История жизни
Лейтенант Нетанель Менахем Эйтан, "Нати" для всех, кто его любил, родился и вырос в Иерусалиме, сын своих родителей Менаше Йонатана и Тали Виктории, и брат для братьев, которые его любили. Ему было всего двадцать два года, когда он пал, но за те немногие годы, что ему довелось прожить, он успел наполнить их деятельностью, отдачей и человеколюбием, опередившим его возраст.
С детства в нем проявлялась любовь к ближнему. Ещё будучи учеником, он выделялся своей готовностью отдавать, и эта отдача стала целым образом жизни. Нати был одним из главных добровольцев организации "Зикарон Менахем", которая сопровождает детей, больных раком, и их семьи. Он посещал детей в больницах, руководил ими в летних лагерях организации и постоянно посвящал им свое время и энергию. Ещё в юности он добровольно работал на станции "Маген Давид Адом" в Иерусалиме, регулярно сдавал кровь и обучал подростков в образовательных учреждениях. Спасение и помощь ближнему были для него высшей ценностью, а не просто словами.
Нати рос в религиозных учреждениях, учился в ешиве, а затем два года в доармейской подготовительной программе "Маале Эфраим". Оттуда он продолжил службу в армии, где решил жить теми же ценностями, которые всегда им руководили. В дальнейшем на своей военной службе он пошёл на офицерские курсы и был курсантом в батальоне "Гефен" в Офицерской школе, БААД 1. Даже в форме он оставался верен себе: человеком, стремящимся спасать, помогать и отдавать.
Восьмого декабря 2023 года Нати получил тяжёлое ранение на севере сектора Газа. Он боролся за свою жизнь, и в воскресенье, 27 кислева 5784 года, десятого декабря 2023 года, скончался от полученных ран. После его гибели ему было присвоено звание лейтенанта. Он был похоронен на военном кладбище на горе Герцля в Иерусалиме.
Даже после смерти Нати продолжил путь, который он выбрал на всю свою жизнь. Он был подписан на карту донора органов, и его семья уважила его желание и пожертвовала его органы. Его сердце было пересажено мужчине пятидесяти шести лет, его лёгкие были отданы человеку тридцати шести лет, а его печень была подарена мужчине семидесяти лет. Так, даже после того, как он был забран, Нати продолжал дарить жизнь другим — верный до конца ценности, которая всегда им руководила.
Да будет благословенна его память.
Мгновения жизни
Все фотографии · 157
Видео и ссылки
В СМИ
Статьи
- Ведущая 14-го канала расплакалась после интервью с невестой павшего бойца ЦАХАЛа
חרדים10 ·
- Органы солдата ЦАХАЛа Нетанэля Менахема Эйтана, погибшего в Газе, пересажены трем пациентам
The Times of Israel ·
- Названы имена еще четырех погибших солдат и офицеров ЦАХАЛа
IsraelInfo ·
- Разрешено к публикации: лейтенант Нетанэль Менахем Эйтан погиб в бою в Газе
Israel National News ·
- «Ты не хотел быть героем, ты хотел вернуть свою жизнь» | Истории павших
ynet
- После его смерти мы нашли его письмо начальнику Генштаба
מקור ראשון
Показать всё (10)
- Два года спустя я спрашиваю себя: «Что бы сделал Нати?»
מקור ראשון
- Смотровая площадка «Мицпе Нати» возле Маале-Эфраима
נלך
- Нетанэль Менахем Эйтан
ynet, גל־עד
- Увековечение памяти покойного лейтенанта Нетанэля Менахема Эйтана
Israeli Friends of Magen David Adom
Мемориальные сайты
Проекты памяти
Были напечатаны брошюры с его сочинениями и дневники достижений, основанные на его подходе к совершенствованию нравственных качеств.
В его память пожертвован реанимационный мотоцикл.
Созданы два места под названием «Мицпе Нати»: в районе Рамот в Иерусалиме и в Маале-Эфраиме.
Государственно-религиозная школа для мальчиков «Ахават Исраэль» провела учебное мероприятие в его память на основе его текстов; семья участвовала в Дне памяти в школе.
Страница наклейки в проекте «Дришат шалом — ценности, которые продолжают жить» памяти Нетанэля, с фразой «Маленький добрый поступок рождает большую любовь» и предложениями добрых дел по его примеру.
Истории о них
Нетанэль был волонтером в «Зихрон Менахем», помогая детям, больным раком, в «Маген Давид Адом» и в «Шахен тов». Мемориальная страница описывает его план сделать Гилель предложение после выхода из Газы и пожертвование его органов после смерти.
Отец рассказал, что перед призывом Нетанэль пригласил его пройти вместе участок Тропы Израиля в лесу Аминадав. Когда отец предложил потренироваться в плавании в бассейне, Нетанэль выразил уверенность, что освоит этот навык, когда он понадобится в подразделении.
Юваль Динур рассказал, что Нати организовал для всей команды сдачу тромбоцитов в больнице «Бейлинсон» в пятницу, когда их ненадолго отпустили домой. По его словам, Нати увлёк всю команду и убедил посвятить этому три часа увольнения.
На странице стикера рассказывается, что в предармейской подготовительной программе учащихся попросили подвести итог недели каникул фразой из пяти слов. Нетанэль прислал фразу «Маленькое добро рождает большую любовь», которая была выбрана для мемориальной страницы, призывающей совершать добрые дела.
Жизнь и служба
Захоронение
Место упокоения
Все фотографии · 2
Воспоминания и соболезнования
אתה חסר בעולם כמה שהכרתי אותך לא למדתי ממך מספיק השם יקום דמך
גיבור ישראל. תודה על הערכיות והמסירות. תודה על ההקרבה הגדולה. מקווה שאנחנו ראויים. יהי זכרו ברוך.
היום, באוהל פורום גבורה, שמעתי את אביו משתף קצת על חיו של נתנאל. החינוך, ההתנדבות, הגיוס והפיקוד. אישיות גדולה.
יהי זכרו לנצח ברוך ותהא נשמתו צרורה בצרור החיים. אמן.
ככה אני נהוראי דרעי בן ה-5 מנציח את נתנאל
היום אני יעשה יתן משו מכל הלב לפי הצוואה של נתנאל לתת מכל
לעד בליבנו
נתנאל היקר, כשראיתי בחדשות את התמונה שלך והדיווח על כך שנהרגת בקרב גבורה, לא האמנתי. נזכרתי בשהותנו המשותפת במחנה הקיץ גן ישראל כילדים. היית עלם חמודות. ה יקום דמך.
נתנאל זואת אחות של חלי או ריי סיגלוב הכרתה אותה היא סיפרה עליך המון אבל המון אני וריי או חלי מחלקים מדבקות שלך להצניח אותך לתמיד
נתי!
אם היית יודע כמה מה שכתבת ביומן מחזק עכשיו אנשים אולי היית כותב יותר, ואולי מהענווה האותנטית שלך היית גונז את היומן שאף אחד לא ידע עליו בכלל.. אז תדע שביום שנתעלית לשמיים בדיוק התגייסתי ומכוחך זכיתי להיות שותף במשימת הקודש שבה ככ האמנת.. נתת לי כוחות!
עדיין לא מעכלים
נתי אהוב שלנו
איש יקר מלא בשמחה ועזרה הדדית,
חסרונך חסר לנו מאוד
יהי זכרך ברוך
יהי זכרו בריך
נתנאל, נתי.
מלאך בחייו ועוד יותר במותו.
נתי כל מי שפגש בו במקרה או בכוונה השתנה, זז.
נתי, האדם שלא היה אפשר להמשיך כאילו אינו קיים.
נתי היקר, איש שלעולם לא יוכל להעלם התום, היושרה, העוצמה, הפשוטת לצד העומק והלבטים ביעוד שבתוך החיים...
שנזכה לקחת ולו מעט מעוצמתו!
נתי,
באמת לא דואגת לך ויודעת שטוב לך שם, כי לזה אתה ראוי ובטוחה ללא ספק שממשיך בנתינה האין סופית שלך גם למעלה.
רק לפני כמה ימים הסתכלתי על מדבקת הזיכרון שהדבקתי על הרכב של אבי מאירוע ההתרמה העוצמתי שנערך מיד לאחרר ההלוויה שלך שזה פשוט היה על כך קסום כמה שזה אתה! אז המדבקה כבר דהויה אבל הזיכרון חי ומואר. תודה על כל הטוב שנתת לנו מבטיחה להמשיך בדרכך ותמיד לזכור ולא לשכוח!
בעזבך ציווית לנו חיים ונתינ
יהיה זכרו ברוך
בצניעות ובענווה שלך, נגעת בכולנו.
נזכור אותך לעד.
אני ממש עצובה שזה קרה אני מקווה שזה יגיע אלייך
יהי זכרו ברוך, שנהיה ראויים.
יהי זכרו ברוך
זוכרים
זוכרים ומתגעגעים
משפ צדיק
גיבור ישראל תנוח על מנוחתך בשלום תחת כיסא הכבוד
נתי היקר
הזכרונות מהילדות לא עוזבים אותי, איך היינו משחקים בשכונה שעות עד שהאמהות שלנו היו מחפשות אותנו תמיד היית מיוחד וטוב לב
נזכור אותך לנצח
יהי זכרך ברוך מחכה לתחיית המתים
נתי
תודה על מי שהיית וכל מה שנתת,
כשמך כן אתה,
כל כולך נתינה וטוב לב .
