7 באוקטובר · סיפור אישי
וויצ'יטאן טמטונג
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ כפר עזה, שם עבד ויצ'יאן במטע אבוקדו
סטטוס
שחרור בחיים · 26 בנובמבר 2023
שוחרר לאחר 51 ימים בשבי ושב לתאילנד.
01
לפני 7 באוקטובר
ויצ'יאן הגיע לישראל בסוף ספטמבר 2023 כדי להרוויח יותר מכפי שיכול היה בבית. הוא סיפר ל־איי־בי־סי שלמשפחתו היו הלוואת בית, הלוואת רכב, שכר דירה והוצאות מזון; לעיתים נאלצו ללוות בריבית גבוהה כדי לעבור את תקופות החגים. בישראל עבד בין עצי אבוקדו בקיבוץ כפר עזה, במרחק קילומטרים ספורים מעזה. הוא שהה שם עשרה ימים כשהמתקפה החלה. בריאיון בינואר 2024 סיפר על רצונו לבנות בית גדול יותר לאמו ולילדיו. הוא קיווה לחזור לעבוד בישראל לשנתיים נוספות כדי לחסוך מספיק כסף.
02
7 באוקטובר
ירי העיר את ויצ'יאן בבוקר 7 באוקטובר. חבר אמר לו שהלחימה מתרחשת בכל שנה והורה לו להיכנס פנימה, אך חמושים פרצו למקום. ויצ'יאן הרים ידיים וצעק שהוא תאילנדי. בהמשך, כשכבל חשמלי ארוך כרוך סביבו, רץ בעקבות חבר לכיוון הכפר; אחד משוביו דרך על הכבל והפיל אותו.
03
השבי
ויצ'יאן שהה 51 ימים בשבי, חלק גדול מהם במנהרה תת־קרקעית עם שלושה צעירים ישראלים. הם לא דיברו באותה שפה, ולכן הסתמכו על מחוות ועל מעשי דאגה קטנים. הוא זכר שחלק מכל חטיף שהיה לו, גם אם היה מעט, ושהצעירים עודדו אותו להחזיק מעמד. בימיו הראשונים מתחת לאדמה הבטיח לבודהה שאם ישרוד, יקבל על עצמו חיי נזירות.
04
השיבה
ויצ'יאן שוחרר ב־26 בנובמבר 2023, לאחר 51 ימים. בתאילנד פגשה אותו אשתו מלאי בנמל התעופה; היא סיפרה שלא ידעה אם הוא בחיים ופרסמה ברשתות החברתיות כדי לקבל מידע. הוא קיים את הבטחתו מתחת לאדמה וקיבל על עצמו חיי נזירות. בטקס קבלת הפנים בקהילתו קשרו חוטים לבנים סביב פרק ידו, מנהג תאילנדי שמסמל איחוד בין הגוף לנשמה.
05
לאחר שובו
ויצ'יאן חזר לעבודה ולחיי משפחה בתאילנד, אך השינה והזיכרונות נותרו קשים. תחילה קיווה לשוב לישראל כשהמצב יהיה בטוח יותר; באוקטובר 2024 סיפר ל־וי־או־איי שהמפגש עם ילדיו והפיצוי שקיבל סייעו לו לשקם את חייו, ושהתכוון להשתמש בכספו כדי לעזור לאשתו לנהל עסק בבוריראם. הוא לא רצה לפרט שוב על השבי. שלושת חבריו למנהרה נהרגו בידי חיילים ישראלים ב־15 בדצמבר 2023, לאחר שכבר חזר לביתו; בהמשך כתב את שמותיהם בתפילה במקדש.