7 באוקטובר · סיפור אישי
חן גולדשטיין-אלמוג
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
ביתה בקיבוץ כפר עזה שבדרום ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 26 בנובמבר 2023
שבה לישראל עם אגם, גל וטל לאחר 51 ימי שבי, בשלב השלישי של עסקת החטופים בנובמבר.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
הקשר בין חן לנדב התחיל בתיכון. הם בנו את ביתם בקיבוץ כפר עזה וגידלו ארבעה ילדים: ים, אגם, גל וטל. נדב היה טריאתלט וסמנכ״ל פיתוח עסקי בחברת כפרית, שם חנך עובדים צעירים. לאחר תאונת אופניים קשה כמה חודשים לפני 7 באוקטובר, ים יצאה לחופשה מהצבא כדי לטפל בו. חן נזכרה כמה משמעותי היה שבתם הבכורה תהיה קרובה אליהם בתקופת ההחלמה.
02
7 באוקטובר
ב־6:29 בבוקר 7 באוקטובר התעוררה המשפחה בכפר עזה לקול האזעקות. הם הסתתרו מתחת למיטה ומאחורי ארון בממ״ד, כשקולות הירי והצעקות התקרבו. כשנכנסו התוקפים, נדב ניסה לעצור אותם ונורה מטווח קצר. גם ים, בת 20, נרצחה. חן ואגם הופרדו לזמן קצר מהבנים כשחן ניסתה להגיע לים. התוקפים חטפו את חן, אגם, גל וטל במכוניתה של חן. המשפחה הגיעה לעזה בסביבות 12:20. בהמשך נזכרה חן בפניהם ההמומות של הילדים במהלך הנסיעה הקצרה.
03
בשבי
חן שהתה בשבי 51 ימים עם שלושת ילדיה. השבוע הראשון עבר על המשפחה במנהרה, ולאחריו בדירה; בחודש הראשון העבירו אותם שוב ושוב בלילות, והם היו תחת שמירה מסביב לשעון. חן תיארה את ההפגזות הקרובות כבהלה וכאימה גופניות. היא ניסתה לשמור על שקט הילדים, שציירו, כתבו ושיחקו. בתחילה המשפחה לא ידעה בוודאות שנדב וים מתו. שידור רדיו אישר לבסוף את מותם, כשהמראיינת הביעה תנחומים לאביה של חן; חן סיפרה שזו הייתה הפעם הראשונה שגל בכה.
04
השיבה
ב־26 בנובמבר 2023 שבה חן לישראל עם אגם, גל וטל לאחר 51 ימים בעזה. הם נסעו בשיירת הצלב האדום לגבול והועברו לכוחות ישראליים. בריאיון המצולם כינתה חן את הרגע הזה האושר העצוב ביותר בחייה: היא ידעה שנדב לא יהיה שם לחבק אותה, ורצתה שמישהו יחזיק בה ויגיד שהיא בטוחה. המשפחה הוטסה במסוק לבדיקות בבית חולים. היא סיפרה שההגעה לכוחות הישראליים הרגישה פתאום כמו קסם, לאחר שהפחד נמשך עד סוף השבי.
05
אחרי השיבה
בריאיון מאוקטובר 2024 תיארה חן חיים בבית זמני שאת כתובתו שמרה פרטית. היא אמרה שהסיפור המשפחתי, שאותו סיפרה כמה פעמים בשבוע, עזר לה לעבד את החוויה אף שהתיש אותה. ספורט וצוות מטפלים ויועצים היו חלק מבניית היומיום מחדש. הבנים קיבלו תמיכה פסיכולוגית וחזרו למסגרת לימודים; אגם הצטרפה למכינה קדם־צבאית. חן זכרה את המרץ והביטחון של ים ואת נדב כבן זוג וכאב מסור. היא אמרה שלא תיתן ל־7 באוקטובר להגדיר את המשפחה, תוך המשך החיים עם האובדן.