7 באוקטובר · סיפור אישי
דניאל אלוני
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
ביתה של אחותה שרון בקיבוץ ניר עוז, שם ביקרו דניאל ואמיליה.
סטטוס
שחרור בחיים · 24 בנובמבר 2023
שוחררה עם בתה ב־24 בנובמבר 2023, לאחר 49 ימים בשבי, ושבה לישראל.
01
ביקור משפחתי מיבנה
דניאל גידלה את בתה אמיליה כאם יחידנית. באוקטובר 2023 הן ביקרו את אחותה הצעירה שרון בניר עוז, שם התגוררה שרון עם דוד קוניו ובנותיהם התאומות, אמה ויולי. בריאיון מאוחר יותר תיארה דניאל כיצד טיפלה באחיה הצעירים כבר בילדותה. מגיל שש עזרה להכין אוכל ולאסוף את אחיה מהגן. שרון הייתה צעירה ממנה בעשר שנים וחצי. הדאגה למשפחה הייתה חלק מחייה הרבה לפני שנאלצה לטפל באמיליה בשבי.
02
עשן מילא את הממ״ד
דניאל ושאר בני המשפחה הסתתרו בממ״ד בזמן שדוד החזיק את דלתו סגורה. בהמשך תיארה ירי מבחוץ, ניסיונות להזעיק עזרה ועשן שמילא את החדר לאחר שהבית הוצת. היא חיבקה את אמיליה מחשש שימותו שם. המשפחה נחלצה מהבית הבוער, אך חמושים לקחו אותה. לדברי דניאל, היא, אמיליה ואחייניתה אמה הוכנסו לרכב, בעוד שרון, דוד ויולי נלקחו בנפרד. דניאל החזיקה בידה של אמה עד שהחוטפים משכו את הילדה ממנה. היא נשארה עם בתה שלה.
03
לשמור על אמיליה בשבי
בתחילת השבי הלכה דניאל שעות במנהרות בזמן שטיפלה באמיליה. יוכבד ליפשיץ הייתה בין החטופים שהיו איתן. כאשר חוותה בהמשך התקף חרדה, סיפרה שירדן ביבס החזיק את ידה ועדינה עזרה לה להסדיר את נשימתה. דניאל ואמיליה הועברו בלי הכנה בין מקומות מסתור. דניאל סיפרה ששהו שלושה ימים במערה, ואז הובאו לדירה חשוכה; לדבריה, ההעברות נעשו ללא זמן להתכונן. מן הדירה הן שמעו פיצוצים והרגישו את האדמה רועדת. בבית משפחה אחר ישב שומר בפתח מסביב לשעון, והן נדרשו לבקש רשות לפעולות יומיומיות. דניאל מצאה צעצוע פופ איט קטן ושיחקה עם אמיליה. היא ניסתה לקבוע שנת צהריים, כי כמעט לא היה במה להעסיק ילדה שהתקרבה לגיל שש. כשמישהו העריך שהשחרור עלול להתעכב שנתיים, דניאל סיפרה שהתחילה לבכות.
04
שוחררה ביום הראשון
דניאל ואמיליה שוחררו ב־24 בנובמבר 2023, לאחר 49 ימים. דניאל סיפרה שהובטח להן שוב ושוב שייצאו למחרת, עד שהשחרור התרחש לבסוף. היא תיארה נסיעה ברכב בעיניים מכוסות ולאחריה העברה לצלב האדום בתוך קהל. האם ובתה שבו לישראל והגיעו למרכז שניידר לרפואת ילדים. תמונות שפורסמו למחרת הראו את אמיליה מחבקת את סבתה. שרון והתאומות שבו שלושה ימים אחר כך, אך דוד נשאר בשבי. לאחר שובה של דניאל החלה המתנה ארוכה לגיסה.
05
מפגש משפחתי מאוחר
לאחר שובה התמקדה דניאל בשיקומה של אמיליה, ובמקביל המשיכה לדבר למען קרוביה שנשארו בעזה. דוד ואחיו אריאל שבו ב־13 באוקטובר 2025. בהמשך אותו חודש תיארה כיצד נכנסה לחדרם בבית החולים וחיבקה אותם. היא גם החלה לספר על חווייתה בפני חברות וארגונים, דבר שלא עשתה לפני השבי. בריאיון במרץ 2026 תיארה דניאל את החופש דרך בחירות יומיומיות: לצאת להליכה, לנסוע, לחלוק ארוחה ולחבק אדם אהוב. לאחר שקרוביה שבו, אמרה שביכולתה ליהנות מהרגעים האלה בלי תחושת האשמה שליוותה אותה כל עוד נשארו בשבי.