סיפור החיים
רב"ט מיה ויאלובו פולו נולדה בתל אביב, בתם של גלית ואדוארדו, וימי ילדותה התחלקו בין הארץ ובין סביליה שבספרד, שם חיה משפחת אביה. בכיתה ח' עברה עם משפחתה לגבעתיים, ושם מצאה את ביתה. היא הייתה בוגרת בית הספר "גורדון" ותיכון "אורט קרייזמן", שבו למדה במגמות ביולוגיה וספרדית, ושלטה בשפה הספרדית בזכות שורשי משפחתה.
מי שהכירו את מיה זוכרים נערה אופטימית ומלאת חיים, שהערך העליון בעולמה היה ערך החברות. היא הדביקה את הסובבים אותה בשמחתה ודאגה שתמיד יביטו אל הצד החיובי. היא הייתה ספורטאית בנשמתה, אהבה לשחק כדורעף וטניס ונהנתה מגלישה ומרכיבה על סוסים. את שעות הפנאי הקדישה גם לזולת: היא התנדבה והייתה פעילה בקבוצת "אח בוגר" במרכז הנוער בעיר, ולצד זאת עבדה במסעדה. מיה חלמה להיות רופאת ילדים או מיילדת ולהקים בעתיד משפחה גדולה משלה.
באפריל 2023 התגייסה מיה לצה"ל ושירתה כבקרית איסוף יבשתי בגדוד 414 שבחיל הגנת הגבולות. היא הצטיינה בהכשרתה כתצפיתנית, ומתוך מסירות ומוטיבציה גבוהה להשפיע ולתרום בחרה לשרת במוצב נחל עוז.
בבוקר שבת, כ"ב בתשרי התשפ"ד, ה-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הייתה מיה במשמרת בחמ"ל מוצב נחל עוז. בשעות הראשונות של המתקפה הוסיפה לדווח בקור רוח ובמקצועיות, וקולה היציב העיד על בגרותה ועל מסירותה גם ברגעי הסכנה הקשים ביותר. באותו בוקר נפלה מיה בהגנה על המוצב, והיא בת 19 בלבד.
מיה ויאלובו פולו הובאה למנוחות בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק. לאחר נפילתה הועלתה לדרגת רב"ט. זכרה שמור בלב משפחתה, חברותיה לשירות ובני עירה גבעתיים. יהי זכרה ברוך.
רגעים מהחיים

כל התמונות · 4
סרטונים וקישורים
בתקשורת
כתבות
- אביה של מאיה, הקורבן הספרדייה של חמאס
RTVE / RNE ·
- רב״ט מאיה ויאלובו פולו, בת 19: חיילת ספרדייה-ישראלית בקו החזית
The Times of Israel ·
- אביה של מאיה ויאלובו נזכר בבתו בהתרגשות
Telecinco ·
- נאומו קורע הלב של אביה של מאיה ויאלובו: ״לבך זוהר כמו הגלקסיה היפה ביותר ביקום״
Antena 3 Noticias ·
הסכתים
אתרי הנצחה
- רב״ט מיה ויאלובו פולו
גיבורות ישראל
- רב״ט מיה ויאלובו פולו
הקול שלהן
מיזמי הנצחה
מלגה על שמה הושקה באוניברסיטה העברית במסגרת מיזם אחוות לוחמות של כלל ביטוח; כן נכללה במרוץ לזכר בוגרי התיכונים בגבעתיים במרץ 2024.
מיה נמנית עם התצפיתניות והסמב״ציות שלזכרן פורסם פרויקט העוז – חדרי בקרה בקהילות יהודיות בעולם. הכתבה מאשרת חדר שכבר הוקם על שם נועם אברמוביץ, אך אינה מאשרת חדר מסוים שכבר נחנך על שם מיה.
סיפורים שסיפרו עליהם
אביה סיפר שבין סיום התיכון לגיוסה עבדה בפיצרייה, עזרה לסבה ולסבתה, בילתה עם חבריה ושוחחה עמו מדי יום בווידאו. הוא זוכר במיוחד את הקשר החברתי שלה ואת אהבתה לביקורים בסביליה.
מיה התכוונה לבקר את אביה בספרד כדי לחגוג את יום הולדתו בשבוע שלאחר המתקפה. במקום המפגש המתוכנן, אביה הגיע לישראל להלווייתה.
