ינאי קמינקא

‏סג"מ ינאי קמינקא מצור הדסה, מ"מ טירונים במחנה זיקים, התעורר בשבת בשש וחצי בבוקר לקול הרעשת מרגמות מסיבית על הבסיס מכיוון עזה, המרוחקת ממנו כקילומטר וחצי. יחד עם שאר סגל הבסיס, רץ לעמדות השמירה ההיקפיות כדי להחליף את הטירונים ששמרו בהן ולשלוח אותם אל המיגוניות. בעמדה אל מול פני אויב התייצב קצין צעיר חברותי ואהוב, בוגר שנת שירות עם נוער בסיכון, נגן פסנתר ורשג"ד בצופים, שבשל כישרונו האינטלקטואלי החריג החל כבר בתיכון להשלים במקביל לימודים אקדמיים. ‏ילד שמנת שבתוך זמן קצר, בסדרת קרבות פנים אל פנים, יתגלה כלוחם פלדה. כעבור כשעה, בשבע וחצי, החלו להישמע בסביבת הבסיס צרורות ירי ארוכים. אלו היו עשרות מחבלים חמושים שפשטו על הבסיס מהפרצות בגדר ובסירות מהים. כמה עשרות אזרחים שבילו את הלילה בחוף זיקים הסמוך וראו בעיניהם את הפשיטה מהים, נמלטו אל תוך הבסיס והצטרפו לטירונים במיגוניות. באותה עת היה על סגל הבסיס להגן על למעלה ממאה טירונים ואזרחים ששהו בו. ‏ תחת אש ותוך הריגת מחבלים בסדרת היתקלויות, חתר סג"מ ינאי קמינקא לעמדת הש"ג כדי לחסום ממנה פשיטה אל תוך הבסיס. הוא היה קר רוח, מקצוען ונוסך אמון ותקווה. ברשת הקשר שמע את קריאותיהם הנואשות של חבריו לעזרה. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד, לעמוד על דם רעיו. סג"מ קמינקא העביר את הפיקוד על הש"ג לאחד מחייליו ורץ אל הקרב לעזור לחבריו. ‏נפל בגבורה ביחד עם עוד שבעה ממפקדי וחיילי הבסיס, תוך שיחד הם בולמים פשיטה אדירה, הורגים עשרות מחבלים ומונעים מהם משך שעות ארוכות, עד לבוא תגבורת, להיכנס לבסיס ולטבוח בטירונים ובאזרחים ששהו בו. בין האזרחים שהציל ינאי ממוות בטוח היתה קבוצה של כ 20 אזרחים, ששהתה בלילה בחוף זיקים, במסגרת ערב גיבוש של מקום העבודה שלהם. גם אותם הוביל ינאי במקצוענות ובאומץ תחת אש אל מקום מבטחים. ‏וכך כתב לו אחד מהם: ‏"שתדע ינאי, שבתוך 20 האזרחים האלו יש זוג נשואים טריים. בזכותך הם יקימו בית בישראל ויגדלו את הילדים שלהם. ובזכותך 18 אנשים נוספים יעמדו יום אחד מתחת לחופה ויצהירו בקול נרגש שהם לא ישכחו את ירושלים. ‏ובתוך הלב הם ידעו, כולנו נדע, שאתה הירושלים שלנו"

נזכור אותך תמיד

נזכור אתכם תמיד

יש לך אחים גיבורים

הערב אדליק נר לזכר נשמתך האהובה.

שנתיים מאז נפילתך.קראתי עליך,פוטנציאל שאבד לנו כעם ולמשפחתך האוהבת והמיוחדת.

לא תשכח,גיבור.

נוח על משכבך בשלום ושלח נחמה לאוהבך.

נוח על משכבך בשלום גיבור יקר ואהוב.

הנה ימים באים,,,

אוהב אותך

סליחה שהשארנו אותכם להלחם מעטים מול רבים.

