7 באוקטובר · סיפור אישי
אגם גולדשטיין-אלמוג
תאריך החטיפה
7 באוקטובר 2023
מקום החטיפה
בית משפחתה בקיבוץ כפר עזה שבדרום ישראל
סטטוס
שחרור בחיים · 26 בנובמבר 2023
שוחררה עם אמה ושני אחיה הצעירים לאחר 51 ימי שבי בעזה.
01
החיים לפני 7 באוקטובר
אגם הייתה בת 17 וגרה בקיבוץ כפר עזה עם הוריה חן ונדב, אחותה הגדולה ים ואחיה הצעירים גל וטל. בראיונות מאוחרים נזכרה באמונתה שלפני ההתקפה שלפיה אנשים אינם רעים, אלא חיים חיים קשים. היא סיפרה גם על דאגות יומיומיות של גיל ההתבגרות: הזמנה ברשת שהתעכבה, מכינה קדם־צבאית ושירות צבאי שעמדו לפניה. אז הצעדים העתידיים האלה הפחידו אותה. בריאיון מדצמבר 2024 השוותה את הדאגות האלה לפחד ולאובדן שבאו בעקבות ההתקפה על משפחתה.
02
7 באוקטובר
העדות של אגם מינואר 2024 מתחילה בממ״ד המשפחתי ב־7 באוקטובר. המחבלים ירו באביה, נדב, מטווח קצר ואז רצחו את אחותה הגדולה ים. בני המשפחה עברו מעל גופו הגוסס של נדב כשאולצו לצאת. כשֶים התעלפה, אגם ניסתה להעיר אותה; בנסיעה לעזה אמרה לאחיה הצעירים „אל תסתכלו” כשהמחבלים העמיסו גופות למכונית. חן, אגם, גל וטל נלקחו במכוניתה של חן והגיעו לעזה בסביבות 12:20.
03
בשבי
אגם שהתה בעזה 51 ימים עם חן ואחיה. היא תיארה מעברים בין בתים, דירות, מסגד ומנהרות. מתחת לאדמה פגשה נשים צעירות שסיפרו על פגיעות והראו פצעים שלא טופלו. במאמרה נזכרה בימים ובלילות שהתערבבו, במחשבות על מוות ובפחד לנשים שיישארו מאחור. הן ביקשו ממנה למסור למשפחותיהן שהן בחיים ולהמשיך להיאבק לשובן. בריאיון לערוץ 12 תיארה אגם כיצד הפצצות גרמו לכל גופה לרעוד וכיצד ביקשה לעבור למקום אחר. היא ניסתה גם לשמור על שגרת אימונים.
04
השיבה
ב־26 בנובמבר 2023 שוחררה אגם עם אמה ושני אחיה הצעירים לאחר 51 ימי שבי, בשלב השלישי של עסקת החטופים. היא עדיין הייתה בת 17. בריאיון נזכרה בפחד בזמן ההעברה, כשהמון הקיף את רכבי הצלב האדום ולאנשי הצוות לא היה נשק להגן עליהם. היא שבה לישראל עם חן, גל וטל, אך אביה ואחותה הגדולה לא היו שם לקבל את פניה. במאמר מאוחר תיארה כיצד מותם והשבי שינו אותה לתמיד.
05
אחרי השיבה
במאמרה מ־16 בינואר 2024 הביאה אגם לציבור את מסריהן של הנשים שפגשה מתחת לאדמה וביקשה להשיבן. ביוני סיימה תיכון, ותיארה שמחה בחגיגה ועצב על כך שנדב וים לא יכלו להיות שם. בדצמבר תיארו הריאיון עמה וקטעים מיומנה סיוטים מתמשכים ופחד בזמן הליכה ברחוב. המראה של ארבעת בני המשפחה שנותרו יחד בסלון יכול היה להחזיר אותה לחדר בעזה. היא המשיכה להגיע לעצרות ולדבר על השבויים, לצד האבל על אביה ואחותה.