
7 באוקטובר · סיפור אישי
מרגלית מוזס
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ ניר עוז
סטטוס
שחרור בחיים · 24 בנובמבר 2023
שוחררה בחיים ב־24 בנובמבר 2023 לאחר 49 ימי שבי.
01
החיים לפני
מרגלית ברטה מוזס בנתה את ביתה בקיבוץ ניר עוז במשך עשרות שנים. היא לימדה במשך 25 שנה, ולאחר מכן הייתה גזברית בנירלט, מפעל הצבעים של הקיבוץ. מעבר לעבודה אהבה טיולים רגליים, צפייה בציפורים ונסיעות. פרופיל ב־Times of Israel מתאר אותה סורגת עבור שלושת ילדיה ועשרת נכדיה ויוצאת איתם לטיולים בטבע. הדיווח מזכיר גם הפלגה שערכה לאחרונה בנורווגיה. אותו פרופיל מ־2023 תיאר אותה כמחלימה מסרטן. ימיה שילבו קריירה ארוכה עם טיולים משפחתיים, הליכות ועבודת יד. ניר עוז נשאר ביתה, והקהילה זכרה אותה בשמה בעמוד ההנצחה שלה.
02
החטיפה
ב־7 באוקטובר 2023 נחטפה מרגלית מקיבוץ ניר עוז במהלך המתקפה על הקהילה. גם בעלה לשעבר, גדי מוזס, נלקח מניר עוז באותו יום. רשימת הקהילה והדיווח בן הזמן מציגים אותם כאנשים נפרדים, שלכל אחד מהם רשומת חטוף משלו. לאחר חטיפתה הופץ סרטון שבו נראית מרגלית נלקחת; בני משפחה וחברים המתינו לאישור היכן הוחזקה. בדיווחי השחרור הופיע שמה כמרגלית ברטה מוזס, ואילו ניר עוז וכאן משתמשים בשם מרגלית מוזס.
03
השבי
בסרטון שהוקרן בעצרת תמיכה במשפחות החטופים בתל אביב ב־9 בדצמבר 2023, תיארה מרגלית לילה אחד בשבי: היא לקחה איתה לעזה את מכשיר החמצן שלה כי נזקקה לו כדי לישון. חוטף לקח אותו אף שהסבירה בערבית שהוא שלה ושהיא זקוקה לו. היא סיפרה שלא ישנה במשך 49 ימי השבי. הצורך הלילי המוכר ליווה אותה אל המנהרות, ושם אפילו השינה הייתה תלויה במכשיר שכבר לא היה לה. היא תיארה גם קשיים גופניים ונפשיים שהחריפו עם כל יום. אלה היו דבריה לאחר השחרור, שבהם תיארה את התנאים שחוותה בעצמה.
04
השיבה
מרגלית שוחררה בחיים ב־24 בנובמבר 2023, לאחר 49 ימים. בדיווח על שחרורה הופיע השם מרגלית ברטה מוזס, ואילו קהילת ניר עוז משתמשת בשם מרגלית מוזס. אחרי עשרות שנים של הוראה, עבודה בנירלט וגידול משפחה, שבה לישראל מהשבי. בעלה לשעבר גדי נשאר בעזה אחרי שחרורה; הם שבו במועדים שונים.
05
החיים לאחר השיבה
ב־9 בדצמבר, שבועיים לאחר שובה, השתמשה מרגלית בסרטון כדי לדבר בעצרת למען משפחות של אנשים שעדיין הוחזקו בשבי. היא כינתה את המנהרות מקום בלתי נסבל וקראה להשיב במהירות את החטופים שנותרו. המסר הראה כיצד דאגתה הציבורית פנתה אל מי שעדיין חיכו, זמן קצר לאחר שובה שלה. במשך שנים סרגה עבור משפחתה וטיילה בחוץ עם נכדיה; אלה היו חלקים מחייה שאליהם חזרה לאחר 49 ימים.