עצרתם את המחבלים בגופכם ושלמתם את המחיר היקר מכול

סליחה

יהי זכרו ברוך

איזה אדם מיוחד אתה, כמה גבורה וקור רוח, יש לך משפחה מדהימה שתמשיך את מורשתך כפי שקיבלת עליך את מורשתם. שמור עלינו מלמעלה אנחנו כל כך צריכים את זה.

מתגעגעת אליך ינאי אהוב

תודה ששמרת עלינו, זוכרים אותך לנצח!

הלוואי שנהייה ראויים לפועלך.

תודה וסליחה,

ההיכרות שלי עם ינאי הייתה קצרה, אבל זכיתי לפגוש אדם עם נשמה כל כך טובה

אתה גיבור. תודה לך

יהי זכרך ברוך

אתה היית המפקד של המאמנת שלי בחוג, במופע עשינו בשבילך דגל עם השם שלך

אתה היית המפקד של המאמנת שלי בחוג, במופע שלנו עשינו בשבילך דגל על השם שלך.

לאחר שהובא לידעתי סיפורך היה לי ברור שאתה הגיבור שאכתוב ואדליק נר לזכרו

תודה

יהי זכרו ברוך

יהי זיכרו ברוך

את הסיפור של ינאי הכרתי דרך הוריו שבאו לדבר בבית הספר בויאר שבו למד. הדרך שלו. ההסתכלות שלו על פקודיו ועבודתו השקטה שאני בטוחה שנגעה בכל מי שפגש אותו השאירה בי חותם ומלווה גם אותי בדרך שלי בשנת השירות ובתקווה גם בצבא. יהי זכרו ברוך.

תודה

נתת לנו עולם ומלואו

זוכרים אותך

גיבור!

יהי זכרו ברוך

בליבנו תמיד.

השם יקום דמך! מצדיעה לך!

ינאי היית החבר של כולם .. מצאת תמיד איך להכנס ללב של החברים ולתת לכל אחד יחס אישי , לימדת אותי שני משחקים חדשים

פינג פונג ופוטבול . היינו נפגשים בערבים כל החברים והיינו משחקים וצוחקים וזה היה תמיד מקום בטוח! אני מצטער שלא הגעתי עדיין לבקר אותך , אבל מעולם לא שכחתי ואני לעולם לא אשכח ..

לזכרו של ינאי, שלא הכרתי בחייו אבל גדלתי עם אביו, הכאב והצער על מותו נוכח בחיי באופן יומיומי.

איל ואילנה היקרים- אתם במחשבותי יום יום

תודה על אומץ הלב והדאגה לטירונים. בזכותך בני בחיים. יהי זכרך ברוך.

תודה שהגנת בגופך באומץ לב וגבורה על הילדים שלנו. הי"ד.

אוהב אותך ומתגעגע אחי

יהי זכרו ברוך לעד

בכאב גדול ובהרכנת ראש.

הצלת רבים כל כך במותך.

משפחת קמינקא היקרה, מי ייתן ולא תדעו יותר כאב שכזה

גיבור ישראל!

כל פעם שורף קצת יותר לראות אותך רק בתוך התמונה

בן אדם יקר ומיוחד

תיכון 'בויאר': "ינאי היה נער מוכשר, מאיר פנים וחכם מאוד שאהב לנגן על הפסנתר. הצופים היו אהבתו הגדולה, וינאי שימש כמדריך ובהמשך גם כרשג״ד. ינאי היה תלמיד מצטיין ובחר ללמוד לימודים מתקדמים במסגרת אקדמיה בתיכון. ינאי היה שילוב של נער נעים הליכות וחברותי מאוד, עם עיניים בורקות וטובות שתמיד אהב לעזור לאחרים. לכן ינאי לקח על עצמו להתנדב בשנת שירות ועזר לנוער בסיכון.

