ניר דורון אברהם

ניר דורון אברהם נולד ב־9 באוקטובר 1990, בנם הבכור של הדסה ושלום ואח לדולב, תומר ואלירז. הוא גדל בגבעת ושינגטון, למד בקבוצת יבנה ובהמשך בתיכון בית שלמה ברחובות. בילדותו ובנעוריו אהב כדורסל, כדורגל, שחייה וטיולים. את אהדתו לבית״ר ירושלים נשא איתו לאורך חייו, בצפייה במשחקים בבית ובאצטדיון. כבר בגיל צעיר התנדב בעמותת חסדי עירית, תחילה בהכנת סלי מזון ואחר כך גם בחלוקתם למשפחות.

בשירותו בצה״ל היה לוחם בחטיבת הנח״ל וקיבל אות הצטיינות ממפקד החטיבה. לאחר השחרור שובץ למילואים בגדוד יואב. חבריו הכירו אותו גם בכינוי בסבוס, בזכות הממתקים שנהג להחזיק בכיסיו ולחלוק עם הסובבים אותו. בהמשך עבד כנהג וכמחסנאי. בשנת 2017 נישא לנופר, שאותה הכיר דרך קרוב משפחה, ולשניים נולדו עמליה, עמנואל ועדיאל. נופר תיארה אדם שמח ואופטימי, מסור לביתו ולעבודתו, שנכון תמיד להתנדב ולתת לאחרים.

ב־7 באוקטובר 2023 נקרא למילואים ושירת בעוטף עזה ובהמשך בתוך הרצועה. ב־29 בדצמבר נפצע באוזניו ונזקק לטיפולים. גם לאחר שלא יכול היה להמשיך להילחם לצד חבריו, דאג להעביר להם פינוקים. נופר סיפרה בריאיון על ההתמודדות עם פגיעת השמיעה ועל ניסיונו להשתקם, ועל רגעי השקט וההתרחקות שהבינה אחרת בדיעבד. סיפורו הרשמי מתאר את הקושי הנפשי שנשא לאחר שירותו במלחמה.

ניר נפטר לאחר השירות ביום י״א בניסן תשפ״ד, 19 באפריל 2024, בן שלושים ושלוש. הוא נטמן בגן יבנה והותיר אחריו את נופר ושלושת ילדיהם, את הוריו ואת אחיו ואחותו. משפחתו הפיקה לזכרו מדבקות העוסקות בנתינה, ובעמוד ההנצחה של בית״ר ירושלים כתבו עליו אוהדים ומכרים. נופר ממשיכה להנחיל לילדיהם את דמותו ואת זכרו, ובשיחתה על חייהם ביקשה להפנות תשומת לב למשפחות ולאנשים שחזרו מן הקרבות עם כאב. יהי זכרו ברוך