7 באוקטובר · סיפור אישי
ניק בייזר
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
בסיס מת״ק ארז, סמוך לגבול עזה.
סטטוס
השבה לקבורה · 14 בדצמבר 2023
כוחות צה״ל חילצו את גופתו של ניק ממנהרה בצפון עזה. תחקיר צה״ל המאוחר העריך בסבירות גבוהה כי תוצאה נלווית מתקיפתו ב־10 בנובמבר גרמה למותם של ניק, רון שרמן ואליה טולדנו, וציין שלא ניתן לקבוע את נסיבות המוות בוודאות.
01
החיים לפני
ניק גדל בבאר שבע, למד בבית הספר היסודי בשכונת נחל עשן ובהמשך בתיכון רגר. אחר כך למד עיבוד שבבי בבית ספר מקצועי ליד הקריה למחקר גרעיני. אמו קטיה זכרה ילד סקרן שרצה לנסות דברים בעצמו. הוא צייר, עסק בטאקוונדו ובברייקדאנס, שיחק טניס ושחה. הוא אהב בעלי חיים ומכוניות, ולעיתים יצא עם חברים לנסיעות דריפט במדבר. בבית בישל עם אמו, שר קריוקי ועזר בעבודות הבית. אחותו זכרה אח גדול שהיה קרוב אליה; סיפורי המשפחה מתארים את האנרגיה שלו גם במפגשים רועשים וגם במטלות יומיומיות משותפות.
02
7 באוקטובר
ניק התגייס ב־30 באפריל 2023. הוא שירת כנהג בבסיס מת״ק ארז. ב־7 באוקטובר היה בבסיס לאחר שהסכים להחליף חבר במשמרת סוף השבוע. אמו התקשרה בשעה 6:30, לאחר האזעקות; הוא סיפר שהחיילים נכנסו למיגונית בזמן שנפלו רקטות בסביבה. כשהגיעו דיווחים על חדירה, שלחה המשפחה הודעות שלא נענו. אחותו הצליחה ליצור איתו קשר בטלפון, והוא ניסה להרגיע את משפחתו לפני שהשיחה הסתיימה. בהמשך ראתה המשפחה תיעוד שבו ניק מובל לעזה עם החיילים רון שרמן ותמיר נמרודי. התיעוד מראה שהיה בחיים ברגע החטיפה.
03
השבי
המשפחה זיהתה את ניק בתיעוד שבו נראים שלושת החיילים מובלים לעזה בחיים. ב־15 בספטמבר 2024 הציג צה״ל למשפחות את ממצאי התחקיר. התחקיר עסק בניק, ברון שרמן ובאזרח אליה טולדנו. נמסר כי שלושת החטופים האלה הוחזקו במתחם המנהרות שממנו פעל מפקד חטיבת צפון רצועת עזה בחמאס, אחמד ע׳נדור. החוקרים העריכו בסבירות גבוהה שתקיפת ע׳נדור ב־10 בנובמבר 2023 גרמה למותם כתוצאה נלווית, אך ציינו שלא ניתן לקבוע את הנסיבות המדויקות בוודאות. התחקיר התבסס על מיקום הגופות, ניתוח התקיפה, מודיעין וממצאים פורנזיים.
04
השבה
ב־14 בדצמבר 2023 חילצו כוחות צה״ל את גופתו של ניק מהמנהרה בצפון עזה שבה הוחזקו ניק, רון שרמן ואליה טולדנו. המשפחה קיבלה אישור לאחר הזיהוי. שלושה ימים אחר כך, ב־17 בדצמבר, הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בבאר שבע.
05
משפחה וזיכרון
ניק היה בנם של קטיה וסרגיי ואחיה הגדול של ניקול. זיכרונות המשפחה חוזרים לחיי הבית: בישול עם אמו, שירת קריוקי, הצחקת הסובבים ועזרה בכביסה ובמטלות אחרות. קטיה סיפרה על ההודעות היומיומיות שהחליפו ועל החיבוק שלו. זיכרונות אחותו, חבריו מבית הספר ומקומה של בת זוגו מרתה בסיפור המשפחתי משמרים אותו כאדם צעיר עם קשרים קרובים, תחומי עניין ושגרה משלו.