videos/1777858439460704
💔 אין אוויר, אין מילים, אין נחמה 💔
הגיבורים שלנו ממשיכים להילחם עם אורי על הכתף, בכל הכוח והעוצמה💚 401 חטיבת ההכרעה!!!
הגיבורים שלנו ממשיכים להילחם עם אורי על הכתף, בכל הכוח והעוצמה💚 401 חטיבת ההכרעה!!!
https://www.facebook.com/newsisrael13/videos/1777858439460704
אור שלנו. 💔דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ:
ה הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה:
ו וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּותְךָ אֲסַפְּרֶנָּה:
You will always be our king 💔
מכתב קטן, שיר שDanny Robas דני רובס כתב על אחיו יואב
שנפל בזמן מלחמת לבנון הראשונה, השיר מבוסס על מכתב שנמצא לאחר מותו בתיק של יואב והיה מיועד לחברתו, עברו 40 שנה המילים, הבנות זוג השכולות המשפחה השכולה כלום לא השתנה, את מכתבי הנייר מחליפים כיום פתקים בנייד,
חוץ מזה הכאב, הטראומה, הגעגוע מפלחים לנו את הנשמה… שמנסה לעמוד אל מום התהום, הקרום הזה שאנו צועדים בו כל כך דק ושברירי שאנו נופלים, צוללים, טובעים ושוב מנסים להרים את הראש לנשום, והמציאות חוזרת על עצמה ושוב ״הותר לפרסום״ ואני חוזרת אחורה 22/8/24 בזמן ועם כל כאבי הנשמה שלי, כואבת את כאבן של האמהות החדשות שמצטרפות לתהום💔יודעת מה הן הולכות לעבור..
אוריקוש מקווה שהיית בהאזנה ביום הזכרון בבית הזמני הזה שלך,
אמא דאגה גם לשירי גבורה וגאוות יחידה כמו שאהבת, כי לא רק עצב ודמעות יהיו מסביבך ביום הזה אלא גם גאווה לחייל המורעל והצהוב,
גם כשקשה גם כשכל החבר׳ה מושחרים, אורי תמיד שם להרים את המורל, לא במקרה כינו אותך החבר׳ה א.א.א אורי אשכנזי אחראי אוירה,
אף אחד ושום דבר לא שבר אותך, רצית להמשיך בכל הכוח, אמרת לי ״אמא הפלוגה שלי נכנסו ראשונים ללחימה ונצא אחרונים עד אחרון החטופים עד לניצחון״ 💚🖤💚🖤
אני מזכירה לעצמי שביקשת במכתב שלא אהיה מביכה עם נאומים סוחטי 😭 אני משתדלת אוריקוש, אבל נשבעת הדמעות והמחנק זה לא בשליטתי אהוב שלי, רק אני ואתה יודעים כמה אהבה ואיזה קשר חלקנו, אתה תמיד בליבי, בנשימתי, נזכרת שהיית קטן וכשרצית שארים אותך היית אומר לי ״אמא כמוך״ אין תמונה שאתה לא עליי או לצידי עם חיבור של תאומי נפש, עוד שהיית פעוט היית מסתכל עליי מתארגנת ליציאה, והיית שם לב לכל דבר ומבקש ״אמא פרוק״ (ז״א אמא שיער פזור) הייתה לך שפה מיוחדת, מילים שסיכלת בכזו מתיקות אין סופית ואני רק נמסתי, הלב שלי יצא מהמקום מהאהבה שלי אלייך🤍
זוכרת את הסיפורים לפני שינה והשיחות שלנו, הייתי מבקשת ממך לספר לי משהו אחד טוב שקרה לך היום ומשהו אחד פחות טוב, כשהתקשית נתתי לך דוגמא מהיומיום שלי ואז היית מתעניין ומתחיל לספר על היום שלך, משהו טוב ומשהו פחות.. תמיד עם המון רגישות , תבונה והכלה , כשהתבגרת מידי פעם היית נכנס אליי לחדר ומבקש ״אמא אפשר שיחה..״ וגם שאני גמורה תמיד תמיד בשמחה אהוב שלי,
אני יודעת שאת כל היכולות האלו הענקת לשיר דובי שלך, הבטתי מהצד והייתי חושבת איזה מוצלח יצא לי אה?!
מה אעשה עם זה היום אורי?!? מלבד הזכרונות והציפייה שעוד תשוב,
אליי לשיר לכולנו אהוב שלי🩷 ילד של אמא🩷 ״אמא כמוך״💔״אמא פרוק״💔 אמא
אוריקוש אהוב שלנו, ילד שחלם כדורגל, בטיול בר מצווה עם סבא וסבתא הגשמת חלום ראשון לטוס לברצלונה ולצפות במשחקים עם הכוכב האהוב עלייך מסי, כמה עוד חלומות לא הספקת אהוב שלנו💔 #לאורו של אורי! נמשיך אותך לעד!
*פרשת בְּהַעֲלֹתְךָ*
פרשת בר מצווה של אורי 💔
לפני 7 שנים התרגשנו בבר המצווה שלך, והיום אתה חוגג רחוק מאיתנו עם חברייך לנשק היפים והאמיצים.
אַהֲרֹן מצֻוֶּה *בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת* , לא רק להדליק, אלא להעלות. ליצור אש שמתרוממת בכוחות עצמה. אש של זהות, של אמונה, של עמידה זקופה.
באותה נשימה, אנחנו רואים את עם ישראל כולו , *הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא* , גם כשהסכנות מרחפות, גם כשאויבים מבקשים לפגוע , עם ישראל לא רק עומד, אלא קם ומתנשא. ביוזמה, בעוצמה ובאחריות.
עיקר כוחנו כמו המנורה שבמקדש ,הוא באור. לא רק באש.
מטרת התקיפות אינה חורבן , אלא חיים.
החיים שלנו כבר לא אותם החיים אם אפשר לקרוא לזה חיים, יותר הישרדות מדקה לדקה, נושאים את הכאב והחורבן בכל שניה בגופנו,
אוריקוש מה יהיה עלינו? איך אפשר להמשיך ?
תבוא לספר לי איך חוגגים 20 שם במרומים???
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/pcb.24155330444085777/736769242370890
יש'ך היום יום הולדת
שיחה בטֵלֶפַּתְיָה עם מלאך בן 20
אוריקוש המנייייאאאקק יום הולדת שמח יא גבר
#תודה תודה אני אוהב אותך ירון !!!
רגע רגע חכהההה.....תן לברך אותך ....
#אהההה ססססבבבבה סססבבבה
מזל טוב חיים של ברבור
שתעלה במדרגות הזהב 🤩
שמור על שיר ושמור על עצמך ובלי לשחק אותה גיבור בצבא אה בלי שטויות
#טוב טוב מבטיח
...ותבוא מותק לקחת את הפיצות שלך יא סעיד, המקפיא שלי מפוצץ בגלל הפיצות שלך אה
#תודה תודה אוהב אותך תודה ירון ❣️
..שומע, מצאתי תמונה שלך עם הנשק יא מושחר...
תמונה מהיומולדת שלך בשנה שעברה אצל בוביק בחולון
#אה אה זוכר זו שפתחתי חולצה פוזה של גבר...אהההה כן כן מגניב....
שמע אתה מושחר מה אתה מסתובב עם נשק ביומולדת.... טוב, ערכתי לך את התמונה הוספתי סיגר ולבלינג כמו שאתה אוהב יא ערס 😉
#שלח שלח ווקשששהה שלח לי ווקשההה ווקשההה אני יסטלבט עם זה על שיר יווווו גדוללללל שלח שלח...
שולח שולח
ותבוא לקחת פיצה יש מוכן בשבילך
#סבבה סססבבה
צ'או לוזידו 😉
#קול של צחוק
יאאלה ביי 😘
יש'ך היום יומולדת
כאן בגינה
מה אתה מסתובב לי שם בשמיים
כוח נסתר חזק ממני לקח אותך לחגוג 20 במקום אחר
נותרו כמה פינות שלא סגרנו מה אתה חותך ככה בלי הודעה מראש
יומשישי 2 אוגוסט שעה 20:55 כתבתי לך בוואטס "סעיד אתה בבית" סיננתי אותי יא מניוק.....
עכשו תגיד לא ראיתי....בטח לא ראית.....היית עם שיר אההה כשאתה איתה אתה לא רואה אפילו את אמא יא בושע ....
