לכל הסיפורים
ליאם אור
Hope for Hostages

7 באוקטובר · סיפור אישי

ליאם אור

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

רעים, מביתו בשכונת הצעירים

סטטוס

שחרור בחיים · 29 בנובמבר 2023

שוחרר לאחר 54 ימים בשבי.

01

לפני 7 באוקטובר

ליאם אור-נסאר גדל בקיבוץ רעים, שאליו עברו הוריו, רמזי נסאר ודנה אור, כשהיה בן שנה. הוא היה הבכור מבין שלושה ילדים ואהד את הפועל תל אביב בכדורסל. בגיל תשע הציג ל־Ynet ציור שצייר במהלך מלחמת עזה ב־2014.

02

7 באוקטובר

ליאם היה בן 18 בביתו ברעים כשהמתקפה החלה. אביו התקשר וביקש ממנו לנעול את הדלת ולהיכנס לממ״ד. כשסגר את הדלת שמע יריות ופיצוצים; לדבריו, הוא אמר לתוקפים בערבית שהוא ילד ושלא יירו בו.

מקורות לפרק[1] Ynet

03

השבי

ליאם שהה בשבי 54 ימים. בעדותו בגוף ראשון תיאר כיצד הועבר למנהרה, הוחזק תחילה עם חטופים תאילנדים ובהמשך עם עומר ונקרט. הוא זכר אור פלורסנט קבוע והיעדר תחושה של יום ולילה. לדבריו, מים הובאו פעמיים ביום ובערב קיבלו חצי פיתה. ליאם ועומר שוחחו, התבדחו ושיתפו זיכרונות; ליאם גם חלם על אמו ודיבר על הפועל תל אביב בכדורסל.

מקורות לפרק[1] Ynet

04

השיבה

ליאם שוחרר ב-29 בנובמבר 2023 לאחר 54 ימים. בני דודיו עלמא ונעם שבו ב-25 בנובמבר. כשפגש את אביו, אמר לו שהוא בסדר.

05

אחרי השיבה

בבית החולים לאחר שחרורו ביקש ליאם להשיב את שמו המלא, אור־נסאר, לאחר שמשפחתו קיצרה אותו בזמן השבי. בריאיון מ־7 באפריל 2024 תיאר את אבלו על חברו הקרוב עמית גבאי, שנרצח ב־7 באוקטובר. במשחק הראשון של הפועל תל אביב שאליו הגיע לאחר שובו ראה את תמונת ההנצחה של גבאי ובכה במשך שתי דקות, לפני שהלך לשטוף את פניו.

מקורות לפרק[1] The Times of Israel[2] Ynet