בתפקידו כמ״מ טירונים, ינאי דאג לחיילים שלו והיווה עבורם דמות שניתן לסמוך עליה. ינאי אהב את הצבא והעריך מאוד את הסגל שלו". ינאי היה הבן הבכור במשפחתו, ומשפחתו היוותה חלק משמעותי בחייו והוא אהב לבלות עם שלושת אחיו הקטנים ועם בני הדודים.

לסגן ינאי קמינקא ז"ל היה חלום לטוס לחלל. כשביקר עם משפחתו בשנת 2018 בקליפורניה וצפה בשיגור חללית ניסוי של נאס"א למאדים הוא הבטיח לאבא שלו: "אחרי שאעשה את האקזיט הראשון, אקח את שנינו לטיול בחלל". סגן קמינקא קבע אפילו לוח זמנים, בדיוק כמו שהצהיר והגשים נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי: "תוך עשור נגיע לירח".

ב-7 באוקטובר ינאי ז"ל שירת כמפקד טירונים בפלוגת חילוץ והצלה בבסיס זיקים ונפל בקרב, תוך שהוא מגן על חייליו ועל תושבי העוטף. השבוע גילו בני משפחתו מידע שהדהים אותם: שמו של ינאי ז"ל הונצח על חללית נאס"א שיצאה למשימת חיפוש סימני חיים על ירח של כוכב צדק.

https://www.mako.co.il/news-science/2024_q4/Article-086065eb7373391026.htm

סג”מ ינאי קמינקא ז”ל, מ”מ טירונים במחנה זיקים, התעורר בשבת, 7.10, בשש וחצי בבוקר, לקול הרעשת מרגמות מסיבית על הבסיס מכיוון עזה, המרוחקת ממנו כקילומטר וחצי.

בקרן למנהיגות ציונית מספרים את סיפור גבורתו: יחד עם שאר סגל הבסיס, רץ ינאי לעמדות השמירה ההיקפיות כדי להחליף את הטירונים ששמרו בהן ולשלוח אותם אל המיגוניות.

בעמדה, אל מול פני אויב, התייצב קצין צעיר, חברותי ואהוב, בוגר שנת שירות עם נוער בסיכון, נגן פסנתר ורשג”ד בצופים, שבזכות כישרונו האינטלקטואלי החריג החל כבר בתיכון להשלים במקביל לימודים אקדמאים. ילד שבתוך זמן קצר, בסדרת קרבות פנים אל פנים, יתגלה כלוחם פלדה.

כעבור כשעה, בשבע וחצי, החלו להישמע בסביבת הבסיס צרורות ירי ארוכים. אלו היו עשרות מחבלים חמושים שפשטו על הבסיס מהפרצות בגדר ובסירות מהים. כמה עשרות אזרחים שבילו את הלילה בחוף זיקים הסמוך וראו בעיניהם את הפשיטה מהים, נמלטו אל תוך הבסיס והצטרפו לטירונים במיגוניות.

באותה עת היה על סגל הבסיס להגן על למעלה ממאה טירונים ואזרחים ששהו בו.

תחת אש ותוך הריגת מחבלים בסדרת היתקלויות, חתר סג”מ ינאי קמינקא לעמדת הש”ג כדי לחסום ממנה פשיטה אל תוך הבסיס. הוא היה קר רוח, מקצוען ונוסך אמון ותקווה. ברשת הקשר שמע את קריאותיהם הנואשות של חבריו לעזרה. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד. סג”מ קמינקא העביר את הפיקוד על הש”ג לאחד מחייליו ורץ אל הקרב לעזור לחבריו.

רץ אל הקרב וממנו לא חזר.

סג”מ ינאי קמינקא ז”ל, תושב צור הדסה, נפל בגבורה ביחד עם עוד שבעה ממפקדי וחיילי הבסיס, תוך שיחד הם בולמים פשיטה אדירה, הורגים עשרות מחבלים ומונעים מהם משך שעות ארוכות, עד לבוא תגבורת, להיכנס לבסיס ולטבוח בטירונים ובאזרחים ששהו בו.

