7 באוקטובר · סיפור אישי
ארז קלדרון
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
בית המשפחה בקיבוץ ניר עוז שבדרום ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 27 בנובמבר 2023
שוחרר במסגרת חילופי השבויים במהלך הפסקת האש בנובמבר, יחד עם אחותו סהר; אביהם עופר נותר בשבי.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
ארז קלדרון גדל בקיבוץ ניר עוז, סמוך לגבול עזה. באוקטובר 2023 היה בן 11 ועמד לחגוג יום הולדת 12. רכיבה על אופניים הייתה תחביב משותף לו ולאביו, עופר: כתבה ב־Ynet על יום הולדתו תיארה את שניהם כרוכבים נלהבים וציינה שאהבתו הגדולה של ארז, כמו של אביו, הייתה הרכיבה. בני משפחה סיפרו באותה כתבה שהרכיבה אפשרה להם לציין את יום הולדתו בעודו מוחזק הרחק מהבית. בריאיון ל־N12 בשנת 2024 חזר ארז לראשונה לבית המשפחה מאז החטיפה. הוא נזכר ברכיבות באזור ואמר שהיה יפה שם, לצד ההכרה שהמקום קרוב מאוד לגבול.
02
7 באוקטובר
ב־7 באוקטובר 2023 שהה ארז בבית המשפחה בניר עוז עם אביו ואחותו הגדולה, סהר. אמו הדס הייתה בבית אחר בקיבוץ; אחיו הגדול רותם היה במקום אחר בקהילה, ואחותו הבכורה גאיה הייתה בתל אביב. ארז סיפר בהמשך שאחד החוטפים הרגיע אותו ואמר שישוב הביתה בעוד שעתיים. לפי עדותו ב־N12, הוא נלקח בנפרד מאביו ושמע יריות, בלי לדעת מה קרה לסהר. הוא תיאר גם את האדם שלקח אותו כאדם שנראה רגיל, אזרח. במהלך המתקפה התפצלו בתי המשפחה ודרכיה בתוך הקיבוץ, וארז נלקח לעזה.
03
בשבי
בעדותו תיאר ארז מעבר בין חמישה מקומות לפני שהגיע לבית החולים נאסר. לדבריו, במשך 16 ימים היה לבדו, ובהתחלה חשב שאחד הבתים שבהם הוחזק עשוי להפוך לביתו החדש. בבית החולים ראה סוף סוף פנים מוכרות: את החטופים איתן יהלומי, שני גורן, יגיל יעקב, קרן מונדר ואוהד מונדר. הוא זכר שגם החביאו שם רדיו. בהאזנה לו שמע את אמו מדברת בכיכר החטופים בישראל; שוביו גם סיפרו לו שהדס מופיעה באל־ג׳זירה. בזמן שעדיין הוחזק בשבי חל יום הולדתו ה־12, ב־26 באוקטובר. כ־30 רוכבים עשו 12 הקפות במסלול בתל אביב, ומשפחתו ציינה את התאריך בעוגה ובמסר שהם מחכים לרכוב איתו שוב.
04
השיבה
ארז וסהר שוחררו ב־27 בנובמבר 2023 במסגרת חילופי השבויים במהלך הפסקת האש. אביהם עופר נותר בעזה. N12 תיאר בהמשך את שובם של הילדים לאחר 52 ימים. שחרורו של ארז סיים את השבי שלו, בעוד המשפחה המשיכה להמתין לשובו של אביהם.
05
החיים לאחר השיבה
ביולי 2024 חזר ארז לבית בניר עוז עם אמו ואחיו לצורך הריאיון ל־N12. הוא סיפר שתמיד רכב באזור וזכר את יופיו, אך כשנשאל אם הוא מתגעגע אליו השיב בשלילה. באותה כתבה דיברה המשפחה על ההמתנה לעופר, שעדיין היה בעזה. ב־1 בפברואר 2025 שב עופר לאחר 484 ימים בשבי ונפגש עם ארז וסהר במרכז הרפואי שיבא. לפי Israel Hayom, הילדים קיבלו את פניו במילים „זה נגמר, אבא. אתה איתנו עכשיו”, בצחוק ובדמעות. המפגש החזיר את האב לחיי המשפחה שמהם הופרד ארז ב־7 באוקטובר.