7 באוקטובר · סיפור אישי
רומי גונן
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
אזור פסטיבל נובה בדרום ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 19 בינואר 2025
שוחררה בחיים לצד שני חטופים נוספים ב־19 בינואר 2025.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
לפני 7 באוקטובר תיארה רומי גונן שגרה רגילה: קימה לעבודה, מפגשים עם חברים וישיבה עם המשפחה. היא הגדירה את עצמה כאדם רגיל שחי חיים רגילים. בבוקר 7 באוקטובר הייתה בפסטיבל נובה עם חברות. גונן סיפרה שצילמה את הזריחה ושוחחה עם גאיה חליפה, שהייתה לצדה. הבוקר שלהן התחיל במוזיקה ובמראה האור מעל שטח הפסטיבל. אלה היו השעות האחרונות שבילתה עם גאיה.
02
החטיפה
כשאנשים החלו לצעוק שיש תוקפים, היא וחברותיה יצאו מהמכונית וברחו להסתתר באפיק נחל בין שיחים. בן שמעוני, חבר של גאיה, חזר כמה פעמים לשטח הפסטיבל כדי לפנות אנשים, ואסף את גונן ואת גאיה. בדרך החוצה ראתה גונן תוקפים חוסמים את הדרך. ירי פגע במכונית. לדבריה, גאיה אמרה שנפגעה; גונן הושיטה יד לבדוק אותה ונורתה בכף היד. גאיה מתה לצדה. גונן נמשכה מהמכונית, נגררה על הכביש והושלכה לרכב אחר. היא נלקחה לעזה, מדממת וחוששת מאלימות נוספת.
03
השבי
התחנה הראשונה של גונן בעזה הייתה בית החולים שיפא. היא תיארה שהושכבה על מיטה, ואנשים הסירו ממנה נעליים, בגדים, עגילים ותכשיטים. לאחר שעזבה את בית החולים הועברה לדירה. ביום הרביעי לשבי, לדבריה, גבר שהגיע לבדוק אותה הציע לעזור לה להתקלח ותקף אותה מינית. חוטף אחר צילם אותה, נשאר בקרבתה ונגע בה למרות שביקשה שיפסיק. היא סיפרה שהגברים השגיחו עליה, ליוו אותה לשירותים ואזיקו אותה בלילה. פעם אחת שמעה ברדיו את קולה של אמה שואלת היכן רומי ואופיר. גונן סיפרה שקפצה ורעדה כשזיהתה את הקול.
04
השיבה
גונן שוחררה בחיים ב־19 בינואר 2025 לצד אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, לאחר 471 ימים בעזה. בתצלום של צה״ל היא נראית מחבקת את אמה מירב ליד רעים באותו יום. אביה איתן סיפר בהמשך לסוכנות Associated Press שבשיחתם הראשונה אמרה לו שחזרה הביתה בחיים. במהלך ההמתנה הממושכת סיים את ראיונותיו באותו מסר, בתקווה שתשמע אותו. לדבריו, מילותיו נתנו לה כוח ותקווה בשבי.
05
לאחר השיבה
בדצמבר 2025 סיפרה גונן בריאיון טלוויזיוני על חטיפתה ועל השבי. היא תיארה את הפחד מהחטיפה, את האלימות שעברה ואת חוסר הוודאות בחיים תחת שליטה מתמדת. במרץ 2026 כתבה שבחרה לדבר משום שהעולם צריך לדעת מה עבר על החטופים. היא לא ציפתה שעדותה תעזור לאדם אחר לדבר. אחותה סיפרה לה שארבל יהוד צפתה בריאיון ושדבריה של גונן עזרו ליהוד להתחיל לשתף בחוויה שלה. גונן תיארה תחילה הפתעה ואחר כך גאווה בכך שכאבה הפך לכוח עבור מישהי אחרת. היא כתבה גם שהשיבה לא סיימה את המאמץ לעבור יום אחר יום.