***

בין האזרחים שהציל ינאי ממוות בטוח היתה קבוצה של כ-20 אזרחים, ששהתה בלילה בחוף זיקים, במסגרת ערב גיבוש של מקום העבודה שלהם. גם אותם הוביל ינאי במקצוענות ובאומץ תחת אש אל מקום מבטחים.

וכך כתב לו אחד מהם: “שתדע ינאי, שבתוך 20 האזרחים האלו יש זוג נשואים טריים. בזכותך הם יקימו בית בישראל ויגדלו את הילדים שלהם. ובזכותך 18 אנשים נוספים יעמדו יום אחד מתחת לחופה ויצהירו בקול נרגש שהם לא ישכחו את ירושלים. ובתוך הלב הם ידעו, כולנו נדע, שאתה הירושלים שלנו”.

https://jerusalem-online.co.il/26752/

‎בני הבכור ינאי קמינקא נהרג ב־7 באוקטובר 2023, בקרב הגנה נועז בבסיס זיקים. השבר היה אילם, בלתי נתפס. בתוכו, נולדו שירים, שיחות, חצאי שיחות, רסיסי מחשבות, שברי חיים שהתאספו לכדי פתח קטן דרכו אפשר לראות את שולי הנשמה המתאבלת. הספר הזה אינו ספר הנצחה. החשיפה לא פשוטה, אבל אולי תסייע לנו, לי ולך, להתקרב ולגעת. ​

לרכישה כנסו:

https://www.kaminkabooks.com/

הפוסט בפייסבוק על הוצאת הספר:

אז...איך אשתף שהספר שיחה חצי שיחה יצא לאור?

להגיד שאני שמח? אני לא. מתרגש? גם לא מדויק.

הספר הזה נקרע מתוכי בכאב לא יתואר. הוא לא ספר הנצחה או יומן, אלא יותר חלון למצולות האובדן, בניסיון לשתף את מי שיבחר לקרוא במסע של כאב, לחישה, שיחה, חצי שיחה...

ידידה כתבה: את היצירה הזו אין מנוס מלקרוא בנשימה אחת מתמשכת, ולאחר מכן לשוב ולצרוך אותה מקטעים-מקטעים, בתוך הזמן ומחוץ לזמן, בין שירה לפרוזה, בין הווה לעבר... הסופר נועץ סכין חדה בלב הקוראים האמיצים שלא נרתעים... הקריאה מחייבת חתימה על טופס ויתור והסכמה: בנפש צלולה, בדעה מושכלת, אני לוקח על עצמי את הזכות והחובה לצלול עם הכותב אל משמעות השכול. ואני עושה זאת באהבה גמורה.

הספר בהוצאת עיתון 77 בדרך לחנויות ואפשר גם רכישה מוקדמת ומשלוח ישירות ממני (למי שרוצה אשלח פרטים). אנשים מדהימים השקיעו את ליבם בהוצאת הספר, וביניהם -

ענת לוין Anat Levin, עורכת הספר ומשוררת, שליוותה ועיצבה את היצירה בעיניים טובות ומקצועיות אין-קץ. ענת אחזה בידי חזק חזק וסירבה להרפות; תמי בורשטיין בעריכה לשונית מוקפדת וגיוס זמן מלא-מלא; Rafi Moses יועץ לשון (כולל יועץ לשון של חדשות 12) שהתגייס מעכשיו לעכשיו לנקד ולערוך, ובנדיבות שאין שנייה לה השקיע לא רק עין חדה אלא גם לב רחב; ונדב שלו, המעצב והעורך הגרפי, שעבד בלילות כבימים, חתך את בשר הכריכה, והפיק את הספר בזמנים בלתי אפשריים.

