7 באוקטובר · סיפור אישי
שרון אלוני קוניו
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
ביתה המשפחתי בקיבוץ ניר עוז.
סטטוס
שחרור בחיים · 27 בנובמבר 2023
שוחררה בחיים בישראל ב־27 בנובמבר 2023, לאחר 52 ימים בשבי.
01
בית בניר עוז
שרון אלוני קוניו התגוררה בקיבוץ ניר עוז עם בעלה דוד ובנותיה התאומות, אמה ויולי. אחותה דניאל ואחייניתה אמיליה ביקרו ב־7 באוקטובר. הן היו יחד באותו בית כשהמתקפה הגיעה לניר עוז.
02
העשן אילץ את המשפחה לצאת
שרון סיפרה לסוכנות AP שדוד החזיק את דלת הממ״ד סגורה במשך שעות. כשהתוקפים הציתו את הבית, הוא יצא דרך חלון עם יולי. שרון, דניאל והילדים האחרים נשארו בפנים כשהעשן התעבה. שרון תיארה אובדן הכרה לפני שיצאה. חמושים לקחו את שרון, דוד ויולי לעזה על טרקטור. אמה הופרדה מהם. דניאל ואמיליה נלקחו ברכב אחר, ואמה הייתה בתחילה לצדן. שרון ודוד נכנסו לשבי עם בת אחת, בלי לדעת היכן נמצאת האחרת.
03
הפרדה ואיחוד עם הבנות
שרון, דוד ויולי שהו בעשרת הימים הראשונים בבית בעזה. לאחר שהפצצה סמוכה גרמה לו נזק, העבירו אותם החוטפים באמבולנס. דוד כוסה בסדין לבן; שרון לבשה בגדים שנועדו להסתיר את זהותה. הם הגיעו לבית חולים ששרון זיהתה כבית החולים נאסר בחאן יונס. במהלך שהותם שם הוחזרה אמה אליהם. המשפחה חלקה במשך שבועות חדר קטן עם חטופים נוספים. שרון תיארה מזון שהגיע באופן לא סדיר, צורך לבקש רשות לשירותים, ומתן אוכל לילדות ממנותיהם של המבוגרים. בשבוע האחרון שם תפרה חטופה אחרת לתאומות מכנסי פיג׳מה ארוכים מבגדים עודפים. לקראת סוף השבי של שרון הופרד דוד ממנה ומהילדות. למשפחה ניתן זמן להתחבק לפני שנלקח. שרון והתאומות שוחררו שלושה ימים לאחר מכן; דוד נשאר בעזה.
04
שלוש שבו ב־27 בנובמבר
שרון ובנותיה בנות השלוש שוחררו ב־27 בנובמבר 2023, לאחר 52 ימים. אחותה דניאל ואחייניתה אמיליה שבו שלושה ימים קודם. שרון חזרה הביתה עם שתי התאומות, אחרי הפרידה מאמה במהלך החטיפה, אך בלי דוד. ב־15 בינואר 2024 ביקרה בחורבות ביתם בניר עוז עם עיתונאית AP. החתול שלהם, אלביס, שרד וניגש אליה. באותה תקופה היא והילדות התגוררו אצל הוריה ביבנה. היא סיפרה על הניסיון לחזור לחיי היומיום בזמן ההמתנה לבעלה.
05
הפרידה המשפחתית הסתיימה ב־2025
דוד ואחיו אריאל שבו לישראל ב־13 באוקטובר 2025. לאחר כמעט שנתיים של פרידה, שרון ודוד התאחדו עם בנותיהם. בריאיון ב־26 באוקטובר תיארה דניאל כיצד חיבקה את האחים בבית החולים. היא סיפרה גם על דוד בבית ביבנה, מקריא סיפורים לאמה וליולי ומשכיב אותן לישון. המשפחה תיארה את שובו דרך הרגעים היומיומיים האלה של הורות, לצד ההכרה שהשיקום ידרוש זמן.