מזכיר לי בכל הזדמנות לחפש את הנתינה בנרות גם כשאינה גלויה לעין.
והיום הזכרת לי לחפש שוב, בסיום פקידת הקברים אלך בדרכך ואתרום דם כפי שעשינו לאחר אזכרתך.
קוראת לכולם ללכת בדרכך ולבחור בנתינה כפי שהיית רוצה.
בתודה והוקרה עלייך ועל מה שממשיך לתת.
אזכור אותך תמיד!
אחי היקר
חברותא קצרה ומשמעותית
מתגעגע
יהי זכרך ברוך לעד.
נתנאל האהוב!
לא ימוש זכרך מליבנו, לא נשכח אותך
את האהבה והחסד שליוו אותך בחייך
את הכח והעידוד שנתת תמיד
יהי זכרך ברוך
תפעל שם למעלה שתבוא גאולה!!!
שלא סתם עברנו את כל זה, ושניפגש בתחיית המתים אמן!!
בגעגועים בלתי פוסקים..
חברך מהילדות
כל כך חסר כאן, נתן כל-כך הרבה אור ושמחה, ותמיד האור שלו יישאר איתנו !
לב זהב שמלא בכוונות טהורות
יהי זכרו ברוך לעד
גיבור ישראל, תודה רבה ששמרת על העם והמדינה שלנו
אתה יהודי דתי מירושלים
ואני דרוזי חילוני מדלית אל כרמל
שנינו באנו והתחנכנו על ערכים שונים וגדלנו במקומות שונים לגמרי
כבר מהיום הראשון בגיוס היה בינינו קליק שאי אפשר להסביר אותו.
אני זוכר שבאת אליי והכרנו בפעם הראשונה
אמרתי לך שקוראים לי רינאן וחזרתי על השם כמה פעמים כמו תמיד עד שהבנת ושאלת מאיפה אני ועניתי מדלית אל כרמל וישר התלהבת ״אתה דרוזי״, עניתי לך כן אחי ואמרת לי ״אף פעם לא היה לי חבר דרוזי שיאללה סוף סוף״.
את הטירונות עשינו ביחד, אני הייתי חמום מוח ומתעצבן על שטויות ואתה היית מרגיע אותי,
אתה היית שוכח את הנשק תמיד ומפוזר ואני הייתי מסתלבט עליך על זה תמיד, היית מתעצבן ממני ואז היינו משלימים.
תמיד התלהבת מזה שאני מכיר את התנך והחגים ממש טוב וזוכר שהיית אומר ״תאמין לי אתה איך זה הגיוני שאתה דרוזי אתה יכול ללמד את כולם פה על הדת שלי לבד״
בעליה על ב לא הייתה שום תחרות בטירונות, בכל זאת היה לי יתרון של שלוש שנים בפנימייה צבאית שהייתי בהם רק על מדים.
אבל אז הגיעה הטירונות יחידה אני ואתה ישנו מיטה מול מיטה באוהל הגדול שהכיל את כל הצוות
ובנוהל בוקר שהיה צריך לעלות על ב ואז לצאת החוצה ולעלות על ציוד,תמיד היינו מתחרים זה בזה וכשניצחת אז תמיד היה לי תירוץ שרימתה(נתי המלפף) אני זוכר שהיית מלפף את השרוכים ובגלל זה היית עולה מהר, וכשאני הייתי מנצח היית בא ואומר לי ״חכה חכה מחר״, באמת שהתחרות בינינו בבוקר הפכה לי את הטירונות יחידה ליותר כיפית איתך וגרמה לנו תמיד לדחוף אחד את השני.
אני זוכר שבמסכם טירונות יחידה היית הנווט חוד
והייתי עולה מולך בקשר באמצע הלילות שכל הזמן תדווח לנו כמה מרחק נשאר, היית הנקודת אור בלילות החשוכים שלי ושל הצוות.
בשבתות הייתי תמיד מתעקש איתך שאני אכין לך קפה בעקיף והיית מתנגד, באתי אליך עם ספר הלכות ודברים שמותר ואסור שהיה בבית כנסת, והיה כתוב שם ״ שאם גוי מציע בשבת קפה שהוא חימם והכין ולא בכוונה בשבילך אז מותר״ כל הדתיים חגגו על זה רק אתה התעקשת שלא, ולא וויתרתי, לפני כניסת שבת היינו יושבים לקפה ביחד, ובשבתות עדיין הייתי מתעקש, עד שלקראת סוף הטירונות יחידה באת אלי ואמרת לי ״ איזה מטומטם יצאתי שאלתי את הרב שלי והוא אמר לי שבטח אפשר כמו שאמרת בספר״ וישר צחקנו על זה ביחד ואמרנו שלא נורא יש עוד מלא שבתות במסלול.
בהבדלה הראשונה שעשינו בצאת שבת, עמדתי לידך ושרתי את ההבדלה בעל פה בנוסח שאתה אוהב ופשוט היית בשוק ממני והתלהבת מזה רצח.
עלינו ליחידה ונבחרתי על דינור להיות הסמל של הצוות, תמיד היית שם בשבילי לכל דבר לכל עזרה לכל וכשראית שהיה לי קשה להשתלט על הצוות הייתה בא ונותן את המילה שלך וכולם היו מקשיבים.
תמיד דיברת איתי שאתה חייב למצוא מישהי כבר ושאתה מבוגר ועוד מעט צריך להתחתן ואני כרגיל צחקתי ואמרתי לך אף פעם לא הייתי בחתונה של דתיים, שאלתי אותי איך זה אצלכם ואמרתי לך שיש הפרדה בין נשים לגברים והתלהבת ואמרת יאללה כמו אצלנו.
בתקופה שהייתי סמל הייתה מישהי שהתעניינת בה אז היית לוקח את הטלפון שלי וכותב לחבר שלך יוני דרך הטלפון שלי ותמיד היית משתף אותי בהכל וכשחתכת הייתי שם איתך.
התחלנו ביחד את תחום המים בשבוע הכרה מים,
סוף השבוע היה לנו בוחן 20 (20 דקות שבהם אתה צריך לעשות כמה שיותר בריכות) עשינו אותה כמות של בריכות ואז באנו אחד לשני ואמרנו ״תראה מה זה דרוזי ודתי שוברים סטיגמות, ביחד במים ושוחים יחסית טוב״ (בתכלס היינו גרועים והבנו את זה יותר מאוחר אבל היה נחמד ששיקרנו לעצמנו ביחד)
היום הולדת שלי הייתה ב31.5 וכל הזמן אמרת לי איזה מתנה הכנתי לך אתה לא מבין קיבלתי אותה שנה אחרי, אבל היה שווה את השנה הזאת לחכות.
כל הזמן הצקנו אחד לשני ואמרנו אחד לשני מי עוקץ יותר, אני אמרתי לך שזה בדוק אתה כולל התפילות הארוכות בבוקר שלא היית מפספס פעם אחת, את כל הצומות שהיית צם, את כל החתונות שיצאת אליהן וגם התבור שלא עשית פעמיים, והמסכם ניווט,מנגד אתה היית צוחק עליי ואומר לי על החגים שאני הייתי עוקץ ויוצא אליהן ,החתונה של בן דוד שלי שיצאתי אליה שלושה ימים וצחקת על זה כל המסלול ואת שבוע ניווט 5 שלא עשיתי.
תמיד אהבנו לצחוק אחד על השני על הדברים הכי קטנים.
אני זוכר לפני פסח תמיד היית בא אליי ואומר לי רינאן אתה חייב לקנות ממני את כל החמץ אחרת זה יזרק הייתי קונה ממך ובדיוק שיצא פסח לא עברה שעה וכבר היית קונה בחזרה ואני כמו תמיד הייתי משגע אותך ולא מוכר עד שבסוף הייתי מוכר
תמיד במהלך המסלול אני ואתה פיקדנו על הרבה תרגילים ביחד ומקביל
לא אשכח בתע״מ שהיינו ביחד מפקדים באחת המשימות שהייתה מארב, זה הרגיש מונפץ אבל שעשינו את זה ביחד הרגשנו כמה שזה לא וכמה שכל משימה קטנה יש לה משמעות גדולה לא משנה מה היא, תלוי מאיפה אתה מסתכל עליה ואיך אתה ניגש אליה, אני זוכר שדינור בא אלינו אחרי המשימה ואמר לנו כל הכבוד על הביצוע והרצינות והסתכלנו אחד על השני וחייכנו והמשכנו כרגיל.
תמיד אמרנו אחד לשני שעוד נהיה מפקדים גדולים ביחידה ביחד ונתחרה על התפקידים כמו תמיד היינו תחרותיים אחד כלפי השני אבל בקטע טוב שמרים אחד את השני ומשפר.