#אההה נראה לי כן [עונה בקול חצי נבוך חצי מתנצל]
זו השיחה שחיכתה בסבלנות למומולדת שלך....
ככה בדיוק היא היתה אמורה להישמע היום בבוקר אבל אין אותך. כאן.
השיחה הארורה בה אני שומע את סבא בוכה וצורח לתוך הטלפון "אוריקי נהרגגג...ירון אוריקי נהרגגגג"
השיחה הזאת התיישבה לי בראש ואין לה רצון להניח לי...
בכל יום מחדש אני שומע אותו צועק לי באוזן את הבשורה הרעה מכולן
הכאב הזה שמעולם לא ידעתי שקיים בגוף
משהו שלא שוכחים. לעולם.
היום ממולדת תיכף ראש השנה ומשהו הבנתי בלילות שעברו מאז שהברזת ו
הבנתי במודעות מלאה ומתוך חשיבה .
אני לא מקבל את העובדה שנהרגת. נקודה .
אני לא ראיתי גופה !
שלחנו ילד חמודות לצבא וקיבלנו חזרה ארון סגור.
אף אחד לא הראה לנו מה יש בארון .
מבחינתי זה עוד קונצ שאתה אוהב לעשות...
מה שאני לא רואה מבחינתי לא קיים. סוף.
אני לא אקבל את העובדה שחדלת להיות בגיל 19
זה לא יקרה
מבחינתי אתה חי .קיים
אולי בצורה אחרת, יש אומרים במימד אחר או איך שלא קוראים לזה
אתה חי אצלי בראש אתה חי אצלי בלב 24/7/365 .
ככה זה יהיה עד שאחליט לפרוש מכאן
הורים לא קוברים ילדים זה נגד הקיום של החיים בטבע .
אני מאמין בטבע ולא באלוהים דמיוני .
לך יש רשות למות רק יום אחרי שאני אמות.
רק עליך אני סומך שתתמוך בכולם כשלא אהיה כאן.
דקה לפני זה אתה לא משוחרר.
תצקצקו עכשו, תחשבו "אנחנו מכירים אותו והוא בדרך כלל לא כותב שטויות הוא כותב מצער לא נשפוט..."
אומר לכם שהכרתם אותי. בלשון עבר.
הפחדן שהיה כאן קודם טוב שהוא הלך, החיים הפכו אותי לאדם אחר
חוויות משנות אותך
חוויות טראומטיות משנות אותך לטוב ולרע
כי הן פוגעות, כי הן כואבות, כי הן גבו ממך מחיר
ואני את החשבון אגיש למי שצריך בזמן ובמקום שיתאימו לי
Revenge is a dish best served cold
האפשרות לשקוע לא באה בחשבון
הבנתי שאתה לא מת ואתה חי אצלי בלב פשוט במימד אחר.
קיבלתי החלטה ליצור מציאות פיזית כזאת שמספרת בכל רגע ויום בשנה את מסע החיים שלך על האדמה
זה יהיה מקום שאתה נוכח בו דרך האור שלך
מקום שיספר לעולם על מי ומה שהיית כמלך בלייצר חיים ויספר על הדרך החדשה שלך כמלאך של אור
כך אולי אהיה מסוגל להמשיך לחיות. מקווה שזה יקל מעט על הכאב בחסרונך הפיזי.
כך תהיה לכולנו סיבה לקום בבוקר
עד ליומולדת בשנה הבאה המקום הזה מוכן [טוב, יהיה מוכן הרבה לפני כן אבל חמסה שום בצל וזה]
רום ועילאי בן מוסרים לך אחלה ממולדת הם רצו להתקשר בעצמם רק שאין להם סלולרי לשיחות עם גן עדן
רום שניה מלהיות חוקי 😉 סיים אתמול יא' עוד שנה בן 18 הפיצפון
עובד במארסה כמו משוגע, דופק קופות כמו שהייתי עושה.
בכל טקס בבית הספר הוא נבחר לדבר עלייך וגאה לספר להזכיר ובעיקר מתגעגע
התמונה שלך מעל המיטה בחדר שלו בטח ראית את זה מהשמיים
עילאי שאתה מעריץ סיים מסלול עכשו בשנת לימודים ואז חוזר לגדוד משם אתה תצטרך לשמור עליו מלמעלה בימים מאתגרים [שמתי לך תמונה שלו מהתקופה האחרונה]
צוצ וזואי משמינים מנחת בעיקר שמושק' יושן במקום אחר אחרת יש פה קרבות עם דם ופרווה שעפה בכל הבית
טלי מדברת איתך על יום אז אתה מעודכן מה קורה עם "דודה שרופה"
ואני. אני אחר .
אחרי שהברזת איבדתי את זה. הייתי שניה מלעזוב את הארץ וכוסאומו העולם
הבנתי בזמן שלא בשביל זה יצאת למלחמה על הארץ. עצרתי את המחשבות .
יש פה שבט שצריך לשמור עליו. אני יודע שזה בדיוק מה שאתה היית עושה במקומי .
אני רואה הכל בצורה אחרת אבל זו שיחה אחרת, נדבר כבר באיזה חלום בהזדמנות הראשונה שכבודו יחליט לבקר אותי בחלום [שחרר קצת מחלומות עם אחרים ותבוא אה]
לפני שבועיים היה גמר ליגת אלופות PSG לקחו
המאמן שלהם עשה מהם כמו ברצלונה שלך
חבר שלך הקאטלוני מאמן בארסה זה שהביא לך אליפות על חשבוני, זוכר ?
לואיס אנריקה קוראים אותו
הוא איבד השנה את ביתו שמתה מסרטן עצמות והיא רק בת תשע .
הוא אמר את ואני מצטט "בני אדם נוטים לזכור את העבר בצורה חיובית
אפילו הרגעים הכי קשים מתכהים עם הזמן
רוב הדברים שקרו בחיים שלי הם חיוביים מאוד
אני מנסה למצוא את החיובי בדברים השליליים שקרו לי !!!
גם אני
21.6.2025
היום אתה בן 20 🥀
בחוץ עדיין מלחמה ובלב...בלב ריק 💔
כל כך ריק שאני לא מצליחה לחוש אפילו את הרגשות הכי בסיסיים כמו פחד.
אבל היום קמתי והרגשתי !!
הרגשתי כמה אני מתגעגעת אליך , כמה אתה חסר לי , כמה "ריק" השארת לכולנו אחרי שהלכת .
אף אחד לא הכין אותי לתרחיש שהיום אשלח לך "מזל טוב, חיים של דודה" ויהיה לי וי אחת אפור ושקט במקום "תודה, אוהב 😘" הקבוע שלך.
אורי שלי ,
לי ולך היה הסכם מאז יום הולדת ה-7 שלך .
חודש לפני החגיגה הגדולה באת ולחשת לי באוזן - טלי, אני לא רוצה כסף ליום הולדת , אפשר מתנה בבקשה 🙏
מאז כל שנה , חודש מראש היית אומר לי איזו מתנה אתה רוצה ואני הייתי עושה רונדלים כדי להביא לך אותה רק כדי לראות את העיניים הנוצצות שלך.
פעם זה היה אוטו על שלט, פעם כפפות שוער , פעם שק אגרוף (אמא שלך זוכרת לי את זה עד היום 🙈) ,פעם משחק מחשב ...הדברים הכי פשוטים שהיו עושים אותך מאושר ואותי נמסה ממך ומתמימות המתוקה שלך כל שנה מחדשה .
גם שנה שעברה ביקשת חולצה שאהבת בצבע מסויים , הזמנתי לך אותה מחו"ל ונורא דאגתי שהיא לא תספיק להגיע בזמן , אבל היא דווקא הגיעה בול ליום הולדת שלך ואתה היית מאושר בדיוק כמו פעם כשהיית מקבל כפפות שוער .
אבל לא הספקת ללבוש אותה , אורי!
אתה יודע מי לבש אותה ??
אני ....בלוויה שלך ❤️🩹
היום אתה בן 20
תשאר ילד לנצח , ילד מתוק, מצחיק ותמים , אבל עם יכולת מאוד בוגרת לאהוב ❣️
לא ביקשת מתנה הפעם ..
