7 באוקטובר · סיפור אישי
אוריה ברודץ
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
בית המשפחה בקיבוץ כפר עזה, ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 26 בנובמבר 2023
שוחרר מהשבי עם אמו הגר ואחיו עופרי ויובל, והתאחד עם אביו אביחי במרכז שניידר לרפואת ילדים.
01
לפני 7 באוקטובר
בגיל ארבע וחצי תואר אוריה כילד שמח שאהב להשתולל. הוא אהב לשחק כדורגל ולשחק Xbox עם אחיו הגדול יובל, וגם לשחק בטרקטורים בגינה. הפרופיל המשפחתי תיאר אותו גם כעקשן: בבית, נכתב, המילה שלו יכלה להיות הראשונה וגם האחרונה.
02
7 באוקטובר
ב־7 באוקטובר 2023 נחטפו אוריה, אמו הגר ואחיו עופרי ויובל מביתם בכפר עזה. אביחי, אב המשפחה, יצא להגן על הקיבוץ. כשחזר פצוע גילה שמשפחתו נעלמה; רק כעבור יום נודע לו שנלקחה לעזה.
03
בשבי
אוריה, הגר, עופרי ויובל הוחזקו בעזה 51 ימים. הגר העסיקה את הילדים בזיכרונות מטיולים באוסטרליה, בתאילנד ובמקומות נוספים. אביחי סיפר שהמשפחה דיברה גם על אוכל, לאחר תקופות שבהן קיבלו לא יותר מפיתה. הגר סיפרה מאוחר יותר שלא ידעה אם אביחי בחיים. היא דאגה אם המשפחה תשוחרר אי פעם, בעוד הילדים בדרך כלל ישנו למרות ההפצצות. במהלך השבי עמד אביחי במשך ימים מול מפקדת צה״ל בתל אביב ודרש להשיב את החטופים. באחת הפעמים ישב לצד שלט שעליו נכתב: "המשפחה שלי בעזה".
04
השיבה
בסביבות אחת לפנות בוקר ב־26 בנובמבר 2023 קיבל אביחי שיחת טלפון שבישרה שמשפחתו חוזרת. הוא נסע לכפר עזה ואסף דברים שהגר והילדים אהבו במיוחד: בובות בד וכריות, וגם את תיק היד של הגר. הוא העמיס את המכונית ונסע למרכז שניידר לרפואת ילדים, שם התאחדה המשפחה.
05
לאחר השיבה
עד אוגוסט 2025 התגוררה המשפחה בשפיים, שאירחה מפונים מכפר עזה. אביחי סיפר שאוריה הלך לגן ותיאר את הילדים כשמחים. המשפחה ציינה את יום השיבה כמועד לחגיגה משותפת מדי שנה.