7 באוקטובר · סיפור אישי
אור לוי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
מסיבת נובה ליד רעים, דרום ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 8 בפברואר 2025
שוחרר לאחר 491 ימים בשבי והתאחד עם בנו אלמוג.
01
לפני 7 באוקטובר
אור לוי לימד את עצמו תכנות ועבד בתחום הטכנולוגיה. הוא ואשתו, עינב אלקיים־לוי, גידלו את בנם הקטן אלמוג. המשפחה טיילה יחד; אור ועינב החזיקו אוהל במכונית לנסיעות ספונטניות. אחיו מיכאל תיאר אותו כשמח וסקרן מאז ילדותו. ב־7 באוקטובר השאירו אור ועינב את אלמוג אצל סבו וסבתו ונסעו לנובה ליד רעים. הם הגיעו זמן קצר לפני תחילת המתקפה. בנם היה בן שנתיים ונשאר אצל קרובי משפחה בזמן שהוריו נסעו דרומה.
02
החטיפה בנובה
אור ועינב הגיעו לחניון נובה זמן קצר לפני מתקפת 7 באוקטובר. כשהחלו האזעקות והטילים ניסו לנסוע הביתה, אך הדרכים החסומות הובילו אותם למיגונית בצד הדרך. אור נזכר שהושלכו רימונים פנימה; אחד פצע את ידו. הוא ניסה להגן על עינב וחשב על אלמוג, שהיה אצל סבו וסבתו. כשהחמושים נכנסו, אור צעק שיש לו ילד קטן בבית. הם גררו אותו החוצה בעוד עינב נשארה בפנים. הוא ראה חמוש יורה לתוך המיגונית, אך לא הצליח להבין מה פירוש הדבר עבור אשתו. החוטפים הכניסו את אור הפצוע לטנדר. כשראה את הרש גולדברג־פולין עם חוסם עורקים הבין שהם נלקחים. עינב נהרגה במיגונית; אור נלקח לעזה.
03
בשבי
אור שהה בעזה 491 ימים. לדבריו, 52 הימים הראשונים עברו בדירה עם חטופים אחרים. השומרים האזינו לרדיו כאן; דיווח על משחק כדורגל נתן לגברים נושא לשיחה. הם דיברו על מסי, רונאלדו וקבוצות. אור אמר ששיחות הספורט עזרו להעביר את הזמן ולעיתים הביאו להם עוד אוכל. במשך תקופות ארוכות נאסר על החטופים לדבר. אור השתמש בשתיקה לחשבון נפש. בנו היה הסיבה היומיומית שלו להמשיך: הוא אמר לעצמו שאלמוג בטוח אצל סבו וסבתו ושהוא ישוב לפגוש אותו. אור תיאר חלום שבו חזר למיגונית עם עינב ואלמוג, ואז התעורר והזכיר לעצמו שבנו בבית.
04
השיבה
אור שב ב־8 בפברואר 2025, לאחר 491 ימים בשבי. לפני שפגש את אלמוג נודע לו שעינב נהרגה ב־7 באוקטובר. בשבי לא ידע בוודאות מה קרה לה. הוא חשש שאלמוג לא יזהה אותו. המפגש נשא שמחה ואבל יחד: אלמוג שאל תחילה מדוע לקח לאביו זמן רב כל כך לחזור, ואז שאל היכן אמו. אור תיאר את המפגש עם בנו זמן קצר לאחר שנודע לו שעינב איננה. אלמוג היה בן שנתיים כשאור נחטף והיה בן שלוש כשנפגשו שוב.
05
לאחר השבי
בימים שלאחר שובו בדק אור תוצאות ספורט כדי להשלים את 491 הימים שהחמיץ. הוא גילה שהפועל תל אביב ירדה ליגה. בהמשך הגיע למשחק של מכבי ראשון לציון ואמר שקבלת הפנים מהקהל העניקה לו תחושת שייכות. בריאיון שפורסם ב־1 באוקטובר 2025 דיבר אור על גידול אלמוג ועל שמירת זכרה של עינב. הוא אמר שהוא רוצה לבקר בנובה, שם נהרגה, ולעשות משהו שיעזור לאנשים לזכור את חייה. הוא תיאר אותה כאדם שמח. באותו ריאיון אמר אור שקשה לו לתכנן קדימה. הוא דיבר על החטופים שעוד היו בעזה באותה עת, ובהם אלון אהל שהוחזק איתו, ואמר שהוא מאמין שישובו. אלון שב בחיים ב־13 באוקטובר 2025.