אשמח ואתרגש (???) לכל תגובה, שיתוף והפצה של המילים שנועדו לגעת, לקרב, לתת ביטוי לאנשים שנאלמו בתהומות לבם.

https://www.facebook.com/eyal.kaminka/posts/pfbid031HYM671cj6nkGvhsuHSLE6xX6mR2SwYXUfo2GmVgPoGJCCANU8nxNFgTHNZQkS6nl

​

תִּקְוָה

מֵרֹב צַעַר

נִשְׂרַפְתִּי

כֻּלִּי

הָפַכְתִּי

לְאוֹר.

לחבר הכי טוב שלי קוראים ינאי קמינקא.

את קמינקא הכרתי בסוף קורס מכים בחילוץ והצלה,

קמינקא ואני לא היינו מכים ביחד אבל שמרנו על קשר.

יצאנו ביחד להכנה לקצונה ומשם שמונה חודשים עברנו כמעט הכל ביחד: שבועות שטח, לילות קרים במדבר, מסכם בהד 1, מסיבות, יציאות ובדרך גם להיאבד בדרך למסיבה. חוץ מניווטים שאת זה לא הספקנו.

חווינו הרבה, המשכנו ביחד לתפקיד מ״מ בבא״ח שלנו בזיקים.

קמינקא מאמין בקרבה לחיילים, באכפתיות, בדאגה הבלתי פוסקת בלהיות אנושי מתחת לכל החזות.

קמינקא הוא זכוכית מגדלת לנשמה שלך רק בצורה של אדם.

קמינקא הוא האדם הכי טהור ומדהים שיצא לי להכיר כל החיים, חבר שהוא חבר באמת, לא כי חייב ולא כי אין ברירה.

הוא חבר מכל הלב והנשמה.

קמינקא סגר שבת בשמחת תורה, נהנה עם הסגל שלו בשישי שניצל.

ביום שבת הוא יצא מהמיגונית בזמן המטחים לעוטף כדי להגן על הבסיס ביחד עם אנשי הסגל, לגונן על החיילים ולשמור על ביטחון המדינה.

קמינקא בשלב שהוא הגיע לשג מטווחים כדי לעזור ושם ניהל קרב מתיש עם עוד שלושה אנשי סגל מול חוליית מחבלים.

קמינקא וחבריו קיבלו RPG לדופן העמדה ונהרגו.

תמיד הערצתי אותו גם אם לא ידע ותמיד אעריץ.

כל ערב קמינקא זורח ומאיר את השמיים כי רק בלילה רואים כוכבים.

לחבר הכי טוב שלי קוראים ינאי קמינקא ואני אוהב אותו לעולמי עולמים…

Asaf Kovach

https://www.facebook.com/asaf.kovach.3/posts/pfbid02wcafBfdzZjuUyrLw2fUEMJ8cG96abLBbymD7ESzSng23G5FeNL7wxLbpF2mxzzkDl

גיבורים

כבר שבועיים שאני שומע סיפורים על אנשים וחיילים

שניצבו באומץ אל מול הטירוף הזה

והצילו במו ידיהם חיים של אנשים

אני רוצה לספר לכם על שלושת הגיבורים שלי

אלה שהצילו במו ידיהם את החיים שלי ושל עוד 19 (!!) חברים שלי

נסענו לערב גיבוש של הבר בו אני עובד

שתינו רקדנו נהננו ונשארנו לישון בחוף הלא מוכרז של זיקים (במיכליות של הדייגים, לאלו שמכירים)

התעוררנו בבוקר לקולות נפץ ואזעקות צבע אדום

ומצאנו מחסה בין המיכליות

הרגשנו יחסית בטוחים שם

הנחנו שנישאר שם בשעות הקרובות

עד שהכל ירגע

עד שהכל ייגמר

עד ש

עד שהגיחו מהים סירות ובהן עשרות מחבלים

חמושים מכף רגל ועד ראש בכל החימושים שאתם יכולים לחשוב עליהם

כאלה שעושים סיוטים רק מהמחשבה על השימוש בהם

הבנו שאנחנו באירוע אחר

רצנו כל עוד נשמתנו באפנו והגענו לש״ג ים של בסיס זיקים

בש״ג עמדה טירונית שחסמה בגופה את השער

ולא נתנה לנו להיכנס

כי זו ההוראה שהיא קיבלה.

