לכל הסיפורים
דיצה היימן
KAN 7.10.360; photographer not stated on captured page.

7 באוקטובר · סיפור אישי

דיצה היימן

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

קיבוץ ניר עוז

סטטוס

שחרור בחיים · 28 בנובמבר 2023

שוחררה בחיים ב־28 בנובמבר 2023 לאחר 53 ימי שבי.

01

החיים לפני

דיצה היימן הייתה ממייסדות קיבוץ ניר עוז ונשארה בו כי, כפי שזכרה נכדתה, אמרה שזה הבית שלה. היא חיה לבדה ושמרה על שגרת חייה, ואירחה קרובים. בתה תיארה אותה כאלמנה שגידלה ארבעה ילדים, עבדה כעובדת סוציאלית והקימה יחידת סיוע בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. בריאיון CNN לאחר שחרורה תיאר בן זוגה של נכדתה את יכולתה לבשל ולנקות בעצמה ולארח מפגש משפחתי של 25 איש. היא הייתה אם לארבעה, אם חורגת לשלושה, סבתא ל־20 וסבתא רבתא לחמישה. נכדתה שני כתבה שדיצה הייתה גם משפחה וגם דודה וחברה של שכנה. נכדתה זכרה את שנותיה כגננת ואת דאגתה לאנשים סביבה. ב־7 באוקטובר התקשרה גם לשכנים כשמערך החירום הקיבוצי ביקש עזרה.

02

החטיפה

ב־7 באוקטובר 2023 הייתה דיצה בחדר המוגן בביתה. משפחתה שוחחה איתה בפעם האחרונה בסביבות 10:00. תיאור נכדתה ודיווח בן הזמן ב־Times of Israel מתארים את אי־הוודאות הגוברת: בסביבות 16:00 התקשרה בתה לטלפון של דיצה וענה אדם דובר ערבית. שכנה שמעה בהמשך את דיצה קוראת לעזרה אך לא יכלה להגיע אליה. כעבור ימים ראתה המשפחה תיעוד שבו היא מובלת מאחורי ביתה ונלקחת לעזה. השיחה שנענתה בקול לא מוכר הייתה הקשר הישיר האחרון עד לשובה.

מקורות לפרק[1] The Times of Israel[2] Ynet

03

השבי

בשבועות הראשונים קיבלה המשפחה רק שברי מידע על השבי של דיצה. ב־29 בנובמבר 2023 סיפר בן זוגה של נכדתה ל־CNN שהיא חשבה שהוחזקה בעליית גג במשך זמן רב, בנפרד מחטופים אחרים. בני המשפחה זכרו אישה שבישלה, ניקתה ואירחה קרובים בכוחות עצמה לפני החטיפה; הבידוד הרחיק אותה מהחיים המוכרים האלה. בעדות שעליה דיווח Ynet בספטמבר 2026 מסרה בתה נטע היימן־מינה תיאור מדויק יותר: דיצה הוחזקה בעליית גג במשך 48 מתוך 53 ימי השבי שלה, בתנאים קשים ועם מעט מאוד אוכל. 48 הימים מתארים את תקופת ההחזקה במקום המסוים הזה, ולא את מלוא השבי.

מקורות לפרק[1] CNN[2] Ynet

04

השיבה

דיצה שוחררה בחיים ב־28 בנובמבר 2023, לאחר 53 ימים בשבי. היא שבה לישראל עם קבוצת החטופים הישראלים והתאילנדים שעליה דווח באותו יום. משפחתה המתינה יותר משבעה שבועות מאז שיחת הטלפון האחרונה. האיחוד פירושו שהקול בטלפון כבר לא היה הסימן היחיד שלה; שובה הפגיש אם, סבתא וסבתא רבתא עם המשפחה הגדולה שסביבה.

מקורות לפרק[1] The Times of Israel

05

החיים לאחר השיבה

שובה של דיצה אפשר לקרוביה לשמוע על חוויות שלא יכלו לראות בזמן שהייתה בשבי. בריאיון הראשון ל־CNN לאחר שחרורה דיבר בן זוגה של נכדתה על ההקלה בשובה, לצד האבדות שספג הקיבוץ. המשפחה המשיכה להשמיע את סיפורה בפומבי. בספטמבר 2026 דיברה בתה נטע בז׳נבה על כליאתה של אמה ועל המחסור שחוותה. דיווח Ynet זיהה את הדוברת כבתה של דיצה ותיאר את דרישתה לאחריות מצד מי שהיו מעורבים בהחזקת אישה מבוגרת כבת ערובה.

מקורות לפרק[1] CNN[2] Ynet