7 באוקטובר · סיפור אישי
תמיר אדר
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ ניר עוז, שם הצטרף לצוות הביטחון המקומי במהלך מתקפת 7 באוקטובר.
סטטוס
השבה לקבורה · 21 באוקטובר 2025
נהרג בקרב ב־7 באוקטובר 2023; גופתו נחטפה לאחר מותו, הושבה לישראל ב־21 באוקטובר 2025 ונקברה בניר עוז ב־23 באוקטובר.
01
חינוך, שדות ומשפחה
תמיר אדר נולד ב־29 ביוני 1985 והשתייך לדור השלישי של ניר עוז. כבוגר צעיר שירת כלוחם בגדוד 13 של גולני והשתתף במלחמת לבנון השנייה ב־2006. הוא סיים את הכשרתו בהצטיינות. לאחר מכן פנה לחינוך: במסגרת מיזם "טייסת החלומות" של קרן רמון בבית הספר יובלי הבשור עבד עם תלמידי כיתות ה׳ ו׳, ובהמשך עסק בחינוך בלתי פורמלי, כולל תמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים. הוא חזר לעבודה חקלאית בניר עוז והיה אחראי על צוות השקיה באגודת גידולי השדה אור הנגב. הוא והדס נישאו ביולי 2014, הקימו את ביתם בקיבוץ וגידלו שם את ילדיהם, אסף ונטע. הוא היה סקרן, אהב לטייל והתחיל לעבוד בשדות עם הזריחה, שממנה התרגש.
02
ההגנה על ניר עוז
תמיר היה סגן רכז הביטחון של ניר עוז. בבוקר 7 באוקטובר, לאחר שהגיעה לקיבוץ הידיעה על חדירת תוקפים, הוא לקח את נשקו ויצא מביתו כדי להצטרף להגנה המקומית. לפני שיצא אמר להדס ולילדים להישאר בחדר הממוגן. הוא נפל בקרב בעת שהגן על ניר עוז.
03
גופתו הוחזקה לאחר מותו
תמיר נהרג בקרב ב־7 באוקטובר, ולאחר מותו נחטפה גופתו לעזה. ב־5 בינואר 2024 נמסר למשפחתו שהוא נהרג ב־7 באוקטובר וכי גופתו מוחזקת בעזה. השבי שלו היה החזקת גופתו לאחר מותו, ולא תקופה שבה הוחזק בחיים.
04
השבה לקבורה
גופתו של תמיר הושבה מעזה ב־21 באוקטובר 2025. לאחר זיהויו, הוא נקבר בניר עוז ב־23 באוקטובר. מותו אושר בינואר 2024, אך גופתו נותרה בעזה עד אוקטובר 2025.
05
נקבר בקיבוץ שעליו הגן
לאחר מותו, משפחתו לא יכלה לקיים הלוויה כל עוד גופתו הוחזקה בעזה. צה״ל הכיר בו לאחר מותו בדרגת רב־סמל במילואים על תפקידו בביטחון המקומי. בהספד, בת דודתו אדוה זכרה את חיוכו ואת מאמציו להגן על הקיבוץ, משפחתו והבית שאהב. אחיו ניר סיפר שעל דלתו של תמיר הייתה מדבקה שקראה לא להתלונן, אלא להודות ולהמשיך קדימה בחיים. הותיר אחריו את הדס, שני ילדיהם, הוריו ושלושת אחיו.