לאחר כמה דקות היא קיבלה את האישור המיוחל והכניסה אותנו

טסנו למיגונית הצמודה ונשארנו שם

20 אזרחים

יחפים

שיכורים

מבועתים

באיזשהו שלב הגיחה קיה פיקנטו במהירות מתוך הבסיס לכיוןן הש״ג

באוטו ישבו ארבעה קצינים

צעקנו עליהם

זעקנו אליהם

מה איתנו????

״ישלחו אליכם מישהו״

ונסעו מהבסיס מבלי להסתכל אחורה

בשלב הזה ניסינו להתקשר לכל מי שיכולנו

משטרה

מדא

מכבי אש

פיקוד העורף

כמעט התקשרנו לחברת החשמל כי הם הבאים בתור בחיוג

אין מענה

דמיינו לעצמכם את החוסר אונים

של 20 אזרחים במיגונית

קולות ירי ונפילות נשמעים במרחק של 50 מ מאיתנו

בלי צבא

בלי משטרה

בלי הגנה

עזובים

פאקינג עזובים

באותו רגע הרגשנו שנשארנו לבד בעולם

אף אחד לא יודע שאנחנו שם

אף כוח לא בדרך אלינו

כל שנותר הוא לשבת בשקט במיגונית ולהתפלל

ותאמינו לי

התפללנו

וכנראה שמישהו שם שמע אותנו

כי לא עברו 10 דק׳ מאז שננטשנו

והגיע כח לש״ג

הם הגיעו אלינו בזמן שיורים עליהם

והם מנטרלים מחבלים כל הדרך אלינו

סג״מ ינאי קמינקא ז״ל, הקצין

סמ״ר יריב, הסמל

וסמ״ר הראל, החייל

אני זוכר את תחושת ההקלה שעברה בי

לרגע אפילו חשבתי שאני מדמיין את זה

הראל חילץ את הטירונית, ונשארנו עם ינאי ויריב

ינאי בא לתדרך אותנו

מקצועי

קר רוח

כאילו הוא לא שומע את הדיווחים על הרוגים בקשר

כאילו לא פתחו עליו באש לפני שלוש דקות

הם נשארו איתנו והבטיחו לנו שאנחנו נהיה בסדר

שצה״ל הגיע לשמור עלינו

ווואלה, אומר לכם מהלב,

כשינאי אמר את זה

האמנתי לו

הם חיפו לצדדים כמו מקצוענים

עמדו על המשמר עם טירוף בעיניים

טירוף שאומר ״לכאן מחבלים לא מגיעים״

וכך היה למשך 10 דקות נפלאות ונוראיות

נפלאות, כי באמת הרגשתי שלכאן מחבלים לא יגיעו

ונוראיות, כי רק מי שהיה ליד קשר צה״לי בדקות האלה יכול להבין מה באמת קרה שם

וכנראה שזה היה קצת יותר מדי בשביל ינאי

הוא תדרך את יריב בקצרה

וביקש ממנו לשמור עלינו

כנראה שרק ינאי ידע להגיד לכם מה גרם לו לעזוב הכל ולרוץ באמוק לתוך התופת

אבל אם תשאלו אותי, הקולות בקשר של חברים שלו הם הסיבה לכך שהוא עשה את זה

בלי להיפרד

בלי לחשוב על זה פעמיים

פשוט לקח את הרגליים שלו ורץ להציל את חברים שלו

לימים התבשרנו שינאי נפל באותו קרב

הוא נפל בעודו מגן על בסיס זיקים

על 90 טירונים

ועלינו, 20 אזרחים שבכלל לא קשורים לכאן

הוא ועוד 6 לוחמים ולוחמות נפלו בקרב

לא לפני שהם מחסלים עשרות מחבלים

ומצילים יותר מ100 אנשים

יותר מ100 משפחות

בזמן הזה

יריב

מפקד בשירות סדיר

שבדיוק כמו הקצינים ברכב

