7 באוקטובר · סיפור אישי
עאישה אלזיאדנה
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
קיבוץ חולית
סטטוס
שחרור בחיים · 30 בנובמבר 2023
שוחררה מהשבי ב-30 בנובמבר 2023.
01
החיים לפני
עאישה הייתה בת 17 והתגוררה עם משפחת אלזיאדנה הבדואית בכפר זיאדנה ליד רהט. היא הייתה מאורסת לבן דודה ריזק ותכננה להינשא לאחר סיום התיכון. אביה, יוסף, עבד במשך 17 שנים ברפת החלב של קיבוץ חולית. ב-7 באוקטובר הצטרפה אליו ולאחיה שם וקטפה זיתים בזמן שעבדו ברפת.
02
החטיפה
לאחר שהמשפחה סיימה לחלוב את הפרות נשמעו אזעקות, בסביבות 06:30. קולות ירי ונפץ התקרבו לרפת. בסביבות 07:38 חטפו התוקפים את יוסף, את ילדיו ואת שני העובדים מתאילנד. יוסף וחמזה דיברו איתם בערבית. החוטפים הובילו את המשפחה רגלית לגבול עזה וכיסו את עיניהם כשחצו אותו.
03
השבי
בריאיון שפורסם ב-21 בדצמבר 2023 סיפרה עאישה שבתחילה היו לה, לבילאל, לחמזה וליוסף חדר, תאורה, מים, שירותים ומקלחת. כעבור כמה ימים התאורה כבתה. לדבריה, רוב השבי עבר בחשכה כמעט מוחלטת, עם מעט מים ולעיתים מי ים; איש לא השיב לשאלותיהם, והיא חששה שההפגזות יהרגו אותם. יוסף סיפר לילדים סיפורים מהקוראן ומחייו. עאישה אמרה שבאותם שבועות למדה על אביה יותר מאשר בכל חייה.
04
השחרור והשיבה
עאישה ובילאל שוחררו ב-30 בנובמבר 2023. עאישה סיפרה שהפרידה הייתה קשה: הם נאלצו להשאיר מאחור את אביהם ואת חמזה. לפני שיצאו ביקש יוסף שימסרו לנעימה ולמשפחה שהוא אוהב אותם ומקווה לחזור בקרוב. עאישה אמרה ששמחה לשוב הביתה אך דאגה לשניים שנותרו בשבי. נעימה תיארה את המפגש כשמח וכואב; בזמן השבי חלמה להכין לילדים את המאכלים האהובים עליהם.
05
לאחר השיבה
נעימה הכינה לעאישה ולבילאל את המאכלים האהובים שעל הכנתם חלמה בזמן השבי. בינואר 2025 חולצה גופתו של יוסף ממנהרה ברפיח ב-7 בינואר; צה״ל הודיע על חילוצו ועל מותו בשבי ב-8 בינואר. שרידי חמזה חולצו יחד עם אביו, אך הזיהוי הפורנזי וההודעה למשפחה הגיעו ב-10 בינואר.