אבל הסכם זה הסכם , גם אם צד אחד פרש באמצע החיים בלי הודעה מוקדמת 🙁
וביום הזה אני אמשיך לעשות דברים שהיו גורמים לך לאושר ואתה תמשיך לשלוח לי סימנים , למדתי לראות אותם 🎈
מזל טוב , חיים של דודה 🩷
אוהב ואזכור אותך לנצח !!
https://www.facebook.com/tali.reiderman/videos/2927524844122611
לפני שנה הייתי אישה של מילים ואנשים , אני כבר פחות האישה הזו, פשוט אניח את זה פה 💔
מזדהה עם המילים כאילו נכתבו על ידי, זועקת איתך מהלב והנשמה ,
גם אני אמא שכולה שלקחו לה את הכתר את אורי שלי, בשלישי נציין שנה לכאב, לשבר, ללב השבור שנשבר עוד ועוד כל יום מחדש ולא לא למדנו עוד ״לחיות לצד השכול״ לא יודעת איפה מלמדים את זה?!?!
אנחנו עדיין זועקים ומהדהדים את כאבנו 💔
תזעקי ארץ אהובה
כי אורי שלנו איננו
כי אמא שלו מתחננת שיחזור
והאחים שלו מתגעגעים
איך עשית ככה?
תצרחי ארץ אהובה
כי אורי הוא הילד היקר מכול
הוא בחר לשרת הכי קרבי שאפשר
ואת?
את היהלום של אמא יערה לקחת
איך העזת?
תקשיבי ארץ אהובה
לבכי של האמהות
לדמעות שנוגעות באדמה
איך את לא טובעת כשמאות אמהות בוכות?
איך את לא מתביישת ארץ אהובה?
תסתכלי על החיוך הכובש של אורי
על האור שבעיניים
תסתכלי לו עמוק לעיניים
האם ראית אושר כזה?
תקשיבי ארץ קשה שלנו
לחגיגות ימי ההולדת בבתי הקברות
לקול הכאב מהספסלים בבתי הקברות
עליהם יושבות א מ ה ו ת
צמוד לתינוק החייל שלהן.
תגידי,
את שומעת בכלל????
ואנחנו כאן
לא זזים
קברנו את אורי באדמתך
זה סופי
משפחה של ארץ ישראל
של אורילה
איזה חיוך יש לך אורי,
איך העיינים בורקות
איזה מאושר היית
אהוב, אוהב וגם מאוהב.
ילד טוב
הטוב שבטובים
כמה טוב עשית לאמא שלך.
הלוואי וכולנו ״נהיה קצת יותר אורי״.
י״ח באב, חורבן אישי שלי כאמא, חורבן של מדינה שכואבת על נפילת גיבור נוסף מבניה היפים והאמיצים, אחד מתוך 898, שחירפו נפשם והתמסרו לאהבת המולדת או ״למדינה המוזרה שלנו״ כמו שאורי כתב, והם רק בני 19, 20😥 עם תריסר חלומות ואהבות עוד להגשים,
ומאז אני מתהלכת בין עולמות גבוהים לנמוכים, בין החיים למתים,
ולצידי עוד אמהות שכולות שהפכו להיות החברות הכי טובות שלי, גם הן שלמות עם שבר… קטועות ילד💔
שלמה עם שבר גדול והוא כל כך שלם ונוכח בתוך הגוף שלי השבר 24/7…שלמה עם שבר💔 י״ח באב
י״ט באב ועדיין המציאות בילתי נתפסת, עוד אכתוב על אתמול כשאתאושש, רק בינתיים תודות לכל מי שהגיע לחלוק איתנו את הכאב והאהבה לילד שלנו, אוהבים ומוקירים מאוד משפחת אשכנזי🩷
כמה כבר לא פשוט להיות פשוט, אהבה בין אמא לבן, אהבת חיי הן אתה, אהבת עולמים 💔
אתה צרוב בתוכי בכל נשימה בכל פעימת לב, בכל מנגינה שמתנגנת, בכל חיוך, בכל צחוק, בכל זוג צעיר שמחזיק ידיים שאני פוגשת ברחוב, בכל חייל, בכל בחור חסון עם גופייה ושרירים מרשימים, בכל פרפר שעף בכל דבר חיי צומח ונושם, נושמת אותך דרכי עד שנפגש ונתאחד שוב אהוב ליבי 🩵🩵🩵 אוריקוש שלי
היום לפני שנה הגיבור הזה נפל
המעט שאפשר לעשות זה לזכור אותו
יהי זכרו ברוך
22.8
אורי נחמיה אשכנזי
@danagat1
מלחמה ארורה, עזה ארורה, יום ארור !!!ילד שלי אהובי הנצחי💔
אין ספור חלומות, שיחות, תהיות נשארו ללא מענה ממך אורי..
בשבוע שעבר יצא לי לעיין בפלייליסטים שלך, בפלייליסט האחרון היו כל מיני שירים שמאפיינים את התקופה ואת המוזיקה שאהבת, היה גם את הסרטון הקצר הזה מרים לחברים בפלוגה,
והיה שיר ילדות אחד שהסב את תשומת ליבי ״ ״טוליק״ שהולחן ב1978 ובוצע ע״י אושיק לוי בפסטיבל שירי הילדים.
אלו אותם הרגעים שאני כל כך רוצה לשאול אותך אורי מה הקטע? מה קשור? ולך יש תשובה מצויינת שפתאום הכל כל כך נשמע הגיוני..
בסופ״ש שיתפתי חברה אהובה @אביטל ריבק חן , ואביטל הסבה את תשומת ליבי כי הילד שנכתב עליו השיר הינו תובל גבירצמן שכונה כשהיה ילד ׳תולי׳ , תובל נפל במלחמת לבנון הראשונה, 1982 גם שיריונר וגם בן 19.
תובל הספיק לשמוע את השיר מולחן וכשחבריו בצבא שרו לו את השיר והקדישו לו אותו, תובל היה נבוך והכחיש .
תובל היה קצין שיריון בן 19 שנפל כשהיה הטנק הראשון כשפתח את הציר בלבנון במלחמת לבנון הראשונה ,יחד איתו נפלו עוד 19 חיילים אמיצים 😥
ואני כל כך רוצה לדעת האם זה מקרה ? אורי? האם בכוונה שיבצת את השיר בפלייליסטט שלך? או שידעת? הרגשת??
סיפרו לכם שעזה גמורה, והכינו אתכם ללבנון, בסוף עזה לא הייתה גמורה לפני שנה ורחוקה מלהיות גמורה גם היום…
הבנת שהנ״ט של חיזבאאלה הרסני יותר ומסוכן
יש מצב שחקרת מלחמות קודמות? שרצית להכיר מי שילם בחיו?
כמה עוד משפחות ישלמו את המחיר האכזרי הזה???!!! לדורי דורות, מה השתנה פה לטובה? מי אלו הראויים ששילמנו עבורם? אין אור בקצה המנהרה תרתי משמע ילד שלי, יצאתם להגן על המדינה להחזיר את החטופים ואת הכבוד שהפסדנו ב7/10 ומי הגן עליכם? מי?
כמה עוד תהיות שאלות מחשבות אשאר אורי ?!? כמה עוד ילד שלי..
ואתמול רק אתמול עוד אורי בן 20 נפל… 💔
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/pcb.24750701164548699/1046394300691919
facebook.com/reel/862768813095214/?s=single_unit
חברה שלי Liat Sade-Saadon
בשורות ובמילים המדויקות שכתבה מצליחה לתאר מה קורה לנו האמהות והמשפחות השכולות כשאנו יחד💔 זר לא יבין,
כי ביחד זה אף פעם לא לבד🙏🏼
פתאום מתפרצת ממני השמחה. כמו כאב חד גם היא מתנפלת עליי בהפתעה. כמה התגעגעתי לחוש אותה ככה, מגיחה בעוצמה. אני שמה לב שלכל מי ששואל אותי איך במסע, אני עונה: כיף לי ממש! כל כך הרבה זמן לא הרגשתי את הכיף הזה. את הממש. להיות אחת עם השמחה, לא לידה, להיות השמחה עצמה.
יצאתי לכאן עם משקולת גדולה בלב, אחרי כמה שבועות של נפילה שהתקשיתי מאוד לקום ממנה. לא נלחמתי בעצב, נתתי לו להיות, וכך באתי משוחררת להרגיש גם את האושר שהגיח לפתע. אושר הוא רגעים של חיבור. כשאני מאפשרת לכל רגש לזרום בחופשיות, הוא יכול להפוך לנהר של צער וגם להתפרץ במפתיע כמפל של שמחה.
