7 באוקטובר · סיפור אישי
אנדריי קוזלוב
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
מסיבת נובה ליד רעים, דרום ישראל
סטטוס
חילוץ בחיים · 8 ביוני 2024
חולץ במבצע בנוסייראת שהשיב ארבעה חטופים הביתה ב־8 ביוני 2024.
01
לפני 7 באוקטובר
אנדריי קוזלוב גדל בסנט פטרבורג שברוסיה. לאחר שירות צבאי חובה החליט לעבור לישראל והגיע באוגוסט 2022 במסגרת תוכנית מסע. הוא התמחה בעיצוב בתנועה בחברה בתל אביב. הוא אהב רכיבה על אופניים, גלישה ונסיעות, וצייר מאז ילדותו, אף שלפעמים עברו שנים בלי לצייר. לפני 7 באוקטובר עבד באבטחה במסיבת נובה ליד רעים. עבודתו דרשה משמרות לילה שבהן פיקח על מי שניסו להיכנס בלי כרטיס. בבוקר המתקפה כמעט לא ישן במשך שני לילות.
02
החטיפה בנובה
ב־7 באוקטובר קטעו קולות הירי את עבודתו של אנדריי בנובה. הוא רץ עם אחרים וירד מצוק בניסיון להימלט. כשהובילו אותו לרכב, חשב שייקח אותו למקום בטוח ולא לשבי. הוא ציפה להיות בבית עד הלילה ולא שלח הודעה למשפחתו. בעזה נקשר בחבל, אוימ בנשק והוכה. הוא סיפר שהיה בטוח שאלו עלולים להיות הרגעים האחרונים בחייו, וששוביו עשויים להרוג אותו למחרת.
03
בשבי
אנדריי סיפר שהימים הראשונים בשבי היו קשים ושציפה שיהרגו אותו. במשך יותר משמונה חודשים הוחזק בשמונה בתים, כששומרים גרו בסמוך. התנאים השתנו; במקום אחד ישן על מזרן רטוב. החבלים הוחלפו בשלשלאות. הוא והחטופים האחרים יצרו שגרות: קלפים, משחקי מילים ושיחות על מוזיקה, סרטים והחיים שלפני 7 באוקטובר. אנדריי למד ערבית מהשומרים ועברית מחטופים אחרים. לאחר כמה חודשים נתנו לו עיפרון ומחברת. הוא צייר מדי יום חייזרים, את דון קורליאונה ואת בית הקיץ ברוסיה שבו היה מאושר כילד. הוא כתב מטרות: לחזור, להשתמש בכישוריו, להיות חופשי.
04
החילוץ והשיבה
ב־8 ביוני 2024 הגיעו כוחות ישראליים לבית בנוסייראת שבו הוחזק אנדריי. מבצע החילוץ השיב אותו ושלושה חטופים נוספים הביתה. אחרי 246 ימים בשבי הרגיש שוב שמש ואוויר צח. הוא שתה קוקה־קולה ועישן סיגריה, תיאר את הרגע כאופוריה וכינה אותו היום הטוב בחייו. מסוק הביא אותו למקום בטוח. בימים שלאחר מכן התאחד עם משפחתו בבית חולים ליד תל אביב. הוא נפל על ברכיו ובכה לרגלי אמו. בהמשך, כשנזכר בשיחת הטלפון הראשונה עם הוריו, סיפר שבכה ואמר שניצל ממוות פעמיים: ב־7 באוקטובר ובשמונת החודשים שאחריו.
05
לאחר השבי
לאחר שובו שהה אנדריי בחודשים הראשונים בישראל ובהמשך נסע בארצות הברית. במאי 2025, כמעט שנה לאחר החילוץ, עבד בסטודיו בניו יורק על ציורי אקריליק על החטיפה, השבי והשחרור. הוא התחיל לצייר בשבי בעיפרון ובמחברת; בהמשך הפכה האמנות לחלק מעבודתו. הוא סיפר לסוכנות הידיעות AP שברוב הימים הרגיש טוב, אך בערך יום אחד בחודש החושך חוזר. לפעמים התעורר וחשב שהוא שוב על המזרן שעליו ישן בשבי. הוא אמר שהוא עדיין חש כאב על החטופים ועל המשפחות שאינן יודעות מה קרה ליקיריהן. לאחר שביקר בישראל ב־2025 חזר לארצות הברית, כי קשה היה לו עם הדברים שהזכירו את השבי. הוא תכנן להשלים ציורים שנוצרו בהשפעת החוויה ואז לעבור לנושאים חדשים.