7 באוקטובר · סיפור אישי
נווה שוהם
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ בארי, שם ביקר עם משפחתו אצל סבו וסבתו מצד אמו בחג הסוכות.
סטטוס
שחרור בחיים · 25 בנובמבר 2023
שוחרר עם אמו עדי, אחותו יהל וסבתו שושן.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
נווה היה בן שמונה והתגורר במעלה צביה עם הוריו, עדי וטל, ואחותו הצעירה יהל. בביקור המשפחתי בבארי בחג הסוכות היה עם סבו וסבתו מצד אמו, שושן ואבשל, ועם קרובים מהמשפחה המורחבת. דודתו שקד תיארה אותו כ„ילד מבריק ורחב לב שמתחבר מיד”. שני הילדים היו עם סבם וסבתם כשהמתקפה החלה.
02
החטיפה
כשהחוטפים הובילו את נווה, עדי ראתה אותו במרחק של כ־10 מטרים, גבו אליה. הוא לא ראה אותה, והיא סיפרה שנראה מבועת. היא רצה אליו ומשכה אותו אליה, בזמן שהחוטף ניסה למשוך אותו בחזרה. מוקדם יותר באותו בוקר, בחדר הממוגן, שאל נווה את אמו אם הם עומדים למות. עדי אמרה שהיא מקווה שלא, אך אינה יודעת; היא לא רצתה שישמע ממנה שקר.
03
השבי
בנסיעה מבארי לעזה היה נווה בן שמונה. בסיפור המשפחתי שכתב אביב חורון ב־ynet מתואר שנווה ראה בדרך מבארי לעזה שכנים הרוגים ועשן מעל בתים בוערים. במקום שבו הוחזקה המשפחה ראה שומרים חמושים ברובים טעונים. נווה הוחזק 50 ימים עם עדי, יהל ושושן, בנפרד מטל. בזמן שנווה היה עדיין בשבי הציג קפטן נבחרת ישראל אלי דסה את נעל הכדורגל שלו במסיבת עיתונאים. הנעל שרדה את הפיצוץ שהחריב את הבית בבארי שבו שהתה המשפחה.
04
השיבה
נווה חזר ב־25 בנובמבר 2023 עם עדי, יהל ושושן לאחר 50 ימים; טל נשאר בשבי. כשחזר ב־22 בפברואר 2025, לאחר 505 ימים, קיבל נווה את פניו במילים: „סוף סוף, שוב אנחנו ארבעתנו”.
05
אחר כך
לאחר חזרתו צייר נווה ציורים זועמים של חוטפים ונשא צעצועי רובים במשך תקופה. במרץ 2025 תיאר אותו ynet כבן כמעט עשר ודיווח ששיחק כדורגל וכדור מים, למד לגלוש בסאפ ורכב הרבה על אופניו. הוא אהד את הפועל באר שבע לזכר סבו אבשל.