7 באוקטובר · סיפור אישי
יוסף (יוסי) שרעבי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ בארי
סטטוס
השבה לקבורה · 13 באוקטובר 2025
שרידיו שזוהו הושבו לישראל לקבורה ב־13 באוקטובר 2025.
01
החיים לפני החטיפה
יוסף (יוסי) שרעבי נולד וגדל בדרום תל אביב במשפחה מלוכדת. בבגרותו בחר לבנות את חייו בקיבוץ בארי בעקבות אחיו אלי; בני משפחתו תיארו אדם שקט, צנוע וקשוב, שראה בחיי הקיבוץ הזדמנות לשותפות ולעזרה הדדית. בבארי הכיר יוסי את נירה, והשניים הקימו בית וגידלו שלוש בנות. המשפחה אהבה מפגשים משותפים וטיולים עם קרובים שחיו אף הם בקיבוץ. לפי אתר ההנצחה המשפחתי, יוסי לקח חלק בתפקידים ציבוריים בקהילה, ובהם חברות בוועדות. קרובים וחברים זכרו את נוכחותו הרגועה, את חוש ההומור ואת נכונותו להקשיב ולעזור. יוסי עבד שנים רבות בדפוס בארי. הוא התחיל כמפעיל מכונה ובהמשך ניהל את תחום השיווק. לצד עבודתו אהב כדורגל, עקב במיוחד אחר מכבי תל אביב וגם אחר קבוצות מחו״ל, וצפה במשחקים עם בנותיו. בשנים האחרונות לחייו נהנה גם מגלישה בים, שבשבילו הייתה הזדמנות לשקט ולזמן עם עצמו. משפחתו סיפרה שהיה קשור למסורת ולחיי בית הכנסת בקיבוץ.
02
החטיפה
ב־7 באוקטובר 2023 הסתתרו יוסי ובני משפחתו בביתם כשמחבלים נכנסו לבארי. הם הוצאו מהממ״ד והובלו החוצה. יוסי נלקח לעזה ברכב שחור יחד עם אופיר אנגל, בן זוגה של בתו יובל, והשכן עמית שני. אשתו נירה ובנותיו ניצלו; אחיו אלי נחטף מבית אחר. תיעוד הדקה אחר דקה של KAN מציג את השתלשלות האירועים בבית. יוסי נלקח בחיים, ולכן מותו שייך לאירוע מאוחר יותר.
03
השבי
המוסד לביטוח לאומי מציין את 10 בינואר 2024 כתאריך מותו של יוסי. בינואר 2024 אישרו הרשויות בישראל שיוסי מת בשבי. חמאס פרסם סרטון וטען שיוסי ואיתי סבירסקי נהרגו בתקיפה ישראלית. תחקיר צה״ל מאוחר יותר קבע שתקיפה אווירית מוטטה מבנה סמוך; הקריסה הגיעה ככל הנראה גם למבנה הצמוד שבו הוחזק יוסי, אך החוקרים לא שללו שהשובים הרגו אותו.
04
השבה
שרידיו המזוהים של יוסי הושבו לישראל ב־13 באוקטובר 2025. גופתו הוחזקה בעזה לאחר מותו במשך יותר מעשרים חודשים. ב־27 באוקטובר קברו אותו בני המשפחה וחברי הקהילה בבית העלמין של קיבוץ בארי לאחר מסע הלוויה. ההשבה אפשרה קבורה, לאחר תקופה ארוכה שבה המשפחה ידעה על מותו אך לא קיבלה את שרידיו.
05
אחרית דבר
יוסי נקבר בבארי ב־27 באוקטובר 2025. משפחתו זוכרת את בית הדפוס שבו עבד, את הכדורגל עם אחיו, את הגלישה, את שלוש בנותיו עם נירה ואת התוכניות לטייל יחד. עמית שני, שהיה עמו בשבי, סיפר שיוסי ניסה לדאוג לצעירים שנחטפו איתו. אשתו ובנותיו יכלו להתאבל על קברו בקיבוץ שבחר לביתו.