לכל הסיפורים
בונתום פאנקונג
Hope for Hostages

7 באוקטובר · סיפור אישי

בונתום פאנקונג

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

Сельскохозяйственная работа в Мивтахим, на юге Израиля

סטטוס

שחרור בחיים · 24 בנובמבר 2023

שוחרר ב־24 בנובמבר 2023 לאחר 48 ימי שבי; הגיע לתאילנד ב־30 בנובמבר.

01

עבודה ותוכנית משותפת

בונתום הגיע מאודון תאני והיה הצעיר מבין תשעה ילדים. אמו ואחותו סיפרו שעבד בישראל במשך חמש שנים עם בת זוגו נטווארי מקון קאן. לשניהם היו חובות משפחתיים לפרוע, והשכר בישראל אפשר להם לסייע בפרנסת משפחותיהם.

02

הדרך למרחב המוגן נקטעה

נטווארי סיפרה בהמשך שב־7 באוקטובר, כשהפיצוצים התקרבו, בונתום עלה על אופניו והיא התיישבה מאחוריו ואחזה בו, בזמן שדיווש לעבר מה שקיוו שיהיה מקום בטוח. חמושים עצרו אותם. לדבריה, זו הייתה הפעם האחרונה שראתה אותו לפני שנלקחה לעזה. אמו ואחותו בתאילנד למדו שהוא בין העובדים שנחטפו והתפללו לשחרורו בשלום.

03

פרודים במשך 48 ימים

בונתום ונטווארי שהו בשבי 48 ימים בנפרד. נטווארי תיארה בהמשך רעב, העברות בין חדרים תת־קרקעיים ואי־ידיעה היכן היא נמצאת. היא נאחזה בתקווה לראותו שוב ונדרה שאם ישרוד, יתחתנו לאחר שיקבלו תחילה על עצמם נדרי נזירות זמניים. באותו תא עודדה אותה החטופה הישראלית הצעירה אמיליה אלוני ואמרה שתראה את בונתום שוב. אלה זיכרונותיה של נטווארי מתקופת השבי שלה ומהדאגה לשלומו.

מקורות לפרק[1] The Irish Times

04

הם מצאו זה את זו מחדש

ב־24 בנובמבר, לאחר 48 ימים, הוציאו את נטווארי החוצה. סמוך לגבול הבחינה באדם שגובהו הזכיר לה את בונתום. כיוון שהיא קצרת ראייה, התבוננה בו כשהתקרב וראתה עד כמה רזה. כשזיהו זה את זה אחזו ידיים. בדיווח תאילנדי נכללו שניהם בין עשרת המשוחררים באותו יום. הם שבו לתאילנד ב־30 בנובמבר.

05

קבלת פנים בכפר ונדרים חדשים

ב־11 בדצמבר השתתף בונתום בטקס קבלה לנזירות במקדש ואט סמאקי פאטנאראם באודון תאני. ראשו גולח והוא לבש גלימה לבנה לטקס; אחיינו נשא אותו על כתפיו בזמן שבני משפחה ותושבי הכפר הריעו. נטווארי הצטרפה לתפילה למענו. הוא היה אמור לשהות שם כנזיר במשך שבוע ולאחר מכן להמשיך בפעילות הדתית בכפרה. בריאיון בדצמבר אמרה שהם מקווים להינשא ולמצוא שוב עבודה יחד, תוך התמודדות עם הצורך להתפרנס והפחד לשוב לישראל.

מקורות לפרק[1] The Irish Times