
7 באוקטובר · סיפור אישי
אלמוג סרוסי
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
פסטיבל נובה ליד רעים
סטטוס
השבה לקבורה · 31 באוגוסט 2024
גופתו של אלמוג הושבה לישראל ב־31 באוגוסט 2024.
01
טיולים, ספורט ורעננה
אלמוג סרוסי גדל ברעננה והיה הבכור מבין ארבעה ילדים. הוריו היו נירה ויגאל; אחיו ואחיותיו הצעירים היו עמית, להב ושקד. הוא שיחק כדורגל, התאמן בקראטה ולמד ערבית בתיכון. לאחר שירותו כלוחם בגבעתי טייל ב־17 מדינות. הוא עמד להתחיל את שנתו האחרונה בלימודי הנדסה אזרחית והתגורר עם בת זוגו שחר גינדי סמוך לאוניברסיטת אריאל. הם הכירו בטיול בהודו ותכננו להתחתן; אלמוג התכוון להציע לה נישואים בינואר 2024. משפחתו סיפרה בהמשך על חלום נוסף שלו: להקים בית תומך לנוער בסיכון ולעבוד בחינוך ובמוזיקה. הוריו ואחיו גילו לאחר מותו מעשי נדיבות רבים שעשה בשקט.
02
בנובה עם שחר
אלמוג הגיע למסיבת הנובה עם שחר וחברים ב־7 באוקטובר 2023. במהלך המתקפה הוא עזר לשחר לצאת מאזור המסיבה והגן עליה רגע לפני שהמחבלים הגיעו אליהם. שחר נרצחה; אלמוג נחטף. שיחה הגיעה למשפחתו במקרה לאחר שלחצן בטלפון נלחץ. בהקלטה שמעו בני משפחתו שהוא פצוע ומנסה לעזור לסובבים אותו, בלי לדבר על עצמו. אמו נירה סיפרה בהמשך שהזהירה אותו בבוקר מפני המחבלים, עוד לפני שהמשפחה הבינה עד כמה גדולה הסכנה.
03
אחד עשר חודשי המתנה
אביו של אלמוג, יגאל, סיפר בדיעבד שבתחילה נמסר לו שאלמוג זוהה במחנה שורה, אך הוא לא זיהה את הגופה וחזר הביתה. למחרת, לאחר ששוטר ועובדת סוציאלית אמרו שטביעות האצבעות אישרו את הזיהוי, יגאל עדיין אמר שהגופה אינה של אלמוג. אמו נירה סיפרה בהמשך שלמשפחה נמסר שאלמוג נחטף. במשך 330 ימים נאחזו הוריו ואחיו ואחיותיו בתקווה. הם האמינו שיוכל לשרוד במנהרות וחיכו לחדשות. בריאיון שפורסם ב־17 בספטמבר 2024 תיארה אמו כיצד המשפחה המשיכה לחפש ולנסות להבין מה קרה. בריאיון מספטמבר 2025 סיפר החטוף לשעבר אור לוי שפגש את אלמוג במנהרה יחד עם הירש גולדברג־פולין ואורי דנינו; הם סיפרו סיפורים ותמכו זה בזה. לוי אמר ששהה עם שלושתם שלושה ימים לפני שהופרדו. אלמוג נרצח בשבי ב־29 באוגוסט 2024.
04
הושב לישראל
אלמוג נרצח ב־29 באוגוסט 2024. גופתו הושבה לישראל ב־31 באוגוסט, והוא נקבר ברעננה ב־1 בספטמבר. בני משפחתו התכנסו להתאבל עליו לאחר חודשים של אי־ודאות.
05
דברי משפחתו
הוריו של אלמוג ואחיו ואחיותיו הצעירים הקימו עמותה לזכרו. הם כתבו שבמשך 27 שנים לימד אותם להעריך את מה שיש להם ולהיות אופטימיים וטובים יותר. באתר המשפחתי מתוארת שאיפתו לעזור לנוער בסיכון ותוכניתו לבנות חיים בנגב או בגולן ולעסוק בחינוך ובמוזיקה. אנשים קרובים לאלמוג סיפרו בהמשך על מעשים קטנים ששמר לעצמו, ובהם עזרה לאחרים בלי לבקש הכרה. המשפחה בחרה במילים „אין טוב מלהיות טוב” כביטוי לערכים שביקשה לקשור בשמו.