אנחנו שרות ורוקדות ובוכות וצוחקות ומעיזות להיזכר בחלקים שהיו שלנו פעם ולחבר אותם שוב. ד' שלא שרה ולא רקדה מאז השבעה באוקטובר מפזזת באחו, לקול מוזיקה שבוקעת מהרמקול הנייד, ומרגישה פנתרה. ש' שאיבדה את הביטחון בנהיגה, נוהגת בלילה בדרך שטח תלולה ומובילה אותנו בביטחה בירידה מההר והעוצמה חוזרת אליה.
אני מגלה שכל אחת אימצה דרך משלה לתאר את רגע השבר. מאז האסון... מאז מה שקרה... מאז ש[שם הילד]... וכשמישהי מספרת משהו, מיד מגיעה שאלת הבירור: זה היה לפני או אחרי?
כשסיימנו את סיפורי הדפיקה בדלת עברנו לספר את סיפורי הלידות, ככה אנחנו עכשיו, חיות לאחור, מהסוף להתחלה.
במפגש ההכנה בארץ ש' הביעה משאלה: שנזכה לניסים. והנה במסע אנחנו כל הזמן מוצאות חיבורים מפתיעים. כולנו מדברות באותה השפה, שפת הסימנים.
היום על פסגת ההר מצאנו את עצמנו יוצאות במחול, ותוך כדי גילינו שאנחנו מפזזות סביב ערימה של קקי שהשאירה פרה. אנלוגיה מופלאה למצבנו, אנחנו לומדות לגדל את השמחה סביב החרא.
נשים הן כוח. אימהות כאובות שמחזיקות ידיים אחת לשניה, זה מכפיל כוח.
בתמונות: תמיד אנחנו מרגישים טוב יותר בקבוצת השווים לנו, במסע הזה זכיתי להיות בקבוצת השוות במיוחד!
Journey4hope
אנשים טובים באמצע הדרך,
@Extreme Adventure park
@Bar Aviation
תודה זו מילה קטנה על הלב הגדול שלך, תודה על החיבוק והחיזוק, תודה עלייך
תודה ענקית לbar aviation ו extreme adventure park היקרים, שפתחו היום את ליבם ותרמו לאמהות במסע , חוויה שלא תישכח – סיור מסוק מדהים ומפנק בשמי אוגנדה.
מעשים כמו שלכם , אלו הדברים שמחזקים, מחבקים ומרוממים והופכים את הדרך של כולנו לקצת יותר קלה.
תודה על נדיבות, רגישות ואהבה גדולה. 💙💛
#Journey4Hope #אמהותשכולות #מסעחוסן #Uganda #TogetherStronger
A huge thank you to Bar Aviation and Extreme Adventure Park, who opened their hearts today and gifted the mothers on our journey an unforgettable experience – a breathtaking and pampering helicopter tour over the skies of Uganda.
Acts like yours are what strengthen, embrace, and uplift, making the path we all walk just a little bit lighter.
Thank you for your generosity, sensitivity, and endless love. 💙💛
#Journey4Hope #BereavedMothers #ResilienceJourney #Uganda #TogetherStronger
זר לא יבין מה עברנו במסע הזה לאוגנדה, עוד אכתוב על זה פרק,
בינתיים תודות ענקיות לכל האמהות, הבנים שלנו שהיו איתנו בכל רגע, לעמותות הצבאיות שתמכו , למאגמה - magma offroad בניצוחה של יפעת, לליאתיות מ LA Journey4hope
תודה עליכן תודה על הלב הענק החיבוק הרגישות והעוצמות של ביחד 🩷🩵🩷
כשיצאנו עם קבוצת האמהות השכולות למסע חוסן לאוגנדה, ידענו שנפגוש כאב גדול.
אבל בתוך הכאב פגשנו גם עוצמה שאין דומה לה, אחווה אמיצה, ולבבות שמצליחים להתרומם יחד.
בכל מקום שבו היינו , בטבע, בשקט וגם בצחוק , הילדים היו שם. נוכחים בכל נשימה, בכל דמעה ובכל חיוך.
אנחנו זוכרים איתכן, את איתי של זוהר, איתי של נינה, איתמר של דורית, אור של שרונה, אורי של רויטל, גיא של מירב, דויד של גבי, דויד של חגית, דרור של אביטל, טל של אורית, יהב של שרון, יואב של עידית, ירדן של יפה, ניר של מיכל, עומר של אוסנת, עומרי של אורית, עידו של שרון, עידו של שרון, רותם של מיכל וריף של סיגל.
כל שם שנאמר, כל סיפור שסופר , חיזק את כולנו והזכיר שהכאב האישי הוא גם לב פועם של עם שלם.
תודה מעומק הלב לעמותות הצבאיות , אגוז , יהלם , דבדבן , מגלן , סיירת הנחל , 401 ושלדג , שלקחו חלק ותמכו במסע , החיבוק שלכם הוא גשר של כוח, אחווה וערבות הדדית, שמאפשר לאמהות להבין מהו צוות אמיתי ולהיות גאות מהמקום שהבנים הגיעו
תודה לנשות מאגמה המדהימות שיודעות תמיד להיות בדיוק איפה שצריך, לתת את המבט , המגע , החום .. לדעת להיות מדוייקות , מקצועיות , רגישות , לדעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון ולהיות מגשימות חלומות ..♥️
אנחנו, בעמותת Journey 4 Hope, מודים על הזכות ללוות אתכן אמהות יקרות במסע הזה. למדנו מכן מהי אהבה שאין לה גבולות, ומהו כוח שנבנה מתוך שבר.
המסע נגמר, אבל הדרך המשותפת ממשיכה.
#Journey4Hope #ResilienceJourney #BereavedMothers #Uganda #StrengthInUnity #AmHanetzach
When we set out with a group of bereaved mothers on a resilience journey to Uganda, we knew we would encounter deep pain.
But within that pain, we also discovered unmatched strength, brave sisterhood, and hearts that managed to rise together.
Everywhere we went – in nature, in silence, and even in laughter – the children were there. Present in every breath, in every tear, and in every smile.
We remember with you: Itay, son of Zohar; Itay, son of Nina; Itamar, son of Dorit; Or, son of Sharona; Uri, son of Revital; Guy, son of Meirav; David, son of Gabi; David, son of Hagit; Dror, son of Avital; Tal, son of Orit; Yahav, son of Sharon; Yoav, son of Idit; Yarden, son of Yaffa; Nir, son of Michal; Omer, son of Osnat; Omri, son of Orit; Ido, son of Sharon; Ido, son of Sharon; Rotem, son of Michal; and Rif, son of Sigal.
Every name spoken, every story shared, strengthened us all and reminded us that personal pain is also the beating heart of an entire nation.
A heartfelt thank you to the amazing women of Magma, who always know how to be exactly where they are needed – to give the look, the touch, the warmth… to say the right word at the right time, and to make dreams come true. ♥️
Deep gratitude as well to the military associations – Egoz, Yahalom, Duvdevan, Maglan, Nahal, 401, and Shaldag – who took part and supported this journey. Your embrace is a bridge of strength, unity, and mutual responsibility, allowing the mothers to understand what true teamwork means and to feel pride in the legacy their sons left behind.
We at Journey 4 Hope are grateful for the privilege of accompanying you, dear mothers, on this journey. You have taught us what love without boundaries looks like, and what strength can be built from within brokenness.
The journey has ended, but the shared path continues.
על המסע של 20 אמהות שכולות לאפריקה ומה שעברנו עוד אכתוב בהרחבה, אחרי שעוד קצת אעקל את מה שהיה.
משתפת ברגע קסום של חיבור וחיבוק מהילד שלי, מהמקום שהכי מאפיין אותו, יערות הגשם באוגנדה,
תמיד קראתי לאורי ׳מוגלי׳ גור אדם, מהלידה מחובר אליי כמו גור עד היום, נראה כמו מוגלי ומתנהג כך.
בעודני מצלמת תמונה דרך עדשת המצלמה, ביערות הגשם של אוגנדה,
מהבהב אליי ענן בצורת לב, הוא מהבהב כמו דפיקות הלב שלי, כמו רמזור שאומר לי את הדרך, מתי לחצות ואיך?!
