7 באוקטובר · סיפור אישי
דורון שטיינברכר
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ כפר עזה
סטטוס
שחרור בחיים · 19 בינואר 2025
שוחררה בחיים ב־19 בינואר 2025, לאחר 471 ימי שבי.
01
לפני 7 באוקטובר
דורון שטיינברכר התגוררה בקיבוץ כפר עזה ועבדה כאחות וטרינרית. דודתה מרב מלר סיפרה שדורון אהבה בעלי חיים, ובמיוחד כלבים, מאז ילדותה; אהבה זו הייתה בין הסיבות שבחרה במקצוע. לאחר אזעקות הייתה רצה למרפאה לבדוק אם בעלי החיים נבהלו. היא אהבה גם לבשל ולהפתיע את קרוביה במנות בריאות וללא גלוטן במפגשים משפחתיים. המנה האהובה עליה עצמה הייתה שניצל עם פירה.
02
החטיפה
ב־7 באוקטובר 2023 הייתה שטיינברכר בדירתה בכפר עזה, ודיברה בטלפון עם אמה כשהסתתרה מתחת למיטה. כשהתוקפים נכנסו, הניחה שני סלי כביסה על ראשה. בריאיון ל־Ynetnews סיפרה שאחד התוקפים אמר תחילה שאין איש בחדר, ואז הבחין במקרר שנדחף אל הדלת. הם ירו לעבר המיטה והחטיאו את ראשה, הרימו את המזרן ומצאו אותה. ארבעה חמושים הוציאו אותה דרך החלון ולקחו אותה לעזה.
03
השבי
בעדות אישית שפורסמה ב־28 במאי 2025 תיארה שטיינברכר כיצד בילתה 450 מתוך 471 ימי השבי מתחת לאדמה, בלי אור ובלי שמיים. היא לא ידעה מתי תראה שוב את הוריה, משפחתה או חבריה. הפיצוצים מעליה עוררו פחד שהקץ קרוב; לילות ללא שינה, הדממה וקול פעימות לבה נשארו בזיכרונה. כל יום הרגיש אינסופי. ציוני דרך כמו 100, 200 ו־300 ימים הזכירו בכאב שהזמן חולף והיא עדיין בשבי. היא תיארה כיצד נאחזה בתקווה שמישהו יזכור אותה וייאבק להשיבה הביתה.
04
השיבה
לאחר 471 ימים שבה שטיינברכר בחיים עם אמילי דמארי ורומי גונן במסגרת הסכם הפסקת האש ושחרור החטופים. דודתה מרב מלר סיפרה שהשאלה הראשונה של דורון כשפגשה את אמה הייתה אם כל בני המשפחה בחיים. קרוביה נתנו לה מרחב להתאושש ולא לחצו עליה לפרט על השבי בזמן שעוד עיבדה את שעברה.
05
לאחר השיבה
במרץ 2026 דיברה שטיינברכר על חירות בחיי היום־יום: לבחור מה לאכול, לאן ללכת, מה ללבוש ומתי להתקשר למשפחה או לחברים. היא סיפרה שבחג הפסח הקודם, שלושה חודשים בלבד לאחר שחרורה, עדיין לא החלה לעבד את מה שעברה. שנה לאחר מכן ציפתה לחגוג עם משפחתה וליהנות מישיבה משותפת בלי אשמה על חטופים שעוד היו בעזה.