ההקלטה הראשונה ששלחת לי בווטסאפ הייתה :״ הדרוזי הראשון שסיים בשלדג נהיה למפקד יחידה, ואתה תהיה הדרוזי הראשון שיסיים מסלול ב669 וככל הנראה תהיה המפקד יחידה״
בבראור אף פעם לא ניצחתי אותך בריצה והיית בא וצוחק עליי ואז אני הייתי בא ואומר לך ״יש כאלה שטובים בריצה אבל לא טובים בכוח, יש כאלה שטובים בכוח ולא טובים בריצה ויש אותי שטוב בריצה וטוב בכוח״ תמיד הייתי מתאמן בבראור בריצה רק כדי לעקוף אותך ובבראור האחרון אמרתי חכה יש לי הפתעה (התכנון היה שאני עוקף אותך ושיהיה כתוב לי על הגב איפה אתה נתי?) עדיין לא הצלחתי לעקוף אותך ולא היה רגע במסלול שלא שכחת להזכיר לי את זה שאתה טוב ממני בריצה למרות שסיימתי 4 שניות אחריך.
המשכנו את המסלול ותמיד היינו שם אחד בשביל השני ברגעים הקשים וברגעים השמחים בהתייעצויות אחד כלפי השני בפתרון דילמות והכל היינו עושים.
רוח ההתנדבות שלך היית לא מהעולם הזה באמת לא פגשתי אדם כמוך זה הייתה תחושה מדבקת,
שסיפרת לי על התרומת טרומבוציטים וכמה שזה חשוב ישר אמרתי לך שאני בא לתרום רק תגיד איפה, הלכתי מוקדם בבוקר לתרום ובדרך שלחת לי תחתור למכונות החדשות ולא הישנות, שאלתי אותך מה ההבדל ואמרת ״בחדשות תורמים 3 מנות ובישנות 2 ואם כבר תורמים אז עד הסוף״ לא היה לי ספק שאהיה במכונה החדשה. לקראת סוף התרומה שאני יושב על הכיסא מחובר נכנסת וישר צילמת אותי ואמרת ״טרומבוציטים של דרוזים שווים כפול״ ישר העלת לי חיוך על הפנים כמו שאתה רק יודע.
הייתי בין הראשונים שבאת וסיפרת לו על הלל,
ראיתי איזה להט וריגוש היה לך בעיניים שדיברת עליה וזה באמת עשה אותי מאושר בשבילך,
פגשתי אותה פעם ראשונה כשהיא הקפיצה אותך לתורן ואני זוכר אחרי שהיא הלכה הדבר הראשון שאמרתי לך רק מהכמה מילים איתה, ״זכית אחי ומתי החתונה שאדע מה לקנות כבר״, תמיד היית מספר לי על חוויות מהסופש ומה עשיתם עם חיוך ואושר ופשוט הקשבתי בידיעה אתה מאושר אחי והיא אחת שלך, היית שולח לי תמונות שלך של הלל ושל יקיר אחיך וכותב ״האוהבים עליך ונתי״ והייתי שולח לך שבת שלום אחי אוהב אותכם❤
לקראת סוף מסלול שבוע לפני הסוף הזמינו אותי להגיד כמה מילים בחג הקורבן בתור הדרוזי הראשון ביחידה בבית של ראש העדה מול הרמטכל, אתה היית הראשון שבאתי אליו ואמרתי לו וישר התלהבת מזה יותר ממני, ישבתי וכתבתי מילים שרובם היו שטויות כי הייתי אחד הלחוצים מהמעמד וישר הלכתי אליך וביקשתי עזרה ואמרת מה הבעיה תגיד:״ תוך כדי מסע חולות אתה קולט שאתה מתחת לאלונקה עם חייל בודד אמריקאי מניו גרזי, עוד אחד קיבוצניק מהעמק ומשמאל אליך (והדגשת את זה) החבר הכי טוב שלך דתי מירושלים, ואז קלטת שבסוף יש מטרה משותפת אחת לכולם ולא משנה מאיפה אתה, מה הדת שלך על מה התחנכת בסוף כולם נרתמים לדבר אחד.״
לא היה לי ספק שאגיד את זה וככה היה במפגש וברור שלא שכחתי להזכיר שאצה החבר הכי טוב.
דיברנו על לצאת ביחד לבה״ד ולעשות הכל במקביל ואני זוכר כמה התבאסת שנודע לך שאני לא יוצא איתך אלא יוצא יותר מאוחר ושם פעם ראשונה נפרדנו איחלתי לך דרך צלחה ידעתי שתהיה הכי טוב וגם היה לך יום הולדת וכמובן שהבאתי לך מתנה, שכל הזמן חיכית לה ובסוף קיבלת.
ב6.10 הייתי כונן בתל נוף ביחידה, שכבתי במיטה לשנת צהריים והתקשרת אליי, שאלת איך אני איך הולך בכוננות ואז איך שהתחלתי לענות ניתקת לי,
חזרתי אליך עצבני מה אתה מנתק, אני מדבר ואז בול בטימינג עמדת בכניסה לחדר שלי, כל כך שמחתי לראות אותך אחרי חודש כמעט שלא התראנו, זוכר שצחקתי עליך ואמרתי לך ״מה לא הבאת לפחות כלום לאכול אתה יודע שאנחנו מורעבים פה חחחחחח״ אמרת לי שהיה לך חשוב להגיע כמה שיותר מהר כדי להספיק עוד דברים לפני כניסת שבת.
לצערי קרה מה שקרה ב7.10 וחזרת ליחידה לעזור במה שצריך בכוננויות.
ב8.10 זינקנו בשעות בוקר מאוחרות לפעילות הצוות שלי ואמרו לנו שלא מצליחים ליצור קשר בשטח עם הכוח ואז פתאום שמעתי את הקול שלך בקשר, ישר היה לי תחושה של רוגע שאתה שם וכנראה שהכל יהיה מסודר ומנוהל טוב.
שלחתי לך הודעה בווטסאפ ומשם המשכנו את הפעילות תוך כדי שאתה אומר לי מצב הפצועים ואני נותן לך הוראות שתעביר לכל השאר,
נחתנו הכל עבר חלק וישר אחרי זה שנפגשנו ביחידה התלהבנו שיצא לנו לעשות ביחד פעילות שהייתה מעולה משני הצדדים.
נתי אחי שנודע לי מה קרה לך, התרסקתי לא ידעתי איך אני ממשיך, התפללתי כן כן התפללתי אחי החזקתי אצבעות מה לא עשיתי רק לקוות שתצא מזה.
אתה באמת נכנסת לי ללב עמוק, אתה אח שלי, זכיתי בחבר כמוך באח כמוך, זכיתי להיות איתך ברגעים השמחים, זכיתי לחלוק איתך סודות, זכיתי להיות איתך ברגעים הקשים, זכיתי לצחוק איתך וזכיתי לאהוב אותך אהבת אחים.
שבוע שעבר הייתה ההלוויה שלך ועדיין לא מצליח לעכל לרגע שאתה לא פה, הגיע זמנך לנוח אחי כי עד עכשיו לא נחת לרגע, אני מבטיח לך שאמשיך את דרכך אלך לכל מקום וכולם יכירו איזה איש מדהים היית, לב ענק,בן אדם שרק נותן ונותן ונותן.
אני אמשיך את החלום של שנינו ואהיה מפקצ ביחידה את כל מה שחלמנו עליו אני לא אעצור בשבילך ותמיד תהיה איתי בכל רגע ומחשבה והחלטה שאקבל
תשמור עליי מלמעלה אחי אני אוהב אותך באמת אהבת שבאמת לא מוסברת
זכיתי להיות לנצח בתמונת פרופיל שלך בווטסאפ.
וכמו שתמיד היית אוהב להגיד לי :״ וגר זאב עם כבש״
יהיה זכרך ברוך❤
נתי אחי היקר
או כמו שנהגתי לקרוא לך נתונאל.
אני יושב פה וכותב ופשוט לא מאמין שזה ההספד ולא הברכה לחתונה.
מאז הבשורה הקשה ביום ראשון החיוך שלך לא יוצא לי מהראש, ואני חי בתחושת החמצה שלא נפגשנו בתקופה האחרונה, שלא זכיתי לעוד חיבוק חם ממך לעוד איזה ישיבה על קפה עם שיחה עמוקה.
זכיתי להיות איתך שנה וחצי במכינה, שותף לחדר, לחברותא ובעיקר לחיים.
אבל דווקא המפגש שהכי זכור לי ממך הוא המפגש הראשון שלנו, אני הייתי שבוש ואתה אחראי שבושים ובמעשה שכל כך אופייני לך הצעת לי שנעשה חברותא במסלש, למדנו את ההקדמה ועד היום אני לא אשכח משפט אחד שאמרת לי תוך כדי הלימוד, אתה תגיע למכינה ותראה כולם קופצים להתנדב ולעזור איפה שאפשר, אבל המבחן הגדול זה לעזור לאמא לשטוף כלים שחוזרים הביתה, החכמה זה להתנדב איפה שאנשים לא מתנדבים.
וזה כל כך אתה נתי פשוט תמיד שם, תמיד מתנדב תמיד עוזר תמיד מייעץ תמיד מגניב חיוך.
