אבישי הרר

אבישי הרר נולד ב־15 ביולי 1986, ח׳ בתמוז תשמ״ו, וגדל בעומר. הוא היה בנם של מירה ויורם ואח לנטלי ולאורן. בבגרותו נישא להודיה, ולשניים נולדו ארבעה ילדים: איתמר, עדי, יותם ונעם. הוא התגורר בכוכב השחר שבבנימין. סיפורו המתועד מחבר בין המקום שבו גדל, המשפחה שהקים והיישוב שבו חי, לצד שנים ארוכות של שירות בצה״ל.

ב־15 באוגוסט 2004 התגייס אבישי לצה״ל ושירת בחיל משאבי האנוש. הוא המשיך לשירות קבע והגיע לדרגת סגן אלוף. בין תפקידיו פיקד על מרכז ההשמה. בנאום הפרידה מן התפקיד תיאר את הקמת תחום ההשמה בצבא ואת הפיכת אנשי הקבע, הפצועים והמפקדים בכל הדרגים לשותפים בו. הדגש בדבריו היה על בניית תהליך שהופך לחוויה ועל מקום המאמין ביכולת לפעול אחרת.

בדברי זיכרון שפרסמה תא״ל ליאת שבו לאחר ציון שלושים לפטירתו, היא תיארה אותו כמייסד מרכז ההשמה וכמי שהניח את יסודותיו המקצועיים והערכיים. היא הזכירה מפקד שמחבר בין אנשים לדרך ובין חזון לעשייה, אדם יציב ונחוש שהצמיח גם את מי שסביבו. הזיכרון שהעמידה במרכז לא הסתכם בתואר התפקיד, אלא בדרך שבה בנה דבר חדש והשפיע על האנשים שעבדו לצידו.

בכ״א בטבת תשפ״ו, 10 בינואר 2026, נפל אבישי בעת שירותו במהלך המלחמה, בן שלושים ותשע. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בעומר, המקום שבו גדל. מאות השתתפו בהלווייתו. הוא הותיר אחריו את הודיה וארבעת ילדיהם, את הוריו ואת אחיו ואחותו. בדברי הפרידה פנתה ליאת שבו למשפחתו והזכירה את המורשת שנותרה בלבבות פקודיו, חבריו וכל מי שזכה לעבוד לצידו. יהי זכרו ברוך