7 באוקטובר · סיפור אישי
אלי שרעבי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ בארי
סטטוס
שחרור בחיים · 8 בפברואר 2025
שוחרר בחיים לאחר 491 ימים בשבי.
01
החיים לפני
אלי בנה את חייו הבוגרים בקיבוץ בארי, שם חי עם אשתו ילידת בריטניה, ליאן, ועם בנותיהם נויה ויעל. לאחר עשרות שנים בקהילה, השגרות המשפחתיות הרגילות היו לפרטים שאליהם התגעגע יותר מכול: ארוחות שישי, הסעת הבנות לחברות ברחבי המועצה, האזנה למוזיקה ושיחה על השבוע שעבר עליהן. הוא תיאר את הנסיעות הקטנות כחלק משותף בחיי המשפחה.
02
החטיפה
ב־7 באוקטובר 2023 נחטף אלי מביתו בקיבוץ בארי. אשתו ליאן ובנותיו נויה ויעל נרצחו בבית באותו יום. אלי נלקח בלי לדעת מה עלה בגורלן. הוא נכנס לשבי בתקווה שיוכל לחזור אליהן, והמשיך לקוות שיפגוש אותן כשישוב הביתה.
03
השבי
אלי הוחזק בשבי 491 ימים. בריאיון לאסושייטד פרס שפורסם באוקטובר 2025 סיפר שבתחילה הוחזק בדירה עם עובד חקלאות תאילנדי, שעמו התקשה לתקשר. לאחר סיום הפסקת האש בנובמבר 2023 הועבר אל מתחת לאדמה והוחזק עם שלושה ישראלים צעירים שנחטפו מפסטיבל המוזיקה. הוא היה עבורם דמות אב ועזר לתכנן תרגילים שיוכלו לעשות למרות השרשראות על רגליהם. מדי יום ניסו להזכיר דבר טוב שקרה: מעט יותר אוכל או יום בלי שומר אלים במיוחד. הם התפללו יחד, ובערבי שישי השתמשו בכוס מים לקידוש הנאמר בדרך כלל על יין. בספרו ובריאיונותיו תיאר אלי גם רעב, חשכה ולחץ נפשי מצד שוביו, שאמרו לו שמשפחתו שכחה אותו. הוא המשיך לקוות לאיחוד, בלי לדעת שליאן, נויה ויעל נרצחו.
04
השיבה
אלי שוחרר בחיים ב־8 בפברואר 2025, לאחר 491 ימים. כששב לישראל ציפה לראות את ליאן ואת בנותיו. קרוביו סיפרו לו שהן נרצחו ב־7 באוקטובר. הוא למד גם שאחיו יוסי, שנחטף בנפרד מבארי, נהרג בשבי. השיבה איחדה אותו עם קרוביו שנותרו בחיים, לצד הידיעות על האובדנים שלא ידע עליהם במשך החודשים בעזה.
05
החיים לאחר מכן
אלי כתב את הספר ״חטוף״ כדי לתעד את 491 הימים בשבי. בריאיונות ב־2026 דיבר על האבל על אשתו ובנותיו ועל רגעי המשפחה היומיומיים שאליהם התגעגע: ארוחות שישי, מוזיקה ברכב ושיחות על בית הספר והחברות. הוא גם תיאר בניית שגרה חדשה מחוץ לבארי לאחר עשרות שנים בקהילה. הספר והשיחות המאוחרות מציבים את פעילותו הציבורית לצד אובדנו הפרטי. אלי אמר שהוא רוצה שקוראים יבינו את השבי דרך עדות של אדם שחווה אותו.