מהבהב מחייך ואומר אמא אני כאן איתך… גור אדם שלי ❤️
תודה ילד שלי, תודה עלייך, אמא שרופה מגעגועים ולב קטוע ילד, אך עדיין מתפללת ומברכת על כל סימן, אוהבת אותך לעולמי עד שולחת חיבוק ונשיקות עד העולם הבא❤️🔥 עד שאגיע אלייך..
מסע לאוגנדה ❤️🩹🤍✈️ בין שכול לחיים
הטבע, החיות, הנופים והפשטות – נתנו לי להבין כמה פשוט זה להיות פשוט, וכמה נכון להעריך כל דבר, כל רגע, כי הוא לא יחזור עוד לעולם.
20 אמהות שכולות –
שהחליטו להוסיף את האות "י" ולהפוך לאמהות שיכולות..
לצחוק ולבכות,
להנות ולשמוח,
לרקוד ולשיר,
ולחיות את השכול והחיים היפים – גם וגם.
20 לבבות פצועים,
קטועי ילד, שבוחרים בחיים כל בוקר מחדש.
20 ילדים אהובים וגיבורים – שבזכותם אנחנו כאן, נושמות וחיות.
מדינה אחת מיוחדת – אוגנדה – שהעניקה לנו רגעים של חיבוק, עוצמה ותקווה.
ובתוך כל זה – דוד שלי🩶מלאך שלי
הרגשתי שהגוף שלך לא איתי, אבל החיוך, האהבה והאור שלך ליוו אותי בכל צעד במסע.
אתה היית שם – בלב, בנשימה, בכל מבט לשמיים.
ותודה ענקית לצוות המופלא – על דיוק, שלמות, אהבה אמיתית ולב פתוח שהפכו את המסע הזה לבלתי נשכח🙏✈️🫶
את הנס הזה הובילה ביד רמה האחת והמיוחדת Yifat Yeger, יחד עם צוות הנשים המופלא, ברברה, אורלי, זיוה ודוקטור דנה
ומהצד השני של הגלובוס
Journey4hope עם הדאבל ליאתיות שעושות ימים כלילות בגיוס למען העמותה,
חבורת נשים שיכולות בקלות לנהל את העולם,
תודה על 7 ימים של שפיות זמנית, תודה על החיבוק, האמון, תודה על זה שפשוט הייתן שם בכל מצב לצד השכול, הבכי, השמחה והצחוק, תודה לחברות החדשות בחיי, אמנם שכולות אבל הכי שאקליות שיש בעולם!!!
2021 אורי בכיתה יא מתמוגג מגאווה ורעל על הגדנ״ע, אני זוכרת איך חזר מדוכדך בסוף אותו השבוע שהסתיימה ורצה להישאר עוד…
השבוע תלמידי שכבה י״א בתיכון בו אורי התחנך נשאו בגאווה את הדגל של אורי🇮🇱
Hilla Finishמקיף ה' דרכא אשקלוןנתלי בוקריס
תודה על שאתם שותפים לדרך להמשיך את אורו של אורי שלנו,
ילד שלי, בחור יפה אמיץ וגיבור, שהיה נחוש לשלם את המחיר לשם קידוש חיי אדם וקידוש הארץ המוזרה והאהובה עליו
# שכול
# חגים
# מלחמה ארורה
אתמול צויין יום הזכרון הממלכתי לנופלי מלחמת 7 לאוקטובר, סירבתי להשתתף בטקס ״המכובד״ אליו הוזמנתי בהר הרצל עד שיתחלפו כל האשמים במחדל הגדול של המדינה! הגעתי למקום בו אפשר להשפיע על דור העתיד, יחד עם אבא שלי ואחותי לפגוש תלמידי שכבת ט׳ מבתי ספר שונים מאשקלון, לצד חניכי מכינה ״דרך ארץ״, ביקשו שאדבר על ערכים אז דיברתי וסיפרתי עלייך אהוב שלי, על ערכים שהיו נר לרגליך בלי מאמץ, חלק בילדאין מהרגע שנולדת, על אהבת האדם באשר הוא, על כיבוד אב ואם וסבים כמובן, על מספר הפעמים האינסופי שאמרת לי ״אמא, אני אוהב אותך״ ❤️על שמחת חיים, הומור וצחוק מהדהד מעלה מעלה שיחודי רק לאורי, על בחור צ׳ארמר כמו בסיפורי אגדות (רק שלא זכינו ל Happy end, לפחות לא כרגע)
על בן זוג אוהב, מעריץ וגאה לשיר משה אהבתו הראשונה, על ערך החברות והרעות, על א.א.א הכינוי שקיבלת מחברייך בצבא, אורי אשכנזי אחראי אוירה !
על זה שאורי ראה את הילדים השקופים וסייע להם עוד בהיותו ילד בעצמו,
על בחור שדיבר בשפת המבוגרים על שלום ודרכי דיפלומטיה שלמד והתחנך ב @ מקיף דרכא ה אשקלון עם המורה שהעריץ @ איריס לייף,
גם בזמן שלחם ברפיח ולצד האמונה שהמלחמה הזו הכי צודקת וחייבים להחזיר את הכבוד למדינה והחטופים הביתה🏠
על המשפט האחרון שלו לשיר
״זו המשמרת שלנו עכשיו אני חייב ללכת״
ילד שלי ביקשתי מהתלמידים לא לבכות ולא להיות עצובים, אלא להאמין בעצמם, להגשים חלומות, לאהוב אהבת חינם ולהמשיך לפזר אור בעולם בדיוק כפי שאתה נהגת, לכבד את הזולת וששום דבר לא מובן מאליו!
אמנם חיית חיים קצרים אבל מלאי משמעות, שמחה, נתינה ואהבה, חלום אחד הספקת להגשים להיות לוחם!!!
אמשיך להמשיך אותך הלאה עד שנפגש שוב אהוב ליבי 💔
ים של דמעות בשתי עיני
ליבי זועק שובה אליי
קולי שובר את הדממה
התשמע? התשמע?
מה שומם הוא חדרי מיום שעזבת
השעון שעל הקיר ליבו נדם
ובודד בפינה הכסא שאהבת
בלעדיך העולם כה מיותם 💔
מסע לפולין 2025 תלמידי י״ב מקיף ה דרכא אשקלון , ממשיכים להאיר את אורך אהוב שלנו 💚
זוכרים את ההיסטוריה של העם היהודי במסע לפולין🛤️ את הגיבורים שחירפו נפשם לפני 80 שנה ואת הגיבורים שלנו היום שיצאו לקרב על אהבת המולדת🫶🏻
וביניהם אורי שלנו, בוגר מקיף דרכא ה אשקלון❤️
תודה ליואל מלכה שממשיך להאיר את אורו של אורי בכל מסע🙏🏻
לכו תבנו מדינה וחברה ראוייה במציאות מקבילה…
בבוקר שאת מהדורת החדשות פותחת הידיעה על החזרתם של שלושת החללים החטופים אל״מ חממי, סרן נאוטרה וסמר עוז דניאל הי״ד,
באותו הבוקר ממש בעולם מקביל מתפרסמת הודעה על חשיפת פרשת שחיתות ענקית
בהסתדרות ,
כשאתמול פרשת הפצ״רית כיכבה 🤦♀️
ובעולם המקביל שלנו ממש, באותה מדינה קטנה ובאותם 24 שעות, אנחנו חוזרים מאזכרת השנה של דרוריק של אביטלי וישראלי, הגיבור שנכנס לאש לחלץ את חבריו למרות שהבין מה יכולה להיות התוצאה המרה,
ושוב אותם ההספדים על הבחורים האמיצים, יפי הבלורית, עם הרעות והנתינה האינסופית, אלו שראו את כולם ועשו עבור כולם מגיל כל כך צעיר.
לפני כשבועיים התקיימה אזכרה לירדן של יפה וגדעון, איזה בחורים מהדורה מיוחדת נשבעת ואני לא משוחדת..
