לכל הסיפורים
יורם מצגר
Courtesy, as captioned by The Times of Israel

7 באוקטובר · סיפור אישי

יורם מצגר

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

קיבוץ ניר עוז

סטטוס

השבה לקבורה · 20 באוגוסט 2024

גופתו חולצה מעזה ב־20 באוגוסט 2024 ונקברה בניר עוז ב־22 באוגוסט.

01

לפני 7 באוקטובר

יורם בנה את חייו בניר עוז עם תמר. הם גידלו שלושה ילדים והיו להם שבעה נכדים. הוא עבד עשרות שנים במפעל נירלט, ובהמשך כמכונאי במוסך הקיבוץ. חבריו הכירו אותו כבשלן מעולה, בעל חוש הומור ואוהב היסטוריה; הוא אהב את הביטלס וניגן באקורדיון ובחלילית. הוא היה גם חלק מקבוצת היין של הקיבוץ: החברים גידלו ענבים, הכינו יין משלהם והביאו בקבוקים לחגיגות הקהילה. הבציר והעבודה סביב החביות הפכו את היין לחלק מחיי הקיבוץ.

02

7 באוקטובר

ב־7 באוקטובר היו יורם ותמר בביתם בניר עוז כשהתוקפים נכנסו לקיבוץ. הם הבטיחו לילדיהם ולנכדיהם שייכנסו לממ״ד כשיישמעו האזעקות. בשעה 8:50 בבוקר שלחו למשפחה את ההודעה האחרונה. בני הזוג נלקחו מביתם. תמר שוחררה ב־28 בנובמבר 2023 בעסקת החטופים הראשונה; בני המשפחה המשיכו להמתין לחדשות על יורם. החטיפה הפרידה בין בני זוג שחלקו עשרות שנים של חיי קיבוץ ובין שלושה דורות של משפחה שהיו קשורים לקהילה.

03

בשבי

בעדות שתועדה ב־26 במאי 2025 סיפרה תמר שפגשה שוב את יורם לאחר שהועברה בין בתים ומעברים תת־קרקעיים בעזה. הם הוחזקו עם חטופים נוספים במתחם מנהרות. אלכס דנציג וחיים פרי העבירו הרצאות כדי לעזור לקבוצה להעביר את הזמן. יורם שוחח בערבית עם השובים ושימש איש קשר עבור הקבוצה; נילי מרגלית דרשה תרופות וטיפלה בהם. כשהחל שחרור נשים וילדים בנובמבר 2023, עודד יורם את תמר לצאת משום שהילדים מחכים לה. היא שבה ב־28 בנובמבר, עברה ניתוח לב ובהמשך הצטרפה לקהילת ניר עוז המפונה בכרמי גת, עדיין בהמתנה לו. ב־3 ביוני 2024 הודיע צה״ל שמת בשבי. בחקירת צה״ל מדצמבר 2024 הוערך שקיימת סבירות גבוהה למותם של יורם וחמישה חטופים נוספים בקשר לתקיפה סמוכה ב־14 בפברואר. בבדיקות נמצאו סימני ירי בגופותיהם, אך לא ניתן היה לקבוע בוודאות מלאה את סיבת המוות המדויקת או את מועד הירי. החקירה הותירה אפשרות שמתו לפני התקיפה או שנורו לאחר מותם.

04

השבה

כוחות ישראליים חילצו את גופתו של יורם מעזה ב־20 באוגוסט 2024. יומיים לאחר מכן התכנסו בני משפחה וחברים בניר עוז להלוויה. כלתו איילה דיברה שם, כשהקהילה קיבלה בחזרה אדם שאיבדה תחילה מבתיה ומחיי היומיום, ולאחר מכן המתינה לו בזמן שהיה בשבי.

05

אחר כך

יורם נקבר בקיבוץ שבו חי ועבד. תמר, שלושת ילדיהם ושבעת נכדיהם נותרו אחריו. ביקב שיורם וחבריו סייעו להקים, הענבים והבקבוקים חיברו את הקבוצה לארוחות בוקר משותפות ולחגיגות הקיבוץ. הקהילה המשיכה לטפח את הכרם לאחר המתקפה, והמשיכה מקום שיורם עזר להפוך לחלק מחייה. לצד סיפור השנה האחרונה, משפחתו זוכרת גם את הפרטים היומיומיים: מכונאי, בשלן, מוזיקאי וחבר שבנה את ביתו בניר עוז.