7 באוקטובר · סיפור אישי
ליאת אצילי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ ניר עוז
סטטוס
שחרור בחיים · 29 בנובמבר 2023
ליאת שוחררה לאחר 54 ימים בשבי, ב־29 בנובמבר 2023.
01
חיים שנבנו יחד
ליאת עברה לקיבוץ ניר עוז במהלך שירותה הצבאי ובנתה בו חיים עם אביב, שגדל בקיבוץ. לאחר שליאת סיימה את שירותה הצבאי, הם טיילו כמה שנים ושבו בסביבות שנת 2000. יחד גידלו שלושה ילדים: עופרי, נטע ואיה. ביתם חיבר בין שנותיה בניר עוז לבין בית ילדותו של אביב. ליאת עבדה כמורה להיסטוריה וכמחנכת בתחום השואה, והביאה את עבודתה לכיתה ולשיחות על העבר.
02
הבוקר שבו הותקף ניר עוז
ב־7 באוקטובר 2023 נשמעו בניר עוז אזעקות וירי. אביב יצא מביתו עם נשקו והצטרף לכיתת הכוננות של הקיבוץ; ליאת נשארה לבדה בממ״ד. חמושים נכנסו לבית, ואחד החדרים הוצת. בהמשך הבוקר הוציאו אותה מהבית והסיעו אותה לח׳אן יונס. אביב נהרג בלחימה בתוקפים, וגופתו נלקחה לעזה. בביתם נפרדו דרכיהם: הוא נהרג בהגנה על ניר עוז, והיא נלקחה ממנו בחיים.
03
מחשבות על התלמידים
ליאת הוחזקה בעזה במשך 54 ימים. במהלך השבי חלקה דירה עם אישה נוספת מניר עוז. הן לא הכירו לפני המתקפה, אך חלקו אוכל, דמעות ונחמה כשהחזיקו ידיים בלילה. ליאת חשבה שוב ושוב על תלמידיה בנופי הבשור ועל רצונה לחזור לכיתה. „המחשבות האלה נתנו לי כוח לחזור ללמד”, אמרה להם לאחר שחרורה. היא גם דאגה לבתה איה, שהייתה בשנת שירות בקיבוץ לוטן. התלמידים וילדיה נשארו החוטים שאליהם נאחזה בזמן ההמתנה.
04
השיבה והבשורה הקשה
ליאת שוחררה ב־29 בנובמבר 2023 לאחר 54 ימים. שלושת ילדיה פגשו אותה בבית החולים. היא לא ידעה מה קרה בניר עוז או אם משפחתה בטוחה. מעט לפני השחרור סיפרה לה מלווה שהילדים מחכים לה ושאביב „פצוע וחטוף”. למחרת סיפרה לה משפחתה שהוא נהרג במתקפה וגופתו נותרה בעזה. בהמשך נזכרה שהבינה מה עומדים לומר לה עוד לפני שנאמרו המילים. בשובה התאחדו מפגש ואבל.
05
חזרה להוראה ולהדרכה
לאחר שובה פגשה ליאת את תלמידיה מנופי הבשור בבית הספר הזמני במלונות ים המלח. היא תיארה את מפגשם כאירוע המשמח ביותר שבו השתתפה במשך חודשים. באוגוסט 2024 סיפרה שהחזרה לעבודה וסיום שנת הלימודים עם תלמידיה חוללו „השפעה מרפאת עצומה”, ואילו הקשר עם תלמידים והורים עדיין דרש ממנה מאמץ גדול. בהמשך שבה להוראה בנופי הבשור ולהדרכה ביד ושם.