היית באמת החבר האידאלי,
אני אתגעגע לעצות שלך על זוגויות (לא היו רומנטיקנים כמוך), לשיחות העמוקות על התפיסות עולם, ועל ייעוץ לטיול טוב וכמובן לקפה שלפני שבת עם יה אכסוף ברקע.
לפני כמעט שנה היינו ביחד בשבת במכינה, אותו מוצש הקפצתי אותך חזרה לבסיס בדרך לעוד מקוצרת, היינו בצומת שפונים שמאלה לכיוון תל נוף היו שם שני טרמפיסטים חיילים ואתה ישר אומר לי תעצור תעצור אני מכיר את הצומת הזאת שעות אני עומד פה.
החייל בצומת ביקש לראות חוגר כדי שיאפשר לו לעלות על הטרמפ, לא היה עליך חוגר אבל לא ויתרת לו הלכת לתיק מאחורה הוצאת את כל המדים שלך וכל סממן שיכול להראות לו שאתה מהבסיס רק כדי שיעלה על הטרמפ ולא ישאר בצומת, כמובן שבסוף הוא עלה על הטרמפ כי פשוט לא נתת לו ברירה אחרת.
כזה היית נתי בן אדם עם כל כך הרבה רצון לתת ולתרום, בן אדם שרואה דבר ראשון את הזולת ורק אז את עצמו, היית בן אדם עם כל כך הרבה חן ונתינה לאחר ובעיקר היית בן אדם אוהב ונאהב!
נתי היית לי לאח, אוהב אותך מאוד ומתגעגע❤ שמור עלינו מלמעלה
לפני חודשיים בערך אני ובעלי מיכאל אמרנו לנתי שאני בהיריון. אני רגילה לתגובות כמו 'איזה חודש את?'/ 'בן או בת?'/ 'בשעה טובה'. נתי קפץ קדימה מהכיסא והסתכל עליי ואמר "די נו? רגע, אז את צריכה משהו? תה? לאכול משהו? לשתות? בואי אני אביא לך כסא נח". אינסטינקט של רגישות ששייך כנראה לנדירים בעולם הזה. לפני שבועיים עוד הספקנו לשבת יחד עם כל החברים ועם הלל בשולחן בחתונה של חבר טוב אחר. דיברנו על זה שהתאריך יוצא בפורים, החג שנתי הכי אהב והיה רגיל לעשות בו סעודות מטורפות עם כל החברים.
החבר'ה דיברו על זה שמבאס שהשנה זה מתנגש כי אחרת היינו עושים את זה אצלנו בבית, אבל נתי שוב אמר מכל הלב "מה יש לכם? חוגגים כולם במחלקת יולדות".
הילדה הקטנה שלנו תשמע עלייך עוד הרבה נתי, היא תהייה התשובה שלנו לאויב האכזר הזה, היא וכל מי שעוד יבוא אחריה בעז"ה. נספר, נמשיך את הדרך המיוחדת שבחרת לחיות, ובעיקר נתגעגע ♥
נתי,
אני אגיד לך את האמת... לא נעים לי להתאבל עליך, לא נעים לי להספיד אותך.
הרי כבר כמה שנים אנחנו לא בקשר, אפילו לא הודעה או שיחה פה ושם.. ותכלס אף פעם לא הייתי החבר הכי טוב שלך.
היינו חברים, נראלי שאפילו חברים טובים. במשך כמה שנים היה לנו אחלה קשר. אבל לא הייתי חבר שלך ברמה של שיחות נפש או משהו מעין זה...
ולא נעים לי "לדחוף" את עצמי לאבל של כל הקרובים אליך באמת.
אבל.. היית כל-כך מיוחד נתי. יש לי זכרון חזק מהתקופה הראשונה בה הכרתי אותך, כל-כך רציתי להתחבר אליך. היית כל-כך מרשים. מלא בטחון, שמח, חברותי, נחמד, מוכשר וצדיק.
כל-כך שמחתי להיות חבר שלך, גם אם לא הכי קרוב. כל-כך נהנתי לבוא לישון אצלך בפעם האחת שזכיתי, זה היה אחרי משחק של בית''ר שהלכנו אליו יחד. איזה זכרון מתוק יא אללה.
לפני כמה שנים פגשתי כמה חבר'ה בירושלים שעוד שמרו איתך על קשר מהלימודים, והם סיפרו שאתה גם באיזור. רציתי ממש להספיק אותך אבל התפספסנו, הספקתי להתעדכן מה איתך, בדיוק קיבלת שיבוץ ל669, אני ממש זוכר את התגובה המיידית שלי "איך נתי תמיד הכי מוצלח, איך?!"
מחובר לתורה עוד לפני המכינה, חבר של כולם, אבל כולם! אוהב את הארץ עם כל הנשמה, אוהב את החברים, אוהב את החיים.
כמו שהלל אמרה בלוויה, כזה גבר גבר, אבל כזה עדין ורגיש.
תדע לך נתי, שבלוויה שלך אני החלטתי לשנות את החיים שלי. מעכשיו אני אהיה יותר נתי. לא אמירה סתמית שתעלם... החיים שלי יתחלקו לשניים, לפני הלוויה ואחריה.
אני אהיה רגוע יותר, סבלן יותר, שמח יותר, מכבד יותר.
בן טוב יותר, אח טוב יותר, בן זוג טוב יותר. מבטיח.
ועוד משהו נתי, תדע לך שאני בטוח שאין סיבה לבכות עליך, לך הכי טוב בעולם, אתה סמוך על שולחנו של הקב"ה יחד עם משה רבינו, אין לי ספק בכך.
אנחנו בוכים על עצמנו, על האור שכבה פה למטה. אנחנו מתגעגעים אליך.
ברור לי שהדאגה היחידה שלך שם למעלה היא כל הבכי שנגרם כשעזבת.. אז אני מבטיח לך, אנחנו נקום, כולנו. מתחזק ונמשיך את הדרך שלך.
אוהב אותך, מעריץ שלך.
את נתי אני זוכר מתורנות המטבח הראשונה במכינה..
זה היה ממש בהתחלה, שעוד התביישנו לגשת לבוגרים מ״שנה ב״.
היינו שלושה צעירים ונתי.
תוך חמש דקות כבר שכחתי שהוא גדול ממני, ישר חיוך, חיבוק, מתעניין, משתף, מראה לנו הכל בסבלנות, והכי בגובה העניים.
מהר מאד הפכת איש עצה, שיחות ארוכות על תהליכים ובחירות שלא אשכח.. חברותא בימי שישי בטללי חיים, ותמיד עם צחוק וחיוך ענק..
אדם של חסד של אמת.
כמה מפעלים, פרוייקטים, עמותות, תמיד ראשון לעזור ולתת.
והכל בשקט. בלי רעש וצלצולים..
זכיתי לראות אותך לכמה שניות בלחימה בקיבוץ חולית, תוך כדי פינוי פצוע, אנחנו שומעים שיש כוח של 669 שממתין לקלוט את הפצוע לפינוי..
הגענו לנקודה, ופתאום נתי. קופץ על האלונקה ומתחיל לטפל בפצוע, ובזמן שחיכינו למסוק, ניגשתי אליך, חיוך, חיבוק, כמה מילים מחזקות, ועלית על המסוק..
אנחנו מוקפים אנשים גדולים.
גדולים באמת.
לו רק נשכיל לראות ולהכיר בהם בחייהם, ללמוד מהם לא רק אחרי לכתם, נגדל ,נעשיר את עולמינו ונהיה קצת יותר ראויים..
ראויים למחיר כמו נתי.
נתי עבד בחנות בייגלס בהר נוף במשך 4 שנים ושם לא היה אחד שלא התאהב בו.
מעבר לזה שהיה עובד חרוץ וטוב תמיד היה משרה אווירה של צחוקים ושמחה עם החברים לעבודה ועם הלקוחות
ממש כמו משפחה
הולכים לכותל אחרי המשמרת, יוצאים לאכול ביחד וחוגגים תמיד ביחד
נתי היה בחור שתמיד ראה את הטוב באנשים ותמיד דאג לתת לכולם הרגשה טובה
בהדלקת נרות חנוכה לפני 3 שנים הגיע קבצן שאוסף כסף מידי יום
וכשנתי ראה שהוא נכנס הוא ישר לקח לו את היד והתחיל לרקוד איתו ולשמוח ביחד
כזה הוא היה
נותן לכולם הרגשה טובה גם אם לא מכיר אותם
נתי, נדאג שהאור שהפצת ימשיך
להתקיים
את נתי זכיתי להכיר לתקופה קצרה כשדניאל אח שלי חלה בסרטן. אמנם הוא לא היה בן בית אצלינו או היה בקשר הדוק איתנו , אבל כשהוא היה והגיע הוא נתן את כל כולו, האנרגיות והשמחה והחיוך הזה שהיה לו על הפנים, משהו שמי שלא יודע לא יזכה להכיר. הסתכלנו בדיוק בצ׳אט איתו, איך הוא פירגן לאמא שלי עלינו והודה לה ממש על זה ש ״הסכמנו לבלות איתו שבת״ כשהייתה שבת של העמותה ואכלנו איתו בשמחה ובבחירה מוחלטת את כל הארוחות.