ילדים שמתאהבים בהם רק מהסיפורים מהתמונות והסרטונים, ולא רק סיפורי קרבות ומלחמות, אלא על חיים שלמים אמנם קצרים, אבל מלאים באהבת חינם, ענווה, עשייה למען הזולת, הומור חברות, כבוד ועוד הרבה חלומות שהשאירו לנו להגשים עבורם 🌈
כמה לבבות שבורים יש במדינה הזו ?!💔, יותר מידי, יותר ממה שניתן לשאת, אמהות ואבות, סבים וסבתות, אחים ואחיות, דודים ודודות, בני הדודים המשפחה המורחבת
ובנות הזוג עם הלב השבור שלהן, שהלוואי ויכולנו למצוא לו מרפא ומזור💔
כעת הסתיים סבב אזכרות שנה הראשונה אצלנו במשפחה החדשה, אחיותיי ואחיי החדשים ובקרוב יתחיל סבב אזכרות השנתיים… חתיכת מעגל😟 הזייה!
הסובבים מאחלים לנו שנפגש בשמחות ובינתיים אנחנו מאזכרה אחת לשנייה , מגלים על בשרינו שלדמעות ולכאב אין סוף
שמחות ???? חחח
לך תבנה מדינה קודם בלי פרשה רודפת פרשה,
ואני שואלת על מה ? על מה הם חרפו את נפשם? על מה הנשמה שלנו משלמת את המחיר על מה???
ויש ימים שאין לי שאלות רק את המציאות המרה, ויש רגעים בהם המוח עושה ספליט ולכמה רגעים מאבד זכרון, מאבד הכרה, אבל אז זה מכה בי וואחד מכה⚡️ 🥊
אז אין פה פזמון וגם לא חרוזים
רק לב שמרוסק לרסיסים מגעגועים 💔 וגוף שמנסה ומתקשה להחזיק חזק את הראש מעל המים, יש ימים שללא הצלחה…
לך תבנה מדינה…
הדלקת נר לאורך בטרבלינקה פולין
מסע לפולין מקיף א אשקלון🕯️
#לחיותאתאורי #לאורו_של_אורי✨️
יקרה Shelly Peretz, אין לי ספק שאורי חיבר ביננו באותו הבוקר, אחרת מה הסיכוי שהיינו נפגשות?!,
תודה לך ולכל מי שהיה שותף, תודה על השותפות המדהימה.
אורי חיי, חלם ודיבר דיפלומטיה גם כשלחם כתף לכתף עם חבריו ברפיח, למרות שהאמין שהמלחמה הזו הכי צודקת שיש, המשיך להאמין בפתרון קונפליקטים וסכסוכים ע״י שלום ובכוחה של הדיפלומטיה,
תודה שאת שותפה שלי להמשיך את אורו וערכיו של אורי שלי, 🙏🏼
תודה עלייך 🩷מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה
היום זה לא יום רגיל.
היום נולד פרוייקט חדש לאויר העולם. פרוייקט שאני גאה להיות מהיוזמות שלו, פרוייקט שחיבר בין חמישה משרדי ממשלה בארץ ובעולם, ובין 21 סטודנטים מיוון, קפריסין וישראל. אבל יותר מהכל אני נרגשת שהפרוייקט הזה הוקדש להנצחתו של סמל אורי נחמיה אשכנזי ז"ל, לוחם צה"ל שנפל ברפיח במלחמת חרבות ברזל ובנה של רויטל נחמיה אשכנזי, מנהלת תוכנית "היוזמה לתעסוקת צעירים" במשרד העבודה. רויטל היא גם חברה שלי. חברה חדשה למדי שחדרה לעומק ליבי מיד מהרגע הראשון.
אז איך הכל התחיל?((ציטוט מתוך הכתבה)
"הכרתי את רויטל, כביכול במקרה, אבל אני לא מאמינה במקריות. כבר מהרגע הראשון נרקם בינינו חיבור רגשי", מעידה פרץ. "נשבר לי הלב כשהבנתי מה עברה ועודנה עוברת, וידענו שאנחנו מוכרחות לעשות משהו יחד למען צעירים, למען עתיד טוב יותר לישראל.
"מתוך כאב עמוק ורצון אמיתי לתיקון, יצאנו לדרך משותפת והתחלנו לעבוד יחד. בזכות העבודה המשותפת נוצרו חיבורים אמיתיים, בין משרדי ממשלה ורשות הסייבר בישראל, לבין רשויות הסייבר של יוון וקפריסין. היום, אנחנו גאות להשיק את המחזור הראשון של תוכנית ההכשרה הבין-לאומית בסייבר, לצעירים מהפריפריה הגאוגרפית ולצעירים מחו"ל, והחלטנו להקדיש את הפרויקט הזה לזכר בנה של רויטל, באהבה גדולה".
מוזמנים להכיר בכתבה שפורסמה היום במאקו מי היה הלוחם המדהים אורי, יהי זכרו ברוך
אורי אשכנזי חיי, דיבר וחלם דיפלומטיה מהיותו נער ועד רגעיו האחרונים בלחימה ברפיח, האמין בדרכים של שיח, דיפלומטיה ושיתופי פעולה בינלאומיים,
אנו כאן להמשיך את דרכו של אורי ולהגשים את ערכיו ודרכו❤️💪🏻
בצלאל חבר של אורי מפלוגת חץ, מחזור נובמבר 2023 שנלחם עם אורי כתף לכתף בטנק גם במשימה האחרונה,
ממשיך את אורי הלאה בימים אלו בקורס קצינים, ממשיך לשתף בסיפורי הגבורה ואיזה חבר מטורף אורי, תודה בצלאל ריגשת אותנו מאוד 💚
חיים של אמא שלך, העולם כבר לא יפה בכלל… 💔
באת להאיר את העולם 🌞, אז איך זה שעברת למימד אחר 🌈 איך העולם מתקיים הפוך?
ביקשת שלא אהיה מביכה אז מחקתי את כל השורות הארוכות שכתבתי הבוקר,
מחכה לשמוע ממך אהוב ליבי 💚 #לחיותאתאורי @
מעיין החובשת הפלוגתית מספרת על אורי שלנו, איזה אדם מדהים, כמה נחישות לצד רגישות, אופטימי ושמח גם כשכולם מושחרים, בן זוג גאה לשיר עם המון תכניות לחיים שנקטעו ברגע אחד❤️🩹
מסע לפולין ביער לופולובה ששם 2500 יהודים נטבחו בבורות ירי ביומיים מהעיירה טיקוצ’ין. ששם גם סיפרו על ההקרבה של החיילים שלנו במלחמת חרבות ברזל ודיברו על הגיבור שלנו אורי.הדליקו נר לעילוי נשמתו וכמובן גם שם הסטיקר שלו.🌲❤️🩹 תודה למקיף ד אשקלון שגם הם ממשיכים להאיר את האור של אורי🎐🙏🏻 #לחיותאתאורי #לאורו_של_אורי✨️
מצו"ב קישור לראיון עם הורי החייל אורי אשכנזי
גם בתוך החושך הגדול יש נקודות של אור קטנות שמדליקות אור גדול בלב שלנו,
תודה היא מילה קטנה שלא יכולה לתאר את תחושת ההודיה על החברות, החברים, והאנשים שהכרנו בחיים החדשים שלנו,
אז בראש ובראשונה לאדם שבלעדיו לא היינו מצליחים לשרוד האחד והיחיד במינו,
יהודה ליימן קצין הנפגעים שלנו, שאין לי צל של ספק שאורי סידר לי אותו מהמקום בו נמצא,
תודה לשתי נשים אלופות שהכל קטן עליהן,
ירדן אלון וענת טרילגו ממטה יד לבנים שלקחו אותנו לריטריט משפחות שכולות בפברואר שעבר ומשם חזרנו כמשפחה אחת חדשה,
תודה ל FIDF
בהובלת מיכל ושרית המדהימות,
תודה לעמותות שעושות לילות כימים למען ההורים השכולים, אור למשפחות,
Journey4 hope, משפחה אחת ועוד..
והכי הכי לאחיות שלי ( ובעליהם וילדיהם😉)
אוסי, אביטל, גבי, יפה, אורית דרור ואורית שמעון,
בלעדיכן אני אבודה,
תודה לכל הנשים האמהות העוצמתיות שהטבתי להכיר תודה עליכן 🙏🏼💜
מוזמנים להקשיב למס דקות שמתארות היטב את מי שנכנס לנו 🩷
#שכול חרבות ברזל
את הפודקאסט מנחה ביד רמה אישה ענקית עורכת הדין נילי שץ
שמלווה אותנו במסע להמשיך את אורי שלנו הלאה 🩷🩵
גדוד אורי בשבט אדר צופים אשקלון נושא את השם של אורי שלנו, אתמול קיבלנו תמונות מחברה שהבת שלה בגדוד אורי ולא קישרה בין השניים, שהילדה המהממת שלה הגיעה הביתה וסיפרה על הפעילות המרגשת שהכינו בפעולה לזכרו של אורי היא התרגשה עד מאוד ושלחה לנו את התמונות🩷 אז תודה לאורה וטליה המהממות ותודה לאחיין שלי @ רום נחמיה שבלעדיו כל זה לא היה קורה 🩵 #גדוד אורי צופים ברנע אשקלון # לחיות את אורי
כשפייסבוק מעלה זכרונות מהחיים הקודמים, כש 🩷 היה שלם, איך נפלו גיבורים??!!
