עומר קביליו

עומר קביליו נולד בפתח תקווה ב־18 בדצמבר 2001, בנם של טלי ודורון ואח לירין, אורי והלל. כשהיה בן שלוש וחצי עברה משפחתו למושב נחלים, ושם גדל ולמד בבית הספר היסודי ובישיבה התיכונית בני עקיבא נחלים. בנעוריו התנדב בתנועת כנפיים של קרמבו ובקייטנת איל"ן, ופגש ילדים ובני נוער עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות. משפחתו תיארה אדם חברותי, אופטימי ורגיש לאחרים, שהיה נכון להושיט עזרה ונשאר קרוב מאוד להוריו ולאחיו.

בשנת 2019 התגייס לצה"ל ושירת במשטרה הצבאית. אחרי שחרורו החל לעבוד במחלקת הניטול בנתב"ג, העוסקת בפריקה ובהעמסה של מטוסי נוסעים. רן צדקיהו, ראש המחלקה ומנהלו האישי, סיפר שעומר עבד בה כשנה, ושבתקופה הזאת שירת יותר מארבעה חודשים במילואים בעקבות המלחמה. לדבריו, עמיתיו הכירו בו עובד מקצועי ונעים הליכות, שרצה להתקדם לתפקידים נוספים ותמיד היה נכון לסייע לחבריו לצוות.

לצד עבודתו בנמל התעופה הקים עומר עסק לייצור מזוזות והשקיע בו עבודה רבה. דודו שמעון הזכיר בדברי הפרידה את שמחת החיים שלו, את החיוך ואת יכולתו ליצור קשר עם אנשים. הוא תיאר את האהבה לטבע ולזולת ואת הנכונות להתנדב ולהיות נוכח כשמישהו זקוק לו. הקשר המשפחתי והחברויות הרבות היו חלק מרכזי בתיאורים שהשאירו אוהביו.

במלחמה גויס עומר למילואים ושירת בצפון. ב־19 במאי 2024 נהרג בתאונת אופנוע בעת שירותו. רב־סמל עומר קביליו היה בן 22, והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים. אביו המשיך לנהל את עסק המזוזות שהקים, ומשפחתו יצרה דגם מזוזה הנושא את שמו. זכרו מונצח גם באתר ההנצחה לחללי המשטרה הצבאית במחנה גור. יהי זכרו ברוך