יום שישי ההוא, לפני שבת, דיברתי עם נתי על משמעות, משמעות שלנו ושל כל דבר בעולם הזה - ילדה (אז) בכיתה ט שלא מבינה כלום מהחיים, אבל הוא דיבר והסביר לי כאילו אני בגילו, לתת לי הרגשה שאני מסוגלת ויכולה להבין - משמעותית.
לא יכולה להגיד שאני ארגיש את החיסרון הזה בצורה יומיומית לצערי, אבל זה בהחלט חור שנפער - היית ותהיה תמיד משמעותי.
יהיה זכרו ברוך❤
בתחילת המלחמה החלטתי לא ללכת להרבה הלוויות , העדפתי עשייה , ידעתי שכאב כזה יכול לשתק .
אבל כשראיתי את פניו המלאכיות של נתנאל הי"ד היה ברור שאלך ,
תראו אני לא מכיר את נתנאל , אינני ממעגל החברים הקרוב ,
היו פעמים בודדות בתפילה של בני עקיבא , של החלפת מבטים מחייכים, ושיחות חולין קצרות בישיבה (בה היה לפני הגיוס)
אבל היה משהו עמוק מאוד , הרגשתי חיבור .
אני חושב שזה קשור לדברי האב , שנאמרו כמו מפיו של נתנאל , האהבה.
היכולת לאהוב את האחר זה רק ע"י מציאת המשותף , ולכן היכולת להיות "אוהב כל" זה רק ע"י המשותף לכל - צלם אלוקים- הנשמה (מכתבי הרב קוק במילים שלי).
מהמעט ששמעתי בהספדים הבנתי- נתנאל חי חיי נשמה . מההתנדבויות, ניצול הזמן, החיבור למשפחה , השמחה, על רוממות רוח בלילות קרים במסלול , כניסה מתחת לאלונקה, ההכנות המתוקות לשבת קודש , על זוגויות, כיבוד הורים . וכל זה מתוך חיי תורה, שלא מתחילים בתורה ונגמרים בתורה אלא מהתורה אל החיים , בהתפרצות כזו מעוררת השתאות .
לא הבנתי למה היה לי ברור שאלך להלוויה , אבל עכשיו בהיר כשמש.
הייתה ביננו אהבה גדולה , עמוקה מאוד , למרות שלא הכרנו . כיוון שהוא חיי את המשותף לנו , את הנשמה .
ההלוויה הזו איננה גרמה לכאב משתק , אלא לכאב דוחף ומצמיח , כאב שנותן כוחות , שמגדיל שאיפות , מחדד מחשבות, מפריח חלומות .
אני בטוח שהדברים שאני כותב מייצגים כאן עוד הרבה אנשים בקבוצה הזו , שנתנאל נגע בהם רק בחיוך הקטן והביישני שלו , ויותר עמוק מזה באהבה הגדולה שלו מתוך חיי הנשמה .
נשמתך עכשיו ללא גבולות הולכת ומעריפה אהבה עלינו וביננו. נשמתך צרורה בצרור החיים.
ישנו געגוע עמוק , נרבה כמותך בישראל אח יקר . יהי זכרך ברוך
נתי ורום.
שני פרחים שנקטפו בגיל 22.
שני הפרחים הכי חיים שאני מכיר.
הפרחים הכי יפים בזר.
הפרחים עם השורשים הכי עמוקים שיש.
פרחים שגם בלי שהשורש שלהם בקרקע, הריח והצבע שלהם עוד נוכח. יהיה נוכח לנצח.
השארתם מאחוריכם את משפחת צוות נ׳ מדממת וכואבת. זה לא כאב שאמורים להכיר בגיל 20 בשום עולם.
כאב ששום רופא ושום תרופה לא תוכל לרפא. השכול והיגון אין סופיים, הראש ממאן להבין והלב מסרב להאמין.
נפלתם בלחימה עיקשת על בטחון המדינה אותה כלכך אהבתם, תוך קידוש הערך העליון עליו גדלנו- הצלת חיים. בזכותכם יש יותר חיילים במדינה שלנו שיזכו לגדול, לטייל אחרי הצבא, ללמוד, להתחתן, להקים משפחה ולממש את החלומות שלהם. אותם חלומות שאתם לא זכיתם להגשים.
לנצח תהיו חלק ממשפחת צוות נ׳. חברים לנשק, אחים לחיים.
יהי זכרכם ברוך
המילים האלו נכתבו כמה שעות לאחר שקיבלתי את הבשורה:
כבר כמה שעות שאני מחכה למילים "הותר לפרסום" ואז יופיע שמך.
כבר כמה שעות מהרגע שנודע לי.
מחכה לידיעה, כדי ש"יותר לי" לכתוב את המילים הרבות, שכבר שעות מתרוצצות במוחי יחד עם שטף הדמעות.
סגן נתנאל מנחם איתן.
נתי היקר.
איך בכלל מתחילים לכתוב.
מוזר קצת, שעלם חמודות שכמוך, שנכנס לחיינו לזמן קצר, ושאמנם לא הכרנו זמן רב, היה בשבילנו עולם שלם.
מהשיחה הראשונה, שקיבלתי ממך, לפני כשנתיים וקצת, כשהודעת לי שהתכניות של הציוות במחנה האביב של זכרון מנחם קצת השתנו, ואתה עומד להיות החונך של דניאל שלנו, הרגשתי שיש לי על מי לסמוך. בחינניות רבה ובהומר קנית את אמוני ושלחתי את דניאל למחנה בלב שלם וכמובן לא טעיתי.
בשבת משפחות של זכרון מנחם במלון כינר, זכינו לאמץ אותך למשפחתנו בכל ארוחות השבת וכמובן שכולם התאהבו בך מיד. הוספת לנו הרבה אור וצבע לאותה שבת. החיוך הכובש שלך, שלא ירד מפניך, חרוט היטב בזכרוני.
אני גם זוכרת שהיית צריך לחזור למרכז כי היה לך גיבוש לאיזו יחידה בצבא. אולי זה היה הגיבוש ליחידה שלך, 669, שגם היא, היום, חסרה אותך.
זכות גדולה היתה לנו לקבל ולו מעט מהאור הגדול שהיית וכמה קשה להאמין שהיום הנר שלך כבה פה בעולם.
תודה על שזכינו שדרכנו הצטלבה בדרכך.
אכן כמו שאומרים הטובים ביותר נלקחים.
הבטתי היום לשמים בשעת השקיעה וכל מה שיכולתי לדמיין זה את השטיח אדום וזהב שפרסו לך שם למעלה לקראת בואך.
הבטחתי לעצמי, שלפחות בחנוכה, לא אעלה שירים עצובים (שחורים). תאמין לי זה קשה.
היום אניח פה שיר, שתכננתי כבר להעלות קודם בהקשר של החג, ופתאום הוא בדיוק מסתדר לי עם לכתך.
ואני רק מבקשת ממך שתבקש בשבילנו שם למעלה
לא זיק קטן אלא נס גדול.
שיגיע כבר האור!
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
נתי,
השמש זרחה,
כמו כל יום בשנה.
והוא התעורר.
קפץ מהמיטה,
ורץ לתפילה,
נתי מוכן לכל משימה.
מספר המדבר,
אל העיר הגדולה,
הוא הגיע אל המחלקה.
מציץ מהמשקוף,
אל עבר החדר,
וניסה להבין,
מה התדר.
עם חן וחיוך,
הוא שבר את החומות.
עם נתי,
כולם רוצים להיות.
שופכים את הלב,
ומספרים על הכל.
מקבלים עצות,
משחקים וצוחקים,
פשוט חיים.
מה נתי אוהב לעשות?
עם מי הוא אוהב לבלות?
בשבילו אין שאלות,
העיקר להמשיך להיות.
הוא נוכח בהווה,
תמיד לך מחכה.
אל שדה הקרב
הוא קפץ ראשון,
מסתער קדימה,
להשלים המשימה.
לא משנה מה הנסיבות,
נתי תמיד ימצא פתרונות.
הגיע העת,
הדלקת נרות.
ולמעלה חיפשו,
אש למאורות.
והנה הם רואים,
אור זועק
ממלא הכלים.
יודעים,
שהגיע העת.
להשלים.
איש ענק,
22 שנה
נרך דלק.
האור עודנו
נוכח בהווה,
לנו מחכה.
בחג החנוכה,
הותרת אותנו עם משימה,
היא ברורה.
את הנרות נדליק,
כל אחד בביתו.
נמשיך לעשות,
להוסיף ולהיות.
נוכחים בהווה,
מוסיפים אור לסביבה,
ואת הכל נעשה
בדרכך.
השמש שקעה,
והדמעה מצויה.
נתי עברת,
לעולם הבא.
הלב שלי שבור,
לא יודע לאן יפנה.
מכאן איך הוא ימשיך?
כבכל יום דומה.
אני אוהב אותך אחי,
אוהב ומתגעגע.
מחכה לשיחה הבאה,
או לסתם מפגש ברחוב.
