לכל הסיפורים
סהר קלדרון
KAN 7.10.360

7 באוקטובר · סיפור אישי

סהר קלדרון

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

בית המשפחה בקיבוץ ניר עוז שבדרום ישראל

סטטוס

שחרור בחיים · 27 בנובמבר 2023

שוחררה במסגרת חילופי השבויים במהלך הפסקת האש בנובמבר, יחד עם אחיה ארז; אביהם עופר נותר בשבי.

01

החיים לפני 7 באוקטובר

סהר קלדרון הייתה בת 16 והתגוררה בקיבוץ ניר עוז. חיי המשפחה התנהלו בכמה בתים: ב־7 באוקטובר היה אביה עופר עם סהר ועם אחיה הצעיר ארז; אמם הדס התגוררה בבית אחר בקיבוץ. אחיהם הגדול רותם היה באזור אחר בקהילה, ואחותם הבכורה גאיה גרה בתל אביב. לפי N12, עופר והדס נפרדו כשנה קודם לכן. בעדותה על החזרה לקיבוץ ב־2024 ביטאה סהר גם קשר למקום וגם ריחוק ממנו: היא אמרה שהיא מתגעגעת, אך אינה יכולה לדמיין את עצמה נרדמת שם שוב.

02

7 באוקטובר

עדותה האישית של סהר מתחילה בצעקות בערבית שהתקרבו לבית המשפחה. לדבריה, עופר שמע שמנסים להיכנס, סגר את הדלת והחזיק בה, ואז הורה לה לצאת דרך החלון. ארז יצא ראשון, סהר אחריו, ואביהם יצא אחרון. עופר אמר להם לרוץ בלי להביט לצדדים ולהסתתר בשיחים. סהר זכרה שהסתתרו שם כשעתיים וחצי. כשאחד התוקפים הבחין בהם, ארז ועופר רצו; סהר סיפרה שרגליה נרדמו והיא לא הצליחה לקום. התוקף ירה לכיוון רגליה אך החטיא. לאחר מכן קבוצה לקחה אותה בנפרד. היא תיארה שהוסעה באופנוע והועברה לטנדר עם כשישה שוביה, שצחקו בזמן שמחשבותיה נדדו בין בני משפחתה.

מקורות לפרק[1] N12 / Ulpan Shishi

03

בשבי

סהר סיפרה ששהתה כמעט חודשיים במנהרה עם קבוצה קטנה של ישראלים. היא זכרה שהאוויר היה מועט ושהמזון והמים בקושי הספיקו, ואמרה ששאלה את עצמה מדי יום מתי תצא משם. במשך זמן רב לא ידעה דבר על משפחתה. יום אחד שומר שידע מעט עברית שאל לשמו של אביה. סהר השיבה „עופר קלדרון”; השומר סימן לכיוון פניו, וכעבור כחצי שעה עד שעה היא ראתה את עופר. תחילה לא זיהתה אותו: היה לו זקן ושפם ארוכים, שיער רב יותר, פניו וגופו היו רזים יותר, והוא איבד כעשרה קילוגרמים. היא תיארה חיבוק, בכי ושיחה. סהר אמרה שהרגישה אחראית לתמוך בו, כשניסו לשמר זה עבור זו את התקווה.

מקורות לפרק[1] N12 / Ulpan Shishi

04

השיבה

כשנאמר לסהר שהיא עומדת לשוב לישראל, היא שאלה מדוע אביה אינו יוצא איתה ומתי ישוחרר. היא ביקשה מאחד השובים לשמור עליו והזכירה שזהו אביה, והם התחבקו בפעם האחרונה. לפי עדותה, עופר בכה בזרועותיה ואמר שהוא שמח שהיא חוזרת, אך חושש שיישאר שם כל חייו ואינו רוצה למות שם. הוא גם ביקש ממנה ללכת להפגנות ולהמשיך להיאבק להשבת החטופים. סהר וארז שוחררו ב־27 בנובמבר 2023. שובה סיים את השבי שלה, אך בפרידה עופר נותר מאחור בעזה.

05

החיים לאחר השיבה

בריאיון ל־N12 שפורסם ביולי 2024 תיארה סהר את עזיבת אביה כמקור לאשמה מתמשכת: היא אמרה שהרגישה שנטשה אותו ושהטילה על עצמה אחריות לשאלה אם ישוב. העדות הזאת נמסרה כשעופר עדיין היה בשבי ושייכת לאותה תקופה בחיי המשפחה. ב־1 בפברואר 2025 הוא שב לישראל לאחר 484 ימים והתאחד עם סהר וארז במרכז הרפואי שיבא. לפי Israel Hayom, האחים קיבלו את פניו במילים „זה נגמר, אבא. אתה איתנו עכשיו”, בצחוק ובדמעות. המפגש המשפחתי הגיע לאחר הפרידה הארוכה שסהר תיארה בזמן שובה.