חיים של אמא, מחכה שניפגש 🩵
ביחד, מתוך הכאב והגעגוע, אנחנו מדליקים אור של אהבה, זיכרון ותקווה.
האור הזה הוא שלנו❤️🩹 ושל מי שאינם💔 מחוברים לנצח.
לא בחרנו בגורל, אבל בוחרים בכל יום איך להמשיך לחיות לצידו.
לוחם השריון אורי אשכנזי ז"ל שמר את המכתב האחרון בפתקים בטלפון תחת הכותרת "למקרה ו…".
לפני הכניסה לרפיח, אורי אמר לשלו אחיו הגדול: "אתה האדם היחיד שאני בוטח בו שיהיה מספיק חזק וישמור את הדבר האחרון ממני. יש לי מכתב אחרון בפתקים בטלפון, אתה היחיד שאני רוצה שידע שזה קיים".
שלו השתיק אותו מיד, אבל לא שכח את השיחה.
כששלו קיבל את ההודעה על נפילתו של אורי, הדבר הראשון שביקש היה שישיגו את מכשיר הטלפון של אורי בהקדם.
על פי הנהלים, הצבא שולח את הטלפון של החלל למשפחתו רק במהלך השבעה.
קצין הנפגעים של המשפחה, שהבין את הצורך העז שלהם לקבל את המכתב האחרון, עקף את הנהלים ונסע בעצמו כבר באותו הלילה להביא את המכשיר משטחי הכינוס.
המשפחה הספיקה להקריא את המכתב, שכולל גם הנחיות ללוויה עצמה, כבר בלוויה.
בעקבות המקרה צה"ל שינה את הנוהל ומשפחה שכולה מקבלת את הטלפון באופן מיידי.
בישיבות פנימיות הנוהל מכונה "נוהל אורי".
אורי כתב בין השאר:
"למקרה ו….
משפחה יקרה,
אם אתם קוראים את זה סביר להניח שהדברים לא קרו כפי שתוכנן ופישלתי ונכשלתי,
אני לא יודע איך לכתוב את המכתב הזה ולמה אני עושה את זה אבל למקרה ו רציתי שיהיה משהו שתוכלו לנצור ושאני אשאיר בשבילכם, חייתי חיים נפלאים ללא חרטות עם המשפחה והבת זוג הכי מדהימים שיש,
בכל מקרה נגיע לעיקר, אני אוהב אותכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב ועשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה מלאה למדינה המוזרה שלנו ואם הצלתי וקידשתי חיי אדם בלכתי אני לא מתחרט על כלום והצלחתי ונכשלתי במשימתי בו זמנית...
אוהב אתכם לנצח ואשמור עליכם מלמעלה אורי❤️
אה והחלק הכי חשוב כמעט ושכחתי, אשמח שתמשיכו אותי הלאה, כן אמא הייתי רציני שדיברתי איתך על זה" (המכתב המלא מופיע בספר "אם אתם קוראים את המילים האלה).
לפני כמה ימים כתבה לי רויטל אימו של אורי, ש"הוא היה הכי נחוש וגאה להחזיר את החטופים ואת הכבוד למדינה שלנו. ראוי שנזכיר אותו".
הכי ראוי שיש.
יהי זכרו של גיבור ישראל אורי אשכנזי ברוך
״חייתי חיים נפלאים ללא חרטות עם המשפחה ובת הזוג הכי נפלאים שיש … ״
תודה על הזכות אהוב שלי, תודה שבחרת בי להיות לך לאם,
כמה המילים שהשארת חודרות אל הלב של כולם וכולך עלם צעיר בן 19, איך נפלו גיבורים????!!!
השארת לנו משימה להמשיך אותך הלאה וזה מה שנותן לנו לקום כל בוקר מחדש עם ניתוח מעקפים ללב💔
תהיו טובים, תהיו אורי🩵💔
אורי אהוב נפש תאומה שלי,
המילים שכתבת עבורנו ממשיכות להדהד הלאה,
תודה על הזכות להיות לך לאם,
עם כל הכאב, ההחמצה וחוסר החמצן שאני חווה 24/7 לא הייתי מוותרת על הזכות הזו לעולם💔
תודה עלייך חיים של אמא, אוהבת יותר ממה שמילים יכולות לתאר, מתגעגעת מעבר למה שהלב יכול לשאת, מחכה שתשוב אליי תמיד בכל מקום ובכל זמן 🙏🏼
תודות לגיא רגב על המכתב שכתב, על המילים שכל כך מתארות את אורי שלי שלנו 🕯️
מניחה את הטקסט החשוב הזה גם כאן,
בשנתיים האחרונות גם טו בשבט שהוא בכלל חג לאילנות,
הפך לעוד טקס נטיעות לזכור את חללי המלחמה 💔
מתוך "עשו" של מאיר שלו.
"אתה יודע כמה ימי זכרון יש למשפחה כזאת בשנה?
יום הזכרון של המדינה, ויום הזכרון של החטיבה, ויום הזכרון של היחידה, ושל הפיקוד ושל בית הספר ושל הכפר, שלא נשתעמם אפילו רגע.
והימי זכרון שלי, מה אִתם?
היום שהוא נולד, והיום שהוא נפל, והיום שראיתי אותו בפעם האחרונה?
ומה עם רגע הזכרון כשאתה עובר על יד עץ שהוא נפל ממנו כשהיה בן שש?
והדקה דומייה כשאתה רואה ברחוב מישהו שלמד אִתו בכיתה אחת,
ושניית זכרון בגלל מישהו בלונדיני כמוהו?
והמקומות?
כמה שזה נדוש וכמה שזה נורא.
זה לא רק הקבר, זה גם האנדרטה של הכפר, והאנדרטה של החטיבה, והאנדרטה של הפיקוד, וגַלְעֵד פה וגַלְעֵד שם והלוח זכרון בבית הספר.
וחוץ מזה יש המקום ששם הוא נהרג, שבארץ הזאת זה אף פעם לא רחוק יותר מדי מהבית, והמקום שלו ליד השולחן, וכשעורכים את השולחן אתה תמיד חושב אם לשים גם את הצלחת שלו.
וכששואלים אותך במשרד ממשלתי כמה ילדים יש לך? מה לענות?
שניים או שלושה?"
דברים שנשאתי אמש בעין הבשור, בטקס חידוש האנדרטה לנופלי גדוד 46, חטיבת ההכרעה 401💚
אורי שלי המצפן האנושי שלי, וכלל גיבורי מלחמות ישראל נותר להצדיע לכם יום יום, שעה שעה, על הגבורה, הנחישות ואהבת המולדת,
מי ייתן ונהיה כולנו ראויים🇮🇱💔
# לאורו של אורי
facebook.com/reel/1231841104974529/?s=single_unit
# חגים, קטנים וגדולים, המועדים האלו שכל כך חיכנו להם פעם שהרחיבו את הלב וחיברו את המשפחה, הפכו לימים שאני רק בורחת, אין אויר, הכל דחוס וכואב כל כך🥺
מינואר יש לי קולות מנקרים בראש, הלו תתכונני ✋🛑,
תכף פסח לאן נברח הפעם?!
יום הזכרון, היום הנורא הזה, סיוט! עצמאות שכל כך אהבתי פעם, יום הולדת שלך ביוני, אזכרת שנתיים באגוסט ושוב חגי תשרי והשבעה באוקטובר…
ולא אורי, אני לא מתמסכנת!!!
רק מתארת מציאות כשאדם מאבד את הילד שלו, איך זה נראה ומרגיש בפנים.
בטו בשבט הייתי קונה לך כמות לא סבירה של משמש ואננס מיובש שהיו אהובים עליך כל כך,
בטו בשבט של היום, ציינו כשנה וחצי מט״ו באב שטמנו אותך🥹כמה סימבולי
ובנוסף לזה אני נוכחת בכל חורשה ויער לטעת עצים לאורך 🌲, מברכת את האדמה שתגדל ותצמיח עוד ילדים מהזן המיוחד שבו בורכת אתה וחברייך,
מברכת על כל הזדמנות לספר עליך ילד שלי💚
היה שבוע מאתגר ילד, בטח ראית מהמקום שלך, ניצוצות של תקווה, יודעת שהיית איתי ושמרת עליי, לא רק עליי, על כל מי שנכח, מעטים האנשים שיודעים באמת באמת עד כמה.
מה שכן אהוב שלי, אני כל יום מנסה לא להביך עם נאומים סוחטי דמעות ומקיימת את ההבטחה להמשיך אותך הלאה כפי שביקשת, אני עובדת בזה משרה מלאה אם לא משרה פלוס🍀 כאילו איזה ברירה השארת לי?!
את האקליפטוס ביער חרבות ברזל, יצא שנטענו בסמוך לבן פנחס, המ״מ שהערכת, את האקליפטוס בעין הבשור אבא וסבא נטעו יחד עם המג״ד החדש שלא הכרת,
חשבתי על האקליפטוס מבחינה רוחנית והבנתי שאם גם אני אצליח לקבל קצת מסגולות האקליפטוס: הקלה בנשימה שהפכה להיות כל כך מורכבת, על כאבי הגוף שצורבים פיזית ורגשית, לצמוח ולהיות עמידה בפני מה שעוד יגיע..💔
אוהבת אותך עד אין סוף.. ובסוף נפגש אתה הרי יודע🤍 חבל הטבור שחיבר ביננו לא באמת נחתך גם במימד ההוא
https://www.facebook.com/100001064730132/videos/pcb.26234781069474027/659121257264007
facebook.com/reel/847533741652480/?s=single_unit
Ори, мой подарок, я останусь сильным и дам тебе повод гордиться.
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
אורי, מתנה שלי, אני אשאר חזק ואתן לך גאווה.
Мне выпала честь быть твоим сандаком
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
קיבלתי את הזכות להיות הסנדק שלך
Обещаю тебе, что обо всём позабочусь.
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
מבטיח לך שאדאג להכול.
Ты обещал мне, что мы поженимся, ты этого не заслужил
Источник:C14
Прочитать оригинал на иврите
הבטחת לי שנתחתן, זה לא הגיע לך
Он хотел сделать военную карьеру, продвигаться на офицерских должностях и приносить пользу стране
Источник:mako
Прочитать оригинал на иврите
הוא רצה לעשות קריירה צבאית, להתקדם בתפקידי קצונה ולתרום למדינה
Нашу пуповину никогда не перережут.
Источник:משרד הביטחון - יזכור
Прочитать оригинал на иврите
חבל הטבור שלנו לא ייחתך אף פעם.
Выступления в День памяти
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכל יום שעובר, אזכור יותר! אזכור, את אלו שיצאו עימי לקרב ולא שבו, ולהם אין מי ידמה ומי ישווה. אזכור, שהכאב לא יעבור לעולם, והזמן, הוא לא מרפה ולא מרפא. אזכור, את שיברון הלב הגובר ואת הבית שבוער. אזכור, את צדקת הדרך, ואשבע שוב, שמה שהיה לא יהיה יותר. אזכור, שיותר מכל דבר אחר – אני חסר! ביום הזה, אני נתקף געגוע לדמותם, לחיתוך דיבורם, לחיוכם, ומדליק נר לזיכרון דרכם ומורשתם!
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכאב, בהצדעה ובתקווה אני מתכבד להדליק נר זיכרון זה. השנה, כשאנו נלחמים במלחמה ארוכה, רב זירתית וצודקת, הזיכרון נושא משמעות עמוקה. ביום זה נעצור ונתייחד עם זכרם של טובי בנינו ובנותינו שנפלו בהגנה על המדינה. מורשתם היא המצפן שמתווה את דרכינו, והיא המעניקה לנו כוח להמשיך ולהגן על מדינת ישראל ותושביה. משפחות יקרות, אנו מרכינים ראשנו ומתחייבים שנעמוד לצידכן תמיד. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף דדו בר כליפא
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בשעה שאנו זוכרים את גודל תרומתם ועומק מסירות נפשם של טובי בנינו ובנותינו, נופלי מערכות ישראל לדורותיהן, ממשיכים צה"ל וכוחות הביטחון במימוש המשימה למענה לחמו ועבורה נפלו: הכרעת אויבינו מדרום, מצפון, ביהודה ובשומרון, וגם בזירות רחוקות יותר. בהערכה רבה ובגאווה אדירה אנו מרכינים ראש בפני הנופלים והנופלות, מאמצים את משפחותיהם אל לבנו, וממשיכים במשימה להבטחת קיומה של ישראל לדורי דורות. יחד נעשה ונצליח.
רב אלוף אייל זמיר
הרמטכ"ל, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
כאשר דגלינו מורדים לחצי התורן וראשינו מורכנים לזכר הנופלים והנופלות במערכות ישראל, ממשיכים לוחמי צה"ל ומפקדיו בלחימה בדרום, בצפון, ביהודה ובשומרון ובזירות נוספות. על כל דור מוטלת המשימה של הגנת העם והארץ – משימה שאף פעם אינה פוסקת. נצדיע בגעגוע ובגאווה לנופלים ולנופלות, נחבק את משפחותיהם, ונמשיך ברוח הציווי שהותירו לנו. עם ישראל חי.
רב ניצב יעקב שבתאי
המפקח הכללי, משטרת ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
אחיי הנופלים, כל נר הוא זיכרון יחיד ומיוחד, על חיים שהיו ואינם, געגוע שנצרב עמוק בלב, עולם ומלואו. הנרות כולם הם זיכרון של אומה כי לעולם לא עוד, בשורת הציונות וקוממיות ישראל. זיכרון כי הדרך לעם חופשי בארצנו עוברת דרך מסדר הנופלים. אור הנר יזכיר לנו את מסירות נפשכם להציל חיים, להגן על הבית. הנרות מסמנים לנו נתיב גבורה ערכי מחייב שאנו מצווים ללכת לאורו. נמשיך להילחם ולהוסיף אור מתוך אמונה בנצח ישראל.
יואב גלנט
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהצדעה ובכאב, בשם צה"ל כולו, אני מדליק נר זיכרון. בעיצומה של מלחמה, הזכרון נושא משמעות יום-יומית, שעבר והווה מתלכדים בה. לאורם של הנופלים נמשיך לצעוד, חיילי הסדיר והמילואים. לאורם של הנופלים נמשיך להגן על ארצנו ועל מולדתנו, גם כשהמחיר כבד. להבת-הזכרון תבער בנו בעודנו ממשיכים להלחם ונזכור את הנופלים ואת אומץ ליבם. משפחות יקרות, צה"ל מרכין היום ראש, מצדיע לכן וכואב איתכן. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף יניב עשור
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהוקרה, בגאווה ובכאב שאין לו סוף, אני מתכבד להדליק נר לזכרם של הנופלים והנופלות במערכות ישראל. סיפור חייהם בארץ הזאת, מסכת שירותם, גבורתם והקרבתם – הם סיפורה של הארץ הזאת, אך גם סיפור המחיר הכבד שהיא תובעת מאוהביה. מחויבותנו לזכר הנופלים ולדרך שהותירו לנו ניצבת תמיד לנגד עינינו. את המשימה שלא זכו להשלים, משלימים כיום, וישלימו, אנשי כוחות הביטחון, הממשיכים בדרכם ולאורם. יהי זכרם של הנופלים ברוך.
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בחרדת קודש אני מתכבד להדליק נר לזכרם של חללי מערכות ישראל, חברנו שנפלו, מראשית היציאה מהחומות ולאורך כל שנות עצמאותנו המדינית והציונית, מהווים תמרור זיכרון לדרך חיינו ולמחוייבות הלאומית להנצחת זכרם. דרכם נותרה דרכנו ומורשתם נר להמשך עשייתנו. יהי זכרם ברוך!
בני גנץ
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
נזכור אותם, כולנו יחד. כל אחד ואחת מהם, מדי יום ביומו, והיום ביתר שאת, כך – לנצח. "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד"
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת