לכל הסיפורים
אופליה רויטמן
Hostages and Missing Families Forum; original portrait from the named family campaign poster.

7 באוקטובר · סיפור אישי

אופליה רויטמן

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

ביתה בקיבוץ ניר עוז.

סטטוס

שחרור בחיים · 28 בנובמבר 2023

שוחררה בחיים לאחר 53 ימי שבי.

01

החיים לפני 7 באוקטובר

אופליה רויטמן נולדה בארגנטינה ובנתה את חייה בקיבוץ ניר עוז. היא הייתה אשת חינוך ותיקה, בת 77 כשנלקחה מביתה, אם לשלושה וסבתא לתשעה. משפחתה הייתה מרכזית בחייה: ב־7 באוקטובר הייתה לבדה בבית, משום שבעלה התאושש מניתוח. אחיינה, שדר הספורט הרנאן פלר, פעל בפומבי לשחרורה והביא את סיפורה לקהל בארגנטינה.

מקורות לפרק[1] JNS

02

החטיפה מניר עוז

בבוקר 7 באוקטובר נכנסה אופליה למרחב המוגן לאחר אזעקות רקטות. תוקפים חמושים נכנסו לביתה. ירי פגע בדלת המרחב המוגן וכדור פצע את זרועה. אחד החוטפים קשר את זרועה בשרוך, והיא הובלה לעזה כשהיא שכובה על בטנה בטרקטור. בהודעת הטלפון האחרונה לבתה נטלי, שנשלחה ב־9:37, כתבה שהתוקפים שם וביקשה עזרה. כעבור ימים נודע למשפחתה שהיא מוחזקת בעזה.

מקורות לפרק[1] JNS

03

ימי השבי

אופליה שהתה בשבי 53 ימים, ובהם 46 ימים לבדה בדירה, כמעט ללא אוכל ובמעט אור. היא שמרה חתיכות קטנות של פיתה מהמנות הדלות והלכה במעגלים כדי להעסיק את עצמה. רופא טיפל מדי פעם בזרועה הפצועה, והיא סיפרה שלא הצליחה להבחין בין יום ללילה. כשמצאה מחברת ועט, קיבלה רשות לכתוב וניהלה יומן בספרדית. בהמשך הועברה לבית חולים, שם פגשה שני שכנים מניר עוז שנחטפו גם הם.

מקורות לפרק[1] JNS

04

החזרה הביתה

אופליה שוחררה בחיים ב־28 בנובמבר 2023, לאחר 53 ימים. עם חזרתה התאחדה עם משפחתה; בהמשך הודתה לאחיינה על המאבק הציבורי והביעה תודה לאנשים בארגנטינה שהכירו את שמה. השחרור סיים את תקופת השבי, אך בעדות הפומבית שנתנה זמן קצר לאחר מכן ניכר שהחוויה הותירה אותה נסערת ומרגשת.

מקורות לפרק[1] JNS

05

החיים לאחר החזרה

לאחר שחרורה התאחדה אופליה עם משפחתה בדירה במרכז דיור מוגן בישראל. זרועה עדיין הייתה חבושה. אחיינה הרנאן פעל למענה בפומבי בזמן שהוחזקה, ופתח משחקי כדורגל בתזכורות על דודתו ועל השבויים האחרים. חזרתה של אופליה השיבה אותה לאחר שבועות של פרידה אל ילדיה ונכדיה; המשפחה שחיכתה לחדשות יכלה להיות שוב יחד.

מקורות לפרק[1] JNS