מיה רצתה להיות מדריכת כושר אך השקיעה בשיבוצה כתצפיתנית. היא סיימה את הקורס בהצטיינות וקיבלה את כומתת מפקדת המחלקה, ולאחר מכן שובצה בנחל עוז.
חיים ושירות
שירות
- דרגה
- רב"ט
- יחידה
- חיל הגנת הגבולות
- הוקרה
- קודם בדרגה לאחר מותו
משפחה
- אב
- אדוארדו
- אם
- גלית
קבורה
דברי זיכרון ותנחומים
תהא נשמתם צרורה בצרור החיים
נזכור את התצפיתניות שנפלו עד הרגע האחרון בחיינו
מיה יקרה, כבכל שנה הלב נקרע ומתפורר לרסיסים. לא הכרתי אותך באופן אישי, אך הכרתי את אמא גלית היקרה ואבא אדוארדו. זוכרת כמה אושר וגאווה הסבת להם. מחזקת אתכם גלית ואדוארדו יקרים, הלב אתכם, אזכור אותה תמיד.
יהי זכרך ברוך.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
צעירה , מתוקה, יפיפה, מיוחדת
מהסיפורים הפחות נשמעים בתקשורת
יהיה זכרה ברוך
הלוואי ונשמתה במקום טוב
אמן אמן
לנפשך הטהורה מאיה,קראנו אתמול ביום הזיכרון את סיפור חייך בגאווה ושבר.
שהעם יהיה ראוי לקורבנך,שם מלמעלה תשלחי נחמה להוריך ולכל אוהביך.
לעולם תהי בליבנו.יהי זכרך ברוך.
(מניין הבוקר.פארק סינגוג.קליבלנד.אוהיו
יהי זכרה ברוך
יפה בעייני שאהבה לעשות הרבה ספורט והשקיעה בלימודים. וטסה בלי ליווי מבוגר לבקר את אבא שלה. זה ממש יפה מצידה.
נוחי ילדה קטנה ומתוקה ותשמרי על אמא גלית מלמעלה
אוהבים משפחת בהלג
אוהבת מיוש
יהיה זכרך ברוך את רק בת 19 לא מגיעה לך למות אני משתתפת בצערם של הוריך ומשפחתך
מיה את חסרה לכל המשפחה
מיה, זו שנה ראשונה שאנחנו לא בארץ ולא באזכרה שלך. אבל את לגמרי איתנו.
יודעות שאת ממשיכה לפזר נצנצים ואבקת כוכבים סביבך
יהי זכרך ברוך!
יהי זכרה ברוך
לזכרך ולזכר כל התצפיתניות הגיבורות שעמדתן בקו האש באומץ רב ובמסירות נפש
כולנו מתגעגעים אלייך מיה את חסרה מאוד
מחר אתכבד וארוץ לזכרך, מיה, ולזכר חברותיך התצפיתניות, מטעם ארגון ״בונות אלטרנטיבה״ - סניף יקנעם. אחשוב עליך, על אומץ ליבך, על שמחת חייך, על חלומותיך, על געגועיהם של אמא ואבא. יחד, מיה, נמשיך לפעול לחיים טובים ובטוחים במדינת ישראל.
גיבורת מוצב נחל-עוז! הי״ד
מיה המתוקה אני מצדיע לך!
כולנו נזכור וזוכרים את מיה המדהימה.
יהי זכרה ברוך.
לצידכם, באח הגנת הגבולות
לצידכם, משפחת בהל״ג.
גיבורת ישראל זכינו שיש בתוכנו אנשים כמוה.נומי פרחיהי זכרה ברוך.
מיושי את חסרה לי אוהבת אותך חיים שלי
מתגעגעת אליך אהובת ליבי
הי"ד. יהי זכרה ברוך.
אזכור את מיה הגיבורה בליבי, כ"כ עצוב, משתתפת בצערכם גלית ואדוארדו, איזו אבידה
יהי זכרך ברוך לעלמי עלמיא
סליחה גיבורת ישראל, נוחי על משכבך בשלום.
מיה
מלאך טהור שלי, לא חשבתי מעולם שאגיע למצב שאצטרך להפרד ממך בצורה כזאת.
לא חשבתי מעולם שאת ככה תעזבי אותי.
מי שלא יודע קוראים לי הודיה, הייתי המ״מ של מיה בהכשרה שלה.
מיה לא אשכח את הפעם הראשונה שאני ראיתי אותך
החלפנו פלוגות, קיבלת עזה והגעת למחלקה שלי.
באת אלי ואמרת לי כמה את מפחדת מהתקופה החדשה שתהיה לך עם בנות חדשות ואווירה אחרת ואני, הסתכלתי עלייך עם חיוך כי כבר ידעתי מי את הרי את ׳מיה ויאלובו׳ החיילת הכי שפיצית שאני הולכת לקבל למחלקה.
וזו הייתה תחילתה של דרך שלנו יחד, רק שלא חשבתי מעולם שככה היא תגמר.
עבר עוד יום ועוד יום, ומיה את פשוט החיילת הכי טובה שיכולתי לאחל לעצמי.
חיילת שמרימה את המחלקה שלה הכי גבוה שיש, חיילת ששם בשביל חברות שלה כל הזמן
חיילת שאני ידעתי שתגיע כל כך רחוק
כמה יכולות יש בך, כמה עוצמות
את פשוט מנהיגה מלידה.
ואז הגיע המסע הכומתה
ואני ידעתי, ידעתי שאת תהי הכומתה שלי
מיה, הייתה לי הזכות שאת הכומתה האחרונה שהענקתי לה.
אין ראויה ממך.
אני לא מאמינה שהכומתה שלי הייתה עלייך עד הרגע האחרון.
מיה, איך נפלת, איך הלכת לי.
רק לפני שבוע דיברנו אני ואת
דיברנו כמה את רוצה לצאת קצונה וכמה את מתלבטת אם לצאת ישר לקורס מכים או להשאר עוד זמן בחמ״ל
כי רצית לחוות עוד
כי רצית להגן עוד על המדינה.
והגנת. עד הנשימה האחרונה שלך.
כמה חיכינו אני ואת שנחליף סבבים כדי שנוכל להפגש, וסוף כל סוף אני פוגשת אותך
אני לא מאמינה שזו הדרך שבה אנחנו נפגשות.
מיה שלי, כולך לב
כמה תמימות ואהבה יש בך
לא יודעת איך אוכל לדבר עלייך בלשון עבר
אין לי מילים שיכולות להסביר את הקשר שנוצר ביני לבינך.
אני גאה בך, כל כך גאה בך, שלא ויתרת לעצמך.
את לימדת אותי מה זה להיות לוחמת.
מיה שלי, חברה שלי
אני רוצה להגיד לך דבר אחרון
אני הולכת לחזור לגזרה שלי בשומרון ואמשיך להגן על הגזרה והמדינה כמו שאת הגנת עליה.
ולא אוותר על אף אחד כמו שאת לא וויתרת על אף אדם.
כמה אמונה היה לך בבני אדם.
והחיות אדם לקחו לך את החיים.
כמה אהבה הייתה לך לגזרה.
כמה אהבת את נחל עוז
כמה אהבת את המדינה
כמה שאהבת את החיים
אור גדול יצא מהעולם יחד איתך
אני אמשיך את הדרך שלך, הדרך הטהורה והמדהימה שלך.
אני לא מאמינה שאת תשארי לעולם בת 19 ולא תחווי את החיים שהיית צריכה לחוות.
אני אתגעגע אלייך כל כך נפש תאומה שלי
תנוחי שם למעלה ותגני עלינו
אנחנו ננצח
אוהבת אותך
לתמיד
הודיה.
ימי שישי הכי קשים, כל שישי ב12 זאת השעה שהייתי שולחת לך הודעה ״איפה אתם?״ שאנחנו כבר אצל סבתא מחכים לכם לצהריים. איך הכל השתנה.
הייתי רוצה קצת לספר לך על היום יום מאז שהלכת, היום מורכב מרגעים, כל רגע ביום קופץ רגש אחר, פעם אני לא מאמינה שזה קרה, פעם אני נזכרת באיזה רגע מצחיק, פתאום נזכרת בך שמה פטל בכוס חד פעמית אצל סבתא וחושבת שסבתא לא תצטרך לקנות ויטמינציק יותר, מדמיינת אותך על הספה בבית שלך עם קפוצון על הראש, רואה את בירדי הבובה שלך ושל שיה בסלקל של יונתן ובאה לצלם לך שתצחקי ואז נזכרת שאת לא פה,
נכנסת לוואצפ איתך ואומרת אולי את בכלל בספרד ואפילו לרגע אומרת לעצמי שאני אגיד לך בכלל לשנות את השיבוץ מעזה לשומרון ואז נזכרת שהמוות הוא כל כך סופי.
כלכך סופי שאפילו לא היה לנו רגע לעכל את מה שקרה, ביום שישי את חיה וקיימת וביום שבת בבוקר את כבר לא.
הפתאומיות הקיצונית הזאת ככ כואבת וחודרת לכל עצם ונים בגוף שאי אפשר להתאושש מזה.
מאז שהלכת מאיתנו, כל אחת מהמשפחה עבר אותו אחרת, אני למשל מרגישה אותך בכל מיני רגעים ביום, שיה אוהבת את השיר ״בתשרי נתן הדקל״ ואני בוכה בסוף השיר שאומרים ״והתחלנו את שירנו מהתחלה״ לא את לא תתחילי את השיר שוב וזה לא נתפס.
חברות שלי שיכנעו אותי ללכת לסיבוב בקניון, פשוט לא יכולתי ללכת שם. כל נעל, כל גרב, כל כףכף נפוח כזה שאהבת הזכיר לי אותך,
לעולם לא נדע איך היית רוצה שנמשיך, אבל דבר אחד אני יודעת שאת הקסם שלך ואת האהבה שלך לחיים- אי אפשר לשכוח ואי אפשר להפסיק.
אני מקווה שלאט לאט, טיפה טיפה, כל פעם צעד קטן אנחנו ובעיקר אמא שלך, תוכל קצת לחזור לאיזשהם חיים, להכין אוכל כלכך טעים, להרגיש אותך ברגעים קטנים, בריחות ובשירים, לחיות את החיים דרכך.
לחיות עם זה שלא תחזרי זה גדול עלינו, נשאר רק לקוות שאת יכולה לשלוח כוחות שיחזקו את מי שפה למטה.
זאת מיה (כמו מאיה) ויאלובו פולו. מיה לנצח תהיה בת 19 ושבוע
מיה הילדה הכי מצחיקה בעולם.
אולי היא תראה לכם בהתחלה יצור קטן אבל היא יצור שאי אפשר שלא להתאהב בו
מבחינתי מיה היא החברה הכי טובה שלי מהקורס אבל אני לא היחידה שמרגישה את זה
כי מיה היא פשוט מיה. היא מטר וחצי של לב, אור ואהבה
את תמיד תישארי חקוקה אצלי בלב מיה שלי
תודה שהחזקת לי את היד כשהיה לי קשה, תודה שעודדת אותי ואמרת שאת אוהבת אותי, תודה שהבנת אותי וצחקת איתי, תודה שהיית לי לחברה הכי טובה שיכולתי לבקש
אני יודעת אנחנו לא מכירות הרבה זמן והלב שלי נשבר שנמנע מאיתנו להמשיך לצבור חוויות ביחד
אבל מיה שלי אני לא אשכח אותך אף פעם כי אי אפשר
אנציח אותך לעד מיה שלי👼🏻
מיה ויאלובו פולו, בת 19 מגבעתיים, הייתה ילדה מלאת אור שתבין הפיצה שמחה ואהבה לכל מקום אליו היא פנתה, היא אהבה את החיים ורצתה לטרוף את העולם. אבא של מיה גר בסביליה, ספרד, וספרד הייתה הבית השני שלה.
מיה חלמה ללמוד רפואה ולהיות רופאה ואם יהיה קשה מידי אז להיות אחות מיילדת.
מיה התגייסה לתפקיד תצפיתנית באפריל, תפקיד שהיא ידעה שהוא קשה ובעל משמעות והחליטה שהיא נותנת מעצמה 200% עבורו.
מיה הייתה אמורה לקבל תעודת הצטיינות בשלישי שלאחר השבת השחורה ולטוס לבקר את אבא שלה בשבוע שאחרי, במקום לבקר אותו, הוא טס ארצה לקבור את הבת שלו.