יכל לעוף משם ולהציל את החיים שלו

נשאר שם

דרוך

על המשמר

מוכן לכל איום עם אותו המבט שציינתי קודם

במהלך היום החלטנו החברים לרוץ לרכבים ולעוף משם

יריב יצא לחפות עלינו וחיסל שם מחבל או שניים

בקור רוח

בדיוק רב

אנחנו אפילו לא שמנו לב שזה קורה

לאחר שהרכב שלי ועוד רכב נתקל בחוליית מחבלים

שפתחו עלינו את שערי הגהנום

עדכנו את הרכבים האחרים והם הספיקו לחזור למיגונית

ליריב בזמן הזה יש שני קליעים בקסדה שלו מההיתקלות

כמובן שהוא שומר על שתיקה

״לא רציתי להלחיץ אתכם עוד יותר״

הוא אמר

משיחה שלי איתו

הוא מספר שכבר בדרך אלינו הם הבחינו בקליעים על המיגונית שלנו

והבינו במה מדובר

11 מאיתנו הצליחו לברוח עם הרכבים

9 מאיתנו קיבלו את העדכון וחזרו למיגונית

ב14:30 כוח צהל רכוב חבר אליהם וחילץ אותם

וכולנו הגענו הביתה בשלום

ומה עם יריב אתם שואלים?

נשאר לבד בש״ג ים

עד יום ראשון ב7 בבוקר

24 שעות

פאקינג 24 שעות הוא בעמדה

בלי מים

בלי סיגריות

גופות של חברים ומחבלים מפוזרות מסביבו

והוא שם

שומר

דואג שאף מחבל לא יפתיע מכיוון הים

בבית הספר ובצבא שמעתי סיפורי גבורה ממלחמות ישראל

ותמיד חשבתי לעצמי שאלו גיבורים חד פעמיים

של מציאות חד פעמית

שבזמן חיי לא אפגוש גיבורים מהסוג הזה

שקופצים על רימונים

שמגנים בחייהם על עשרות ומאות אנשים

שעומדים יחידים מול רבים

והנה

ב7.10.2023 השתנה כל עולמי

והבנתי

שאותם גיבורים רחוקים ותלושי מציאות

אשכרה כאן

חיים בנינו

הראל,

יריב,

על היום הזה עוד ילמדו בצבא ובבתי הספר

אני מתחייב להמשיך ולהפיץ את סיפור גבורתכם

אתם באמת הגיבורים שלי

ינאי,

לא הכרנו לפני

ויצא לנו לשהות באותו מרחב ל10 דקות בדיוק

וזה הספיק

זה הספיק בשביל להבין מאיזה חומר אתה עשוי

אני מבטיח לך שאנציח אותך ואת הדרך שלך בכל מקום אליו אלך

הצלת 20 אזרחים

כל אחד עם משפחה שלמה

אז הצלת בנוסף 20 משפחות

https://www.facebook.com/ariel.eingal/posts/pfbid02X6LYvKj2QkuyJsZDh52wa5jckdecX9bwbv9126oeQg8FYPdJLsdCjzNBDaMgFJ83l

‏סג"מ ינאי קמינקא מצור הדסה, מ"מ טירונים במחנה זיקים, התעורר בשבת בשש וחצי בבוקר לקול הרעשת מרגמות מסיבית על הבסיס מכיוון עזה, המרוחקת ממנו כקילומטר וחצי. יחד עם שאר סגל הבסיס, רץ לעמדות השמירה ההיקפיות כדי להחליף את הטירונים ששמרו בהן ולשלוח אותם אל המיגוניות. בעמדה אל מול פני אויב התייצב קצין צעיר חברותי ואהוב, בוגר שנת שירות עם נוער בסיכון, נגן פסנתר ורשג"ד בצופים, שבשל כישרונו האינטלקטואלי החריג החל כבר בתיכון להשלים במקביל לימודים אקדמיים.

