7 באוקטובר · סיפור אישי
רימון קירשט בוכשטב
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ נירים
סטטוס
שחרור בחיים · 28 בנובמבר 2023
שוחררה בחיים ב־28 בנובמבר 2023; בעלה יגב נותר בשבי.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
רימון נולדה וגדלה בקיבוץ מגן; יגב גדל בנירים הסמוכה. הם נפגשו בבית הספר האזורי, כשהיא בכיתה ג׳ והוא בכיתה א׳, והתיידדו לפני שאיבדו קשר. הם חידשו את הקשר כשרימון הייתה בת 16, ויגב נשאר חברו הטוב במשך שנים. החברות הפכה לזוגיות ב־2020. הם נישאו ב־12 במרץ 2021 על הדשא מאחורי בית הוריו בנירים. יגב למד הנדסת קול, לימד מוזיקה, בנה כלי נגינה והקים אולפן הקלטות. רימון עבדה כמעסה. היו להם חמישה כלבים וארבעה חתולים, הם גידלו פלפלים חריפים ורכבו על אופני טנדם. ב־6 באוקטובר נשארו בבית לארוחת ערב ולסרט.
02
החטיפה
ב־6:29 בבוקר 7 באוקטובר העירו את רימון ואת יגב אזעקות רקטות. חמשת הכלבים שלהם נכנסו לחדר השינה, שקטים ומפוחדים באופן חריג. ידית דלת הממ״ד הייתה שבורה, ולכן נשארו עם הכלבים בחדר השינה. רימון התקשרה לאנשים שאהבה ואמרה להם שהיא אוהבת אותם ושיורים עליה. כשגבר נכנס לבית, חתכה את ידו בסכין מטבח; היא ויגב דחפו אותו החוצה ונשענו על הדלת בגופם. בסביבות 8:40 פרצו תוקפים לבית וניסו להפריד ביניהם. רימון סיפרה שבגדיהם נקרעו, הם נגררו על המדרכה והוכו. היא סבלה מכוויות, שיניים שבורות, פגיעה בלסת ושבר ביד. הם נלקחו דרך השדות יחפים ובפיג׳מות.
03
השבי
רימון ויגב הוסעו בעזה במכונית לבנה. היא כיסתה את עיניו של יגב כדי להגן עליו מהמראות, והביטה בגופות לאורך הדרך למקרה שפרטים יסייעו לזהות אנשים. לאחר תאונה הועברו למנהרה, שם ראתה רימון חטופים נוספים, בהם מבוגרים וילדים שהשתעלו מעשן. שוביהם העבירו אנשים שוב ושוב. בשלב מסוים הופרדו רימון ויגב מקבוצה בת ארבעה עשר והובאו לבית בחאן יונס. בימים הראשונים נפגעה פיה קשות ושן אחת נזקקה לעקירה. במקום לתת לשובים לעקור אותה, דרשה פלייר ועקרה אותה בעצמה. בהמשך הופרדה מיגב. בשבי כתבו תוכניות לחיים שלאחר עזה, ובהן להמשיך לנסות להביא לעולם את הבת שקראו לה דליה עזה בוכשטאב־קירשט ולעבור ליישוב כפרי. רימון סיפרה שדמיינו הודעות לילדה.
04
השיבה
רימון שוחררה בחיים ב־28 בנובמבר 2023. ברכב בדרך לנקודת ההעברה לעג לה אחד החוטפים שוב ושוב והבטיח שיגב ישוב בעוד יומיים, ואז בעוד ארבעה. בהעברה לצלב האדום יצאה רימון מהרכב והתעמתה איתו, בלי להסתיר את כעסה. בהמשך סיפרה שקיללה אותו בערבית כדי שהצופים יבינו. יגב לא היה איתה; הוא נותר בשבי. רימון הועברה למרכז הרפואי תל אביב סוראסקי, שם הבינה שתיעוד העימות שלה נפוץ.
05
לאחר השיבה
לפי מידע שנמסר בהמשך למשפחה, יגב נרצח ב־14 בפברואר 2024 לצד חמישה חטופים קשישים. רימון קיבלה אישור סופי למותו ביולי, וגופתו הוחזרה לישראל באוגוסט. במשך יותר מאלף ימים לאחר שחרורה בנובמבר 2023 לא דיברה בפומבי על מה שעברה. ב־2026 בחרה לספר את עדותה, ובה גם העתיד שהיא ויגב דמיינו. לדבריה, יציאה ממנהרה אינה פירושה שהאדם הותיר אותה מאחור; חיי היום־יום עדיין דורשים מאמץ והחלמה.