מיה נפלה שישה ימים לאחר שחגגה את יום הולדתה ה19.
חלק ממה שנוי בת הדודה של מיה כתבה לזכרה:
״ מאז שהלכת מאיתנו, כל אחת מהמשפחה עבר אותו אחרת, אני למשל מרגישה אותך בכל מיני רגעים ביום, שיה אוהבת את השיר ״בתשרי נתן הדקל״ ואני בוכה בסוף השיר שאומרים ״והתחלנו את שירנו מהתחלה״ לא את לא תתחילי את השיר שוב וזה לא נתפס.
חברות שלי שיכנעו אותי ללכת לסיבוב בקניון, פשוט לא יכולתי ללכת שם. כל נעל, כל גרב, כל כףכף נפוח כזה שאהבת הזכיר לי אותך,
לעולם לא נדע איך היית רוצה שנמשיך, אבל דבר אחד אני יודעת שאת הקסם שלך ואת האהבה שלך לחיים- אי אפשר לשכוח ואי אפשר להפסיק.״
מיה התגייסה באפריל 23, וישבה על פסקל 91. הייתה במשמרת בחמל בזמן השבת השחורה, ונפלה כגיבורה בחמל נחל עוז.
מיה הייתה ילדה מיוחדת, מלאה בשמחת חיים ומפיצה אור בכל מי שנמצא סביבה. מיה הייתה אחת ומיוחדת וקשה לחשוב שלא יהיה ממנה עוד.
העתיד שלא נחיה הוא נורא
מקור:RTVE / RNE
אפשר לאהוב בלי שום סיבה, בצורה נקייה וקסומה
מקור:כאן 7.10.360
היית כל אושרנו ועולמנו
מקור:כאן 7.10.360
על גילוי תושייה ומקצועיות בזיהוי מחבלים במרחב קרני.
מקור:כאן 7.10.360
הלב העצום שלך זוהר עכשיו כמו הגלקסיה היפה ביותר ביקום
מקור:Antena 3 Noticias
הוא מעולם לא אמר מילה רעה על אף אחד.
מקור:Telecinco
החיוך הכי יפה בשמיים
מקור:Telecinco
מאיה תמיד תחיה
מקור:The Times of Israel
האדם האמין והישיר ביותר
מקור:The Times of Israel
אין נחמה
מקור:The Times of Israel
אפשר לחייך כי היא חיה
מקור:The Times of Israel
היא הייתה כולה אהבה, כולה חברות וכולה אושר
מקור:Infobae España
הן היו בטוחות שהחמ"ל בטוח ובטח שיצילו אותן.
מקור:גיבורות ישראל
דברים ליום הזיכרון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכל יום שעובר, אזכור יותר! אזכור, את אלו שיצאו עימי לקרב ולא שבו, ולהם אין מי ידמה ומי ישווה. אזכור, שהכאב לא יעבור לעולם, והזמן, הוא לא מרפה ולא מרפא. אזכור, את שיברון הלב הגובר ואת הבית שבוער. אזכור, את צדקת הדרך, ואשבע שוב, שמה שהיה לא יהיה יותר. אזכור, שיותר מכל דבר אחר – אני חסר! ביום הזה, אני נתקף געגוע לדמותם, לחיתוך דיבורם, לחיוכם, ומדליק נר לזיכרון דרכם ומורשתם!
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בכאב, בהצדעה ובתקווה אני מתכבד להדליק נר זיכרון זה. השנה, כשאנו נלחמים במלחמה ארוכה, רב זירתית וצודקת, הזיכרון נושא משמעות עמוקה. ביום זה נעצור ונתייחד עם זכרם של טובי בנינו ובנותינו שנפלו בהגנה על המדינה. מורשתם היא המצפן שמתווה את דרכינו, והיא המעניקה לנו כוח להמשיך ולהגן על מדינת ישראל ותושביה. משפחות יקרות, אנו מרכינים ראשנו ומתחייבים שנעמוד לצידכן תמיד. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף דדו בר כליפא
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ה – 2025
בשעה שאנו זוכרים את גודל תרומתם ועומק מסירות נפשם של טובי בנינו ובנותינו, נופלי מערכות ישראל לדורותיהן, ממשיכים צה"ל וכוחות הביטחון במימוש המשימה למענה לחמו ועבורה נפלו: הכרעת אויבינו מדרום, מצפון, ביהודה ובשומרון, וגם בזירות רחוקות יותר. בהערכה רבה ובגאווה אדירה אנו מרכינים ראש בפני הנופלים והנופלות, מאמצים את משפחותיהם אל לבנו, וממשיכים במשימה להבטחת קיומה של ישראל לדורי דורות. יחד נעשה ונצליח.
רב אלוף אייל זמיר
הרמטכ"ל, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
כאשר דגלינו מורדים לחצי התורן וראשינו מורכנים לזכר הנופלים והנופלות במערכות ישראל, ממשיכים לוחמי צה"ל ומפקדיו בלחימה בדרום, בצפון, ביהודה ובשומרון ובזירות נוספות. על כל דור מוטלת המשימה של הגנת העם והארץ – משימה שאף פעם אינה פוסקת. נצדיע בגעגוע ובגאווה לנופלים ולנופלות, נחבק את משפחותיהם, ונמשיך ברוח הציווי שהותירו לנו. עם ישראל חי.
רב ניצב יעקב שבתאי
המפקח הכללי, משטרת ישראל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
אחיי הנופלים, כל נר הוא זיכרון יחיד ומיוחד, על חיים שהיו ואינם, געגוע שנצרב עמוק בלב, עולם ומלואו. הנרות כולם הם זיכרון של אומה כי לעולם לא עוד, בשורת הציונות וקוממיות ישראל. זיכרון כי הדרך לעם חופשי בארצנו עוברת דרך מסדר הנופלים. אור הנר יזכיר לנו את מסירות נפשכם להציל חיים, להגן על הבית. הנרות מסמנים לנו נתיב גבורה ערכי מחייב שאנו מצווים ללכת לאורו. נמשיך להילחם ולהוסיף אור מתוך אמונה בנצח ישראל.
יואב גלנט
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהצדעה ובכאב, בשם צה"ל כולו, אני מדליק נר זיכרון. בעיצומה של מלחמה, הזכרון נושא משמעות יום-יומית, שעבר והווה מתלכדים בה. לאורם של הנופלים נמשיך לצעוד, חיילי הסדיר והמילואים. לאורם של הנופלים נמשיך להגן על ארצנו ועל מולדתנו, גם כשהמחיר כבד. להבת-הזכרון תבער בנו בעודנו ממשיכים להלחם ונזכור את הנופלים ואת אומץ ליבם. משפחות יקרות, צה"ל מרכין היום ראש, מצדיע לכן וכואב איתכן. יהי זכר הנופלים ברוך.
אלוף יניב עשור
ראש אגף כוח האדם, צה"ל
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בהוקרה, בגאווה ובכאב שאין לו סוף, אני מתכבד להדליק נר לזכרם של הנופלים והנופלות במערכות ישראל. סיפור חייהם בארץ הזאת, מסכת שירותם, גבורתם והקרבתם – הם סיפורה של הארץ הזאת, אך גם סיפור המחיר הכבד שהיא תובעת מאוהביה. מחויבותנו לזכר הנופלים ולדרך שהותירו לנו ניצבת תמיד לנגד עינינו. את המשימה שלא זכו להשלים, משלימים כיום, וישלימו, אנשי כוחות הביטחון, הממשיכים בדרכם ולאורם. יהי זכרם של הנופלים ברוך.
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל התשפ"ד – 2024
בחרדת קודש אני מתכבד להדליק נר לזכרם של חללי מערכות ישראל, חברנו שנפלו, מראשית היציאה מהחומות ולאורך כל שנות עצמאותנו המדינית והציונית, מהווים תמרור זיכרון לדרך חיינו ולמחוייבות הלאומית להנצחת זכרם. דרכם נותרה דרכנו ומורשתם נר להמשך עשייתנו. יהי זכרם ברוך!
בני גנץ
שר הביטחון
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
נזכור אותם, כולנו יחד. כל אחד ואחת מהם, מדי יום ביומו, והיום ביתר שאת, כך – לנצח. "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד"
משרד הביטחון
אגף משפחות, הנצחה ומורשת
