7 באוקטובר · סיפור אישי
איתן מור
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
פסטיבל נובה סמוך לרעים
סטטוס
שחרור בחיים · 13 באוקטובר 2025
שב בחיים ב־13 באוקטובר 2025 לאחר 738 ימי שבי במסגרת ההסכם.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
איתן מור עבד כמאבטח לא חמוש בפסטיבל נובה. גם חברו אליקים ליבמן עבד שם. כשהמתקפה החלה הם סייעו למבלים שנפצעו. בהמשך סייעו הוריו של מור להקים את פורום תקווה, קבוצה של משפחות חטופים; אביו צביקה היה ליושב ראש הפורום. בעדותו לאחר השחרור חזר איתן אל ההחלטות שקיבל בזמן עבודתו בפסטיבל ואל החברים שניסה לעזור להם.
02
החטיפה
בריאיון למקור ראשון, שעליו דיווח Ynet ב־12 בדצמבר 2025, תיאר מור כיצד סייע לאנשים בנובה לצד רום ברסלבסקי. בעזרת אחרים נשאו את שירה איילון אל שקע קטן בקרקע. מור וברסלבסקי חזרו לחפש את ליבמן, שנהרג באותו יום. שלושה חמושים ירו לעברם כשנמלטו. הם הצליחו להתרחק מהקבוצה הזאת, אך בהמשך נתפסו בידי אזרחים. מור סיפר שהצליח להשתחרר לזמן קצר לפני ששמונה אנשים תפסו אותו, הכו אותו בנשק ובכלים והצמידו אליו סכין. הוא נזכר שניתנה לו בחירה בין מוות במקום לבין לקיחה לעזה. הוא השיב עזה, בתקווה לשרוד. במהלך הנסיעה הוכה שוב.
03
בשבי
מור תיאר את השבי כרצף משתנה של מקומות ותקופות ארוכות של המתנה. בריאיון נזכר ששובֵה הבטיח לשחררו בתוך שבועיים, אך ההבטחה לא התממשה. את ימיו הראשונים העביר במחסן נטוש, כשידיו קשורות מאחורי גבו במשך שלושה ימים והוא אינו יכול לישון או לשכב. בהמשך קשר שומר יד אחת דרך חור בקיר כדי שיוכל לנוח. מור סיפר ששומר אחר לקח את נעליו; הזוג החלופי היה גדול בכמה מידות והוא נפל בתוכו. הוא למד ערבית, קרא ספרים ודיבר בשפה באופן שוטף. הרעב ליווה אותו והוא חשב על הקציצות של סבתו.
04
השיבה
איתן מור שב בחיים ב־13 באוקטובר 2025, לאחר 738 ימי שבי, במסגרת ההסכם. בתצלומי סוכנות הידיעות Associated Press הוא נראה מגיע לבית החולים בילינסון בפתח תקווה באותו יום. שובו סיים את הפרידה שהחלה בנובה, שם חזר לחפש את חברו לפני שנחטף.
05
לאחר השיבה
בעדות שפורסמה ב־12 בדצמבר 2025 דיבר מור על חוסר הוודאות בשבי ועל האופן שבו ההשלמה עם האפשרות שימות עזרה לו לחיות את הרגע. זיכרונותיו חזרו אל ליבמן וברסלבסקי ואל האנשים שניסו לעזור להם בנובה. הוא דיבר גם על אביו צביקה, שספג ביקורת בזמן המלחמה על עמדתו בעניין המשא ומתן לשחרור החטופים. מור אמר שהוא מעריך את אביו ורוצה להודות לו על שנשאר חזק עבור המשפחה ועבורו. בדבריו תיאר מור הן את ההחלטות שקיבל ב־7 באוקטובר והן את התנאים היום־יומיים שעבר בשנתיים שלאחר מכן.