7 באוקטובר · סיפור אישי
יגיל יעקב
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ ניר עוז, בדרום ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 27 בנובמבר 2023
שוחרר בחיים ב־27 בנובמבר 2023, לאחר 52 ימים בשבי.
01
חברים, הומור ומוזיקה
יגיל גדל בניר עוז עם רננה, אור ושיר. אהב להיות עם חברים, להצחיק בכיתה, אופנה ולהעלות תכנים לטיקטוק; הקשיב לעומר אדם ולעדן חסון. הוא ואור אהדו את מכבי תל אביב.
02
החטיפה מהבית
ב־7 באוקטובר 2023 היו יגיל בן ה־12 ואחיו אור לבדם בביתם בניר עוז. הם נכנסו לממ״ד והתקשרו למשפחתם כשהמחבלים התקרבו. כשהממ״ד נפרץ, איים מחבל על יגיל בסכין והורה לו לצאת. רננה, שנותרה על קו הטלפון, שמעה אותו מתחנן: ״אל תקחו אותי, אני קטן מדי״. הוא נלקח ראשון, בלי שהספיק להיפרד מאור. כשראה מחבלים חמושים נכנסים לחדר שבו נשאר אחיו, חשש שאור נהרג.
03
לבד ואז מפגש מחודש
יגיל הוחזק לבדו, מופרד ממשפחתו ומחטופים ישראלים אחרים כמעט לאורך כל השבי. בריאיון בפברואר 2026 סיפר על רעב, מכות, איומים והעברה בין ארבעה מקומות. הוא תיאר את הבדידות כחלק הקשה ביותר: לא היה איש שיוכל לשתף במה שעובר עליו. הרצון לחזור לניר עוז והמחשבה על פגישה מחודשת עם אמו עזרו לו להחזיק מעמד. יום לפני השחרור פגש את מירב בבית חולים בעזה והרגיש לראשונה כאילו הוא בבית. את אור ראה רק בעת השחרור, ונדהם שאחיו בחיים.
04
השיבה ב־27 בנובמבר
יגיל ואור שבו בחיים ב־27 בנובמבר 2023, לאחר 52 ימים, והתאחדו עם רננה ושיר.
05
שני גורלות נפרדים במשפחה
מירב שוחררה יום לאחר מכן, ב־28 בנובמבר. בפברואר 2024 נודע למשפחה שיאיר נרצח ב־7 באוקטובר. בספטמבר 2024 חזר יגיל לבית ספרו במועצה האזורית אשכול, כתלמיד כיתה ט׳, ואיחל לעצמו שנה שמחה ורגועה יותר. שרידיו של אביו חולצו ביוני 2025, ויאיר נקבר בניר עוז ב־20 ביוני. בריאיון בפברואר 2026 תיאר יגיל החלמה שיש בה עליות ומורדות, וסיפר על תמיכת אמו, על החברות שהעמיקה עם אור ועל הביטחון שמעניקה לו שיר. הוא סיפר שהוא חולם לחזור לניר עוז ולהקים משפחה משלו.