יוסף חיים צבי סרלין

יוסף חיים צבי סרלין, בנם הבכור של יעל ורן, נולד בירושלים ב־22 באוקטובר 2005 וגדל בקהילת בית ישראל בגילה. הוא היה אח לדוד, משה, שרה־עמליה, אהרן וישראל. את לימודיו המשיך בישיבת רגבים בגולן, שבה שילב לימוד ועבודת אדמה ואף הדריך תלמידים. לאחר מכן למד במכינה הקדם־צבאית בית ישראל, שאליה היו קשורים גם הוריו, ושם הכיר את חברתו דפנה.

בשנותיו במכינה ובצבא תיארו חבריו צעיר שיודע להקשיב, לחזק אחרים ולרתום אותם לעשייה משותפת. הוא כתב במחברות ובפנקסים, וחבריו לחדר זכרו כיצד היה ממשיך לכתוב ליד מנורה קטנה לאחר שהלכו לישון. באוגוסט 2024 התגייס ליחידת 504 בחיל המודיעין. ב־26 במרץ 2025 התמוטט לאחר אימון של היחידה בצפון הארץ. לאחר מאמצי החייאה נקבע מותו בבית חולים. בן תשע־עשרה היה במותו, ולאחר נפילתו הועלה מדרגת רב־טוראי לדרגת סמל.

כעבור כחודשיים נולד אחיו הצעיר בנימין יעקב. בריאיון סיפרה אימו כי כבר בהיריון שיתפה את יוסף, וכי הוא הגיב בשמחה ועודד אותה. מאז התעניין בשלומה וביקש לשמוע כיצד היא מרגישה. הזיכרון הזה נשמר אצל האם לצד הכאב על בנה הבכור: הוא ידע על האח שעתיד להיוולד, אך לא זכה לפגוש אותו. יוסף הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

יעל, אמנית ומרצה לאמנות, סיפרה גם על הדרך שבה שבה אל הסטודיו לאחר מותו. המקום אפשר לה לשהות עם האבל ועם הזיכרונות, ומתוכם לחזור ליצור. בתערוכתה ד׳ אמות בירושלים נתנה מקום לאימהות, לאובדן ולנוכחות החסרה של בנה בתוך חיי המשפחה. לצד זכרו ביצירתה נותרו מחברותיו, זיכרונות חבריו וסיפורו של צעיר שבחר בלימוד, בחינוך ובשירות. יהי זכרו ברוך