7 באוקטובר · סיפור אישי
אוֹוָאט סוּרִיאַסְרִי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ חולית, סמוך לגבול עזה
סטטוס
שחרור בחיים · 28 בנובמבר 2023
שוחרר מהשבי במהלך הפסקת האש בנובמבר; שב לתאילנד ב־4 בדצמבר 2023.
01
לפני 7 באוקטובר
אוואט היה בן 40 ואב לשני בנים מתבגרים. אשתו, קניארט, ובניהם נשארו בסיסקט שבצפון־מזרח תאילנד. הוא עבד במשך שנתיים בחווה בישראל, שבה גידלו אבוקדו, פומלות וליים, במרחק כמה קילומטרים מעזה. קניארט סיפרה שתכנן להשלים חוזה בן חמש שנים, לסלק חובות ולחזור עם חיסכון שיספיק לבניית בית קטן ולסיוע בלימודי האוניברסיטה של בניהם. ביקורו הראשון בבית תוכנן לסוף 2023.
02
7 באוקטובר
ב־7 באוקטובר זיהתה קניארט את אוואט בתמונה שהופצה בזמן המתקפה: קעקוע בודהיסטי בכתפו זיהה אותו עבורה. בתחילה חששה שנהרג; בהמשך נודע לה שהוא בין העובדים התאילנדים שנלקחו לעזה. היא אמרה שאם תראה אותו שוב, תרצה לחבק אותו.
03
השבי
בעדותו ל־DW לאחר שובו לתאילנד תיאר אוואט תא תת־קרקעי צפוף ולח. הוא סיפר שהחטופים קיבלו לחם שטוח, לחם שרוף או שאריות, ומעט מים לרחצה. לדבריו, השומרים אילצו אותו לשאת מים ולפנות פסולת מהשירותים, דבר שתיאר כמשפיל. בזמן שהוחזק בעזה המתינה אשתו קניארט בסיסקט. בדברים משותפים עם קונג סאה לאו, שפרסמה שגרירות תאילנד לאחר שחרורם, סיפרו השניים על רצונם לפגוש את משפחותיהם והודו לרשויות בתאילנד ובישראל שטיפלו בהם.
04
השיבה
אוואט שוחרר במהלך הפסקת האש בנובמבר והגיע לבנגקוק ב־4 בדצמבר עם חמישה עובדים תאילנדים נוספים. בנמל התעופה סוברנבהומי פגשה אותו קניארט. אוואט הודה לראש ממשלת תאילנד, למשרדי הממשלה ולגורמים שסייעו לו, וקיבל סיוע ממשרד העבודה לפני נסיעתו הביתה.
05
לאחר שובו
בינואר 2024 שהה אוואט עם משפחתו בסיסקט ושקל אם יוכל לשוב לישראל. הוא אמר שמעסיקו הקודם התייחס אליו היטב, אך נפשו עדיין לא הייתה מוכנה. צלקת בבטנו נותרה מהנסיעה לעזה ב־7 באוקטובר: הוא ועמיתו הוכרחו לעלות על אופנוע באיומי נשק, והאופנוע התרסק. הנשק שהוצמד לגבו נתקע וגרם לפציעה; עמיתו שבר צלע.