אורי אפשטיין

אורי אפשטיין, בנם של הילה ושי ואח להדר, חרות, אלעד ואביה, נולד בקריית ארבע וגדל בפדואל מגיל בית הספר היסודי. הוא אהב את העבודה בידיים, ובחר לעסוק בנגרות ובבנייה. לצד העבודה מצא זמן לים, לטבע ולחברים. משפחתו תיארה אדם שהשקיע בקשרים שיצר לאורך השנים, שמח בחברת אחרים וראה בשיתוף ובנתינה דרך חיים. את דרכו חיפש מתוך מחשבה עצמאית ומתוך כבוד לאנשים הקרובים אליו.

לאחר התיכון למד במכינת איתן במעלה אדומים. הוא השתלב בעבודות חקלאות ובנייה ובעשייה חברתית, והיה בין הפעילים שסייעו לקדם פרויקטים במכינה. בהמשך התגייס לחטיבת גבעתי והתקבל לסיירת. בשירותו השלים מסלול הכשרה ממושך והגיע לדרגת סמל ראשון. ביום 7 באוקטובר לחם עם יחידתו בשדרות ובנחל עוז, ובהמשך השתתף בלחימה בצפון רצועת עזה. לאחר חודשים של לחימה השתחרר משירות סדיר.

החוויות הקשות משירותו ליוו אותו גם בהמשך, והוא התמודד עם תסמיני פוסט־טראומה. ב־19 באפריל 2024, י״א בניסן תשפ״ד, נפטר אורי, בן עשרים ושתיים. הוא הובא למנוחות בעלי זהב והותיר אחריו את הוריו וארבעת אחיו ואחיותיו. משפחתו שמרה על זכר הקשרים שיצר ועל יכולתו לראות את הזולת ולתת מעצמו למי שנמצא לצידו.

לזכרו פעלו הוריו ומכינת איתן להקמת מרחב רגשי שנקרא אור איתן. המיזם נועד להציע לחניכים, לבוגרים ולאנשי כוחות הביטחון מקום לליווי ולעיבוד רגשי. בכתבה שפורסמה ביולי 2026 תוארה פתיחת המרחב והעבודה המשותפת עם אנשי טיפול. כך ביקשו הקרובים אליו להמשיך את ערכי הדאגה והשותפות שזיהו בו, ולהעניק לאחרים כלים ותמיכה במהלך ההכנה לצבא ובחיים שלאחריו. יהי זכרו ברוך