‏ילד שמנת שבתוך זמן קצר, בסדרת קרבות פנים אל פנים, יתגלה כלוחם פלדה. כעבור כשעה, בשבע וחצי, החלו להישמע בסביבת הבסיס צרורות ירי ארוכים. אלו היו עשרות מחבלים חמושים שפשטו על הבסיס מהפרצות בגדר ובסירות מהים. כמה עשרות אזרחים שבילו את הלילה בחוף זיקים הסמוך וראו בעיניהם את הפשיטה מהים, נמלטו אל תוך הבסיס והצטרפו לטירונים במיגוניות. באותה עת היה על סגל הבסיס להגן על למעלה ממאה טירונים ואזרחים ששהו בו.

‏תחת אש ותוך הריגת מחבלים בסדרת היתקלויות, חתר סג"מ ינאי קמינקא לעמדת הש"ג כדי לחסום ממנה פשיטה אל תוך הבסיס. הוא היה קר רוח, מקצוען ונוסך אמון ותקווה.

ברשת הקשר שמע את קריאותיהם הנואשות של חבריו לעזרה. הוא לא יכול היה לעמוד מנגד, לעמוד על דם רעיו.

סג"מ קמינקא העביר את הפיקוד על הש"ג לאחד מחייליו ורץ אל הקרב לעזור לחבריו.

‏נפל בגבורה ביחד עם עוד שבעה ממפקדי וחיילי הבסיס, תוך שיחד הם בולמים פשיטה אדירה, הורגים עשרות מחבלים ומונעים מהם משך שעות ארוכות, עד לבוא תגבורת, להיכנס לבסיס ולטבוח בטירונים ובאזרחים ששהו בו.

בין האזרחים שהציל ינאי ממוות בטוח היתה קבוצה של כ 20 אזרחים, ששהתה בלילה בחוף זיקים, במסגרת ערב גיבוש של מקום העבודה שלהם.

גם אותם הוביל ינאי במקצוענות ובאומץ תחת אש אל מקום מבטחים.

‏וכך כתב לו אחד מהם:

‏"שתדע ינאי, שבתוך 20 האזרחים האלו יש זוג נשואים טריים. בזכותך הם יקימו בית בישראל ויגדלו את הילדים שלהם. ובזכותך 18 אנשים נוספים יעמדו יום אחד מתחת לחופה ויצהירו בקול נרגש שהם לא ישכחו את ירושלים.

‏ובתוך הלב הם ידעו, כולנו נדע, שאתה הירושלים שלנו"

https://www.facebook.com/HanochDaum/posts/pfbid0p3zdJyXFfaVC1uMWFN6GuDTUJsQnkdRecqY2nsSjfnTsAzBoEs1g9TnNXkBgHMBKl

צריך לחיות בעד ארצנו.

מקור:מקור ראשון

ינאי הדגים במנהיגות שלו איך יוצרים שיח

מקור:מקור ראשון

אנשים כמוך — אסטרגים, שקולים, צנועים, מאוזנים, רואי אדם.

מקור:ynet

שהחיילים ירגישו אהובים, זה ליווה אותו בכל המסלול שלו

מקור:ynet

הוא באמת האמין שצריך לראות את האנושיות בכל אדם ואדם שפגש.

מקור:October7Memorial

הערך השני היה אחריות, הוא לקח אחריות על כל מה שקרה לחייליו או בבסיס

מקור:גלי צה״ל / Omny

היחסים שלי ושל בעלי נחום עם אייל, אבא של ינאי, קרובים מאוד

מקור:כלכליסט