אלירן נדלר

אלירן נדלר נולד בנהריה ב־19 בפברואר 2003, בנם הבכור של אסתר ויצחק ואח לשגיא, נאור ואלינור. הוא גדל והתחנך בעיר, למד בבית הספר גולדה מאיר ובחטיבת נופר, ובכיתה ט׳ עבר לבית הספר לקציני ים בעכו. שם סיים את לימודיו בהצטיינות. בני משפחתו היו מרכז חייו, ובמיוחד אהב לבלות עם אחותו הצעירה ולטפח את הקשר עם בני המשפחה המורחבת.

לאחר לימודיו התגייס לחיל הים ושירת כלוחם ימי. בתחילה היה נשק בספינת הטילים אח״י עוז, ובהמשך שב לשירות קבע ושירת באח״י עצמאות כרס״ר מטבח. באתר בית הנשיא מתוארת הדרך שבה הפך את המטבח למקום שהעניק לחבריו לצוות תחושה של בית גם בהפלגות. הוא בישל, דאג לציוד ולמזון, התעניין בחיילים שנכנסו ושילב בעבודתו תשומת לב אישית לכל אחד.

לצד שירותו אהב מוזיקה ולימד את עצמו לנגן בגיטרה. הוא היה אוהד מסור של מכבי חיפה וחלם להשתלב בעולם הכדורגל כאנליסט. באפריל 2025, לאחר שחרורו משירות הקבע, התגייס למילואים ושירת באח״י מגן. אלירן נפל בעת שירותו ב־21 ביוני 2025, כ״ה בסיוון תשפ״ה. בן עשרים ושתיים היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנהריה והותיר הורים, שני אחים ואחות.

משפחתו ואוהביו מנציחים אותו במדבקות הנושאות משפט שנהג לומר על העמידה לצד אחרים, על החיוך ועל ההתמדה עד הסוף. באתר בית הנשיא מוצגת גם תפילת דרך עם תמונתו. שמו נכלל בין אוהדי מכבי חיפה שנזכרו בטקס ההנצחה של המועדון לציון שנתיים לשבעה באוקטובר. דרכי ההנצחה האלה משמרות את זיקתו למשפחה, לחבריו, לים, למוזיקה ולכדורגל, ואת החום שהעניק לסובבים אותו. יהי זכרו ברוך