אלעד ראובני

אלעד ראובני נולד בחולון בט"ז בכסלו תשמ"ו, 29 בנובמבר 1985, בנם של רבקה ודוד ואח לגלי ולעידן. הוא נישא לדניאל. בפרטים המשפחתיים שבאתר יזכור ובדברי הזיכרון שנכתבו לזכרו נשמרים שמותיהם של בני המשפחה ושל אנשים שהכירו אותו בתקופות שונות בחייו.

ב-13 באוקטובר 2023 התגייס אלעד למילואים ושירת בחיל הרגלים. דרגתו המונצחת היא רב-סמל ראשון. בכ"ז בטבת תשפ"ד, 8 בינואר 2024, נפל בקרב, והוא בן שלושים ושמונה. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין במודיעין, והותיר אחריו את אשתו, הוריו ואחיו.

במאי 2024 כתב עידן ראובני על ארבעת החודשים שעברו בלי אחיו האהוב. הוא תיאר איך שירים מזכירים לו את אלעד, ואיך היד מתחילה כמעט מעצמה לכתוב הודעה לאדם שכבר לא ישיב. דבריו מתארים את הגעגוע שנוכח גם בפעולות היומיומיות ואת הניסיון למלא במחשבות את החלל שנשאר.

מעיין זכרה את היכולת של אלעד לעודד ולמצוא את המילים המתאימות, ואת החיוכים שהביא עמו. אבי הושמנד כתב על החוכמה והכישרון שלו ועל הקושי למצוא מילים שיכילו את הכאב. נחום פרשיצקי, שהיה שכנו לתקופה קצרה, סיפר שתמיד שמח לראות אותו. מוטי קיאני ביקש לנחם את ההורים ואת המשפחה והזכיר את היותו אהוב. כל אחת מההקדשות מוסיפה זיכרון אישי אחר לדמותו.

הזיכרונות המשיכו להיכתב באתר גם בשנים שלאחר נפילתו. אפי בראל כתב שאין צורך ביום זיכרון ממלכתי כדי לזכור את אלעד, ובהקדשה מינואר 2026 הודיע אורי לדל שלימוד הדף היומי מוקדש לזכרו. לצד סיפור החיים הקצר, נשמרים כך דבריהם של בני משפחה ומכרים, המבטאים אהבה, חסר וגעגוע. יהי זכרו ברוך