7 באוקטובר · סיפור אישי
אילן וייס
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ בארי
סטטוס
השבה לקבורה · 28 באוגוסט 2025
אילן נהרג בדרכו להגן על בארי ב־7 באוקטובר 2023. גופתו הושבה ב־28 באוגוסט 2025 והוא נקבר בבארי ב־1 בספטמבר.
01
חייו לפני 7 באוקטובר
אילן נולד בחולון ב־1967. הוא היה ילד סקרן שהעדיף שדות על כיתות, ולעיתים הצטרף לעובדי החקלאות ליד בית הספר. בכיתה י׳ עבר לרמת רחל כילד חוץ וסיים שם תיכון. הוא התגייס לחיל ההנדסה הקרבית, אך פציעה שינתה את מסלול שירותו; מפקדיו אפשרו לו לבחור שיבוץ אחר והוא נעשה פקח טיסה בבסיס נבטים. לאחר השחרור חזר לעבודה חקלאית והתמחה בגידול כותנה ובהגנת הצומח. ב־1992 הגיע לבארי לעבוד בגידולי השדה, הראשון בתוכנית שהעסיקה צעירים מקיבוצים אחרים. שם הכיר את שירי בויום; הם נישאו ב־1995 וגידלו את מיטל, מעיין ונוגה. עבודתו של אילן בבארי השתנתה עם צורכי הקהילה. הוא היה רכז הביטחון וריכז את גידולי השדה, ואז סיים תואר בניהול במרכז האקדמי רופין. הוא עבד בדפוס בארי, ניהל את מחסן החלפים במוסך, חזר לענף הנוי ונעשה מנהל התשתיות של הקיבוץ, האחראי לבנייה, חשמל, שרברבות, כבישים, גז ותקשורת. ארבע שנים היה סגן ראש צוות החירום היישובי. בבית היה מרכז יציב למשפחה: בתקופת הקורונה החל לבשל והמשיך בכך, אירח לארוחות על האש, רכב בסופי שבוע עם גיסו גיל וטיפח את הגינה עם בירה אחרי העבודה. בטיול המשפחתי לבודפשט באוגוסט 2023 ביקרו בבית ילדותו של אביו.
02
7 באוקטובר
אילן תכנן לצאת לרכיבת אופניים ב־6:15 בבוקר עם גיל וחבר, אך ביטל וחזר לישון. כשהחלו האזעקות הסתתר עם שירי ונוגה. לאחר שנודע שרכז הביטחון של בארי אינו זמין ושצוות החירום אינו יכול להגיע לנשקייה, אילן לקח את המפתחות ויצא לפתוח אותה למגינים. נוגה נזכרה שאמר שיחזור בעוד דקות אחדות. הוא נהרג בדרכו להגן על בארי; שירי ונוגה נחטפו.
03
אחרי 7 באוקטובר
לאחר שאילן יצא לסייע בהגנת בארי, משפחתו לא ידעה מה עלה בגורלו. שירי ונוגה שוחררו ב־25 בנובמבר 2023. ב־1 בינואר 2024 אישר קיבוץ בארי שאילן נהרג ב־7 באוקטובר ושגופתו מוחזקת בעזה.
04
השבה וקבורה
גופתו של אילן חולצה במבצע צבאי ישראלי בסוף אוגוסט 2025. הביטוח הלאומי מציין שהושבה לישראל ב־28 באוגוסט. הוא נקבר בבארי ב־1 בספטמבר.
05
חיים של דאגה
משפחתו ואנשי הקהילה זכרו את אילן כאדם שאפשר לסמוך עליו בבית ובבארי. הוא בישל למשפחתו, אירח לארוחות על האש, רכב על אופניים עם גיסו וטיפח את הגינה. בעבודתו מילא תפקידים שהשתנו לפי צורכי הקיבוץ, ובהם מנהל התשתיות וסגן ראש צוות החירום.