לכל הסיפורים
יאיר יעקב
Hostages and Missing Families Forum campaign poster, via Fox News; photographer not stated.

7 באוקטובר · סיפור אישי

יאיר יעקב

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

קיבוץ ניר עוז

סטטוס

השבה לקבורה · 12 ביוני 2025

גופתו חולצה מחאן יונס ב־12 ביוני 2025 והוא נקבר בניר עוז ב־20 ביוני.

01

החיים לפני

יאיר ״יאיא״ יעקב נולד באופקים ב־1964 למשפחה יהודית קראית שעלתה ממצרים. כבן הבכור מבין ארבעה אחים, החליט בגיל ארבע־עשרה ללמוד במקווה ישראל. בהמשך שירת בנח״ל מגן ועבר לניר עוז ב־1995, שם גידל שלושה ילדים עם רננה. תחילה עסק בחקלאות ובהשקיה, אחר כך ניהל משקים ולבסוף עבד כמכונאי בקיבוץ עלומים. עמיתיו זכרו את הקפה הטורקי שלו בתחילת יום העבודה. לאחר נישואיו בנה חיים עם בת זוגו במשך שמונה שנים, מירב טל. הם אהבו לצפות בשקיעות ודמיינו טיול בקרוואן גדול לאחר הפרישה.

מקורות לפרק[1] The Times of Israel

02

7 באוקטובר

ב־7 באוקטובר 2023 נכנסו מחבלים לביתם של יאיר ומירב בניר עוז. לפי התיאור הקהילתי, יאיר יצא כששמע קריאות לעזרה ואז רץ חזרה פנימה כשהמחבלים רדפו אחריו. הוא החזיק את דלת הממ״ד למרות הירי; קליע פגע בעורק ראשי ברגלו, ומטען נפץ פרץ את הדלת. יאיר ומירב העמידו פנים שהם מתים, אך אולצו לצאת והופרדו. בסרטון שצילמו המחבלים ושלחו לתומר, בתה של מירב, יומיים לאחר מכן, נראה יאיר עומד. מירב נחטפה בחיים. בניו של יאיר ושל רננה, אור ויגיל, נלקחו מביתה של רננה; בתם שיר, הבכורה, שרדה בדירתה. הקהילה מתארת כי יאיר נרצח מחוץ לבית, ככל הנראה בניסיון להימלט. גופתו נלקחה לעזה לאחר מותו.

03

השבי

יאיר לא הוחזק בחיים בעזה. גופתו נלקחה לשם לאחר שנרצח ב־7 באוקטובר, ובהמשך דיווחים תיארו אותה כגופה שנחטפה. בת זוגו מירב ובניו אור ויגיל נחטפו בחיים ושוחררו בנובמבר 2023. בתו שיר נמלטה מהמתקפה. משפחתו של יאיר המתינה להשבת גופתו ולקבורתה.

04

השיבה

״טיימס אוף ישראל״ דיווח שהרשויות בישראל אישרו את מותו של יאיר בפברואר 2024. לפי דיווח ההלוויה מ־20 ביוני, גופתו חולצה מחאן יונס ב־12 ביוני 2025. משפחתו קברה אותו בניר עוז ב־20 ביוני 2025. בהלוויה זכרו את צניעותו, צחוקו וחלומו לטייל יחד אחרי הפרישה.

05

אחרי השיבה

בהלוויה דיברו ילדיו של יאיר, בת זוגו, אחיו וגרושתו. בנו אמר שבירה, שש־בש ושיר אהוב יזכירו לו את אביו. מירב זכרה את השקיעות המשותפות ואת החלום לטיול ארוך בקרוואן. בנו יגיל זכר את הערב האחרון שלהם יחד, 6 באוקטובר, כערב טוב של פרידה.

מקורות לפרק[1] The Times of Israel