העיקר לפגוש,
את הטוב💔
נתי היה מדריך מושלם. היה אכפת לו ברמה אחרת מהחניכים, התקשר לוודא שמגיעים לפעולות, דואג שכולם משתתפים במסע. ואם יש למישהו קושי מיד נרתם לסייע. שלחנו ילדים קטנים וסמכנו עליו לגמרי שידאג לשלומם ורווחתם.
קצת דיפדפתי בווצאפים איתו, ונזכרתי איך הוא דאג אפילו לבן השני שלי שהיה בכלל בשבט אחר ולא ככ רצה לצאת למסע, כך כתב:
״היי מה קורה?
אח שלי הקטן בא איתנו לטיול והוא גם מפספס קייטנה בשביל זה... והוא גם בכיתה ג..
חשבתי אולי יהיה נחמד שאחיו הקטן של … יצטרך אלינו ויהיה להם ממש כיף ״
הוא באמת יצא איתם בסוף.
כזה אכפתי הוא היה, ממש נוגע ללב ❤
נתנאל מנחם איתן ז״ל❤🩹
אני יושבת על הרצפה
וחושבת איך אני מספידה אותך?
איך לעזאזל אני צריכה לשבת ולהספיד אותך
נתילה שלי.
למדריך הכי הכי
בדרך כלל הייתי קוראת לך ככה בברכות ליום הולדת שלך.
אבל הברכה הזאת היא קצת שונה.
אולי בעצם כן אברך
אברך את עצמי שתמיד תהיה חלק ממני
שתמיד תבוא לבקר בחלומות
ותעזור בדרכים לא ברורות.
נתילה אני רוצה לומר לך תודה
תודה על כל השיחות הקטנות
על כל האור שפיזרת בעולם
על כל הצחוקים
תודה שתמיד ידעת להגיד את המילה הנכונה
ואת העצה הכי טובה
ותמיד נתת לי להרגיש שאני הכי הכי טובה
היום הייתי בהלוויה שלך
הכמות אנשים שהגיעה הייתה עצומה
ואני בטוחה שנגעת שם בכל אחד
והשארת חותם ענק.
המנהיגות שלך והענווה שלך
זה משהו שלא פוגשים כל יום
בן אדם כל כך צדיק
כבר אמרתי לך ואומר שוב
אאחל לכל אחד נתי לצידו
ואפשר לומר שאני זכיתי❤
בהפסדים עליך מישהו אמר
משפט שילווה אותי ועוד הרבה,
מה נתי היה עושה?
אז נתי אני שואלת אותך?
מה אתה הייתה עושה?
איך ממשיכים מפה?
כל כך קשה לחייך ולהמשיך
שאתה לא פה.
הוסיפו ואמרו שדאגת להזכיר כל הזמן
כמה אכפת לך וכמה אתה אוהב
אז למקרה שלא אמרתי מספיק
נתי אני אוהבת אותך
ומעריצה שלך
ותמיד אהיה
אתה הבן אדם הכי מדהים שהכרתי
והנפש הכי טובה וטהורה
אתה גיבור!
ותמיד היית!
אני מבטיחה שאחזור לשמוע את השיר שלנו
וכמו שתמיד אמרנו
ישר נחשוב אחד על השני כשנשמע אותו
אז אם אשיר יושב איתה כמו מאצ׳ו?
תמשיך אותי?
תודה עליך❤
נתי אתה מלאך
ועכשיו זה תרתי משמע.
פעם הזדמן לי לנסוע עם נתי נסיעה של כמה שעות. בשלב כלשהו בדרך, נתי הבחין לשבריר שנייה באופק הרחוק בקבוצה של חבר'ה מטיילים. באותה שנייה שראה,כאילו מרפלקס טבעי של נתינה, אמר מיד:חייבים להביא להם משהו לאכול ולשתות, והתחיל לחפש ברכב מה יש להציע. כשלא מצא, עבר לחפש בטלפון תחנות דלק קרובות כדי לקנות עבורם, תוך כדי שממלמל לעצמו בקול: "חייבים חייבים להביא להם משהו, איך זה יכול לשמח אותם". לבסוף מצאנו ברכב קצת חטיפים מאולתרים וניסינו לחזור אחורה לחפשם, אבל הם כבר התרחקו ולא נראו (עד סוף הנסיעה הבאסה שלו הייתה ניכרת:"איזה נקניקים יצאנו יאללה").
הדבר שלדעתי מדהים יותר מכל בסיפור הזה,הוא תודעת הנתינה של נתי, מין אינסטינקט נתינתי (לא סתם קוראים לו נתי) שנובע מתודעה קיימת תמיד שמנהלת את החיים, עיניים של נתינה שדרכם מסתכלים על המציאות.
אדם אחר היה חולף על יד אנשים מטיילים לשנייה, במקרה הנורמלי מתעלם וממשיך בנסיעה, ובמקרה הטוב אומר בדיעבד היינו צריכים להביא להם משהו.לא כך אצל נתי. נתי מבחין בסיטואציה ובו בזמן מתרגם אותה לחסד ולעשייה.
יהי זכרו ברוך.
את נתי הכרתי כשהייתי בת שירות בזכרון מנחם במחנה קפריסין , למרות שפגשתי אותו כבר במחנה קודם רק בקפריסין יצא לי להכיר את נתי .
זוכרת את הישבצ בערב הראשון , לי היה יום קשה מאד ולכל צוות הקבוצה היה ברור למה . ישבתי שם מתוסכלת , גמורה ונתי יושב מולי ולא מפסיק לצחוק על הסיבה בגללה הייתי גמורה . תוך חמש שניות מהרגע שהתחלתי להתלונן נתי דרך הצחוק שלו הפך לי את ההסתכלות על הסיטואציה ומאותו הרגע הגישה שלי לגבי המחנה באופן כללי השתנתה ברגע אחד .
מאותו ישבצ זכיתי להכיר את אחד המתנדבים הטובים שהכרתי . אחד כזה שלא הולך לילדים הכוכבים אלא הופך את הילדים המופנמים או אלה שאין להם כח לכלום לכוכבי המחנה מה שמשפיע ישירות על הבטחון העצמי של אותם ילדים ונערים. כל כך הרבה שקט וענווה בבן אדם שעושה כל כך הרבה .
אחת התכונות שיותר בלטו לי בנתי זה הפרגון שלו . נתי היה מחלק מחמאות לחניכים בלי סוף, מחמאות מדוייקות כאלו שהחניך היה נשאר עם חיוך על הפנים מהן עוד הרבה קדימה . הוא לא חשב פעמיים והיה נותן פרגונים מהלב לכולם . לא מילים סתמיות אלא מילים משמעותיות וגדולות.
בשבת של המחנה ישבתי בנפרד עם כמה חניכים גדולים , דברנו על תקופת המחלה וכמה שמתנדבים הם חלק בלתי נפרד מההבראה. כששאלתי איזה מתנדב חרוט להם לאו דווקא מזמזמ, כל מי שדברתי איתו אמר לי נתי . כששאלתי למה ? כולם ענו את אותה התשובה - הוא נותן לכל אחד את ה200 אחוז שלו , לא מתפשר על חצי אחוז. נותן לכל אחד את התחושה שהוא הכי מיוחד, הכי קרוב ללב שלו ובשבילו הוא יוריד את הירח.
כמה חודשים אחרי שהסתיים המחנה אני הייתי במחלקה ונתי הגיע כדי לבקר חניכים מהמחנה , יצא שחזרנו ביחד ברכבת לירושלים . הגענו לרכבת אחרי ריצה שלא נפספס , בזמן שאני עוד מסדירה דופק נתי כבר מוציא מהתיק שלו ספר לימוד ומתחיל ללמוד . כששאלתי אותו מה הלחץ ? הוא ענה שאין זמן , יש רק שעה עד שהרכבת מגיעה לתל אביב והוא בטח ירדם באמצע אז שלפחות יספיק קצת .. וככה היה , באמצע הנסיעה הוא נרדם עם הספר ביד, וזה היה כל כך נתי שהייתי חייבת לצלם תמונה .
נתי ,
תמיד אומרים דברים טובים על אדם שהלך , במקרה שלך אמרנו את זה עלייך גם בחייך. המתנדב הכי מסור, הכי רגיש , הכי מרים שנותן תמיד את ה100 אחוז ומעבר והכל בקלילות ופשטות.
בלוויה ראיתי חניכים שליווית, כאלה שהיית שם בשבילם ברגעים הכי קשים מתוך ידיעה שלא בטוח הם ינצחו ואת כאב הפרידה אתה תצטרך לסחוב איתך, אבל התקרבת, ונתת להם את כל כולך.
בסוף, הם הגיעו ללוות אותך, לתת כבוד אחרון למתנדב שנתן להם את כל הכבוד שבעולם בחייו. זו לא דרך עולם העמותות, חניכים לא אמורים לקבור מדריכים. אני בטוחה שחיכתה לך שם שיירה של מלאכים יפים שאבדת בדרך.
אבדנו אור ענק בעולם , נשמה גדולה וטובה עם חיוך שלא אשכח אף פעם. אין מתנדב שאני זוכרת כמו נתי , אין אישיות שנחקקה בי כמו של נתי . היית אור כל כך גדול בעולם שהאור שלך עדיין מאיר פה , אבל נצטרך לעבוד קשה כדי להמשיך להאיר אותו במקומך .
נתי הגיבור שלי ועכשיו גם הגיבור של כל עם ישראל.
מרגישה שמילים מגבילות אותי בכל העוצמה שיש בך. כל הלילה כתבתי אלף ואחת נקודות אור שיש בך . וגם זה לא מתאר את כל הגדולה שבך . ולא מתאר את כל מה שאני מרגישה כלפיך.
תמיד אמרת לי שמה שהכי חשוב בעיניך בזוגיות זה הערכה אחד כלפי השני. אז הנה אני אומרת לך אני כל כך מעריכה אותך וגאה בך ברמות שלא יכולה לתאר. גאה על איך שניצלת והערכת כל דקה ודקה בחיים עד הרגע האחרון והסוף הזה שהוא הכי אתה, הכי נתי בעולם.
מההתחלה כל הזמן אמרת לי שהחיים שלך לא יכולים להיות רגילים והם חייבים להיות חי שליחות . ככה היית בחיים וככה גם במוות שלך שנפלת על קידוש השם הגנת הארץ שכל כך אהבת. ובסוף אתה גם מציל חיים של אנשים עם האברים שלך שזה הכי שליחות בעולם. בפעם השניה שנפגשנו איכשהו העלת את הנושא של כרטיס אדי ותרומת איברים ואני לא כל כך ידעתי מה זה והסברת לי ואמרת לי שברור שזה מה שצריך לעשות, וזה לא שאלה בכלל. ובוקר אחר כך שלחתי לך שעשיתי גם והייתה גאה .
בדיוק לפני שנה בחנוכה נפגשנו בהופעה של עקיבא הזמר שכל כך אהבת את השירים שלו. ואז שלחת לי הודעה כשרצית לבדוק אם אני בעניין . מטורף לחשוב איך יש כל כך הרבה רעיונות להודעה כזאת אבל בחרת בחסד. ושלחת לי בהודעה ״אני מחפש התנדבות לצוות שאיתי בצבא האם יש לי רעיון?״ בסופו של דבר הקשר התחיל רק כמה חודשים אחר כך כשנפגשנו שוב בהלוויה של משפחת די שגם שם הלכת בלי להכיר באופן אישי אבל היה לך חשוב להגיע. זה היה ההתחלה והסוף ביום שישי שעבר כשיקיר התקשר אליי בזמן שהיינו בהתנדבות בבית אבות שרצית גם להגיע ולא הספקת בגלל המלחמה. כי מידת החסד כל כך טבועה בך. ביומיים האחרונים דיברתי אליך כל כך הרבה והרגשתי שיהיה פה נס כי צריך אותך עוד בעולם . ורצינו להקים ביחד בית נאמן בישראל ומשפחה עם הרבה ילדים שמפיצה הרבה חסד וטוב לעולם.
מהשניה הראשונה כשנפגשנו כשנכנסתי לרכב מובכת אמרת לי ״לשנינו מביך אבל עוד דקה כבר לא יהיה מביך״ צחקנו ובאמת מאז כל ה8 חודשים האלה היו ה 8 חודשים הכי טובים ומדהימים שהיו לי.
יש לי כאבי תופת עכשיו בכל חלק בגוף אבל הלב שלי שלם ורגוע. כי הנשמה שלך נותנת לי כוחות נפש וכמו שאמרנו לאחרונה פשוט נהיינו אחד, הנשמות פשוט מחוברות במיוחד עכשיו ולתמיד.
היית כל מה שיכולתי לדמיין ומעבר לזה בחלומות הכי גדולים שלי. כל הזמן הייתי אומרת לך איך זה הגיוני שהכל כל כך מושלם אתה, הקשר הכנה והפתוח שלנו, הייתי אומרת לך ״מה אני חולמת ? וצובטת את עצמי, הסתכלת אליי בעיניים טובות ואמרת לי ״לולי זה לא חלום זה המציאות״ .
תמיד אמרתי לך שהחלום שלי הוא שתציע לי נישואין ביומולדת שאני אמורה לחגוג אותו ממש מחר והנה אני פה איתך עם הטבעת. שכל כך דאגת שיקנו בשבילך לפני הכניסה לעזה. אני עומדת פה כואבת אבל מודה ומאושרת על הזכות שניתנה לי להיות חברה שלך, וסוג של מאורסת לך כמו שכל כך רצינו.
ועם כל כך הרבה זיכרונות של רגעים משמעותיים, מלמדים עמוקים שמחים כיפים ומרגשים. שילוו אותי כל החיים.
יכולתי לסמוך עליך בעיניים עצומות שתהיה הבעל הכי טוב שיכול להיות בשבילי ,כל כך דואג לי כל הזמן. כמו אז בטיול כשכמעט התייבשתי נפלתי עליך והחזקת אותי כמו עמוד תווך. ובמשך שעה החלפת לכובע של נתי החובש מ669 וטיפלת בי עם המון דאגה ורצינות.
או כמו כל הפעמים שהפתעת אותי במלחמה כי ידעת שאני אוהבת הפתעות, היה חמישי אחד שהייתי מבואסת שאתה מגיע רק מחר . יצאתי מהבית ופתאום ראיתי אותך מולי עם החיוך הענק והכובש שמסמל את כל מה שיש בפנים. ידעת להקשיב בצורת מטורפת בלי לשפוט , רק להכיל ולקבל , ידעתי שאני יכולה לספר לך הכל מהכל ותמיד תהיה שם בשבילי תאהב תעודד ותחזק עם המילים המדויקות, בדיוק מה שאני צריכה לשמוע באותו הזמן. לפני שבועיים כשיצאת לחתונה של דורון חבר שלך שכל כך תפסת ממנו, הגענו להתיישב בשולחן עם החברים שלך שלא ראית הרבה זמן והתעקשת שאני אשב באמצע וארגיש בעניינים ואתה התיישבת לידי בצד. היית בן אדם לא רגיל, שילוב של גבר גבר אמיתי, עם רגישות מטורפת והמון אהבה.
כל פעם שראיתי אותך מרים את אוראל ואמרי האחיינים האהובים שלך הסתכלתי בהערצה ודמיינתי אותך האבא הכי טוב ,הכי מדהים שאפשר לדמיין. עם חוכמת חיים השקעה מסירות דאגה אהבה ומחנך את הילדים לחיים של תורה מצוות מעשים טובים ושמחה.
השם לוקח את הכי טובים והכי טהורים, בשיחה שאמרת לי פעם אמרת לי שאתה לא מפחד למות. היית במקום כל כך שלם ושליו עם הדרך הקדושה והעוצמתית שלך. היו לך חלומות גדולים לחיים שכל כך אהבת ואותם ניצלת עד תום. כל דבר שעשית היה עד הסוף ביסודיות מחשבה רגישות אהבה ובלי שום ויתורים לעצמך. ידעת גם להנות ולשמוח מהדברים הפשוטים בחיים כמו לשבת סביב מדורה ולהסתכל אחד לשני בעיניים שעות.
ביומיים האחרונים , כל מי שראיתי סביבך היה לי בראש נקודת אור עליו ,בזכות העין טובה שלך, אהבת כל אדם כמו שהוא.
תודה על שנכנסת לחיי לנצח
תודה על כלים לחי שליחות התקדמות אהבת הארץ ועם ישראל
תודה על שהיית שם בשבילי תמיד
תודה על המשפחה המדהימה שלך שימשיכו להיות חלק כל חיי. אדאג לאמא שלך כמו שבקשת ממני.
תודה שנכנסת למשפחה שלי ומההתחלה היה חיבור אמיתי ונכנסת לכירבולי שלנו. אבא אמא יאיר שירה נועם עמיחי הדר וטלאור . שהם כלכך אוהבים אותך וימשיכו את דרכך כל החיים.
תודה לקב״ה עליך .
אנחנו בחג החנוכה החג האהוב עליך חג של אור ומשפחתיות. בעקבות החוסר שלך אני מבקשת מכל עם ישראל תוסיפו הרבה אור בעולם שיגבור על החוסר הגדול . בעוד מעשה טוב נוסף כמו שנתי היה עושה, עם חיוך, מכל הלב ועד הסוף.
בטוחה שתשמור עלינו מלמעלה תלחם שמה כמו הקצין שנהיית אתמול, שהקב״ה יביא לנו גאולה וישועות , שחרור כל החטופים נצחון מלא במלחמה על הארץ הקדושה שכל כך אהבת בלי עוד קורבנות.
כשדיברנו על החופה שלנו אמרתי לך שתוך כדי נסתכל אחד על השני אמרת לי שזה הרגע הכי קדוש ואתה תתכוון בו בכל כולך לקב״ה, נשיר עכשיו ביחד אם אשכחך ונתכוון כולנו כמו שנתי רצה לעשות.
אוהבת אותך אהבת נפש לנצח ונפגש בקרוב בגאולה. אתה תחסר לי כלכך.
לולי שלך
סגן נתנאל מנחם איתן ז"ל היקר
זכיתי להכיר ממש מעט, אבל הוא היה בחור של לב גדול שפשוט נכנס ללב!!
ההתנדבות שנתי לקח בה חלק הייתה חברותות בערב של ימי רביעי, כל רביעי נתי למד בבית מדרש עם נתנאל איסמאלוף (אחד הדיירים) אני חושבת שהם למדו הלכה. נתי היה מדהים! התגייס לתפקיד ישר כשפנו אליו והיה הכי רציני שיש! תמיד היה דרמות עם נתנאל (כי הוא בחור דרמטי..) והוא היה יודע איך לגשת אליו בצורה נכונה, להקליל הכל ולדאוג שהוא תמיד יחזור עם חיוך. נתנאל ממש חיכה לזה כל השבוע והיה מדבר על נתי בהערצה!!
נתי היה מגיע לבקר מעבר לחברותות, קופץ להגיד שלום, קונה לנתנאל פחית שהוא מאוד אהב וכו'.. גם כשהחברותות היו מתבטלות הוא היה מגיע ברביעי לדירה וכבר יושב עם כל הדיירים. אני ממש הרגשתי שזה מביא מלא שמחה לדירה ותמיד איכשהו זה היה הופך לחגיגה. סתם לדוגמה: הוא ונריה גנן (שהדריך בדירה והיה חבר טוב) היו ברביעי אחד בדירה, ראו שהדיירים משועממים והחליטו בלי תכנון מראש שהם צריכים לקחת את כולם לבאולינג, תוך דקה הם העלו את כולם ונסעו וזאת הייתה לדיירים חוויה משמעותית. אני זוכרת שחשבתי מהצד שזה פשוט כיף לראות כמה טוב זה עושה להם וכמה הוא מהצד נראה שהוא נהנה מהסיטואציה יחד איתם, הנאה שבאה ממקום של ענוה שהוא לא בא כדי לתת אלא פשוט הצטרף לחברים..
גם זוכרת שיצאנו איתם לטיול ליד שעלבים ובמקרה פגשנו את נתי, היה לו ברור שהוא מצטרף אלינו ונשאר עד סוף הטיול.
(מספרת ש. מעמותת "איתנים")
Мы решили обручиться, но отложили предложение и празднования. Я получила кольцо утром в день похорон
Источник:חרדים10
Прочитать оригинал на иврите
החלטנו שאנחנו מתארסים, אבל חיכינו עם ההצעה והמסיבות. קיבלתי את הטבעת בבוקר של ההלוויה
Я понимаю, почему ты выбрала его
Источник:חרדים10
Прочитать оригинал на иврите
אני מבינה למה בחרת בו
Здесь, во время шивы, было очень много людей, которые говорили, что он был их лучшим другом. Потому что, когда он был с тобой, он был с тобой всем сердцем
Источник:מקור ראשון
Прочитать оригинал на иврите
היו פה בשבעה רבים־רבים שאמרו שהוא היה החבר הכי טוב שלהם. כי כשהוא היה איתך, זה היה עם כל הלב
Нати, спасибо, что сделал нас лучше. Ты и Ром всегда в наших сердцах.
Источник:מקור ראשון
Прочитать оригинал на иврите
נתי, תודה שהפכת אותנו, לאנשים טובים יותר. אתה ורום לא יוצאים לנו מהלב.
Как бы поступил Нати?
Источник:מקור ראשון
Прочитать оригинал на иврите
מה נתי היה עושה?
Ты спасал людям жизнь, а это высшее призвание
Источник:ynet
Прочитать оригинал на иврите
הצלת חיים של אנשים, שזה הכי שליחות
7 октября ему удалось спасти жизни трёх солдат
Источник:The Times of Israel
Натанэль с юных лет был человеком щедрой души и делал всё, что мог, чтобы помогать другим
Источник:Israeli Friends of Magen David Adom
Выступления в День памяти
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכל יום שעובר, אזכור יותר! אזכור, את אלו שיצאו עימי לקרב ולא שבו, ולהם אין מי ידמה ומי ישווה. אזכור, שהכאב לא יעבור לעולם, והזמן, הוא לא מרפה ולא מרפא. אזכור, את שיברון הלב הגובר ואת הבית שבוער. אזכור, את צדקת הדרך, ואשבע שוב, שמה שהיה לא יהיה יותר. אזכור, שיותר מכל דבר אחר – אני חסר! ביום הזה, אני נתקף געגוע לדמותם, לחיתוך דיבורם, לחיוכם, ומדליק נר לזיכרון דרכם ומורשתם!
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכאב, בהצדעה ובתקווה אני מתכבד להדליק נר זיכרון זה. השנה, כשאנו נלחמים במלחמה ארוכה, רב זירתית וצודקת, הזיכרון נושא משמעות עמוקה. ביום זה נעצור ונתייחד עם זכרם של טובי בנינו ובנותינו שנפלו בהגנה על המדינה. מורשתם היא המצפן שמתווה את דרכינו, והיא המעניקה לנו כוח להמשיך ולהגן על מדינת ישראל ותושביה. משפחות יקרות, אנו מרכינים ראשנו ומתחייבים שנעמוד לצידכן תמיד. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף דדו בר כליפא
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בשעה שאנו זוכרים את גודל תרומתם ועומק מסירות נפשם של טובי בנינו ובנותינו, נופלי מערכות ישראל לדורותיהן, ממשיכים צה"ל וכוחות הביטחון במימוש המשימה למענה לחמו ועבורה נפלו: הכרעת אויבינו מדרום, מצפון, ביהודה ובשומרון, וגם בזירות רחוקות יותר. בהערכה רבה ובגאווה אדירה אנו מרכינים ראש בפני הנופלים והנופלות, מאמצים את משפחותיהם אל לבנו, וממשיכים במשימה להבטחת קיומה של ישראל לדורי דורות. יחד נעשה ונצליח.
רב אלוף אייל זמיר
הרמטכ"ל, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
כאשר דגלינו מורדים לחצי התורן וראשינו מורכנים לזכר הנופלים והנופלות במערכות ישראל, ממשיכים לוחמי צה"ל ומפקדיו בלחימה בדרום, בצפון, ביהודה ובשומרון ובזירות נוספות. על כל דור מוטלת המשימה של הגנת העם והארץ – משימה שאף פעם אינה פוסקת. נצדיע בגעגוע ובגאווה לנופלים ולנופלות, נחבק את משפחותיהם, ונמשיך ברוח הציווי שהותירו לנו. עם ישראל חי.
רב ניצב יעקב שבתאי
המפקח הכללי, משטרת ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
אחיי הנופלים, כל נר הוא זיכרון יחיד ומיוחד, על חיים שהיו ואינם, געגוע שנצרב עמוק בלב, עולם ומלואו. הנרות כולם הם זיכרון של אומה כי לעולם לא עוד, בשורת הציונות וקוממיות ישראל. זיכרון כי הדרך לעם חופשי בארצנו עוברת דרך מסדר הנופלים. אור הנר יזכיר לנו את מסירות נפשכם להציל חיים, להגן על הבית. הנרות מסמנים לנו נתיב גבורה ערכי מחייב שאנו מצווים ללכת לאורו. נמשיך להילחם ולהוסיף אור מתוך אמונה בנצח ישראל.
יואב גלנט
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהצדעה ובכאב, בשם צה"ל כולו, אני מדליק נר זיכרון. בעיצומה של מלחמה, הזכרון נושא משמעות יום-יומית, שעבר והווה מתלכדים בה. לאורם של הנופלים נמשיך לצעוד, חיילי הסדיר והמילואים. לאורם של הנופלים נמשיך להגן על ארצנו ועל מולדתנו, גם כשהמחיר כבד. להבת-הזכרון תבער בנו בעודנו ממשיכים להלחם ונזכור את הנופלים ואת אומץ ליבם. משפחות יקרות, צה"ל מרכין היום ראש, מצדיע לכן וכואב איתכן. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף יניב עשור
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהוקרה, בגאווה ובכאב שאין לו סוף, אני מתכבד להדליק נר לזכרם של הנופלים והנופלות במערכות ישראל. סיפור חייהם בארץ הזאת, מסכת שירותם, גבורתם והקרבתם – הם סיפורה של הארץ הזאת, אך גם סיפור המחיר הכבד שהיא תובעת מאוהביה. מחויבותנו לזכר הנופלים ולדרך שהותירו לנו ניצבת תמיד לנגד עינינו. את המשימה שלא זכו להשלים, משלימים כיום, וישלימו, אנשי כוחות הביטחון, הממשיכים בדרכם ולאורם. יהי זכרם של הנופלים ברוך.
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בחרדת קודש אני מתכבד להדליק נר לזכרם של חללי מערכות ישראל, חברנו שנפלו, מראשית היציאה מהחומות ולאורך כל שנות עצמאותנו המדינית והציונית, מהווים תמרור זיכרון לדרך חיינו ולמחוייבות הלאומית להנצחת זכרם. דרכם נותרה דרכנו ומורשתם נר להמשך עשייתנו. יהי זכרם ברוך!
בני גנץ
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
נזכור אותם, כולנו יחד. כל אחד ואחת מהם, מדי יום ביומו, והיום ביתר שאת, כך – לנצח. "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד"
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת