לכל הסיפורים
אלון אהל
KAN 7.10.360

7 באוקטובר · סיפור אישי

אלון אהל

תאריך החטיפה

7 באוקטובר 2023

מקום החטיפה

פסטיבל נובה סמוך לרעים

סטטוס

שחרור בחיים · 13 באוקטובר 2025

שב בחיים ב־13 באוקטובר 2025 לאחר 738 ימי שבי במסגרת ההסכם.

01

החיים לפני 7 באוקטובר

המוזיקה הייתה חלק מרכזי בחייו של אלון אהל. הפסנתרן מצפון ישראל נסע דרומה עם חברים לפסטיבל נובה. בגלריה העברית של כאן מצוין היישוב לבון כמקום מגוריו. היו לו גם אזרחות גרמנית וסרבית. במהלך ההמתנה הארוכה לשובו הציבה משפחתו פסנתרים ברחבי ישראל ובמקומות שונים בעולם, והזמינה אנשים לזכור את המוזיקאי הצעיר דרך הכלי שאהב.

02

החטיפה

ב־7 באוקטובר 2023 הגיעה המתקפה לשטח פסטיבל נובה. אלון נמלט עם אנשים נוספים למיגונית לצד הדרך סמוך לרעים. אנשים מצאו בה מחסה כאשר הירי והתקיפות הגיעו לכבישים. ארבעה נחטפו מהמיגונית ושבעה שרדו. אלון נלקח לעזה, הרחק מהפסטיבל ומהחברים שאיתם הגיע. בציר האירועים של המיגונית מתואר שהמבלים הגיעו בסביבות 06:40 והחטיפות התרחשו בסביבות 08:13.

03

בשבי

בריאיון ל־Ynet ב־28 באוקטובר 2025 תיאר קובי, אביו של אלון, את הדברים שבנו סיפר למשפחה לאחר שובו. הרעב הותיר אותו ואת החטופים שהוחזקו איתו בלי יכולת לעמוד או ללכת במשך חודשים. אלון ניסה לשמור על חדות מחשבתו, ותמונות של מפגינים שהחזיקו שלטים עם פניו חיזקו אותו. אלי שרעבי, ששהה איתו בשבי יותר משנה, סיפר שראה בו בן מאומץ. קובי אמר שאלי עזר להכין את אלון לבדידות שבאה לאחר שחרור החטופים שהיו איתו. לדברי האב, אלון שהה שבעה חודשים לבדו. חבריו לשבי סיפרו שגם מתחת לאדמה ניגן מוזיקה בראשו ושמע את הצלילים. קובי תיאר גם פציעות בראשו ובעינו של אלון ושיקום ממושך שעוד צפוי לו.

מקורות לפרק[1] Ynet[2] Associated Press

04

השיבה

אלון שב בחיים ב־13 באוקטובר 2025, לאחר 738 ימי שבי, במסגרת ההסכם שהביא את החטופים החיים הביתה. הוא הגיע לבית החולים בילינסון והתאחד עם משפחתו בישראל. שובו סיים את הפרידה שהחלה כשנלקח מהמיגונית לצד הדרך ב־7 באוקטובר 2023.

05

לאחר השיבה

בריאיון ל־Ynet ב־28 באוקטובר 2025 סיפר קובי שאלון הגיע לביתו במשגב ארבעה ימים קודם לכן, לאחר שיצא מבית החולים בילינסון. תושבים קיבלו את פניו בדגלי ישראל. אביו תיאר את החיבוק הראשון שלהם ברעים וסיפר שאלון מתחזק מדי יום. כשנשאל מתי יחזור לפסנתר, אלון השיב: ״לאט לאט, אנחנו עובדים על זה״. קובי אמר שבנו החל לחדש קשרים עם אמנים ומוזיקאים ויחליט בעצמו מה יעשה בהמשך. הוא סיפר גם שאלון רוצה להיות סמל של תקווה ולעזור לאנשים הסובלים מרעב. המשפחה גייסה כסף לשיקומו וקיוותה לארגן מופע שיאפשר לאלון להתחבר מחדש לאנשים דרך המוזיקה.

מקורות לפרק[1] Ynet