7 באוקטובר · סיפור אישי
מיה גורן
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
בית התינוקות, קיבוץ ניר עוז
סטטוס
השבה לקבורה · 24 ביולי 2024
מיה נרצחה במתקפת 7 באוקטובר 2023 ונלקחה לעזה. גופתה הושבה ב־24 ביולי 2024 והיא נקברה בניר עוז לצד אבנר.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
מיה נולדה ברמת גן ב־5 במאי 1967. קהילת ניר עוז תיארה כיצד נטתה לדאוג לילדים כבר מגיל צעיר: בגן הייתה מרגיעה ילדים שבכו ורצו את הוריהם. בנעוריה הדריכה בצופים, ובהמשך שירתה כמפקדת גדנ״ע. היא למדה חינוך לגיל הרך ועבדה שנים רבות כמטפלת וכגננת בניר עוז, עם ילדים, פעוטות ותינוקות. בקהילה סיפרו ששמחה לחלוק מניסיונה והתעניינה באמת באנשים בכל גיל. מיה ואבנר הכירו ב־1997 ונישאו בניר עוז במרץ 1998. הם גידלו ארבעה ילדים; בתם הצעירה דקל גרה איתם בביתם בשנים האחרונות.
02
7 באוקטובר
ב־7 באוקטובר יצאה מיה מוקדם לבית התינוקות שבו עבדה כדי להכינו ליום המחרת. אחיינה אמיר סיפר ל־The Times of Israel שהתוקפים תפסו אותה שם. בריאיון ל־Ynet נזכר בנה בר בשיחתם האחרונה: היא אמרה שהתוקפים נכנסו לבית התינוקות והיא מסתתרת מתחת למיטה. כעבור כעשר דקות הטלפון נותק. בסיפור ההנצחה של ניר עוז נכתב שנורתה, נחטפה במצב קשה ונרצחה. ארבעת ילדיה ניצלו: אסיף וגל היו מחוץ לקיבוץ; בר ודקל הסתגרו בחדריהם במשך אחת־עשרה שעות עד שחיילים חילצו אותם.
03
אחרי 7 באוקטובר
לאחר המתקפה למדה המשפחה שמיה נלקחה לעזה. בעשרת הימים הראשונים חשבו שגם אבנר נחטף; בהמשך נודע שנהרג. ילדיה של מיה פונו לאילת עם חברי ניר עוז ששרדו. בדצמבר 2023 אושר מותה בפומבי וגופתה נותרה בעזה. משפחתה המשיכה במאבק להשבתה ולהחזרת כלל החטופים.
04
השבה וקבורה
כוחות ישראליים חילצו את גופתה של מיה מעזה ביולי 2024. הביטוח הלאומי מציין שגופתה הושבה לישראל ב־24 ביולי. היא נקברה בניר עוז לצד אבנר, בקיבוץ שבו גידלו את משפחתם. בהודעת הקהילה תוארה השבתה לקבורה כרגע משמעותי לילדיה ולניר עוז.
05
חיים לצד ילדים
משפחתה של מיה זכרה אותה דרך השיחות וההודעות האחרונות מ־7 באוקטובר, וגם דרך העבודה שמילאה את ימיה הרגילים. ילדיה תיארו אם ששמרה איתם על קשר כשהסכנה הגיעה לבית התינוקות; בקהילה זכרו גננת שחלקה מניסיונה עם כל מי שביקש. במשך שנים טיפלה בתינוקות, בפעוטות ובילדי ניר עוז, ואנשי הקהילה סיפרו שהתעניינה מעומק הלב בחייהם של האנשים סביבה, מתינוקות ועד מבוגרים. בעבודתה ניכרה אותה תשומת לב שהפגינה בילדותה כשניחמה ילדים בוכים.