איתי חן

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

נחל עוז

סטטוס

השבה לקבורה · 4 בנובמבר 2025

גופתו הושבה לישראל ב־4 בנובמבר 2025.

Ynet / Yad Labanim The Jerusalem Post / The Media Line Israel Hayom Associated Press Israel Ministry of Defense, Izkor

חייו לפני המלחמה

איתי גדל בנתניה, בנם של רובי וחגית חן ואחיהם של רועי ואלון. משפחתו וחבריו זכרו אותו כאדם מלא אנרגיה וקשוב לסובבים: הוא ניסה לעודד כל מי שנראה עצוב. הוא אהב כדורסל, היה חבר בצופים והתעניין בביולוגיה של האדם. הוא נהנה גם מטיפוס על קירות ומטיולים ברחבי הארץ. בקיץ שלפני הגיוס עבד כמדריך בקייטנה; כנער היה מדריך בכיר בתוכנית של״ח וידיעת הארץ של משרד החינוך. כשנפצע במהלך עבודתו כמדריך, התעקש להמשיך ולא לוותר על התפקיד.

מקורות לפרק[1] Ynet / Yad Labanim [2] Israel Hayom [3] The Jerusalem Post / The Media Line [4] The Associated Press

השירות ו־7 באוקטובר

איתי ביקש לשרת בתפקיד קרבי משמעותי והתגייס לחיל השריון, בחטיבה 7. למרות הפציעה שספג בזמן עבודתו כמדריך, התעקש להתגייס כלוחם טנק. משפחתו תיארה אותו כמי שחש צורך להיות משמעותי ונחוץ בכל מסגרת. בשעות הראשונות של 7 באוקטובר הוצב איתי עם צוות הטנק שלו באזור נחל עוז. כשהחלה המתקפה, הצוות יצא להילחם להגנת הבסיס והקהילה הסמוכה. בת דודתו בריט ישראלי סיפרה בהמשך שהצוות לחם במשך שעות ושבני המשפחה לא הצליחו ליצור איתם קשר במהלך הקרב. איתי נהרג באותו יום, בן 19.

מקורות לפרק[1] Ynet / Yad Labanim [2] Israel Hayom [3] The Jerusalem Post / The Media Line

גופתו הוחזקה בעזה

לאחר הקרב נלקחה גופתו של איתי לעזה. בתחילה משפחתו לא ידעה אם נהרג, נעדר או עדיין ניתן למצוא אותו. במרץ 2024 הודיע צה״ל למשפחה שהוא נהרג בלחימה ב־7 באוקטובר ושגופתו מוחזקת בעזה. מאז פעלו רובי וחגית חן ובניהם רועי ואלון להשבת גופתו של איתי. בני משפחתו תיארו בראיונות את ההמתנה ככאב על היעדרו וללא קבר שאפשר לפקוד.

מקורות לפרק[1] The Associated Press [2] The Jerusalem Post / The Media Line [3] Israel Ministry of Defense, Izkor

השבה לקבורה

גופתו של איתי הושבה לישראל ב־4 בנובמבר 2025, 760 ימים לאחר שנחטף לעזה. אביו רובי ציין את השבתו בהודעה קצרה: „יום 760. איתי חזר הביתה”. איתי הושב לבוש בסרבל השריון ומתחתיו חולצת המש״צים עם מסר מחניכיו, שאהב כל כך להדריך. ב־5 בנובמבר 2025 הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב. הוריו ושני אחיו יכלו סוף־סוף להביאו לקבורה לאחר מאבק ממושך להשבתו.

מקורות לפרק[1] Israel Ministry of Defense, Izkor [2] Israel Hayom [3] Associated Press

המשך הדרך והזיכרון

על החולצה שהעניקו לו חניכיו נכתב: „איתי אמר לעשות כיף וחצי”. המתנה קשרה את השבתו לצעירים שעודד לפני המלחמה. אוהביו כתבו על מצבתו: „געגוע למבט, לחיוך וללב שנגע בכולנו, איתי מלך האריות שלנו לעד”. איתי מונצח גם באתר יד לשריון בלטרון. ההנצחה משמרת את זכרו כמדריך צעיר וכשחקן כדורסל לצד שירותו כלוחם שריון.

מקורות לפרק[1] Israel Ministry of Defense, Izkor