אורן שלמה סעדיה

אורן שלמה סעדיה נולד בקריית שמונה ב־18 בספטמבר 1970, בנם של מרי ויורם ואחיהם של ציון וענבל. הוא למד בבית הספר היסודי קורצ׳אק ובתיכון דנציגר, שם בחר במגמת ספורט. בעמוד ההנצחה של בית ספרו נזכרים בחיוך הקורן ובתלתליו, ומתארים את הדאגה שהפנה לאנשים סביבו. אורן היה אב לשני ילדים, ובית הספר מתאר אותם כמרכז עולמו ואת האהבה והמסירות שבהן גידל אותם.

בשירותו הסדיר היה לוחם בגדוד 202 של הצנחנים. גם בשנות עבודתו נשאר קרוב לחיילים: תחילה עבד במלון הצפון לחיילים, ובהמשך עבר לאילת וניהל את בית החייל. בשני המקומות זוכרים את תשומת הלב שנתן לצורכיהם ואת קבלת הפנים שלו. בשנים האחרונות לחייו עבר למרכז הארץ. הוא אהד את בית״ר ירושלים, והליכה למשחקי הקבוצה הייתה גם בילוי משותף שלו ושל ילדיו.

במלחמת חרבות ברזל התנדב לשירות מילואים בעוצבת חירם. לפי עמוד ההנצחה של אורט שירת בגדוד 9263 כרס״פ לוחם, וצבר יותר משלוש מאות ימי מילואים. חבריו זכרו את השמחה שהביא לגדוד ואת תרומתו למורל. הוא קיבל תעודת הצטיינות על השירות, וכשבני משפחתו ביקשו ממנו לנוח, ביקש להמשיך להיות לצד הגדוד. המחויבות לשירות ולחבריו תופסת מקום מרכזי בשני דפי ההנצחה המתארים את חייו.

בפעילות בלבנון בדצמבר 2024 השתתף בחילוץ חברים שנהרגו ונחשף למראות קשים, כפי שמתואר במקורות ההנצחה. ביום י״ח בטבת תשפ״ה, 18 בינואר 2025, נפל בעת שירותו במהלך המלחמה. הוא היה בן חמישים וארבע והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. אחריו נותרו שני ילדיו, הוריו, אחיו ואחותו. אוהביו כתבו על איש של נתינה וחסד, שביקש להרבות טוב ושמחה בחייהם של אחרים. יהי זכרו ברוך