7 באוקטובר · סיפור אישי
קיריל ברודסקי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ נירים
סטטוס
השבה לקבורה · 24 ביולי 2024
גופתו חולצה בעזה והושבה לישראל לקבורה ב־24 ביולי 2024.
01
חייו לפני המלחמה
קיריל נולד ברמת גן ב־4 באוגוסט 2004, בנם הצעיר של אלנה וויקטור ואחיה הצעיר של אלינה. הוא גדל ברמת גן ולמד בבית הספר היסודי בן־גוריון ובתיכון שמעון בן־צבי בגבעתיים הסמוכה, שם סיים מגמת ספורט. חבריו תיארו צעיר שקט וצנוע, שנפתח בהדרגה בחברה חדשה והפך לחבר נאמן. הוא היה מלא חיים, אהב הרפתקאות והתעניין בתחומים רבים. הוא נמשך לבנייה ולתיקון: בילדותו שיחק בלגו ובהמשך הרכיב מחשב מחלקים שרכש. הוא אהב גם אופנועים, טייל בהם ברחבי הארץ ולבסוף צירף לתחביב גם את אביו.
02
השירות ו־7 באוקטובר
קיריל התגייס ב־23 במרץ 2023 והחל הכשרה בחטיבת הצנחנים. הוא נפצע קשה ברגלו בימי המיון הראשונים; לאחר הטירונות החמירה הפציעה והוא נאלץ לעזוב את היחידה. הוא נשאר בשירות והומלץ לתפקיד נהג בחטיבה הדרומית. סגן מפקד החטיבה סיפר שקיריל סיים את הכשרת הנהיגה בהצלחה ובמהירות הגבוהה ביותר בתולדות האוגדה; בעקבות זאת שובץ כנהג בחפ״ק מפקד החטיבה. ב־7 באוקטובר היה קיריל בבסיס רעים. הוא יצא לנירים עם מפקד החטיבה, אל״ם אסף חממי, ועם הקשר תומר יעקב אחימס. בשעה 6:50 נכנסו לקיבוץ ככוח הצבאי הראשון במקום ונלחמו בעשרות מחבלים.
03
גופתו הוחזקה בעזה
במהלך הקרב נפצע חממי. קיריל ותומר נשאו אותו תחת אש למיגונית סמוכה, הניחו לו חוסם עורקים וקראו לעזרה בקשר; זמן קצר אחר כך נפגעו גם הם. קיריל, חממי ותומר נהרגו בנירים, וגופותיהם נלקחו לעזה. במשך יותר משישה שבועות משפחתו של קיריל לא ידעה שנהרג והחזיקה בתקווה לשובו. ב־28 בנובמבר 2023 אישר צה״ל את מותו ותיאר אותו כחייל שנפל וגופתו מוחזקת בידי ארגון טרור.
04
השבה לקבורה
כוחות ישראליים חילצו את גופתו של קיריל בחאן יונס ב־24 ביולי 2024 והשיבו אותה לישראל. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב. לאחר שגופתו הוחזקה בעזה יותר מתשעה חודשים, יכלה משפחתו להביאו למנוחות.
05
המשך הדרך והזיכרון
בהלוויה אמרה אמו אלנה שקיריל הציב לעצמו מטרות והשיג אותן בכוחות עצמו, עבד קשה ותמיד היה נכון לעזור. בני משפחתו זכרו בן ואח שהצחוק והחום שלו מילאו את הבית. בת זוגו, מירי סמורוב, החלה ללמוד רכיבה על אופנוע בתקווה להפתיע אותו ולרכוב לצידו כשיחזור; לאחר מותו אמרה שתשלים את השיעורים לזכרו. חבריו הגיעו להלוויה על אופנועים. ברמת גן נקרא על שמו קטע מהרחוב שבו מתגוררת משפחתו. הוריו ואחותו ממשיכים לשאת את זכרו.